תעודת זהות: סיגד

חג הסיגְד

כ"ט בחשוון

מִנהגי החג

משמעות היום

המילה "סיגד" קשורה למילה "סגידה'". ביום זה סוגדים לאלוהים – משתחווים לו ומתפללים אליו.

יום של השתחוות לאלוהים

משמעות היום

הסִיגְד הוא חג ייחודי של קהילת בֵּיתָא ישראל – יהודי אתיופיה.

זוכרים את ירושלים

חג הסיגד מבטא את הקשר של עם ישראל וירושלים, את הרצון שלו לשוב אליה, להתפלל בה ולסגוד בה לאלוהים.

יום של חשבון נפש

יום של חידוש הברית

בקבלת התורה בהר סיני כרת עם ישראל ברית עם אלוהים. חג הסיגד מבטא את הרצון של הקהילה לחדש בכל שנה את הברית הזאת ולקבל עליה את התורה.

חג הסיגד חל חמישים יום לאחר יום כיפור. ביום כיפור כל אדם עושה חשבון נפש אישי, כלומר בודק את מעשיו, ואילו בחג הסיגד כל הקהילה עושה חשבון נפש קהילתי ומתפללת יחד לאלוהים.

מִנהגי החג

צום

מתכוננים

עלייה להר

זהו יום צום. ילדים מגיל שמונה צמים, עד הצוהריים.

כל הקהילה עולה עם ספרי אוֹרית (התורה בתרגום לגְעֵז – שפה אתיופית קדומה) להר שנבחר מראש. העלייה להר מסמלת את העלייה של משה להר סיני לקבלת התורה. ההר נחשב גם מקום טהור יותר. בפסגת ההר כולם נאספים, שומעים מפי הכוהנים – הקֵסים, המנהיגים הרוחניים – קריאה בתורה ובפרקי תנ"ך, מתפללים ושומעים את דרשותיהם. לאחר מכן היו תוקעים בחצוצרות ומתפללים לשיבה לירושלים.

לקראת החג כל בני הקהילה מתרחצים ומיטהרים, וכן מכינים את הסעודה.

סעודה חגיגית

בסוף הטקס יורדים בשירה מן ההר ונהנים מסעודה משותפת.