סולמות וחבלי כביסה על גגות "הר אדוני"
גלית טולדו-משגב
Created on November 24, 2020
More creations to inspire you
"FRIENDS" TV SHOW QUIZ
Personalized
DOMINOES QUIZ - Q & A
Personalized
EMOTIONS QUIZ - THE COLOR MONSTER
Personalized
WOMEN'S INVETIONS
Personalized
QUIZ - SUSTAINABILITY AND THE ENVIRONMENT
Personalized
HOW MUCH DO YOU KNOW ABOUT FILM?
Personalized
GUESS THE KPOP SONG!
Personalized
Transcript
לחץ על הקובייה
סולמות וחבלי כביסה על גגות "הר אדוני" על כל משתתפ/ת לבחור "חייל" בדמותו של הנער או מריה או דון רפניילו או מאסט אריקו. על כל משתתפ/ת להתקדם לאורך המסלול ע"י גרירת הדמות בהתאם למספר שיופיע בקובייה. כדי לסובב את הקוביה יש ללחוץ עליה ולהמתין עד שתעצור. אם תגיעו למשבצת עם עיגול ירוק - תקראו את המידע מתוך העלילה. אם תגיעו לסולם תדרשו לענות על שאלה כדי לטפס מעלה אל גגות הבתים ב"הר אדוני" - נאפולי אם תתקלו בחבל תתגלשו מטה לנמל נאפולי. זיכרו, רק "נקיי כפיים וברי לבב יזכו להגיע להר אדוני" סולמות חבלים
עמ' 7-8 – הנער המספר, מתגורר במונטדידיו (הר אדוני) בנאפולי שבאיטליה ב 1960. הנער מפסיק את לימודיו ומתחיל לעבוד בנגריה אצל מאסט אריקו. עמ' 9 - מקבל מאביו בומראנג, מתחיל להתאמן על ההעפה אך בולם את הזריקה ברגע האחרון. גופו מתחזק. דון רפניילו – הסנדלר היהודי ניצול השואה, שמתקן נעליים לעניים בחינם.
הציגו את מקום ההתרחשות והתקופה בה מתרחשת העלילה
עמ' 22 – מאסט אריקו קונה כל יום עיתון, כי חשוב לו להישאר מעודכן. הוא דייג כתחביב. עמ' 25-30 - דון רפניילו מספר לנער, כי כשנגמרה המלחמה הוא תכנן להגיע לירושלים, אך כשהאונייה עצרה בנאפולי הוא ראה את הילדים ואת הרגליים היחפות והרגיש כמו בבית. בהמשך התגלה לו מלאך שאמר לו שעליו לעוף לירושלים. יום יבוא וכנפיו יבקעו מהגיבנת והוא יכול לעוף ל"הר אדוני" בירושלים.
עמ' 36 – דון ליבוריו בעל בית הדפוס מטריד מינית את הנער התמורה לשמן מכונות. בנוסף, הוא נותן לנער גליל של נייר, עליו כותב הנער את מחשבותיו. עמ' 37-41 – מגע מיני בין הנער למריה. עבור הנער זה גילוי ראשוני של המיניות. הוא נסער מאד ולא יודע מה לעשות. הוא מישיר מבט למריה, מה שמבטא כבוד ורגישות. מריה מספרת לנער כי את האקט המיני היא עושה לבעל הבית בתמורה לכך שלא יסלקם מהבית. בני המשפחה של מריה עוסקים בהימורים ונקלעו לחובות, לכן אין ביכולתם לשלם דמי שכירות. מריה נותנת את גופה בתמורה לשכר הדירה. חדרו של דון רפניילו קטן ודל. הוא איש צנוע ומסתפק במועט, אוהב אדם ומאד רגיש. אמו של הנער מתאשפזת בבית החולים. הבית הופך להיות ריק לחלוטין. הנער מגדל את עצמו לבד, יוצא לעבודה ומכין לעצמו אוכל. בשעות הערב עולה על הגג כדי להתאמן בזריקת הבומראנג. אליו מצטרפת מדיי פעם מריה. הקשר ביניהם מתהדק, חיבור בין שתי נשמות אבודות, חסרות משפחה תומכת, שזקוקות לתמיכה והגנה בעולם.
הציגו שתי דמויות שמתנהגות, לדעתכם/ן, באופן שאינו מוסרי תארו את התנהגות הדמויות
תארו את הקשר בין הנער לבין הוריו (שני ההורים יחד, וכל אחד לחוד)
עמ' 48 – בעל הבית עולה לביתה של מריה, אך היא מסרבת לו. הוא מגיב בכעס, אך מריה עומדת על שלה. עמ' 55 – דון רפניילו מתקן נעליים לעניים. הם מכירים לו תודה על ידי ברכות. דון רפניילו מאמין שצריך רק לברך ולא לקלל. הברכה מתחילה מכפות הרגליים, עולה במעלה הגוף ויוצאת מהפה על ידי המילים. דון רפניילו הוא איש טהור ואופטימי, אוהב אדם, נדיב, אהוב וטוב לב. עמ' 59-61 – הנער נזכר בהוריו כשהיה קטן. שלושתם היו הולכים יחד והנער היה חש גאווה וביטחון יחד עם הוריו "הענקים". הנער הבודד מתגעגע להוריו.
עמ' 63-66 – דון רפניילו מספר לנער את זיכרונותיו מתקופת המלחמה, בה נאלץ לברוח ולהתחבא ביערות. דון רפניילו חש מתאים ומוכן לעלות לירושלים אל הר אדוני, אליו יכול להגיע רק אדם טהור וצדיק "נקי כפיים ובר לבב". דון רפניילו מסביר לנער כי המלחמה "ניקתה לי את הלב ורחצה את הכפיים שלי בסיד" וכי הוא מוכן כעת לעוף לירושלים. עמ' 76 – דון רפניילו מודיע לנער כי הוא יעוף לירושלים ביום האחרון של השנה. המנהג בנאפולי הוא להשליך מהחלונות חפצים ישנים. "אני מכין את עצמי ללילה האחרון של השנה".
עמ' 80 – הנער מספר לדון רפניילו על מריה ובעל הבית. דון רפניילו מסנן קללה "שיהיה לו גורל של כלב שמלקק פצירה". עמ' 81-83 – התקף זעם של מאסט אריקו מבטא את הצדדים הכוחניים והאגרסיביים שלו. הנער לומד כי בתקופת המלחמה מאסט אריקו ארגן גברים למרד ויחד הצליחו לגרש את הגרמנים. מאסט אריקו נתפס בעיני רבים כ"מאפיונר".
עמ' 84-87 – הנער נזכר בטיול שעשה עם אביו להר הגעש. הוא נזכר בריחות ובחום, וזיכרון זה מעלה בו מחשבות על דון רפניילו. הוא נזכר, כי לקח למזכרת אבן ירוקה, שדומה לעיניו של דון רפניילו.
תארו קשר של הנער עם אחד החונכים שלו
עמ' 90-94 – מריה והנער יחד על הגג. קיימת ביניהם אינטימיות וקירבה מאד גדולות. בעל הבית עולה במדרגות והנער דוחף אותו באלימות. מריה אומרת "גירשת אותו לתמיד". עמ' 95- 97 – הנער מכין את ארוחת חג המולד לבד. הוא קונה תרנגול ומזמין את מריה לאכול איתו.
הציגו לפחות שתי תובנות (ציטוטים) שנאמרו ביצירה הסבירו מי אמר ובאיזה הקשר
עמ' 98-101 – מריה מגיעה אל ארוחת החג כשהיא לבושה בשמלה ומביאה עוגיות. מריה והנער עושים אהבה בפעם הראשונה. הם קרובים מאד אחד לשנייה "גופינו בני הברית נקשרים". עמ' 102- דון צ'יצ'ו, השוער, ידע על הניצול המיני של מריה על ידי בעל הבית. גם אחותו הייתה קורבן לניצול כזה.
עמ' 106 – דון רפניילו מוכן לעוף. הוא והנער עולים על הגג כדי שיוכל לתכנן את המראתו לירושלים. "יש לי גם גיבנת שדוחפת אותי למטה" – רמז לכך שהוא לא ימריא אלא ייפול. דון רפניילו רומז לנער, כי אין באמת כנפיים, כדי לעוף "כדי לעוף צריך להיוולד מביצה ולא מרחם". קולות של שבירת צלחות מגיעים מביתו של בעל הבית. עמ' 113 - דון רפניילו מסיים לתקן את זוג הנעליים האחרון. הנער מרגיש שהוא מוכן להעיף את הבומראנג. הוא מתכונן ל 31 בחודש יחד עם דון רפניילו "אני מחזיק אותו מוכן לעוף".
הסבירו את הערכים המוצגים ביצירה באופן ישיר או עקיף
עמ' 124- אביו של הנער חוזר הבית ומודיע לו כי אמו מתה.
עמ' 130 – דון רפניילו נפרד ממאסט אריקו. הנער מתכונן להעיף את הבומראנג יחד עם דון רפניילו "הלילה אלווה את מעופו עם הבומראן. בבית אני כותב על סוף הגליל". בהמשך מריה חוזרת הביתה ומספרת לו, כי בעל הבית ניסה לתקוף אותה, אך היא נתנה לו מכה בקרסול והצליחה לברוח. הנער חש כעס ואלימות פנימיים "אני מוציא החוצה את הכיעור" .
עמ' 132 – הנער מרגיש שהתבגרות מביאה איתה גם רוע "יחד גדל גם הרוע". אביו חוזר הביתה ומריה והנער מציעים לאכול יחד פיצה. עמ' 134 – מריה והנער יוצאים לקנות פיצות. הם מרגישים שהזוגיות שלהם היא כוח "כמה חשוב בעיר הזאת להיות בשניים. זכר ונקבה. מי שלבד הוא פחות מאחד". עמ' 135 – מריה והנער מסתכלים על הכוכבים. הם חוזרים הביתה. האבא ישן. הם שותים יחד יין.
עמ' 141-142- על הגג בערב השנה החדשה כשכולם מעיפים מהחלונות חפצים. הנער מעיף את הבומראנג. דון רפניילו קופץ מהגג. הנער מציל את מריה ומשליך את הצל (בעל הבית) מהגג קולו של הנער משתנה סופית יחד עם שיעול גדול "אני יורק קריש של אויר חם החוצה מגרוני, זה קול, זה הקול שלי." אין מקום לקול הצעקה על גליל הנייר - הגליל נגמר...
https://www.galittoledomisgav.com/_files/ugd/f87ee1_c61b1a1407b44a09aa6e1d13753bbac5.pdf
https://www.galittoledomisgav.com/ בגרות בספרות | גלית טולדו משגב ספרות והחייםבגרות בספרות | גלית טולדו משגב ספרות והחיים חומרי לימוד סיכומים מצגות מושגים פרק הסיפור הקצר סיפורי ש"י עגנון סיפורים מתורגמים סיפורים עבריים מהמחצית...ספרות והחיים - גלית