שימושי בינה מלאכותית בהוראה ולמידה
קורס- ידע בעידן של ערעור האמת בחברה ובכיתה
'דיבוט' - בוט בינה מלאכותית
ד"ר איתי פולק, רכז פדגוגי ביחידה לקידום ההוראה
תוצר
דיבייט מול בינה מלאכותית
יישום פדגוגי
ה'דיבוט' הוא בוט של בינה מלאכותית שנבנה במסגרת הקורס 'ידע בעידן של ערעור האמת בחברה ובכיתה' שנלמד בבית הספר לחינוך. הבוט נועד להשתתף בדיבייט מול הסטודנטים/יות בסוגיות החינוכיות המעשיות שקשורות בתקופת הפוסט-אמת: כיצד להתמודד למשל עם הירידה במעמד הידע, כיצד להתמודד עם תיאוריות קונספירציה שמערערות על הידע המדעי, כיצד להכשיר את התלמידים/ות לצריכת מידע מבוקרת ברשתות החברתיות וכו'. דרך הפעולה שנאמץ קשורה בין היתר בהנחות האפיסטמיות שלנו (מהו ידע ומהי ידיעה?) וגם בתפיסה החינוכית שלנו. הבוט נבנה כמשתתף בדיבייט ששואף לנצח ולהציג את העמדה ההפוכה מהעמדה שאותה בחרו הסטודנטים/יות לייצג. הבוט מגבש עמדה אפיסטמולוגית (ריאליסטית/אנטי-ריאליסטית) ומציג את עמדתו בסוגיה. הוא נעזר בגוף הידע המחקרי של הקורס כדי לבסס טיעונים חזקים ולערער את טענות הסטודנטים/יות. מטרת הדיבייט היא לחדד לסטודנטים/יות את ההבנה של התפיסה האפיסטמית והחינוכית שלהם, להבין את הסוגיה החינוכית שבה הם עוסקים מנקודות מבט שונות ולבסס עמדה חזקה יותר מתוך עימות ואתגור. היכולת של הבוט לנתח את טענות הסטודנטים, לזהות הנחות, נקודות תורפה וכשלים לוגיים, להשתמש על המחקר הקיים כדי לערער טענות נגד ולבסס את טענותיו, כמו גם היכולת להציע דוגמאות נגד ואנלוגיות מגוונות הופכות את האינטראקציה איתו למאתגרת מצד אחד, אך גם נוחה יותר מהשתתפות בדיבייט פומבי מול אחרים. הסטודנטים/יות מקבלים הזדמנות לחשוב, להתייעץ ולגבש טענות והם לא נדרשים לשלוף במהירות תגובה תחת לחץ זמן.
השאילתא
הדיבוט נולד מתוך צורך מעשי. כאשר תכננתי את הקורס קבעתי שמטלת האמצע תהיה השתתפות בדיבייט. אולם לנוכח גידול במספר הנרשמים לקורס שיניתי את המשימה ומדיבייט שיתקיים בין קבוצות של סטודנטים, קבעתי את הדיבייט מול הבינה המלאכותית. הסטודנטים/יות התבקשו לעבוד בקבוצות של 3 סטודנטים/יות ולבחור אחת מבין 3 סוגיות אפשריות לעימות. הם התבקשו להתכונן לדיבייט באמצעות מאמרים רלוונטיים ולגבש נייר עמדה מקדים, שיכלול הצהרת פתיחה ומספר טענות מרכזיות. הדיבייט התקיים באחד השיעורים (כ-40 דקות) והבוט הונחה לברר את עמדת הסטודנטים, לאפשר להם להציג את טענת הפתיחה ואז לפרוס את הצהרת הפתיחה (עד 300 מילה). משם החלו חילופי טענות בניסיון לנצח בוויכוח: לפחות 4 תורות לכל צד, בכל תור הוצגה טענה מרכזית בהיקף של פסקה. הסטודנטים/יות חשבו יחד, חיפשו מידע רלוונטי וגיבשו את תגובתם בכל שלב. לאחר מספר סבבים של חילופי דברים הסתיים הדיבייט וכעת החל שלב המשוב שנתן הבוט לסטודנטים/יות על תפקודם. לאחר מכן הונחו הסטודנטים להעתיק את השיחה ולהעלות אותה כקובץ Word לתיבת הגשה באתר הקורס; ואז לכתוב רפלקציה אישית על המטלה (עד 500 מילה). בין היתר הונחו הסטודנטים להתייחס להתמודדות מול כלי של בינה מלאכותית שמחזיק בידע עודף, על הפורמט של ויכוח כמשחק סכום-אפס, על התפתחות טענותיהם לאורך הדיבייט ובעקבותיו.
דיבייט מול בינה מלאכותית- איתי פולק
Teaching center
Created on June 19, 2025
Start designing with a free template
Discover more than 1500 professional designs like these:
View
Terrazzo Presentation
View
Visual Presentation
View
Relaxing Presentation
View
Modern Presentation
View
Colorful Presentation
View
Modular Structure Presentation
View
Chromatic Presentation
Explore all templates
Transcript
שימושי בינה מלאכותית בהוראה ולמידה
קורס- ידע בעידן של ערעור האמת בחברה ובכיתה
'דיבוט' - בוט בינה מלאכותית
ד"ר איתי פולק, רכז פדגוגי ביחידה לקידום ההוראה
תוצר
דיבייט מול בינה מלאכותית
יישום פדגוגי
ה'דיבוט' הוא בוט של בינה מלאכותית שנבנה במסגרת הקורס 'ידע בעידן של ערעור האמת בחברה ובכיתה' שנלמד בבית הספר לחינוך. הבוט נועד להשתתף בדיבייט מול הסטודנטים/יות בסוגיות החינוכיות המעשיות שקשורות בתקופת הפוסט-אמת: כיצד להתמודד למשל עם הירידה במעמד הידע, כיצד להתמודד עם תיאוריות קונספירציה שמערערות על הידע המדעי, כיצד להכשיר את התלמידים/ות לצריכת מידע מבוקרת ברשתות החברתיות וכו'. דרך הפעולה שנאמץ קשורה בין היתר בהנחות האפיסטמיות שלנו (מהו ידע ומהי ידיעה?) וגם בתפיסה החינוכית שלנו. הבוט נבנה כמשתתף בדיבייט ששואף לנצח ולהציג את העמדה ההפוכה מהעמדה שאותה בחרו הסטודנטים/יות לייצג. הבוט מגבש עמדה אפיסטמולוגית (ריאליסטית/אנטי-ריאליסטית) ומציג את עמדתו בסוגיה. הוא נעזר בגוף הידע המחקרי של הקורס כדי לבסס טיעונים חזקים ולערער את טענות הסטודנטים/יות. מטרת הדיבייט היא לחדד לסטודנטים/יות את ההבנה של התפיסה האפיסטמית והחינוכית שלהם, להבין את הסוגיה החינוכית שבה הם עוסקים מנקודות מבט שונות ולבסס עמדה חזקה יותר מתוך עימות ואתגור. היכולת של הבוט לנתח את טענות הסטודנטים, לזהות הנחות, נקודות תורפה וכשלים לוגיים, להשתמש על המחקר הקיים כדי לערער טענות נגד ולבסס את טענותיו, כמו גם היכולת להציע דוגמאות נגד ואנלוגיות מגוונות הופכות את האינטראקציה איתו למאתגרת מצד אחד, אך גם נוחה יותר מהשתתפות בדיבייט פומבי מול אחרים. הסטודנטים/יות מקבלים הזדמנות לחשוב, להתייעץ ולגבש טענות והם לא נדרשים לשלוף במהירות תגובה תחת לחץ זמן.
השאילתא
הדיבוט נולד מתוך צורך מעשי. כאשר תכננתי את הקורס קבעתי שמטלת האמצע תהיה השתתפות בדיבייט. אולם לנוכח גידול במספר הנרשמים לקורס שיניתי את המשימה ומדיבייט שיתקיים בין קבוצות של סטודנטים, קבעתי את הדיבייט מול הבינה המלאכותית. הסטודנטים/יות התבקשו לעבוד בקבוצות של 3 סטודנטים/יות ולבחור אחת מבין 3 סוגיות אפשריות לעימות. הם התבקשו להתכונן לדיבייט באמצעות מאמרים רלוונטיים ולגבש נייר עמדה מקדים, שיכלול הצהרת פתיחה ומספר טענות מרכזיות. הדיבייט התקיים באחד השיעורים (כ-40 דקות) והבוט הונחה לברר את עמדת הסטודנטים, לאפשר להם להציג את טענת הפתיחה ואז לפרוס את הצהרת הפתיחה (עד 300 מילה). משם החלו חילופי טענות בניסיון לנצח בוויכוח: לפחות 4 תורות לכל צד, בכל תור הוצגה טענה מרכזית בהיקף של פסקה. הסטודנטים/יות חשבו יחד, חיפשו מידע רלוונטי וגיבשו את תגובתם בכל שלב. לאחר מספר סבבים של חילופי דברים הסתיים הדיבייט וכעת החל שלב המשוב שנתן הבוט לסטודנטים/יות על תפקודם. לאחר מכן הונחו הסטודנטים להעתיק את השיחה ולהעלות אותה כקובץ Word לתיבת הגשה באתר הקורס; ואז לכתוב רפלקציה אישית על המטלה (עד 500 מילה). בין היתר הונחו הסטודנטים להתייחס להתמודדות מול כלי של בינה מלאכותית שמחזיק בידע עודף, על הפורמט של ויכוח כמשחק סכום-אפס, על התפתחות טענותיהם לאורך הדיבייט ובעקבותיו.