גֶּשֶׁם
נִירָה הַרְאֵל
כָּל הַלַּיְלָה יָרַד הַגֶּשֶׁם, טִפְטֵף, טִפְטֵף וְלֹא חָדַל.
בַּבֹּקֶר הִתְעוֹרֵר אַבָּא מִשְּׁנָתוֹ, הֵצִיץ הַחוּצָה וְהֶחְלִיט מִיָּד – הַיּוֹם נִשָּׁאֵר בַּבַּיִת.
"אֲבָל אַבָּא" אָמַרְתִּי, "הֲלֹא הַסַּל מוּכָן וְכָל הַחֲבֵרִים יוֹצְאִים לַפִּיקְנִיק וּמָה נַעֲשֶׂה כָּל הַיּוֹם לְבַדֵּנוּ בַּבַּיִת?"
אַבָּא לֹא וִתֵּר, בְּגֶשֶׁם כָּזֶה אֵינוֹ יוֹצֵא מִן הַבַּיִת בְּשׁוּם אֹפֶן.
גֶּשֶׁם
כָּעַסְתִּי.
בְּכָל שַׁבָּת אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים לְטִיּוּל, עִם סַל מָלֵא וְהַרְבֵּה חֲבֵרִים, וּלְמָחֳרָת מְחַכִּים הַיְּלָדִים בַּגַּן לִשְׁמֹעַ אֵיפֹה הָיִינוּ וּמָה רָאִינוּ.
וּפִתְאוֹם בָּא מִין גֶּשֶׁם מַרְגִּיז כָּזֶה וּמְקַלְקֵל הַכֹּל.
זִיפְת, אָמַרְתִּי, זִיפְת מְזֻפָּת, וְכָעַסְתִּי עוֹד, הַרְבֵּה, הָמוֹן...
עַד שֶׁנִּגְמַר לִי כָּל הַכַּעַס.
גֶּשֶׁם
וְאָז קַמְתִּי וְנִכְנַסְתִּי לַמִּטָּה הַגְּדוֹלָה וְשָׁכַבְתִּי בָּאֶמְצַע. רַק פַּעַם אַחַת שָׁכַבְתִּי בַּמִּטָּה הַזּוֹ, כְּשֶׁהָיִיתִי חוֹלֶה מְאוֹד. אֲבָל הַפַּעַם הָיִיתִי בָּרִיא, וּמִשְּׁנֵי צִדַּי שָׁכְבוּ אִמָּא וְאַבָּא. כָּל כָּךְ חַם הָיָה שָׁם בִּפְנִים, עַד שֶׁשָּׁכַחְתִּי אֶת הַחוּץ הַקַּר.
כְּשֶׁקַמְנוּ סוֹף-סוֹף מִן הַמִּטָּה הַנְּעִימָה, בָּלַעְנוּ בְּתֵאָבוֹן אֶת הַמַּטְעַמִּים שֶׁהָיוּ בַּסַּל.
אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה שִׂחַקְנוּ בְּדוֹמִינוֹ, בְּלוֹטוֹ, בְּדוּק. אִמָּא וְאַבָּא לֹא הָיוּ עֲסוּקִים כְּמוֹ בְּיוֹם רָגִיל וְלֹא אָמְרוּ: "אַל תַּפְרִיעַ! לֵךְ מִפֹּה! לֹא לְבַלְבֵּל אֶת הַמּוֹחַ!" הָיָה לָהֶם פְּנַאי, הַרְבֵּה פְּנַאי. גַּם אֶת אֹסֶף הַמִּקְטָרוֹת נִקִּינוּ יַחַד, לְאַט-לְאַט.
גֶּשֶׁם
אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם הוֹסִיף הַגֶּשֶׁם לָרֶדֶת. וּכְשֶׁהָאוֹרְחִים לֹא בָּאוּ, אָמְרָה אִמָּא: "הַיּוֹם נִהְיֶה בְּעַצְמֵנוּ אוֹרְחִים," וְכֻלָּנוּ הִתְיַשַּׁבְנוּ עַל הַכֻּרְסָאוֹת בַּחֶדֶר הַגָּדוֹל.
אָכַלְנוּ עוּגַת שׁוֹקוֹלָד, שָׁתִינוּ תֵּה וְשׂוֹחַחְנוּ עַל הַחֲדָשׁוֹת בָּעוֹלָם וּבָאָרֶץ. כְּשֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה לִישֹׁן, הִצְטַעַרְתִּי.
כָּל-כָּךְ מַהֵר עָבְרָה הַשַּׁבָּת!
גֶּשֶׁם
לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר סִפְּרוּ הַיְּלָדִים בַּכִּתָּה עַל הַטִּיּוּלִים שֶׁעָרְכוּ עִם הוֹרֵיהֶם, וְרַק לִי לֹא הָיָה מָה לְסַפֵּר, כִּי לֹא נָסַעְתִּי לְשׁוּם מָקוֹם. "מִסְכֵּן כָּזֶה," אָמְרוּ, "כָּל הַיּוֹם נִשְׁאַרְתָּ בַּבַּיִת."
וַאֲנִי חִיַּכְתִּי לְעַצְמִי. אֵיךְ יוּכְלוּ לְהָבִין, שֶׁמִּכָּל הַטִּיּוּלִים הַיָּפִים וְהַמְּעַנְיְנִים אָהַבְתִּי דַּוְקָא אוֹתָהּ, אֶת שַׁבַּת הַגֶּשֶׁם?
גשם-סיפור
dena12321
Created on December 17, 2024
Start designing with a free template
Discover more than 1500 professional designs like these:
View
Essential Business Proposal
View
Project Roadmap Timeline
View
Step-by-Step Timeline: How to Develop an Idea
View
Artificial Intelligence History Timeline
View
Mind Map: The 4 Pillars of Success
View
Big Data: The Data That Drives the World
View
Momentum: Onboarding Presentation
Explore all templates
Transcript
גֶּשֶׁם
נִירָה הַרְאֵל
כָּל הַלַּיְלָה יָרַד הַגֶּשֶׁם, טִפְטֵף, טִפְטֵף וְלֹא חָדַל. בַּבֹּקֶר הִתְעוֹרֵר אַבָּא מִשְּׁנָתוֹ, הֵצִיץ הַחוּצָה וְהֶחְלִיט מִיָּד – הַיּוֹם נִשָּׁאֵר בַּבַּיִת. "אֲבָל אַבָּא" אָמַרְתִּי, "הֲלֹא הַסַּל מוּכָן וְכָל הַחֲבֵרִים יוֹצְאִים לַפִּיקְנִיק וּמָה נַעֲשֶׂה כָּל הַיּוֹם לְבַדֵּנוּ בַּבַּיִת?" אַבָּא לֹא וִתֵּר, בְּגֶשֶׁם כָּזֶה אֵינוֹ יוֹצֵא מִן הַבַּיִת בְּשׁוּם אֹפֶן.
גֶּשֶׁם
כָּעַסְתִּי. בְּכָל שַׁבָּת אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים לְטִיּוּל, עִם סַל מָלֵא וְהַרְבֵּה חֲבֵרִים, וּלְמָחֳרָת מְחַכִּים הַיְּלָדִים בַּגַּן לִשְׁמֹעַ אֵיפֹה הָיִינוּ וּמָה רָאִינוּ. וּפִתְאוֹם בָּא מִין גֶּשֶׁם מַרְגִּיז כָּזֶה וּמְקַלְקֵל הַכֹּל. זִיפְת, אָמַרְתִּי, זִיפְת מְזֻפָּת, וְכָעַסְתִּי עוֹד, הַרְבֵּה, הָמוֹן... עַד שֶׁנִּגְמַר לִי כָּל הַכַּעַס.
גֶּשֶׁם
וְאָז קַמְתִּי וְנִכְנַסְתִּי לַמִּטָּה הַגְּדוֹלָה וְשָׁכַבְתִּי בָּאֶמְצַע. רַק פַּעַם אַחַת שָׁכַבְתִּי בַּמִּטָּה הַזּוֹ, כְּשֶׁהָיִיתִי חוֹלֶה מְאוֹד. אֲבָל הַפַּעַם הָיִיתִי בָּרִיא, וּמִשְּׁנֵי צִדַּי שָׁכְבוּ אִמָּא וְאַבָּא. כָּל כָּךְ חַם הָיָה שָׁם בִּפְנִים, עַד שֶׁשָּׁכַחְתִּי אֶת הַחוּץ הַקַּר. כְּשֶׁקַמְנוּ סוֹף-סוֹף מִן הַמִּטָּה הַנְּעִימָה, בָּלַעְנוּ בְּתֵאָבוֹן אֶת הַמַּטְעַמִּים שֶׁהָיוּ בַּסַּל.
אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה שִׂחַקְנוּ בְּדוֹמִינוֹ, בְּלוֹטוֹ, בְּדוּק. אִמָּא וְאַבָּא לֹא הָיוּ עֲסוּקִים כְּמוֹ בְּיוֹם רָגִיל וְלֹא אָמְרוּ: "אַל תַּפְרִיעַ! לֵךְ מִפֹּה! לֹא לְבַלְבֵּל אֶת הַמּוֹחַ!" הָיָה לָהֶם פְּנַאי, הַרְבֵּה פְּנַאי. גַּם אֶת אֹסֶף הַמִּקְטָרוֹת נִקִּינוּ יַחַד, לְאַט-לְאַט.
גֶּשֶׁם
אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם הוֹסִיף הַגֶּשֶׁם לָרֶדֶת. וּכְשֶׁהָאוֹרְחִים לֹא בָּאוּ, אָמְרָה אִמָּא: "הַיּוֹם נִהְיֶה בְּעַצְמֵנוּ אוֹרְחִים," וְכֻלָּנוּ הִתְיַשַּׁבְנוּ עַל הַכֻּרְסָאוֹת בַּחֶדֶר הַגָּדוֹל. אָכַלְנוּ עוּגַת שׁוֹקוֹלָד, שָׁתִינוּ תֵּה וְשׂוֹחַחְנוּ עַל הַחֲדָשׁוֹת בָּעוֹלָם וּבָאָרֶץ. כְּשֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה לִישֹׁן, הִצְטַעַרְתִּי. כָּל-כָּךְ מַהֵר עָבְרָה הַשַּׁבָּת!
גֶּשֶׁם
לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר סִפְּרוּ הַיְּלָדִים בַּכִּתָּה עַל הַטִּיּוּלִים שֶׁעָרְכוּ עִם הוֹרֵיהֶם, וְרַק לִי לֹא הָיָה מָה לְסַפֵּר, כִּי לֹא נָסַעְתִּי לְשׁוּם מָקוֹם. "מִסְכֵּן כָּזֶה," אָמְרוּ, "כָּל הַיּוֹם נִשְׁאַרְתָּ בַּבַּיִת." וַאֲנִי חִיַּכְתִּי לְעַצְמִי. אֵיךְ יוּכְלוּ לְהָבִין, שֶׁמִּכָּל הַטִּיּוּלִים הַיָּפִים וְהַמְּעַנְיְנִים אָהַבְתִּי דַּוְקָא אוֹתָהּ, אֶת שַׁבַּת הַגֶּשֶׁם?