ד"ר תמר קולודני- תשפ"ה

+ מהם השינויים שבוצעו בקורס?

ד"ר תמר קולודני

הפורמט של הסדנא, היה מאוד מלמד לדעתי. זה הקורס שלמדתי בו הכי הרבה לדעתי מכל התואר, משום שהוא היה מאוד פרקטי והדגיש איך אנחנו יכולים להשתמש בידע שלמדנו כדי לקרוא בצורה ביקורתית מאמרים אקדמים

+ כיצד השינויים השפיעו על הלמידה?

המחלקה לפסיכולוגיה קורס- אוטיזם ו-ADHD: האינטראקציה של קשב וקוגניציה חברתית

הקורס הוא סדנה לתלמידי שנה ג' (עד 20 משתתפים), שבה הסטודנטים מציגים מאמרים, כנהוג במחלקה. כדי לעודד קריאה מעמיקה, למידה פעילה ופיתוח מיומנויות קריאה ביקורתית, השינוי שנעשה הוא הוא אימוץ פורמט של "משחק תפקידים" בהצגת המאמרים.

יש שישה תפקידים בהצגה של כל מאמר: "ארכיאולוג" (שם את המאמר בקונטקסט "היסטורי", מתאר את הרקע), "מסכם" (מציג תוצאות עיקריות), "מאייר" (מכין ויזואליזציה של התוצאות או של המסקנה), "מבקר מן העתיד" (מספר על עבודות המשך שנעשו), "שופט" (נקודות חוזקה וחולשה של המחקר) ו"חוקר" (מציעים רעיונות למחקרי המשך). לעיתים נוספו תפקידים נוספים כמו "עוזר מחקר" (מלמד עקרונות של כלים או שיטות שנעשה בהם שימוש) או "סטטיסטיקאי", על פי הצורך. סטודנטים שלא מציגים בשבוע מסוים מעלים שאלה לפורום ומציעים כותרת חלופית למאמר; הכותרת הנבחרת בהצבעה אנונימית בסוף השיעור מזכה בנקודת בונוס. כל סטודנט ממלא כל אחד מהתפקידים במהלך הסמסטר ומעלה את המצגות לאתר הקורס. גם מי שלא מציג מקבל פידבק על השקפים. השופטים והחוקרים מגישים בנוסף לפרזנטציה מסמך כתוב (עמוד אחד) ומקבלים עליו משוב.

שיטת "משחק התפקידים" שינתה באופן דרסטי את התנהלות השיעורים ואת האווירה בהם. היה ניכר שהסטודנטים קראו את המאמרים ברצינות ובהשקעה, לאורך כל הסמסטר. הדיונים היו פעילים וערים, ולסטודנטים היה חשוב להשתתף, להביע דעות, ולשאול שאלות.

אפקט חשוב נוסף של הפרזנטציות התכופות היה הפחתת הלחץ שכרוך אצל חלק מהסטודנטים בעמידה מול קהל ובהצגה. מכיוון שהתחושה היא ש"כולם מציגים כל הזמן", ולא מדובר באירוע חד-פעמי, יש אפשרות לתרגל את הסיטואציה ולהתרגל אליה. בנוסף, כשהסטודנטים בקיאים במאמרים הם משתתפים הרבה יותר מבדרך כלל, וכך באופן כללי השיחה בכיתה פתוחה וזורמת, הלחץ פוחת, האווירה נינוחה יותר, וגם הסטודנטים ה"צופים" מרגישים בנוח להתבטא ולא חוששים לשאול את המציג שאלות.

בנוסף, במהלך הסמסטר נתתי פידבק כללי על המצגות, וחידדתי איך לשפר אותן (העדפת תמונות על פני טקסט, יצירת גרפים מנתונים מספריים שדווחו בטקסט, מיקוד הפרטים שחשוב להציג מתוך השיטות, שימוש נבון ב-AI, ועוד). מכיוון שלכל סטודנט היו כמה וכמה הזדמנויות להציג, היתה אפשרות ללמוד מההערות וליישם את ההצעות. העלייה באיכות הפרזנטציות לאורך הסמסטר היתה בהחלט מורגשת.