הוראה בימי מלחמה - מקרים ותגובות

מקרים ותגובות

נפגשנו איתכם, המנחים והמנחות שלנו, לפני שנפתח הסמסטר, ובמפגשים האלה שאלתם שאלות והבעתם חששות לקראת מפגשי ההנחיה בתקופה מתוחה זו. ריכזנו כאן כמה מקרים שבהם אולי אתם עשויים להתלבט מהי התגובה המתאימה, וגם הצעות לכמה אפשרויות פעולה – אין אלה הנחיות, אלא רק הצעות. בכל אופן חשוב שתתאימו את התגובה כראות עיניכם. לחצו על כל מספר מהמספרים שלהלן כדי לקרוא את תיאור המקרה ואת התגובה המוצעת.

ראו גם:

מסמך ההמלצות שלנו להוראה בימי מלחמה

בהכנת המסמך הזה נעזרנו, בין השאר, בחומרי ההדרכה של אקורד

אפשר להתכונן למקרה כזה כדי לשפר את כושר ההתמודדות שלנו איתו. אם יש בקורס נושאים "נפיצים", חשוב שנשקף זאת לסטודנטיות ולסטודנטים. בשיעור הראשון ספרו על תוכני הקורס וציינו שהם עלולים לעורר חוסר הסכמה ואולי גם קונפליקטים. לצד זאת הגדירו לסטודנטים שלכם כללים לשיח מקובל במפגשים, ושימו דגש על המחויבות לשמור על חופש הדיבור, הסובלנות והסבלנות כלפי דעות מגוונות לצד ההקפדה על שיח מכובד ומכבד. עם זאת הסבירו להם שביטויים גזעניים, משפילים ומבזים או ביטויים שיש בהם קריאה לאלימות או לפגיעה – כל הביטויים האלה הם מחוץ לתחום.

נוסף על כך אפשר להזכיר מראש שהנושא הנלמד הוא נושא הנוגע בסוגיות פוליטיות. אפשר לתת דוגמאות היסטוריות, חברתיות וגאוגרפיות מהעבר בזמן השיעור כדי להמחיש את הנלמד ללא מעורבות רגשית. לחלופין אפשר להשתמש באירועים עכשוויים כדי לעודד את הלומדים ואת הלומדות לחשוב באופן ביקורתי ואף להחליף נקודות מבט. נסו לעודד את הסטודנטים שלכם להרכיב משקפיים מסוגים שונים כדי להתבונן במציאות ולהתנסות גם במבט שאין הם מורגלים בו. כמו כן נסו להוביל את הדיון באירועים ובתהליכים לכיוון של שיח אקדמי ברמה תאורטית ומופשטת, המאפשרת להפריד בין הדיון ובין העמדות, הדעות והרגשות של המשתתפים. נסו גם לשקף לסטודנטים ולסטודנטיות את המהלך מכיוון שמסגור מאפשר להיעזר בתאוריות ובמושגיהן כדי לחשוב ולנתח את המציאות העכשווית. לסיכום, הקצו זמן מוגבל לדיון והגדירו שאלת דיון ברורה, הקציבו זמן לכל דובר ולכל דוברת והקפידו על כללי השיח שהגדרתם מראש.

במקרה כזה אפשר לבחור באחת האפשרויות שלהלן:

אפשרות אחת

עצירת הדיון. לחצו כאן לפירוט.

אפשרות נוספת

קיום הדיון, תוך יצירת קשר לחומר הלימוד, הזמנה לבחינת הדברים מנקודת מבט ביקורתית והקפדה על גבולות השיח. לחצו כאן לפירוט.

במקרה כזה חשוב לעצור את השיח מייד ובנחישות ולנמק את הסיבה לעצירה. כדאי לחזור ולהזכיר את העיקרון הרלוונטי מתוך כללי הזהב. למשל כך: "אני עוצר אותך כאן. אנחנו לא נתקוף כאן איש או אישה על רקע מוצאם, גזעם, או דתם או על כל רקע אחר ככלל". שיח אלים, מסית, מכליל או גזעני אינו שיח, וצריך לעצור אותו כאמור. נוסף על עצירת השיח הפוגעני פעולה כזו מגדירה גבולות ומשדרת לכל הסטודנטים ולכל הסטודנטיות שהם נמצאים במרחב למידה בטוח.

היחסים בין המנחה ובין הסטודנטים הם יחסים פורמליים והיררכיים, ומומלץ לקיים תקשורת מקרבת בלי לחצות את הגבולות המקובלים. מומלץ לזכור שדווקא שמירה על הגבולות האלה משדרת לסטודנטים שהשגרה נמשכת ככל האפשר, ומסגרת היחסים אינה מתפרקת. להפך, אנחנו כאן עבורם כגורם יציב המכוון אותם לעשייה ולחזרה לשגרה.

חשוב להדגיש בפני הסטודנטים והסטודנטיות את הרציונל מאחורי הדרישות או ההנחיות שלנו. למה חשוב להשתתף, לקרוא את חומר הלימוד, להגיש את המטלה, ללמוד מאתר הקורס וכו' וכיצד זה יתרום להם ולהצלחתם בקורס. ניתן להתגמש במקומות מסוימים, אבל בסופו של דבר נדרשת למידה - ובלעדיה לא ניתן להצליח. תוכלו לשלוח לסטודנטים/ות שלכם המלצות נוספות לחיזוק החוסן הלימודי.

לצד האמפתיה איננו עוסקים כעת בשינוי מסגרות ודרישות. עם זאת האוניברסיטה כבר נערכה וערכה שינויים והתאמות בעקבות המצב הייחודי. אם יש מקרים פרטניים שלדעתכם יש לשים לב אליהם במיוחד, מומלץ להתייעץ עם מרכז ההוראה או עם מרכזת ההוראה. לסיכום, החזרה לשגרה הקבועה והמוכרת עשויה להסיח את הדעת מהקשיים ולתעל את האנרגיה לאפיקים יעילים.

מומלץ לתאם ציפיות במפגש הראשון ולומר שלכולנו יש עמדות פוליטיות וחופש ביטוי, אולם התקופה מתוחה, לכן ראוי להביא זאת בחשבון ולהתנהג ברגישות יתר. אפשר להציע לסטודנטים ולסטודנטיות לפנות אליכם בצ'ט פרטי אם הם חשים שהם נפגעים מהמתרחש בכיתה באופן כלשהו. אולי כך נצליח להפחית מעט את ההיווצרות של מקרים כאלה. אם הסטודנטית למשל אכן בחרה בתמונת רקע מתריסה או לבשה בגד מתריס בזמן המפגש ב"זום", ואתם, המנחה ושאר הסטודנטים והסטודנטיות, חשים שהדבר עשוי לפגוע בכם, אפשר לבקש ממנה להופיע באופן ניטרלי כדי שלא להסיח את הדעת ממטרת המפגש – הלמידה, וכדי להתחשב ברגשות של שאר המשתתפים. אפשר למשל לומר לה כך: "לכולנו יש זכות להחזיק בדעה פוליטית, ובימים רגילים אולי לא הייתי מדברת על בחירה בתמונת רקע וירטואלי פוליטי כזאת או אחרת. אולם עכשיו אנחנו בימים מתוחים, ואני מניחה שהדבר עשוי לעורר רגשות קשים בקרב לומדים מסוימים ולהסיח את דעתם מהלמידה. לכן אני מבקשת ממך להתחשב ולהסיר את תמונת הרקע הווירטואלי או להחליף אותה בתמונת רקע ניטרלית יותר". את אותו מסר בדיוק אפשר להעביר לסטודנטית שהתריסה בהודעה פרטית בצ'ט.

לקראת המפגש

מומלץ להיערך לקראת המפגש ולבחון את חומרי הלימוד – את המצגות ואת הדוגמאות למשל. שימו לב אם יש נושאים העשויים להיות רגישים מדי בתקופה זו, ואם הנושאים האלה אינם מהותיים בקורס, ייתכן שאפשר לוותר עליהם. אם אי אפשר לוותר עליהם, נסו לעדן אותם במידת האפשר, ואם גם עידון אינו אפשרי, עדכנו מראש את הסטודנטיות ואת הסטודנטים בדבר החומרים הרגישים שתלמדו במפגש הקרוב (מעין "אזהרת צפייה").

לקראת הדיון בנושא

לקראת הדיון בנושא עצמו אפשר לומר כך: "בשיעור זה נדבר על נושא X. אני יודעת שהנושא אינו קל, אך אי אפשר ללמוד את הקורס בלי לעסוק בו. אני אדבר על כמה אירועים קשים (10 דקות בערך), אבל אתריע מראש לפני שאדבר עליהם, ואתם רשאים לדלג על החלק הזה בהקלטה או לצאת מהמפגש ולחזור".

מה לעשות אם סטודנט מוצף רגשית?

ראשית כמובן יש להבין שאינכם מטפלים (לפחות רובכם), ובכל אופן אין מצפים מכם להגיב לסטודנטים כאילו הייתם מטפלים. אם התרשמתם שהסטודנט זקוק לסיוע טיפולי, השתדלו להביע אמפתיה והסבירו שאינכם איש טיפול. אפשר כמובן להפנות את הסטודנטים ואת הסטודנטיות לגורמים באוניברסיטה העשויים לסייע. להלן כמה אפשרויות תגובה לסטודנטים ולסטודנטיות המביעים רגש עוצמתי בזמן מפגש הנחיה:

תיקוף הרגש והפגנת אמפתיה

אפשר למשל לומר כך: "התגובה שלך מובנת"; "מה שעברת אינו פשוט"; "ההרגשה שלך נורמלית".

החזרת השיח לנושאי השיעור

"יחד עם זאת, עלינו להמשיך בשיעור שלנו".

מתן בחירה איך להמשיך

"איך היית רוצה להמשיך? האם תרצה לשתות מים? האם תרצה לכבות את המצלמה? האם תרצה להתאושש כמה דקות ולחזור אלינו?"

התרומה החשובה והמשמעותית שלנו, מנחי הקורס ומנחות הקורס, היא בתמיכה בחזרה לשגרה ובסיוע לסטודנטים ולסטודנטיות להתמקד בעשייה ובחיבור לכוחות שלהם ולמשאבים העומדים לרשותם. לפיכך אפשר להזכיר להם את המחויבות שלנו כמנחים ואת הנכונות שלנו לסייע ולתמוך בלמידה בקורס ככל שיידרש.

אני חוששת שסטודנטים ישתפו במפגש חוויות רגשיות קשות, ואני לא אדע מה לעשות. אינני בטוחה כיצד להתמודד גם אם סטודנטים יספרו לי באופן אישי על קשיי התמודדות כלליים או על חוויות טראומתיות.

הינה ההצעה שלנו

סטודנטים מביעים עמדות פוליטיות במפגש ההנחיה אף שלא צפינו זאת. הם מביעים ביקורת על הממשלה, על המחאה, על מגזרים שונים ועל קבוצות שונות. אני חוששת שאנשים, מכל צד שהוא, נפגעים בעקבות הנאמר במפגשים. כמו כן אינני בטוחה שהדבר נוגע בהכרח בנושא הלימוד שלנו.

הינה ההצעה שלנו

אני חוששת שאם אפגין אכפתיות ואמפתיה כלפי הסטודנטים והסטודנטיות שלי, הם יחצו גבולות ויפנו אליי שלא כמקובל באוניברסיטה או יצפו ממני ליחס כזה. אני חוששת גם שהם ינצלו את ה"מצב" לטובת הקלות בלתי מוצדקות או ילינו על נהלים אדמיניסטרטיביים או משמעתיים שונים כאילו הם בגדר עיסוק בטפל בתקופה זו.

הינה ההצעה שלנו

אני מלמד בקבוצה מעורבת וחושש שבעקבות המתיחות בתקופה זו יעלו היגדים שליליים או תוקפניים כלפי סטודנטים או סטודנטיות על רקע מוצאם, גזעם או דתם.

הינה ההצעה שלנו

קיום הדיון

תוך יצירת קשר לחומר הלימוד, הזמנה לבחינת הדברים מנקודת מבט ביקורתית והקפדה על גבולות השיח.

אפשר לקיים את הדיון וליצור קשר בינו ובין חומר הלימוד, להזמין את המשתתפים לבחון את הדברים מנקודת מבט ביקורתית ולהקפיד על גבולות השיח. אפשר ליישם זאת באופנים שונים: אפשר לבקש מהסטודנטים שלכם להשתמש בחומר הקורס כדי לחשוב ולנתח את המציאות העכשווית – כך תסיטו את הדיון מהעמדות, מהדעות ומהרגשות של המשתתפים לכיוון של שיח אקדמי תאורטי ומופשט ותקדמו את ההבנה של חומרי הקורס. אפשר גם לעודד את הסטודנטים להרכיב משקפיים מסוגים שונים כדי להתבונן במציאות ולתרגל מבט שאין הם מורגלים בו. לסיכום, הקצו זמן מוגבל לדיון והגדירו שאלת דיון ברורה. אפשר להיעזר במודל הרמזור כדי לתחום את גבולות השיח. הבחינו בין שיח לגיטימי, גם אם העמדות אינן מקובלות על כל הנוכחים, ובין שיח שהוא לגיטימי מבחינת התוכן, אך הנימה שלו מזלזלת. במקרה כזה הפנו את תשומת הלב של הדוברים לאופן הביטוי והנחו אותם לשנות את הנימה ואת ברירת המילים. שיח אלים, מסית, מכליל או גזעני אינו שיח לגיטימי, וצריך לעצור אותו מייד ובנחישות.

בקורס שלי יש תכנים העשויים להציף את הסטודנטים מבחינה רגשית – תכנים הקשורים לאירועים האקטואליים באופן ישיר או עקיף. כיצד אוכל לעסוק בנושאים האלה בלי להציף אותם?

הינה ההצעה שלנו

סטודנטית השתתפה במפגש הנחיה ב"זום" ולבשה בגד מתריס מבחינה פוליטית או בחרה בתמונת רקע מתריסה מבחינה פוליטית. מצד אחד זכותה היא להביע עמדה פוליטית, ומצד שני הדבר מתריס ועשוי להרגיז סטודנטים אחרים במפגש ולהסיח את דעתם.

הינה ההצעה שלנו

עצירת הדיון

מומלץ לבטא הבנה למעורבות הרגשית של הסטודנטים ושל הסטודנטיות, אך יש להציב את הגבול ולומר למשל כך: "המטרה שלנו היא ללמוד. הדבר אינו נושא השיעור, לכן לא נמשיך בדיון הזה, אלא נחזור לנושא השיעור". בכל הנוגע בקבוצות מגוונות רצוי, בייחוד בתקופה טעונה זו, להימנע משיח בנושאים אקטואליים שאינם תורמים או נדרשים להבנה של תוכני הקורס, ועשויים ליצור קונפליקט.

אם תבחינו שאחד הסטודנטים מוצף רגשית בזמן המפגש, פנו אליו בצ'ט הפרטי וכתבו לו שאתם שמים לב שקשה לו, ושהוא מוזמן לצאת להפסקה כדי להתאושש. אפשר גם להגיד לכל הקבוצה שאם הנושא קשה, אפשר לכבות את המצלמה ולצאת להפסקה קצרה. אם ההתפרצות הרגשית היא פומבית, נסו לתקף את הרגש ולהפגין אמפתיה. כמו כן הציעו לסטודנט לבחור כיצד להמשיך, ולאחר מכן המשיכו את הדיון בנושאי השיעור. אפשר לומר לו למשל כך: "התגובה שלך מובנת, לא פשוט להיחשף לתכנים האלה. יחד עם זאת, אנחנו צריכים להמשיך בשיעור שלנו. איך היית רוצה להמשיך? האם תרצה לכבות את המצלמה ולצאת להפסקה של כמה דקות?" כמו כן אפשר להציע לסטודנט תמיכה באמצעות ערוצי האוניברסיטה, ואפשר להציע לו לדבר לאחר השיעור אם מרגישים בנוח לעשות זאת.

אני עומדת ללמד חומר הנוגע בסוגיות פוליטיות רגישות. אני חוששת שהשיח יתלהט ויצא משליטה, שאני לא אצליח לעמוד בזמן המוקדש לדיון, שקבוצות שונות ייפגעו, ושהעמדות האישיות של הסטודנטים יקשו עליהם להבין את החומר עצמו.

הינה ההצעה שלנו