תעודת זהות-יום השואה

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

כ"ז בניסן

משמעות היום

מנהגי היום

סיפור היום

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

כ"ז בניסן

סיפור היום

לפני כתשעים שנה, לפני שהייתה לנו מדינה, חיו רוב היהודים מחוץ לארץ ישראל, בארצות בכל רחבי העולם. הם למדו ועבדו שם ודיברו בשפת הארץ שבה גרו. בימים ההם עלתה לשלטון בגרמניה המפלגה הנאצית. מנהיג המפלגה היה אדולף היטלר. הנאצים האמינו שהגרמנים הם הגזע העליון ולכן הם צריכים לשלוט בכל העולם. הם יצאו למלחמה כדי לכבוש ארצות רבות ככל האפשר. מלחמה זו נמשכה שש שנים, והיא נקראת מלחמת העולם השנייה. בכל מקום שהגיעו אליו הנאצים, הם רדפו את בני הגזעים והקבוצות שלדעתם הם נחותים, ובראשם היהודים. הם הכריחו את היהודים להצמיד לבגדם טלאי צהוב וגירשו אותם מבתיהם לגטוֹ. בגטו הם לקחו מהם את רכושם, אסרו עליהם לעבוד ולצאת מהגטו והכריחו אותם לגור בצפיפות גדולה. בתנאים קשים אלו נפוצו מחלות ורעב.

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

כ"ז בניסן

סיפור היום

הנאצים גירשו יהודים רבים למחנות עבודה, שם העבידו אותם בעבודות קשות מאוד. הם קיבלו מעט אוכל וחיו בתנאים קשים מאוד. יהודים רבים מתו במחנות אלו. היו יהודים שניסו לברוח ולהתנגד. כמה מהם ניסו להילחם בנאצים – הם נקראים פרטיזנים. היו שהתחבאו אצל אנשים לא יהודים שהתנגדו למשטרו של היטלר. אנשים אלו שהסתירו יהודים וסייעו להם נקראים היום חסידי אומות העולם. שישה מיליון יהודים מתו בשואה – גברים, נשים וילדים. אחרי כשש שנים הצליחו המדינות שלחמו בהיטלר לנצח ולשחרר את כל המדינות שנכבשו ואת היהודים שהיו כלואים במחנות ובגטאות. אנו מציינים את יום הזיכרון לשואה ולגבורה כדי לזכור את היהודים הרבים שמתו בשואה וכדי לזכור שבני האדם שווים בערכם – אין קבוצות של אנשים שחייהם שווים יותר או שווים פחות. לכל אדם מכל מוצא שהוא או מכל עם שהוא יש הזכות לחיות ולהיות חופשי.

מנהגי היום

הורדת הדגל

טקסים

בכל רחבי הארץ מורידים את דגלי מדינת ישראל לחצי התורן.

ביום הזיכרון לשואה ולגבורה נוהגים לערוך טקסים כדי לזכור את מה שקרה בתקופת השואה. בבתי הספר, בבסיסים צבאיים ובמוסדות להנצחת זכר השואה, כמו יד ושם, עורכים טקסי זיכרון. תלמידי בתי ספר רבים לובשים חולצה לבנה.

צפירה

בשעה עשר בבוקר נשמעת בכל הארץ צפירה של שתי דקות, ובה עומדים בדממה.

נרות זיכרון

מדליקים נרות זיכרון לזכר קורבנות השואה. נהוג להדליק שישה נרות, לזכר ששת מיליוני היהודים שנספו בשואה.

משמעות היום

תאריך

שם היום

יום הזיכרון לשואה ולגבורה חל בתאריך העברי כ"ז ניסן. בתחילה ביקשה הכנסת לקבוע את יום הזיכרון לשואה ולגבורה בתאריך שבו פרץ מרד היהודים בנאצים בגטו ורשה – י"ד ניסן, ערב פסח. ואולם לא ראוי לקבוע יום זיכרון בערב חג, ולכן קבעו אותו ביום כ"ז בניסן, לאחר חג הפסח ולפני יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות.

המילה "שואה" פירושה אסון גדול במיוחד. ביום הזיכרון לשואה ולגבורה אנו זוכרים את האסון שקרה ליהודים במלחמת העולם השנייה, לפני כתשעים שנה. אנו זוכרים את האסון וגם את הגבורה של האנשים שנלחמו בנאצים ועזרו להציל אחרים.