האקתון

עקרונות התפיסה החינוכית להוראת השואה

בעקבות ה 7.10

ככל שהכלים הטכנולוגיים מתקדמים ומתפתחים, כך נפתחות מצד אחד אפשרויות להנגשת וגיוון שיח השואה, אך מצד שני עולות שאלות קריטיות של ייצוג ואתיקה בעיסוק סביב נושא מורכב זה. בדרך כלל מונים את המאפיינים הבאים ככאלו המאפיינים את כלי הטכנולוגיה החדשים:

הטייה כלפי תכנים מושכי 'תנועה' (TRAFFIC) – הרשתות החברתיות ורבים מהכלים הדיגיטליים האחרים מוטים כלפי תכנים מעוררי תנועה – תנועת גולשים ומשתמשים היא הדלק המניע את הכלים הללו. לצורך הגברת תנועת גולשים, התכנים נבנים על רגשות שהם מעוררי מעורבות משמעותיים. מאחר ורגשות שליליים קל יותר לייצר אופן אינטנסיבי ההטייה הזו מתרגמת פעמים רבות למניפולציות היוצרות דווקא אותם. כחלק מתהליך השיח החינוכי בנושא מורכב כמו השואה, העצמת רגשות של זעם ושנאה עלולים ליצור הכללות פוגעניות ואף שיח של זילות.התאמה אישית- המגוון הגדול והכלים הגמישים מאפשרים הצעת תכנים מותאמים אישית. התאמה כזו יכולה לעודד את החלת הרלוונטיות. עם זאת, יש לשים לב כי בנושא השואה, התאמה אישית כזו יכולה להוביל להטייה של התכנים המוצגים ותמנע ייצוג מאוזן של מקומות וקבוצות בסיפור השואה. חשוב לשים לב כיצד מייצגים את מכלול סיפור השואה, ולא רק אלמנטים מקוטעים ממנו. הנגשת תוכן באופן קצר, מהיר ומופנה למכנה המשותף הבסיסי – לצד אפשרויות ההנגשה הטמונות בכך, ישנה סכנה של השטחה ופשטנות שיובילו לעיוות הסיפור.

נגישות וזמינות – הנגישות והזמינות מאפשרות בניית פרוייקטים משמעותיים, אך עם זאת יש לשים לב שהתכנים הנגישים ללומדים ליצירת פרוייקטים אלו אינם בהכרח האיכותיים.

טשטש גבולות בין האמיתי לווירטואלי – טשטוש כזה בנושאים בעלי פוטנציאל טראומטי יכול לפגוע ברווחה רגשית של הלומדים. הוא גם יכול להוביל לחוסר הבנה בסיסי של סיפור השואה, לנוכח העובדה שהלומדים יפרשו את האירועים מתוך העולם העכשווי שלהם.

בתהליך עיצוב הדרכים לבנות את הרלוונטיות של נושא השואה יש לקחת בחשבון את השאלה האם הניסיון לקרב את התוכן לעולמם של הלומדים לא פוגע באותנטיות שלו. לעיתים מתוך הרצון לקרב את הנושא לעולמם של הלומדים, נדחקים האמת והדיוק ההיסטורי. אם התרחקנו מהסיפור ההיסטורי והדיוק, הרי למה בדיוק יצרנו רלוונטיות?משום כך ישנה חשיבות רבה לצאת מתוך החומרים האותנטיים מהשואה, ולאפשר לימוד מעמיק בהם, אשר יחשפו את הפנים האנושיות של הקורבנות, הדילמות מולם עמדו והניסיונות שלהם להמשיך ולבחור בעולם ללא בחירות. באופן כזה, חשיפת הדילמות, השאיפות והזעקות האנושיות הן אלו אשר יטמנו בחובן רלוונטיות לכל בן אנוש.

עקרון מרכזי בחינוך הוא היכולת לקשר את הנושא אל הלומד באופן שיהיה רלוונטי עבורו. נושא רלוונטי הוא נושא שיש ללומד זיקה אליו, או שהוא בעל ערך עבורו. כאשר נושאי השיח החינוכי הם רלוונטיים לקהל הלומדים, הם יכולים להפיק מהם משמעות. הרלוונטיות של נושא השואה הינה מצד אחד דבר נתון, מעצם היותה חלק מהזהות היהודית והישראלית וההשלכות שיש לה על כלל האנושות. מצד שני, מרחק השנים יוצר תחושת ריחוק טבעית. כמו כן, אופיו הטראומטי של הנושא, יכול להוביל לרצון להתרחק ממנו.

- כלפי בריאותם הנפשית מדובר בנושא אשר יש בו פוטנציאל טראומטי, ועל כן יש לבחור את התכנים ברגישות, ללא שימוש בתכנים קשים מבחינה ויזואלית או תיאורים גרפיים.

בעיסוק החינוכי בנושא השואה, יש לנו למעשה מחוייבות אתית כלפי שלושה גורמים מרכזיים:

מחוייבות אתית כלפי קהל הלומדים

מחוייבות אתית כלפי הקורבנות

- הצגת הקורבנות באופן המכבד את צלם האנוש שלהם.- הימנעות משיפוטיות כלפי הקורבנות.- הימנעות משימוש בסיפורם של הקורבנות לצורך קידום אינטרסים עכשוויים.

לעיתים נדמה כי המחוייבות הערכית לגורם אחד מאלו שלעיל סותר את המחוייבות לגורם אחר. בסופו של דבר מדובר בסולמות מקבילים שאת דילמת המחוייבות הערכית לכל אחד מהם יש לבחון באופן פרטני ולנסות ולאזן בין הצרכים והדרישות השונות.

מחוייבות ערכית כלפי האמת והסיפור ההיסטורי

- כלפי ההתפתחות הרגשית והמוסרית של הלומדים – אחד מתפקידיו של איש החינוך היא ליצור סביבה בטוחה בה הלומד יוכל להבנות עבור עצמו מצפן ערכי אותנטי. מניפולציות שוללות פעמים רבות את היכולת של הלומד לפתח חשיבה עצמאית, וכך גם חשיפה לסוגיות טראומטיות בלתי ניתנות להכלה יכולה לשתק את יכולת החשיבה או הבניית תפיסה ערכית פנימית. - בנושא המורכב של השואה יש גם להיזהר מיצירת תפיסת עולם פשטנית אצל הלומדים הבוגרים.

המושגים 'שואה' ו'חינוך' טומנים בחובם סתירה פנימית:המילה שואה מייצגת את האסון הגדול של בגידת האנושות, התמוטטות ערכים ואובדן כבד. חינוך הינו מושג אשר אמור לייצג תקווה, אמון והתפתחות. אף על פי כן, לתפיסתו של יד ושם, יש משמעות מהותית בניסיון להבנות שיח חינוכי אודות ולנוכח השואה. כדי לייצר שיח חינוכי כזה, אשר יאפשר לתלמידים להבנות משמעויות ערכיות יש לטוות את הסיפור האנושי, להכיר את מה שאבד: קהילות, משפחות, אנשים ונכסי תרבות. יש להעמיק בסוגיה כיצד התמודדו בני אדם בתקופת השואה, במה התחבטו, מול אילו דילמות עמדו ומדוע בחרו כפי שבחרו, ולחשוף את כוחות הנפש ורוח האדם שנתגלו בתקופה זו. כמו כן יש לעסוק במנעד הבחירות וההתנהגויות של בני האדם: הפושעים הנאצים והמסייעים בידם, העומדים מהצד, ומן העבר השני חסידי אומות העולם – על המשמעויות האתיות הגלומות בנושאים אלו. לבסוף יש לבחון מה אפשר ללמוד מתהליך החזרה לחיים של הניצולים ותרומתם להקמת המדינה. כל זאת מתוך התייחסות אל ההקשר ההיסטורי.

סיפור שואת העם היהודי הוא אחד מרגעי השפל בתולדות האנושות וראוי שיילמד ויועבר מדור לדור, בבחינת "והגדת לבנך", בכל מקום שבו שואפים לחנך לחברת מופת ערכית, חברה שבה הקבלה והחמלה, הדאגה לאחר, כבודו ושוויון ערכו עומדים כנר לרגליה.השואה ותודעתה הפכו לחלק בלתי נפרד מן הזהות היהודית, הישראלית והאנושית. תלמידים בארץ, בהיותם חלק מהחברה הישראלית, חשופים לנושא השואה מגיל צעיר, והוא מלווה אותם בכל שנות התבגרותם. העיסוק בנושא במסגרות החינוכיות יסייע לילדים לעבד בצורה מיטבית את התכנים הלא פשוטים.

חטיבה

תיכון