מני מלכה

+ מהם השינויים שבוצעו בקורס?

ד"ר מני מלכה

זיהית את הקשיים שלנו בתחילת העבודה בקבוצות ויישמת עלינו הלכה למעשה את התפקיד של העובד הקהילתי, כך יכולנו ללמוד ממך טיפים לעבודה נכונה ולמטרה של עובד קהילתי. מני נותן שפע של דוגמאות מחייו האישיים והמקצועיים על מנת להעביר את החומר בצורה מעניינת ומיטיבה.כ

+ כיצד השינויים השפיעו על הלמידה?

המחלקה לעבודה סוציאלית קורס - עבודה סוציאלית קהילתית

החידוש בקורס: שימוש במתודולוגיית הפוטו-ווייס ויישומה במסגרת הקורס ככלי פדגוגי ביקורתי וככלי מיפוי והתערבות קהילתית. למתודולוגיה זו יש חלקים מעשיים וחלקים עיוניים-פדגוגיים. בהיבט המעשי – למידה אודות עבודה קהילתית באמצעות תהליך ליווי של קהילה, תוך שימוש בשפה של צילום ונרטיב, כדרך ללמוד על תופעות ובעיות חברתיות, ובו זמנית ככלי התערבותי שנועד להשמיע את קולם של חברי הקהילה באמצעות תערוכה. ליווי מסוג זה מאפשר תהליך העצמה, העלאת מודעות והשפעה על קובעי מדיניות. בהיבט העיוני-פדגוגי- המתודולוגיה מאפשרת פיתוח מודעות ביקורתית, באמצעות למידה רפלקסיבית הנסמכת על התנסות פעילה כמו גם על הניסיון הנחווה (lived-experience) של המשתתפים.

כדי לשכלל את תהליך הלמידה המעשית, כמו גם את ההבנות העיוניות והתיאורטיות שנגזרות מלמידה זו, ולהבטיח תוצאות התערבות מעמיקות שהן מעבר להעלאת מודעות, עלה צורך בפיתוח ויישום של כלים חדשניים ויצירתיים שיבטיחו תרומה לקבוצת הסטודנטים כמו גם לקהילה בה מדובר. על הרקע הזה, החידוש בקורס בו מדובר בא לידי ביטוי בהטמעה של מתודולוגיית הפוטו-ווייס (photovoice) בתוכנית הלימודים הן בפן העיוני והן בפן המעשי.על מנת לקדם את יישום המתודולוגיה במסגרת הקורס נעשו מספר פעולות, בכפוף למומחיות שלי כמרצה וכחוקר במתודולוגיית הפוטו-ווייס :א. שולבו מספר מאמרים בסילבוס הקורס (שניים מהם נכתבו על יד מרצה הקורס, שאמון על הטמעת ופיתוח המתודולוגיה בשדה החינוך והפרקטיקה של עבודה סוציאלית. ב. ניתנו 2 הרצאות עיוניות-מעשיות כדי לספק הכשרה ראשונית במתודולוגיה. ג. ליווי מעשי לקבוצה אשר בחרה לעשות שימוש במתודולוגיה, בהתייחס לקהילת הקשישים ולסוגיה של בדידות בקרב קשישים. ליווי זה כלל השקעה שהייתה מעבר לשעות ההוראה, כשמתודולוגיית הפוטו-ווייס שימשה בסיס לאיתור קשישים בקהילה תוך שותפות עם ארגון עמך (ניצולי שואה), ועם ארגוני סיוע נוספים כגון הסוכנות היהודית-פרויקט בוחרים מחר וגלריית הומא.

במהלך סמסטר ב' – קבוצת הסטודנטים (N=6), בשותפות עם הסוכנות היהודית-בוחרים מחר, יצרה קשר עם ארגון עמך, ולאחר שניתנה בפני קשישים.ות במקום (רובם.ן ניצולי שואה) אוריינטציה למתודולוגיית הפוטו-ווייס, גויסו 6 קשישות. כל סטודנט.ית ליוו קשישה אחת לסדרת מפגשים שבהם הוכנו סדרת פוטו-ווייס שעסקו בשאלת הבדידות בקרב קשישים. לאחר מכן, בשלב השני, הקבוצה עסקה בניתוח של החומרים שנאספו, , ובשלב השלישי בהקמת תערוכה חגיגית בגלריית הומא, תחת הכותרת "דרך העדשה: בין בדידות לביחד". בהמשך הקורס, עבודת הסטודנטים הוצגה בפני הכיתה כולה, לשם הדגמה, ניתוח ולמידה מתהליכי יישום המתודולוגיה כפרקטיקה קהילתית.

מחקר אחד: ד"ר מני מלכה • Made in BGU - תוצרת אב"ג (spotify.com)

יישום המתודה שיפר את חוויית הלימוד של הסטודנטים באופן ישיר ובאופן עקיף.

באופן ישיר- הסטודנטים התנסו בחוויה של הצלחה, ובחוויה אינטגרטיבית יישומית של קשר בין תיאוריה ובין פרקטיקה. הם עברו תהליך של העצמה, ואת הקשר בין תכנון פעולה, יישומה ותוצאה בשטח. בין היתר הם קיבלו פידבקים חיוביים במהלך התערוכה, הן מהקשישות שהשתתפו והן מנציגי ארגונים. בנוסף לכך, הפרויקט שלהם המחיש בפני הכיתה התערבות מוצלחת. הסטודנטים דיווחו על הבנה מעמיקה יותר של מהי עבודה קהילתית וכיצד מוציאים אותה לפועל הלכה למעשה (קטע מצולם צורף במסגרת החומרים שנשלחו במייל).

כמו-כן, סטודנטים מהקבוצה דיווחו על רצונם להצטרף למסלול הכשרה קהילתית בשנה הבאה, תוך התייחסות להשפעת הפרויקט והמתודולוגיה על החלטתם. בנוסף לכך, הסטודנטים נחשפו לתהליך הצגת תוצרי הפרויקט שלהם בכנס בין לאומי שנערך בליטא (בזום) ועסק בנושא של בדידות בקרב קשישים, וצעד זה העניק משמעות נוספת לחוויית הלמידה שלהם ולתוצריה.