מה קרה, מלחמה? | מלחמת איראן 2026

< לכניסה

לחצו על הכותרות לכניסה לתוכן

מודלים לעבודה עם ילדים.ות והורים

אתגרים שכיחים בשגרת מלחמה

ילדים.ותבמלחמה

השפעת המלחמה על ילדים.ות

עבודה עם משפחות במצבי טראומה וחרדה

עבור ילדים וילדות, מגוון אירועים שמערערים את הקיים עלולים להיחוות כטראומתיים. למשל: אזעקות וטילים, העדרות של הורה בעקבות מילואים, אך גם תאונת דרכים, פציעה, מחלה ועוד. ייתכן וההורים לא מודעים לכך שתינוקות ופעוטות מושפעים אף הם מחשיפה שכזו. מחקרים מראים כי תינוקות ופעוטות חשופים גם הם למציאות מורכבת וזאת באמצעות התיווך של ההורים והשינויים הנחווים במרחב המשפחתי, ואף מגיבים אליה בהתאם. הדרך שלנו לאמוד את מידת ההשפעה על ילדים היא באמצעות הסתכלות על שינוי בתפקוד היומיומי והשגרתי בהתאם לשלב ההתפחותי. בגילאים הצעירים נתייחס להתנהגויות בסיסיות (שינה, אכילה, הרגעה ומשחק) ולהתבטאות של שינויים או רגרסיות בתחומים אלה. בגילאים הגדולים יותר נצפה גם לעצמאות ולתפקודים קוגניטיביים וחברתיים. אצל מבוגרים.ות נצפה לתפקוד במעגלי העבודה, החברה, והמשפחה. בנוסף, אצל מרבית הילדים.ות, בכל גיל, אנו עלולים לראות תגובה התנהגותית של הימנעות העלולה להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים ולכן חשוב לזהות אותה ולטפל בה באופן מתאים. בחלק הבא נראה מהם הסימפטומים השכיחים בגילאים השונים.

מה בין טראומה, חרדה ופחד

מודל מעש"ה

מודל נת"ת

האדם שזה עתה יצא מאירוע מסכן חיים עשוי להגיב בעוצמה, ובשלב התגובה הראשונית אחרי חשיפה לארוע טראומתי, כמעט כל סוג של תגובה נחשב נורמלי. המודל המקובל ביותר להתערבות בשלב האקוטי (מייד וזמן קצר לאחר חשיפה) הוא מודל מעש"ה: מחויבות | עידוד לפעילות יעילהשאלות מחייבות מחשבה | הבניית האירוע

המודל מתאים למצב של סטרס גבוה וסערת רגשות, אך לא למצב אקוטי. הוא מתאים הן לשיחות עם ההורים על המצוקה שהם חווים בעצמם והן לשיחות על מצוקת הילדים (עם הילדים ועם ההורים). ניהול שיח באמצעות מודל נת"ת מחייב הקשבה פעילה מהצד של השומע שמסייעת לארגן את הסיפור כדי להתחיל תהליך של עיבוד קוגניטיבי שמאפשר הפעלה של איזורי הקורטקס (חשיבה גבוהה) ולא רק של האמיגדלה (רגש).

מי שנמצא במצוקה רגשית עשוי להרגיש לבד בחוויה, לא מבין ולא מובן. חשוב לנרמל את המצב ולהסביר שהחוויה, התחושות וההתנהגות כעת, הם תגובה נורמלית למצב הלא נורמלי. חשוב לשתף ולספר כי רבים אחרים אשר עברו את החוויות שלהם מגיבים באופן דומה. הסבר זה רלוונטי ומשמעותי גם להורים בהבנה של ילדיהם.

נרמול

ניתן מילים שמתארות בצורה מותאמת את החוויה הסובייקטיבית והרגשית שעברו (תחושות, רגשות, מחשבות ותגובות). התיקוף מסייע במתן מילים ומשמעות למה שעובר עליהם. התיקוף יתבצע יחד עם מעשים המנכיחים את הנוכחות שלכם, לדוגמא נרד לגובה העיניים ונניח יד על הכתף ונאמר: "עברת אירוע מאוד מפחיד, עכשיו אתה לא לבד, אני איתך". חשוב לסייע לארגן את הסיפור המסופר מבחינה כרונולוגית ("קודם עשית X ואח"כ עשית Y) ולהדגיש את העשייה והחוזקות של מי שמספר ("כל הזמן טיפלת בילד שלך").

תיקוף

בשלב זה נרצה להחזיר תחושת שליטה ולייצר אפשרות להחלמה ותקווה בעתיד באמצעות עשייה. "עכשיו אתה במקום בטוח ובוא נראה מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב". נתייחס לכך שלצד המצוקה ולקושי, ניתן להתגבר עליו ביחד באמצעות מעשים, תוך כדי מתן בחירה. אפשר לשאול: "מה יעזור לך עכשיו?" וכך להוביל אותם לחשוב על העתיד תוך התמקדות בעשייה מרפאת ויציאה מחוסר האונים.

לחצ.י כאן להורדת מסמך< לקריאה ולהדפסה אודות מודל מעש"ה

תקווה

ניהול שגרהבשעת מלחמה

רגרסיות

קשיי שינה

כליםלויסות רגשי

לחצו על הכותרות לכניסה לתוכן

צפו בד"ר מיה יערי, בסרטון אודותחשיבות השגרה במצבי דחק

וכאן מחכה לך דף מידע להורדה ולהדפסה(לחצו על התמונה)

רגרסיה התפתחותית היא נסיגה ביכולות התפתחותיות קודמות שנרכשו (כמו: שפה, שינה, גמילה מחיתולים, עצמאות וכדומה). זו תופעה שכיחה שקורית בתגובה לאירועי חיים משמעותיים, כולל שינויים משפחתיים, מעברים וגם טראומות וסטרס. בתקופה זו ילדים רבים חווים רגרסיות בתחומים שונים שמעוררות דאגה רבה ואפילו מצוקה בקרב ההורים. כדאי לשקף להורים את המסרים הבאים בכל הקשור לדאגה בעקבות הרגרסיה: | הרגרסיה ככל הנראה זמנית והמצב לא יישאר ככה לנצח. | זו לא אשמתכם ולא אשמת הילד.ה. | יש מה לעשות עם זה.

הקשר בין שינה של ילדים.ות וזמני מלחמה בזמני מלחמה וסטרס עלולים ילדים.ות לחוות קושי להירדם או קושי להירדם באופן עצמאי וכן קושי לשמור על שינה רציפה. ילדים יחפשו ביטחון אצל ההורים, מה שעלול להוביל לתהליך הרדמה ממושך ולעתים אף ללינה משותפת. בנוסף, פעוטות עשויים לסבול משינה מקוטעת וילדים גדולים יותר גם לחוות סיוטי לילה. קשיי השינה מושפעים מאוד מההתנהלות הסביבתית הכוללת גם את עוצמת החשיפה לטראומה וגם את התגובה של אנשי הטיפול והיכולת לשמור על הרגלי שינה בריאים. יחד עם זאת, המחקר מראה כי במרבית המקרים נראה החלמה ספונטנית וחזרה ליכולות השינה טרום החשיפה. הקושי בשינה ממנו סובלים רבים בתקופה זו יכול לנבוע ממספר גורמים, התערבות בכל אחד מהגורמים הללו יכולה לשפר את דפוסי השינה: | שינויים בסביבת המגורים | הפרעה ושינויים בשגרה | סטרס הורי | חשיפה סביבתית למדיה ולחדשות (שמובילה לעוררות ולדריכות)

הקשר שבין שינה חרדה ולחץ במהלך השינה קורה במוח תהליך שמאפשר למידה, גיבוש זיכרונות חדשים וויסות רגשי. יש קשר דו כיווני בין שינה וויסות רגשי, כשאנחנו לא ישנים מספיק יהיה לנו יותר קשה לווסת את עצמנו ואז נחווה יותר חרדה, דיכאון ולחץ, מה שפוגע עוד יותר בשינה וחוזר חלילה. לכן ניתן מקום להרגלי השינה והאיכות שלה בשיח עם ההורים.

בזמן מלחמה ניתן להבחין בשתי הפרעות שינה נפוצות אצל ילדים.ות (לחצי על הכותרות לקריאה):

קשיי הירדמות >

סיוטים >

החרדה, המתח והפחד מפעילים את המערכת הסימפתטית ואת הפרשת הורמוני הלחץ. כתוצאה מכך ישנן תגובות פיזיות: עלייה בקצב הלב ולחץ הדם, נשימה שהופכת לשטחית ומהירה, הפרעות במערכת העיכול, שרירים מתוחים ועוד. הקשר בין הגוף והנפש עובד בשני הכיוונים – אפשר לעזור בהרגעה וויסות הרגשי גם באמצעות העבודה עם הגוף.

כאן מחכה לך דף מידע להורדה ולהדפסה

וכאן אפשר לצפות בסרטונים בנושא ויסות רגשי

צפו בד"ר מיה יערי, בסרטון אודותחשיבות השגרה במצבי דחק

וכאן מחכה לך דף מידע להורדה ולהדפסה(לחצו על התמונה)