נחל ציפורי

כן לציפורי

להתחלה

מבט עלהפרוייקט

לוקחים את הפעילות לכיתה

תפריט ראשי

מעוררהשראה

מידע כללי

פירוט התכנים

מורים משתפים

תוצרי תלמידים

Insights סיפורי הפעלה

טופס הצטרפות

הורדת חומרים

רצף הפעילויות

על הגניזה הקהירית

המטרות הלימודיות של הפרוייקט

מה עושים התלמידים בפרויקט

פעילויות מרכזיות בפרויקט

קישור לתוכנית הלימודים

מטרות הפרויקט

כל המידע על הפרוייקט

מיפוי הנושא בתוכנית הלימודים

מידע כללי

פרויקט "גניזת קהיר" הוא פרויקט מדע אזרחי בהיסטוריה בו תלמידים/ות לוקחים חלק פעיל בניסיון להבין את חייהם של יהודי אגן התיכון במשך מאות שנים דרך תעתוק מקורות היסטוריים ראשוניים.מוביל המחקר: ד"ר משה לביא, אוניברסיטת חיפהמובילת הפרויקט: שי גולדפרב כהן, מרכז TCSSקהל היעד: תלמידי חט"ב/חט"עהיקף הפעילות: 5 שעות שעות הוראה (יש אפשרות לפעילויות רשות נוספות)

מה התלמידים עושים בפרויקט?במסגרת הפרויקט התלמידים יכירו את עולם השינה, יאספו מידע על הרגלי השינה שלהם (באמצעות ניהול "יומן שינה מקוון"), פגשו עם חוקרי שינה ויתנסו בחקר הנתונים שאספו. על בסיס הנתונים, התלמידים יוכלו לחקור את השפעתם של מגוון גורמים על הרגלי השינה, כמו השפעת החשיפה הממושכת לאור המלאכותי על משך ואיכות השינה שלהם. פעולות מרכזיות של התלמידים בפרויקט:

• חשיפה לנושא השינה
• זיהוי הכרונוטייפ האישי
• ניהול "יומן שינה" במשך שבועיים
• הכרות עם חוקר/ת שינה – הרצאה מפרופ' תמר שוחט / פרופ' ערן טאובר
• ניתוח הנתונים שנאספו
• העלאת שאלות מחקר
• הצעת דרכים לבדיקת שאלת המחקר
• ביצוע תהליך החקר
• ניתוח הממצאים
• הצגת תוצרים (כיד הדמיון הטובה)

מה התלמידים עושים בפרויקט?במסגרת הפרויקט התלמידים.ות יכירו את נושא הגניזה הקהירית, ילמדו על עבודתו של היסטוריון, בדגש על עבודת התעקתוק של מקורות היסטורים ראשוניים. התלמידים.ות אפילו התנסו בעצמם בתעקתוק מקורות וילדמו כיצד פעולה זו הינה חלק מ"אימון" חשוב של הבניה המלאכותית וכיצד זה תורם לעבודת החקר. על בסיס המקורות הראשוניים מהגניזה, התלמידים.ות יוכלו להעלות שאלת חקר שמעניינת אותם.ן ולבצע עבודת חקר באופן עצמאי. כל זאת בליווי ותמיכה מצוות המרכז למדע אזרחי באוניברסיטת חיפה. פעולות מרכזיות של התלמידים בפרויקט:

• היכרות עם נושא הגניזה הקהירית
• ביסוס מושגים הקשורים לחקר ההיסטוריה
• התעמקות בשאלות החקר הנוגעות לנושא הגניזה, לתקופה ולעבודת החוקר
• תעתוק מקורות באתר הפרויקט הבינאלומי בפלטפורמת Zooniverse
• הכרות עם המדענים פרופ' משה לביא וד"ר שמעון פוגל
• ניתוח מקורות היסטוריים ראשוניים ומשניים
• ביצוע חקר היסטורי
• הצגת תוצרים (כיד הדמיון הטובה)

על פרויקט גניזת קהיר הגניזה הקהירית היא אוסף של מעל 300,000 פרגמטים שמקורם בעליית הגג של בית הכנסת אבן עזרא בקהיר בה הקהילה היהודית גנזה את כתביה בין המאות ה-11-19. בין המסמכים שהתגלו בגניזה ספרי וכתבי קודש שבלו וכתבי חול - כתבי בית דין, אגרות ושטרות, רשימות שמיות, קטעי פנקסים, מכתבים ועוד. הגניזה היא אחד המקורות המרכזיים לחקר התרבות, חיי הדת, החברה, הכלכלה והפוליטיקה של יהודי אגן הים התיכון ושכניהם. הנגשתם של חומרי הגניזה הקהירית למחקר באמצעות גיוס הציבור הרחב לסייע בתעתוקם על ידי מיזם "סופרי הגניזה הקהירית" מסייעת בפענוח המגוון העצום של המסמכים ויכולה לשנות את פני המחקר ולהעשיר את הידע ההיסטורי שלנו. למי מיועד הפרויקט?סביב המיזם פותח רצף פעילויות המתקשר לתכנית הלימודים בהיסטוריה לתלמידי חט"ב וחט"ע ומכוון להשגת המטרות הפדגוגיות של הוראת התחום ולשאיפה לפתח מיומנויות חקר וחשיבה היסטורית בקרב תלמידים. עבור התלמידים זוהי הזדמנות להתנסות בעבודתו של ההיסטוריון - לתעתק ולנתח מקורות היסטוריים ראשוניים, לשאול שאלות מחקר, לתכנן ולבצע חקר עצמאי ועוד. ההשתתפות היא הזדמנות לתלמידים לתרום למחקר ונועדה ליצור שיתוף פעולה בין מורים, תלמידים והיסטוריונים. הרצף מתוכנן כך שיספק למורים חומרים ומערכי שיעור מובנים ויאפשר להם למצוא בתוכו מרחב פעולה להכנסת שינויים הנובעים מאילוצי זמן ומערכת וכן מהעדפותיהם המקצועיות והפדגוגיות. היקף הפעילות בפרויקט מסלול מקוצר: 5 שבועות (2-3 שעות לימוד שבועיות) מסלול מורחב: 8-10 שבועות (2-3 שעות לימוד שבועיות) ויריד תוצרים. סביבת עבודה: עבודה בזוגות/קבוצות בבתי הספר. נדרשת עבודה עם מחשב. הרצף מתוכנן כך שיספק למורים חומרים ומערכי שיעור מובנים אך ניתן לעשות בו שינויים הנובעים מאילוצי זמן ומערכת וכן מהעדפותיהם המקצועיות והפדגוגיות של המורים. האם מקבלים תמיכה וליווי? כיצד?תמיכה וליווי לצוות בית הספר תינתן על ידי ד"ר שי גולדפרב, מובילת פרויקט "גניזת קהיר" במרכז לקידום מדע אזרחי בבתי הספר (TCSS).

מטרות הפרויקט:

• פיתוח מיומנויות חקר וחשיבה היסטורית.
• הזדמנות להתנסות בעבודתם של ההיסטוריונים בתעתוק וניתוח של מקורות היסטוריים ראשוניים, לשאול שאלות מחקר, לתכנן ולבצע חקר עצמאי.

נושאי לימוד:

• מהו מדע אזרחי?
• מהי הגניזה הקהירית?
• מהי עבודת ההיסטוריון עם מקורות ראשוניים ומשניים?
• התנסות בעיון ותעתוק המקורות
• תרומת הבינה האנושית לבינה המלאכותית
• תכנון וביצוע מחקר היסטורי

מושגים: מדע אזרחי, מקורות ראשוניים, תעתוק, עבודתו של היסטוריון, הגניזה הקהירית מיומנויות:

• חקר
  • תעתוק
  • דיגיטליות
  • שיתופיות
  • הצגת ההיסטוריה בהקשרים רלוונטיים ללומד
  • שילוב לומדים בהוראת עמיתים
  • יצירת ושימוש חוזר בתוצרי תלמידים
  • טיפוח נורמות שיח פרודוקטיבי
  • תמיכה בפיתוח פרקטיקות היסטוריוגרפיות

ערכים ומעורבות חברתית:

• פיתוח סקרנות ורצון להרחבת הידע ולהעמקתו בתחום חקר ההיסטוריה.
• טיפוח למידה על שילוב תחום ההיסטוריה והטכנולוגיה מתוך פליאה וחדוות למידה.
• פיתוח מודעות לערכם של הידע ההיסטורי והטכנולוגי, תהליך החקר המדעי, וכלי הטכנולוגיה התורמים לעבודתם של היסטוריונים בימינו.
• פיתוח הרגלי חשיבה כגון: שאלת שאלות ביקוריות, הבנת חשיבותו של ההקשר למקור היסטורי והיכרות עם מקור הידע.

התאמה לתכנית הלימודיםממשקי מיזם בעקבות הגניזה הקהירית עם תכנית הלימודים בהיסטוריה נמצא כאן.

על פרויקט גניזת קהירהגניזה הקהירית היא אוסף של מעל 300,000 פרגמטים שמקורם בעליית הגג של בית הכנסת אבן עזרא בקהיר בה הקהילה היהודית גנזה את כתביה בין המאות ה-11-19. בין המסמכים שהתגלו בגניזה ספרי וכתבי קודש שבלו וכתבי חול - כתבי בית דין, אגרות ושטרות, רשימות שמיות, קטעי פנקסים, מכתבים ועוד. הגניזה היא אחד המקורות המרכזיים לחקר התרבות, חיי הדת, החברה, הכלכלה והפוליטיקה של יהודי אגן הים התיכון ושכניהם. הנגשתם של חומרי הגניזה הקהירית למחקר באמצעות גיוס הציבור הרחב לסייע בתעתוקם על ידי מיזם "סופרי הגניזה הקהירית" מסייעת בפענוח המגוון העצום של המסמכים ויכולה לשנות את פני המחקר ולהעשיר את הידע ההיסטורי שלנו. למי מיועד הפרויקט?סביב המיזם פותח רצף פעילויות המתקשר לתכנית הלימודים בהיסטוריה לתלמידי חט"ב וחט"ע ומכוון להשגת המטרות הפדגוגיות של הוראת התחום ולשאיפה לפתח מיומנויות חקר וחשיבה היסטורית בקרב תלמידים. עבור התלמידים זוהי הזדמנות להתנסות בעבודתו של ההיסטוריון - לתעתק ולנתח מקורות היסטוריים ראשוניים, לשאול שאלות מחקר, לתכנן ולבצע חקר עצמאי ועוד. ההשתתפות היא הזדמנות לתלמידים לתרום למחקר ונועדה ליצור שיתוף פעולה בין מורים, תלמידים והיסטוריונים. הרצף מתוכנן כך שיספק למורים חומרים ומערכי שיעור מובנים ויאפשר להם למצוא בתוכו מרחב פעולה להכנסת שינויים הנובעים מאילוצי זמן ומערכת וכן מהעדפותיהם המקצועיות והפדגוגיות. היקף הפעילות בפרויקט מסלול מקוצר: 5 שבועות (2-3 שעות לימוד שבועיות) מסלול מורחב: 8-10 שבועות (2-3 שעות לימוד שבועיות) ויריד תוצרים. סביבת עבודה: עבודה בזוגות/קבוצות בבתי הספר. נדרשת עבודה עם מחשב. הרצף מתוכנן כך שיספק למורים חומרים ומערכי שיעור מובנים אך ניתן לעשות בו שינויים הנובעים מאילוצי זמן ומערכת וכן מהעדפותיהם המקצועיות והפדגוגיות של המורים. האם מקבלים תמיכה וליווי? כיצד?תמיכה וליווי לצוות בית הספר תינתן על ידי ד"ר שי גולדפרב, מובילת פרויקט "גניזת קהיר" במרכז לקידום מדע אזרחי בבתי הספר (TCSS).

מה התלמידים עושים בפרויקט?במסגרת הפרויקט התלמידים.ות יכירו את נושא הגניזה הקהירית, ילמדו על עבודתו של היסטוריון, בדגש על עבודת התעקתוק של מקורות היסטורים ראשוניים. התלמידים.ות אפילו התנסו בעצמם בתעקתוק מקורות וילדמו כיצד פעולה זו הינה חלק מ"אימון" חשוב של הבניה המלאכותית וכיצד זה תורם לעבודת החקר. על בסיס המקורות הראשוניים מהגניזה, התלמידים.ות יוכלו להעלות שאלת חקר שמעניינת אותם.ן ולבצע עבודת חקר באופן עצמאי. כל זאת בליווי ותמיכה מצוות המרכז למדע אזרחי באוניברסיטת חיפה. פעולות מרכזיות של התלמידים בפרויקט:

• היכרות עם נושא הגניזה הקהירית
• ביסוס מושגים הקשורים לחקר ההיסטוריה
• התעמקות בשאלות החקר הנוגעות לנושא הגניזה, לתקופה ולעבודת החוקר
• תעתוק מקורות באתר הפרויקט הבינאלומי בפלטפורמת Zooniverse
• הכרות עם המדענים פרופ' משה לביא וד"ר שמעון פוגל
• ניתוח מקורות היסטוריים ראשוניים ומשניים
• ביצוע חקר היסטורי
• הצגת תוצרים (כיד הדמיון הטובה)

מטרות הפרויקט:

• פיתוח מיומנויות חקר וחשיבה היסטורית.
• הזדמנות להתנסות בעבודתם של ההיסטוריונים בתעתוק וניתוח של מקורות היסטוריים ראשוניים, לשאול שאלות מחקר, לתכנן ולבצע חקר עצמאי.

נושאי לימוד:

• מהו מדע אזרחי?
• מהי הגניזה הקהירית?
• מהי עבודת ההיסטוריון עם מקורות ראשוניים ומשניים?
• התנסות בעיון ותעתוק המקורות
• תרומת הבינה האנושית לבינה המלאכותית
• תכנון וביצוע מחקר היסטורי

מושגים: מדע אזרחי, מקורות ראשוניים, תעתוק, עבודתו של היסטוריון, הגניזה הקהירית מיומנויות:

• חקר
  • תעתוק
  • דיגיטליות
  • שיתופיות
  • הצגת ההיסטוריה בהקשרים רלוונטיים ללומד
  • שילוב לומדים בהוראת עמיתים
  • יצירת ושימוש חוזר בתוצרי תלמידים
  • טיפוח נורמות שיח פרודוקטיבי
  • תמיכה בפיתוח פרקטיקות היסטוריוגרפיות

ערכים ומעורבות חברתית:

• פיתוח סקרנות ורצון להרחבת הידע ולהעמקתו בתחום חקר ההיסטוריה.
• טיפוח למידה על שילוב תחום ההיסטוריה והטכנולוגיה מתוך פליאה וחדוות למידה.
• פיתוח מודעות לערכם של הידע ההיסטורי והטכנולוגי, תהליך החקר המדעי, וכלי הטכנולוגיה התורמים לעבודתם של היסטוריונים בימינו.
• פיתוח הרגלי חשיבה כגון: שאלת שאלות ביקוריות, הבנת חשיבותו של ההקשר למקור היסטורי והיכרות עם מקור הידע.

התאמה לתכנית הלימודיםממשקי המיזם "בעקבות הגניזה הקהירית" עם תכנית הלימודים בהיסטוריה נמצא כאן.

!עושים טוב

הגיאוגרפיה של נחל ציפורי

הצעה לרצף פעילויות

פתיחה

ביצועהחקר

סיכום

5

הסיפור של נחל ציפורי

5

?מה יעשה טוב לכולנו

6

החיים בנחל ציפורי

האדם ונחל ציפורי

מסלול חקר מדעי (כיתות ט', י')

מסלול ביו-סיור (כיתות י"ב)

מה חוקרים בנחל ציפורי?

4

3

1

2

7

הגיאוגרפיה של נחל ציפורי

הצעה לרצף פעילויות

מבואות

הסיפור של נחל ציפורי

החיים בנחל ציפורי

האדם ונחל ציפורי

ביצוע החקר

5

4

3

1

2

6

מה חוקרים בנחל ציפורי?

הכנה לסיור והכרות עם האפליקציה

איסוף נתונים בסיורים

ביצוע וכתיבה של עבודת החקר

נחל ציפורי במבט גיאוגרפי

הצעה לרצף פעילויות

מבואות

הסיפור של נחל ציפורי

החיים בנחל ציפורי

האדם בנחל ציפורי

מה חוקרים בנחל ציפורי?

הכנה לסיור והכרות עם האפליקציה

איסוף נתונים בסיורים

ביצוע וכתיבה של עבודת החקר

1

א

2

3

5

ביצוע החקר

ב

ג

4

מתנות מן הנחל

של מי הנחל?

6

הצעה לרצף פעילויות - ביצוע וכתיבה של עבודת החקר

מיני חקר מדעי, כיתות ט', י'

איסוף נתונים בסיורים

מה השאלה?

הצגת תוצרים

ג

5

6

כתיבת המבוא

7

עיבוד וניתוח הנתונים

8

הסקת מסקנות וסיכום

9

הכנת התוצר המסכם

10

הסיפור של נחל ציפורי

הפעילות בקצרה

בשיעור זה נערוך הכרות ראשונית עם נחל ציפורי, נציג את תכנית השיקום ואת המחקר האקולוגי המלווה אותה ונבין כיצד אנחנו יכולים לסייע לה באמצעות השתתפות במיזם מדע אזרחי

הכרות עם נחל ציפורי, עם פרויקט השיקום שלו ועם מדע אזרחי

שלב בפרוייקט

היקף הפעילות

מבואות

90 דקות

הסיפור של נחל ציפורי

נחל ציפורי במבט גיאוגרפי

האדם ונחל ציפורי

החיים בנחל ציפורי

1

5

6

2

4

3

1

להרחבה

מתנות מן הנחל

של מי הנחל?

שיעור 1 מבט-על: בשיעור זה נכיר את נחל ציפורי, את מיקומו, את ההיסטוריה שלו, נציג את תכנית השיקום ואת המחקר האקולוגי המלווה אותה ונבין כיצד אנחנו יכולים לסייע לה באמצעות השתתפות במיזם מדע אזרחי מטרות השיעור

• התלמידים יחזקו את הקשר האישי שלהם לנחל ציפורי ואת ההכרות שלהם אתו ועם סביבתו
• התלמידים ייחשפו לנושא נחל ציפורי כבית גידול לח, לתכנית שיקומו ולמחקר המדע האזרחי בהקשר לשיקום הנחל.
• התלמידים יערכו היכרות עם הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי ויחשפו למחקר האקולוגי המלווה אותו.
• התלמידים יבינו מהו מדע אזרחי וכיצד הם יכולים לתרום לשיקום נחל ציפורי דרך השתתפות במיזם המדע האזרחי.

הכנות לשיעור

1. להכין את הקישורים לסרטונים
2. אם התלמידים ישתמשו ב-Padlet או כלי דיגיטלי אחר - חשוב להכין אותו מראש ולהדביק קישור וQR code על המצגת
3. פתקיות דביקות במידת הצורך

מהלך השיעור כל החומרים התומכים לתלמידים בשיעור זה נמצאים במרחב המידע והפעילויות לתלמידים - שיעור 1 במרחב קיים גם מידע על נחל ציפורי - נעים להכיר - נחל ציפורי. ניתן לאפשר לתלמידים לקרוא את המידע ולענות על חידון בן 5 שאלות על הנחל באמצעות quizizz (על המורה לפתוח את הקישור להעתק החידון, לערוך אותו במידת הצורך ולהפעיל אותו בכיתה) פתיחה חיבור אישי לנחל ציפורי - נבקש מהתלמידים לספר מה הם יודעים על הנחל. התלמידים יכולים לספר על טיול שערכו בנחל, או על דברים שונים שהם יודעים עליו - מיקום, אתרים, סיפורים ועוד. גוף השיעור חלק א - הכרות עם הנחל מי אני, נחל ציפורי? נציג לתלמידים במצגת/סרטון את הנחל: מקור שמו, סוג הנחל (נחל איתן), מיקומו, ההיסטוריה שלו וההתיישבות הסמוכה אליו. חלק ב - הכרות עם פרויקט השיקום 1. פרויקט שיקום נחל ציפורי - נקרין לתלמידים סרטון על שיקום הנחל - מדוע החליטו על הפרויקט? מה מתוכנן? מה רוצים לחקור וללמוד על הנחל? ועוד. 2. נבקש מהתלמידים להציע הצעות - כיצד הם יכולים לתרום לשיקום נחל ציפורי? התלמידים יכולים לרשום את הצעותיהם ב-Padlet, בפתקיות, או שנרשום את הצעותיהם על הלוח. חלק ג - מדע אזרחי והמיזם של מדע אזרחי - שיקום נחל ציפורי

1. נסביר לתלמידים כי יש להם אפשרות כאזרחים, לתרום לפרויקט השיקום בדרך מיוחדת - השתתפות במיזם של מדע אזרחי - שיקום נחל ציפורי
2. התלמידים יצפו בסרטון בנושא "מהו מדע אזרחי".
3. לאחר הצפייה (או במהלכה) - נפנה את התלמידים למשחק נכון או לא נכון.
4. אפשר לקיים דיון עם התלמידים בסוגיות הבאות:

• מה ההבדל בין מדען אזרחי ל"חובבן"?
• מהו מדע אזרחי?
• באיזו דרך מדען-אזרחי יכול לסייע במחקר?
• למה זקוק מדען אזרחי כדי לסייע במחקר?

1. נסביר לתלמידים בעזרת המצגת (או סרטון) על האופן שבו הם יתרמו לשיקום נחל ציפורי על ידי איסוף נתונים עבור החוקרים. בנוסף, שהם משתתפים במחקר הבוחן את איכות הנתונים.

נסביר לתלמידים שהם יסייעו לבינה מלאכותית לזהות טוב יותר את המינים וכך יתרמו למחקר סיכום השיעור

1. נציג לתלמידים את מהלך השיעורים במיזם נחל ציפורי
2. נסביר שבנוסף להשתתפות במחקרים המדעיים - האקולוגי ועל איכות הנתונים, כל קבוצת תלמידים תערוך מחקר מדעי על הנחל, כחלק מלימודי המדעים או הביולוגיה.

אפשר לבקש מהתלמידים שיענו על שאלה ב"כרטיס יציאה" (בפתקית או ב-Padlet). שאלות לדוגמה:

1. איך אני יכול/ה לעזור לחוקרים ולשיקום הנחל?
2. איך ההשתתפות במיזם יכולה לתרום לי?
3. באיזו מידה נראה לי חשוב להשתתף במיזם ולתרום לשיקום הנחל ולקידום המחקר שלו?

נחל ציפורי במבט גיאוגרפי

הפעילות בקצרה

בשיעור זה נכיר מושגים גיאומורפולוגיים שונים כגון: אגן ניקוז, קו פרשת המים, שפך הנחל, פשט הנחל, ונזהה אותם באגן הניקוז של נחל ציפורי

נכיר את אגן הניקוז של נחל ציפורי ואת מרכיביו

שלב בפרוייקט

היקף הפעילות

מבואות

90 דקות

1

5

6

2

4

הסיפור של נחל ציפורי

3

נחל ציפורי במבט גיאוגרפי

האדם ונחל ציפורי

2

להרחבה

החיים בנחל ציפורי

מתנות מן הנחל

של מי הנחל?

שיעור 2 מבט-על: בשיעור זה נכיר מושגים גיאומורפולוגיים ונזהה אותם באגן הניקוז של נחל ציפורי מטרות השיעור

• התלמידים יכירו מונחים גיאומורפולוגיים - אגן ניקוז, קו פרשת המים, שפך הנחל, אפיק/ערוץ, יובל, פשט הנחל, נחל אכזב, נחל איתן, נגר עילי, נגר תחתי/מי תהום, מעין
• התלמידים יזהו מונחים גיאומורפולוגיים באגן הניקוז של נחל ציפורי

המלצה – בשכבה ט', מורי הגיאוגרפיה ילמדו חלק זה. מהלך השיעור כל החומרים התומכים לתלמידים בשיעור זה נמצאים במרחב המידע והפעילויות לתלמידים - שיעור 2 פתיחה - 5-10 דקות נשאל את התלמידים -

• אילו נחלים מוכרים לכם בארץ? או שטיילתם בהם?
• אילו מונחים אתם מכירים הקשורים לנחלים?

התלמידים יכולים לרשום את המונחים שהם מכירים ב-Mentimeter או שאפשר לרשום את דבריהם על הלוח. אפשר לכוון את התלמידים למונחים שאינם מתחום האקולוגיה או מאפיינים אנושיים של האזור. או למיין את המונחים שהתלמידים העלו ולהדגיש מונחים הקשורים לגאומורפולוגיה של הנחל. נסביר לתלמידים שהשיעור הזה יעסוק במונחים גיאוגרפיים הקשורים לנחלים ולנחל ציפורי בפרט. גוף השיעור חלק א - פעילויות ללימוד המונחים הגיאומורפולוגיים - 30 דקות א. אגן ניקוז אפשרויות הדגמה: אגן ניקוז/היקוות ככיור. כשפותחים את הברז, חלק מהמים נשפכים ישירות לתוך הפתח הנמצא בתחתית הכיור אבל חלקם ניתזים על דפנות הכיור ואח"כ נוזלים לכיוון פתח הכיור. נשאל – מדוע כך? הפתח נמצא במקום הנמוך ביותר בכיור ולכן המים זורמים אליו. כך גם הנחל – הוא נמצא במקום הנמוך ביותר וכל המים (בעיקר מי הגשמים אבל גם מים אחרים כמו קולחין או ביוב) זורמים אליו. השטח שממנו זורמים המים אל הנחל נקרא אגן הניקוז. השפה של הכיור היא הגבול של אגן הניקוז. נדמיין שלידו נמצא עוד כיור כזה. קו פרשת המים הוא השפה של הכיור, המפרידה בין כיורים- אגני ניקוז. איור כללי של אגן ניקוז- אגן ניקוז- אגן היקוות אגן ניקוז- ערבית ב. קו פרשת מים אפשר להדגים עם גב כף היד. נבקש מהתלמידים לקפל את גב כף היד שלהם, כך שיווצר רכס של פרקי האצבעות בדומה לתמונה שלהלן. נשאל – מה יקרה אם טיפות מים ייפלו בצד זה או אחר של הרכס? הן כמובן יזרמו למקום הנמוך ביותר. מה יקרה לטיפה שנפלה בדיוק במקום הגבוה ביותר (קו הרכס של פרקי האצבעות)? לאיזה צד תזרום? זהו בדיוק קו פרשת המים, במקום בו לטיפה שתי אפשרויות זרימה. לבקש מהתלמידים להפנות שתי כפות ידיים מכופפות זו מו זו, במפגש זורם הנחל. אפשר לבקש מהתלמידים לפשק מעט את האצבעות, כך שיהיה רווח ביניהן. נדמיין שהרווחים הם נחלים שנשפכים לנחל המרכזי הנמצא במקום הנמוך ביותר, כלומר הרווחים בין האצבעות הם יובלים של הנחל המרכזי. ג. לימוד מונחים אלה ומונחים נוספים בעזרת Flashcards - התלמידים יכולים ללמוד באופן עצמאי בעזרת הטלפון הנייד את המונחים ד. תרגול על ידי משחק התאמת מונח למקום המתאים באיור של אגן ניקוז של נחל התאמת מונחים להגדרות חלק ב - הגיאוגרפיה של נחל ציפורי - 10 דקות

1. נראה לתלמידים את צילום האוויר של אגן ניקוז נחל ציפורי ונחל הקישון. אפשר להגדיל את הצילום. נזהה יחד את נחל ציפורי ואת המונחים שהזכרנו קודם על צילום האוויר.
2. אפשר להפנות את התלמידים לפעילות בדף עבודה: זיהוי המונחים שנלמדו בצילום אוויר של נחל ציפורי ונחל קישון וסימון היישוב שלהם על גבי הצילום. (יש לבחור באפשרות: copy)
3. התלמידים נשאלים האם היישוב שלהם באגן הניקוז של נחל ציפורי, באזור אחר באגן נחל הקישון?

אפשרות הרחבה: הכרות עם אגן הניקוז של נחל ציפורי במפה פיסית. בדומה לפעילות עם צילום האוויר, התלמידים יזהו במפה את תוואי נחל הקישון ונחל ציפורי, את המונחים בהקשר לאגן הניקוז ואת היישוב שלהם. בפעילות זו יש אפשרות לתרגול מיומנויות מפה המהוות בסיס להבנת המרחב בו מתנהל המחקר:

• הבדל בין מפה וצילום לווין
• סוגי מפות- מפה פיסית לעומת מפה נושאית כמו מפת נחלים
• צבעים במפה הפיסית
• מקרא- סימנים מוסכמים
• כיוונים במפה
• קנה-מידה
• ישויות במפה וסימונן (קו -נחל, נקודה- מעין ופוליגון- בריכה, אגם, ים)

שאלות ללמידה על הנחל באמצעות מפה פיזית: כיצד מסומן הנחל? —------------- מה המשמעות לפי המקרא? מה כיוון זרימת הנחל? …….. נחל ציפורי נמצא מצפון / מדרום ל…… ממזרח/ מערב ל….. גובה פני השטח באזור מוצא הנחל - בחלק העילי - במעלה האגן? הצבע במפה הוא….. גובה פני השטח באזור מורד הנחל - בחלק התחתי - באזור שפך נחל ציפורי לקישון…….. הצבע במפה הוא…..

1. הצגת אזור המרלין שבו יתרחש המחקר - סרטון קצר .

התלמידים יזהו את אזור המרלין במפה פיסית, בצילום לווין, ב Google Maps סיכום השיעור התייחסות קצרה למה עשינו - הכרות עם הנחל ואגן הניקוז שלו ועם אזור המרלין. הרחבה נוספת להעמקת ההכרות עם הנחל או לסיכום השיעור אפשר להפנות את התלמידים לקריאת קטע המידע - נעים להכיר - נחל ציפורי, המופיע במרחב המידע והפעילויות לתלמידים, ולעשות בכיתה חידון קצר ב-Quizizz, המבוסס על קטע המידע.

החיים בנחל ציפורי

הפעילות בקצרה

בשיעור זה נלמד על האקולוגיה של הנחל, בעזרת מושגים בסיסיים באקולוגיה כגון: מערכת אקולוגית, מרכיבים ביוטיים וא-ביוטיים, שרשרת מזון ומארג מזון ויחסי גומלין

נכיר את המערכת האקולוגית של הנחל ואת מגוון המינים בסביבתו

שלב בפרוייקט

היקף הפעילות

מבואות

90 דקות

1

5

6

2

4

3

3

להרחבה

הסיפור של נחל ציפורי

נחל ציפורי במבט גיאוגרפי

האדם ונחל ציפורי

החיים בנחל ציפורי

מתנות מן הנחל

של מי הנחל?

שיעור 3 - החיים בנחלבקצרה – הכרות עם המערכת האקולוגית של הנחל ומגוון המינים בסביבתו מטרות השיעור

• התלמידים יחשפו למגוון מערכות אקולוגיות ולבתי גידול שונים, כולל בתי גידול לחים יבשתיים כמו נחל ציפורי
• התלמידים יזהו מרכיבים ביוטיים וא-ביוטיים בסביבה
• התלמידים יסבירו מהי מערכת אקולוגית, מהו מגוון מינים ומהו מגוון ביולוגי.
• התלמידים יסבירו מהי שרשרת מזון ומהו מארג מזון.
• התלמידים יהיו מסוגלים להסביר, מדוע פגיעה בחולייה אחת, משפיעה על חוליות אחרות בשרשרת או במארג המזון.
• התלמידים יזהו רמות הזנה בשרשרות מזון אפשריות בנחל ציפורי
• התלמידים יכירו את מאפייני בית הגידול הלח ואת חשיבותו

מושגים: מערכת אקולוגית, בית גידול, מארג מזון, מרכיבים ביוטיים וא-ביוטיים, יחסי גומלין, שרשרת מזון, רמות הזנה - יצרנים, צרכנים ראשוניים (צמחוניים), צרכנים שניוניים (טורפים)' מארג מזון, מגוון מינים, מגוון ביולוגי, בית גידול לח מהלך הפעילות כל החומרים התומכים לתלמידים בשיעור זה נמצאים במרחב המידע והפעילויות לתלמידים- שיעור 3 פתיחה מראים לתלמידים תמונה של סביבה, שבה נראים מרכיבים שונים. (יש לבחור באפשרות: copy). (בתמונת הסביבה הכנסנו מרכיבים האופייניים לנחל ציפורי) מבקשים מהתלמידים לסמן במצגת/למנות כמה שיותר מרכיבי סביבה שהם רואים בתמונה (לדוגמה עץ), או לרשום את מרכיבי הסביבה שהם רואים בסרטון. מומלץ לרכז את כל התשובות של התלמידים על הלוח או בכלי דיגיטלי (לדוגמה mentimeter), כדי למיין את המרכיבים יחד אתם בהמשך. גוף השיעור א. מערכת אקולוגית, מרכיבים ביוטיים וא-ביוטיים, מגוון מינים ומגוון ביולוגי

• מבקשים מהתלמידים למיין את המרכיבים שמצאו קודם בסביבה לשתי קבוצות על פי הבנתם.
• מסבירים מהם מרכיבים א-ביוטיים וביוטיים ומזהים את המרכיבים הביוטיים/הא-ביוטיים ברשימה של התלמידים.
• אפשר לתרגל במשחק מיון (המשחק מתייחס למרכיבים שהיו בתמונה)
• מסבירים לתלמידים שהתמונה מייצגת מערכת אקולוגית. מגדירים מהי מערכת אקולוגית - מערכת אקולוגית כוללת את כל מרכיבי הסביבה - היצורים החיים וגורמי הסביבה הדוממים, ואת כל יחסי הגומלין המתקיימים ביניהם.
• מבקשים מהתלמידים למנות את כל המינים השונים בהם הבחינו בתמונה או בסרטון. מסבירים לתלמידים שמספר המינים השונים החיים בסביבה מסוימת נקרא: מגוון המינים.
• מסבירים לתלמידים שמגוון המינים הוא חלק מן המגוון הביולוגי, הכולל את מגוון המערכות האקולוגיות, את מגווון המינים וגם את המגוון הגנטי של יצורים מאותו המין.

ב. יחסי גומלין במערכת אקולוגית - שרשרת מזון ומארג מזון

• מציגים לתלמידים שוב את התמונה של המערכת האקולוגית.
• מבקשים מהם לסמן על התמונה בחיצים קשר בין מרכיב אחד לשני (ביוטי לביוטי או א-ביוטי לביוטי), או להביא דוגמה מתוך הסרטון לקשר כזה.
• מסבירים לתלמידים שבמערכת אקולוגית קיימים כמה סוגים של יחסי גומלין. אלה הם סך ההשפעות שמשפיעים שני יצורים זה על זה. כאשר שני הצדדים נאבקים על אותו המשאב, הם נמצאים בתחרות. כאשר צד אחד ניזון מהצד השני אלה הם יחסי הזנה/טריפה, כאשר יצור אחד נמצא על או בתוך גופו של יצור אחר ומשתמש בו כמקור מזון זוהי טפילות., וכאשר שני הצדדים מרוויחים מיחסי הגומלין אלה הם יחסי הדדיות.
• מסבירים לתלמידים את המושגים שרשרת מזון ומארג מזון. אפשר גם להקרין את הסרטון: שרשרת המזון. מתייחסים לרמות הזנה בשרשרת המזון - יצרנים, צרכנים ראשוניים (צמחוניים), צרכנים שניוניים (טורפים), טורפי על.
• אפשר לתת לתלמידים את המשימות בילקוט הדיגיטלי : מארג מזון, משרשרת מזון למארג מזון, משחק נחמד (באנגלית)
• פעילות קבוצתית - נותנים לתלמידים לבנות שרשרת מזון מתוך המינים שנצפו בנחל ציפורי - התלמידים יכולים להכנס לאפליקציה של INaturalist - כן לציפורי - לבחור מין אחד מכל רמת הזנה - ולבנות את שרשרת המזון בPadlet. קישור לתבנית ב-Padlet לבניית שרשרת מזון.
• שאלה - מה יקרה אם האוכלוסיה של אחד המינים בשרשרת המזון/מארג המזון תפגע או גודלה ישתנה? הדבר ישפיע על גודלן של כל אוכלוסיות המינים בשרשרת/מארג המזון.
• השיר - "לשם מה קיימים יתושים בעולם" ממחיש היטב, ובאופן הומוריסטי, את התלות ההדדית בין המרכיבים בשרשרת המזון. אפשר לדון בשאלה - האם צריך יתושים, או שאפשר להכחיד את כולם? ואז לקרוא את השיר.
• המחשה מצוינת של יחסי גומלין בשרשרת המזון נמצאת בסימולציה: שרשרת המזון באגם בילקוט הדיגיטלי של מטח.
• אפשר להמחיש את יחסי הגומלין גם בעזרת משחק - מסדרים את התלמידים או קבוצת תלמידים במעגל. נותנים לאחד התלמידים כדור של חוט צמר. התלמיד הראשון צריך לנקוב בשם של אחד היצורים במארג המזון, ולמסור את כדור הצמר לתלמיד אחר במעגל, תוך שהוא אוחז בחוזקה את קצה החוט שאצלו. התלמידים הבאים קוראים, כל אחד בתורו, בשמות של יצורים אחרים, ומוסרים לתלמידים אחרים, תוך שהם אוחזים בחוט הצמר ולא מרפים. בצורה זו נוצרת רשת של חוט צמר, שבו אוחזים במקומות שונים התלמידים. מבקשים מהתלמידים להסביר מה אפשר ללמוד מכך על המערכת האקולוגית. מבקשים מאחד התלמידים לעזוב את חוט הצמר שבידו - הרשת כולה נפרמת ומתפרקת. דנים במשמעות של הדגמה הוז למערכת האקולוגית.

אפשרות נוספת להוראת נושא מארג המזון

• הצגת תמונות של בע"ח וצמחים (המייצגים רמות הזנה שונות בשרשרת המזון) בכרטיסיות או בתמונות במצגת.
• שאלות לדיון: מה חשיבותם של בעלי החיים והצמחים המוצגים בתמונות? ממה היצורים ניזונים?
• משימה - לסדר את התמונות בסדר מסוים. במידת הצורך לכוון לצורה של שרשרת מזון / מארג מזון.
• שאלה- מה מיוחד בצורת הסידור?
• מכאן אפשר להגיע להגדרת שרשרת מזון ומארז מזון כמו בהצעה הקודמת.

ג. בתי גידול שונים ובית הגידול הלח

• מראים לתלמידים תמונות של בתי גידול שונים. שואלים אותם - מה מבדיל בין הסביבות השונות?
• מסבירים לתלמידים מהם בתי גידול. אפשר להראות את הסרטון בתי גידול.
• דיון : מהם התנאים, הגורמים להבדלים בין בתי הגידול השונים? מדוע בבתי גידול נמצא לעתים מינים שונים?
• אפשר לתת לתלמידים לשחק במשחק התאמה - תמונה לבית גידול.
• דוגמה יפה של בתי גידול שונים בים ובעלי חיים שונים בבתי הגידול נמצאת באתר החצי הכחול

נחל ציפורי כדוגמה לבית גידול לח מסבירים לתלמידים שנחל ציפורי הוא דוגמה לבית גידול לח בית גידול לח (באנגלית: wetland) הוא "אזור שמוצף במים כל השנה או באופן עונתי. המים מעצבים בו את הרכב חברת החי והצומח, ולכן מתפתחות בו חברות חי וצומח שאופייניות לאזורים מוצפים ולקרקעות רוויות". בהגדרה זו נכללים מעיינות, אגמים, נהרות וביצות. מסיימים בהקרנת הסרטון על בתי גידול לחים ופרויקט השיקום של נחל ציפורי כחלק מפרויקט המרלין. סיום השיעור דיון- איך מה שלמדנו יעזור לנו לחקור בנחל ציפורי? כאשר אנו רוצים לבחון נחל לא מספיק שנתבונן באיכות המים שלו או במגוון הצמחים שבו. עלינו להסתכל על המכלול. משמעות הדבר היא להסתכל על כל הגורמים שמשפיעים על הנחל. למעשה, זוהי התבוננות במערכת האקולוגית הקיימת בנחל. כאשר המערכת האקולוגית של הנחל תקינה, משמעות הדבר היא שכל הגורמים במערכת פועלים כשורה. נקרין את סרטון ההכרות עם המחקר האקולוגי בנחל ציפורי ועם החוקרים (פחות מ-3 דקות)

מתנות מן הנחל

הפעילות בקצרה

בשיעור זה נלמד על שירותי המערכת האקולוגית באופן כללי, ונדון בשירותים שהנחל מעניק לנו באופן ספיציפי.

נכיר את ה"שירותים" שהמערכת האקולוגית של הנחל נותנת לנו

שלב בפרוייקט

היקף הפעילות

מבואות

90 דקות

1

5

6

2

4

3

4

להרחבה

הסיפור של נחל ציפורי

נחל ציפורי במבט גיאוגרפי

האדם ונחל ציפורי

החיים בנחל ציפורי

מתנות מן הנחל

של מי הנחל?

שיעור 4 - מתנות מן הנחלבקצרה – הכרות עם שירותי המערכת האקולוגית באופן כללי ועם שירותי הנחל באופן ספיציפי מטרות השיעור

• התלמידים יבינו מהם שירותי המערכת האקולוגית לאדם
• התלמידים יביאו דוגמאות לשירותי המערכת שהנחל מספק לאדם

מושגים: שירותי המערכת מהלך הפעילות כל החומרים התומכים לתלמידים בשיעור זה נמצאים במרחב המידע והפעילויות לתלמידים- שיעור 4 פתיחה שאלה - למה בעצם נחלים חשובים לנו, בני האדם? מה הנחלים "תורמים" לנו? התלמידים יעלו רעיונות שונים לחשיבות הנחל עבור בני האדם. אפשר לאסוף את הרעיונות שלהם בכתיבה על הלוח, או באמצעות Mentimeter לאחר שהרעיונות הצטברו, אפשר לבקש מהתלמידים להתבונן על כל הרעיונות, ולנסות למיין אותם לקבוצות (לדוגמה: נופש, תרבות, מקור מים, מקור מזון ועוד). גוף השיעור א. שירותי המערכת מתייחסים לתרומות של הנחל שהתלמידים העלו, לדוגמה שהנחל הוא מקום לטיול, נופש, תרבות ופנאי. זהו שירות אחד שהנחל נותן לנו וישנם שירותים נוספים. "מתנות" שהנחל נותן לנו נקראות "שירותי מערכת". למעשה, אלו הם השירותים שהמערכת האקולוגית המתקיימת בנחל נותנת לנו. שירותי המערכת האקולוגית (Ecosystem services) הם התרומות של המערכות האקולוגיות והתהליכים האקולוגיים שהן מקיימות (בשילוב עם תשומות נוספות) לרווחת האדם. נהוג לחלקם לארבע קבוצות של שירותים: שירותי תמיכה וקיום, שירותי ויסות ובקרה, שירותי אספקה ושירותי תרבות ורוח. ב. עבודה בקבוצות - שירותי המערכת נחלק את התלמידים לקבוצות של 3-4 תלמידים. כל קבוצה תקבל קטע קריאה על קבוצה אחת של שירותי המערכת האקולוגית. קובץ מידע לתלמידים על שירותי המערכת האקולוגית ניתן להכפיל את הקבוצות - כלומר שתהיה יותר מקבוצה אחת העוסקת באותו הנושא, או לחלק נושא ארוך יותר לכמה קבוצות. לאחר הקריאה של הקטע הקבוצה תציע לפחות 2 תרומות נוספות של הנחל לאדם שלא הוזכרו קודם. נרכז את כל התרומות של הנחל לאדם במקום אחד - בקובץ או על הלוח, שיהיה נגיש לתלמידים. סיכום לסיכום הלמידה על שירותי המערכת האקולוגית בנחל התלמידים יכינו ויציגו תוצר מסכם.

1. הכנת תוצר פרסומי - שמטרתו לשכנע אחרים בחשיבות השמירה על הנחלים. התוצר יכול להיות שקף במצגת, Meme, סלוגן, וכו.
2. הכנת תערוכה - מתנות מן הנחל - התלמידים יכינו תערוכה פיזית או וירטואלית המציגה את ה"מתנות" שאנחנו מקבלים מן הנחל.

האדם ונחל ציפורי

הפעילות בקצרה

בשיעור זה נכיר את ההתיישבות ואת הפעילות האנושית באגן הניקוז של הנחל. נדון בהשפעות ההדדיות בין הנחל לבין האדם - כיצד הנחל המשפיע על האדם - על רווחתו, על ההתיישבות ועל התרבות? כיצד פעולות האדם פגעו בנחל, וכיצד משקמים נחל?

נכיר את ההתיישבות והפעילות האנושית באגן הניקוז של הנחל ואת ההשפעות ההדדיות בין הנחל לבין האדם

שלב בפרוייקט

היקף הפעילות

מבואות

90 דקות

1

5

6

2

4

3

5

להרחבה

הסיפור של נחל ציפורי

נחל ציפורי במבט גיאוגרפי

האדם ונחל ציפורי

החיים בנחל ציפורי

מתנות מן הנחל

של מי הנחל?

של מי הנחל?

הפעילות בקצרה

בשיעור זה נלמד על נושא נחלת הכלל, נדון בשאלה - "של מי הנחל?", באחריות על הנחל, ונחשוב על פעילויות לעידוד המודעות לאחריות על הנחל ועל שיקומו.

נכיר את הנושא של נחלת הכלל

שלב בפרוייקט

היקף הפעילות

מבואות

90 דקות

1

5

6

2

4

3

6

להרחבה

הסיפור של נחל ציפורי

נחל ציפורי במבט גיאוגרפי

האדם ונחל ציפורי

החיים בנחל ציפורי

מתנות מן הנחל

של מי הנחל?

הפעילות בקצרה

א

ב

ד

ג

א

להרחבה

נכיר את נושאי המחקר בנחל ציפורי

שלב בפרוייקט

היקף הפעילות

חקר

90 דקות

מה חוקרים בנחל ציפורי?

בשיעור זה נלמד על המרכיבים השונים אותם נחקור בנחל: פרפרים, עופות, יונקים, שפיראים, צמחים וצמחים פולשים, חסרי חוליות גדולים במים ואיכות המים. נבין את החשיבות של ניטור כל אחד מהם בתהליך שיקום הנחל.

מה חוקרים בנחל ציפורי?

הכנה לסיור והכרות עם האפליקציה

איסוף נתונים בסיורים

ביצוע וכתיבה של עבודת החקר

חקר שלב א - מה חוקרים בנחל ציפורי?בקצרה – הכרות עם המרכיבים אותם נחקור בנחל ציפורי מטרות השיעור

• התלמידים יכירו את מרכיבי המערכת האקולוגית אותם ינטרו בנחל ציפורי
• התלמידים יסבירו את חשיבות הניטור של כל אחד ממרכיבים אלה בתהליך שיקום הנחל

מהלך הפעילות כל החומרים התומכים לתלמידים בשיעור זה נמצאים במרחב המידע והפעילויות לתלמידים- חקר שלב א פתיחה נציג בפני התלמידים את מהלך החקר שהם יבצעו כחלק במיזם כן לציפורי: התלמידים יצאו ל-3 סיורים בנחל, בהם ינטרו מרכיבים שונים במערכת האקולוגית בנחל. הניטור יתבצע על ידי צילום המרכיבים והעלאת התמונות לדף הייעודי של המיזם באפליקציה INaturalist בטלפון הנייד. הנתונים שהתלמידים יאספו ישמשו את החוקרים במחקר האקולוגי המלווה את שיקום הנחל. בנוסף, כל קבוצת התלמידים תבחר שאלת חקר, תבצע חקר בעזרת הנתונים שאספה והנתונים המצטברים באפליקציה ותציג את תוצאות החקר בכיתה. לפתיחת תהליך החקר נכיר תחילה את מרכיבי המערכת האקולוגית בנחל, אותם ננטר ונחקור. גוף השיעור א. עבודה בקבוצות - הכרות עם המרכיבים במערכת האקולוגית אותם ננטר ונחקור נחלק את התלמידים לקבוצות מומחים. כל קבוצה תתמחה באחד המרכיבים אשר ייחקרו: פרפרים, עופות, יונקים, שפיראים, חסרי חוליות גדולים במים, או איכות המים. הקבוצות יקראו את המידע הנמצא במרחב המידע והפעילויות לתלמידים תחת: חקר שלב א - מה חוקרים בנחל ציפורי? ב. עיבוד המידע לאחר שכל אחת מהקבוצות התמחתה באחד המרכיבים של המערכת האקולוגית, נוכל לבצע פעילויות שונות על מנת לעבד את המידע שלמדו: 1. "ועדת מומחים" - נסביר לתלמידים שהם צריכים להופיע ב"ועדת מומחים" הדנה בשיקום נחל ציפורי. כל אחת מהקבוצות צריכה להציג בפני הועדה מדוע חשוב לנטר ולחקור את המרכיב עליו למדה (עופות, יונקים, שפיראים וכו) בתהליך השיקום של נחל ציפורי? עליהם להכין נימוקים משכנעים לועדה. 2. הכנת שיר בבינה מלאכותית - כל קבוצת מומחים תכין שיר באפליקציית בינה מלאכותית על הנושא עליו למדו. הנחיות לכתיבת השיר:

1. עליכם לכתוב שיר עם מילים מקוריות משלכם (ללא שימוש בבינה מלאכותית) על הנושא אותו למדתם.
2. אורך השיר - כ-10-15 שורות.
3. תוכן השיר צריך להתייחס לארבעה דברים שחשובים לפחות שלמדתם על הנושא. בנוסף, עליו להתייחס לחשיבות של ניטור המרכיב והחקר שלו בפרויקט שיקום נחל ציפורי.
4. שימו לב שכל אחד ואחת מכם לוקחים חלק בכתיבה, הקשיבו לרעיונות של אחרים ותנו להם מקום מכבד.
5. היכנסו לאפליקציית הבינה המלאכותית Suno.ai (מומלץ להרשם באמצעות חשבון ה-Gmail שלכם)
   1. בחרו בCreate
   2. הדליקו את האפשרות - custom mode
   3. לאחר מכן הכניסו את מילות השיר שכתבתם ל: Lyrics

1. בחרו בסגנון מתאים, תנו כותרת לשיר ולחצו על: Create
2. שתפו את השיר עם שאר הכיתה בפאדלט. (המורה צריכה ליצור את הפאדלט ולתת קישור לתלמידים)
3. תנו ציון לשירים של קבוצות אחרות. קחו בחשבון האם השיר מבטא רעיונות שנלמדו בקורס, תוכלו להעזר גם בקריטריונים נוספים, לדוגמה:

• השיר כייפי
• מילות השיר מקוריות
• השיר מכיל מידע חשוב על המרכיב שנחקר
• יש הומור בשיר
• מכיל חרוזים
• וכו'...

3. משחקים תחרותיים בקבוצות ג'יגסו נחלק את התלמידים מחדש לקבוצות מעורבות, המכילות אחד/אחת מכל קבוצת מומחים. הקבוצות יתחרו ביניהן במשחקים תחרותיים, לדוגמה: בינגו המכיל שאלות אותן המורה תשאל ומושגים מתאימים המופיעים בדפי בינגו, או חידון. קישור למחולל משחק בינגו סיכום נדון עם התלמידים בחשיבות הניטור של כל אחד מהמרכיבים של המערכת האקולוגית בנחל כחלק מפרויקט השיקום של הנחל.

מה חוקרים בנחל ציפורי?

לוח תוצרי תלמידים

תוצרים נבחרים של תלמידים שהשתתפו בפרוייקט

אנחנו מזמינים אותך להעלות בעמוד זה את התוצרים הנבחרים של כיתתך

אין להעלות תוצרים הכוללים תמונות ו/או פרטים אישיים של תלמידים

החומרים בעמוד זה לא נערכו ע"י צוות הפרויקט

מורים משתפים

פעילויות שעוצבו על ידי מורים

אנחנו מזמינים אותך להעלות בעמוד זה פעילויות אשר עיצבת ברוח הפרוייקט

אין להעלות תמונות ו/או פרטים אישיים של תלמידים

החומרים בעמוד זה לא נערכו ע"י צוות הפרויקט

.צוות הפרוייקט ישמח ללוות את תהליך התכנון וההפעלהלהצטרפות אנא מלאו את הטופס

טופס הצטרפות לפרויקט

לעמוד הורדת חומרי הפרויקט

מה התלמידים עושים בפרויקט?במסגרת הפרויקט התלמידים יכירו את עולם השינה, יאספו מידע על הרגלי השינה שלהם (באמצעות ניהול "יומן שינה מקוון"), פגשו עם חוקרי שינה ויתנסו בחקר הנתונים שאספו. על בסיס הנתונים, התלמידים יוכלו לחקור את השפעתם של מגוון גורמים על הרגלי השינה, כמו השפעת החשיפה הממושכת לאור המלאכותי על משך ואיכות השינה שלהם. פעולות מרכזיות של התלמידים בפרויקט:

• חשיפה לנושא השינה
• זיהוי הכרונוטייפ האישי
• ניהול "יומן שינה" במשך שבועיים
• הכרות עם חוקר/ת שינה – הרצאה מפרופ' תמר שוחט / פרופ' ערן טאובר
• ניתוח הנתונים שנאספו
• העלאת שאלות מחקר
• הצעת דרכים לבדיקת שאלת המחקר
• ביצוע תהליך החקר
• ניתוח הממצאים
• הצגת תוצרים (כיד הדמיון הטובה)

?אזרחי

מהו מדע

1

4

6

5

2

3

!!!וואו

!איך הם התרבו

מי אני?החמציץ הנטוי

היכון, הכן...

?אז מה למדנו

צא!

בשיעור זה נבין שסביבות שונות משפיעות על התחושות של כל אחד ואחת מאיתנו בדרכים שונות. נבדוק כיצד אנחנו יכולים לקדם יצירה של סביבה שתתמוך בהרגשה מיטבית של כולנו במרחב הכיתתי

סיכום

מה יעשה טוב לכולנו?

בשלב זה נציג באירוע חגיגי את עבודות החקר שלנו, את שאלות החקר, את המידע שאספנו, את הנתונים, את התובנות ועוד

ביצוע החקר

הצגת תוצרים

בשיעור זה נכיר את נחל ציפורי, את מיקומו, את ההיסטוריה שלו, נציג את תכנית השיקום ונבין כיצד אנחנו יכולים לסייע לה באמצעות השתתפות במיזם מדע אזרחי

פתיחה

הסיפור של נחל ציפורי

בשיעור זה נלמד על הגיאומורפולוגיה של הנחל ונכיר מושגים בסיסיים כגון: אגן ניקוז, מקורות מים, בסיס סחיפה, נפתולים, פשט הנחל

פתיחה

הגיאוגרפיה של נחל ציפורי

בשיעור זה נכיר את נחל ציפורי, את מיקומו, את ההיסטוריה שלו, נציג את תכנית השיקום ונבין כיצד אנחנו יכולים לסייע לה באמצעות השתתפות במיזם מדע אזרחי

פתיחה

הסיפור של נחל ציפורי

בשיעור זה נכיר את נחל ציפורי, את מיקומו, את ההיסטוריה שלו, נציג את תכנית השיקום ונבין כיצד אנחנו יכולים לסייע לה באמצעות השתתפות במיזם מדע אזרחי

פתיחה

הסיפור של נחל ציפורי

ביצוע החקר

לאחר שסיימנו לדווח באפליקציה, ננתח בשיעור זה את הקשר בין הרגשות שלנו ובין סביבות שונות ונחזק את המודעות העצמית שלנו.

מה עושה לי טוב?

בשיעור זה נבין שסביבות שונות משפיעות על התחושות של כל אחד ואחת מאיתנו בדרכים שונות. נבדוק כיצד אנחנו יכולים לקדם יצירה של סביבה שתתמוך בהרגשה מיטבית של כולנו במרחב הכיתתי

סיכום

מה יעשה טוב לכולנו?

בשיעור זה ננתח בעזרת האפליקציה את הנתונים שהתקבלו ונדון בשאלות העולות מהם ובאופן שבו ניתן לבצע מחקר במדעי החברה

ביצוע החקר

מתבוננים על הנתונים

במהלך הסיורים שנקיים נאסוף נתונים בשטח על גורמים ביוטיים וא-ביוטיים בנחל, ונזין את הנתונים שאספנו באפליקציית INaturalist

ביצוע החקר

איסוף נתונים בסיורים

בשיעור זה נתבונן בנתונים שנאספו בסיורים, על ידינו ועל ידי אחרים, נחשוב על שאלות מחקר שאפשר לענות עליהן בעזרת הנתונים, ונבחר שאלת מחקר שמענינת אותנו

ביצוע החקר

מה השאלה?

בשיעור זה נלמד על הגיאומורפולוגיה של הנחל ונכיר מושגים בסיסיים כגון: אגן ניקוז, מקורות מים, בסיס סחיפה, נפתולים, פשט הנחל

פתיחה

הגיאוגרפיה של נחל ציפורי

בשיעור זה נעבור ממודעות לפעולה - נתכנן פעולה (אפילו קטנה) שתסייע ליצור לכולנו סביבה שבה נרגיש טוב יותר. נחשוב באופן רפלקטיבי על ההשתתפות שלנו בפרויקט

סיכום

עושים טוב!

בשיעור זה נלמד על האקולוגיה של הנחל, בעזרת מושגים בסיסיים באקולוגיה כגון: מערכת אקולוגית, גורמים ביוטיים וא-ביוטיים, קשרי גומלין ומינים פולשים,

פתיחה

החיים בנחל ציפורי

סיכום

בשיעור זה נעבור ממודעות לפעולה - נתכנן פעולה (אפילו קטנה) שתסייע ליצור לכולנו סביבה שבה נרגיש טוב יותר. נחשוב באופן רפלקטיבי על ההשתתפות שלנו בפרויקט

עושים טוב!

בשיעור זה נכיר את ההתיישבות ואת הפעילות האנושית באגן הניקוז של הנחל. נדון בהשפעת האדם על הנחל - כיצד פעולות האדם פגעו בנחל, וכיצד משקמים נחל?

פתיחה

האדם ונחל ציפורי

במפגש זה נענה על שאלת החקר ששאלנו באמצעות ניתוח הנתונים. נסכם את השאלה ואת התשובה עליה ונסביר כיצד הנתונים עונים עליה. נחשוב לאחור על תהליך המחקר שלנו - מה עשינו טוב? מה היינו מציעים לעשות אחרת? מה עוד אפשר לחקור בנושא זה?

ביצוע החקר

הסקת מסקנות וסיכום

במפגש זה נכין את התוצר המסכם להצגה - נציג את עצמנו, את שאלת החקר שלנו, את המידע הרלבנטי שאספנו בהקשר לשאלת החקר, את האופן בו חקרנו אותה, את הנתונים שהתקבלו, את המסקנות שלנו מניתוח הנתונים, ואת המענה לשאלת החקר. נציג גם תובנות ומחשבות שעלו לנו בעקבות תהליך המחקר.

ביצוע החקר

הכנת התוצר המסכם

בשיעור זה נעשה הכנות לסיור הראשון, נכיר את האפליקציה INaturaist שבה נזין את הנתונים שנאסוף ונתנסה בה

ביצוע החקר

הכנה לסיור והכרות עם האפליקציה

בשיעור זה נכיר את ההתיישבות ואת הפעילות האנושית באגן הניקוז של הנחל. נדון בהשפעות האדם על הנחל

פתיחה

האדם ונחל ציפורי

בשיעור זה נלמד על האקולוגיה של הנחל, בעזרת מושגים בסיסיים באקולוגיה כגון: מערכת אקולוגית, גורמים ביוטיים וא-ביוטיים, קשרי גומלין ומינים פולשים,

פתיחה

החיים בנחל ציפורי

במפגש זה נתבונן בנתונים שנאספו בסיורים, על ידינו ועל ידי אחרים, נחשוב על שאלות מחקר שאפשר לענות עליהן בעזרת הנתונים, ונבחר שאלת מחקר שמענינת אותנו

ביצוע החקר

מה השאלה?

בשיעור זה נכיר את נחל ציפורי, את מיקומו, את ההיסטוריה שלו, נציג את תכנית השיקום ונבין כיצד אנחנו יכולים לסייע לה באמצעות השתתפות במיזם מדע אזרחי

פתיחה

הסיפור של נחל ציפורי

במפגש זה נעבד את הנתונים שנאספו על ידינו ועל ידי משתתפים אחרים, בהתאם לשאלת החקר ששאלנו. ניצור תרשימים המייצגים את הנתונים

ביצוע החקר

עיבוד וניתוח הנתונים

במהלך הסיורים נאסוף נתונים בשטח הנחל ונזין אותם באפליקציית INaturalist

ביצוע החקר

איסוף נתונים בסיורים

במפגש זה נחפש במקורות שונים מידע הקשור לשאלת החקר ששאלנו, נסכם אותו ונכתוב בעזרתו מבוא תיאורטי לעבודת החקר

ביצוע החקר

כתיבת המבוא