קווים אדומים - מפת דרכים_19.09.23

מפת דרכים - גרסה דיגיטלית

קווים אדומים - השותפות למניעת אלימות בזוגיות

מפת הדרכים של קווים אדומים מציגה את המטרות המשותפות ואת דרכי הפעולה המשותפות שנבחרו על מנת להתמודד עם האתגרים והחסמים המגבילים את היכולת להשיג את התוצאות המבוקשות.

חזון, ייעוד ומטרות היוזמה

חסמים למניעת אלימות בזוגיות

אסטרטגיית פעולה

איך ייראה השינוי?

תמונת המצב ביציאה לדרך

למפת הדרכים בגרסת הדפסה

תמונת המצב ביציאה לדרך

נשים הן הנפגעות הישירות העיקריות מהתופעה, אך יש לה השפעות נרחבות על ילדים/ות, על המשפחה המורחבת ועל החברה כולה

אין כיום מדידה של היקפי התופעה

ההערכה היא כי ישנם מאות אלפי מקרים בשנה

ההערכה היא כי מאות אלפי ילדים/ות בישראל חשופים לאלימות בין הוריהם

לגורמי הטיפול מגיעים עשרות אלפי מקרים בשנה

יש תת דיווח משמעותי על מקרי אלימות

בסקר משנת 2022 נמצא כי: הציבור מזהה אלימות בעיקר כאלימות פיזית. לציבור נכונות נמוכה לפנות לעזרת גורמי מקצוע ולדווח על מקרי אלימות שהיו עדים להם.

מחקרים מראים כי חולפות בממוצע 6-8 שנים של אלימות והתעללות עד הפנייה הראשונה לעזרה

מטרת העל

צמצום היקפי האלימות בזוגיות

למסמך האג'נדה המשותפת

יעוד היוזמה

יצירת שותפות רב מגזרית למניעת אלימות בזוגיות

חזון היוזמה

בכל חלקי החברה בישראל תתקיים מודעות גבוהה לתופעה ומעטפת תומכת למניעתה

חסמים למניעת אלימות בזוגיות

מיעוט משאבים המושקעים במניעה

מאמצי המניעה מופנים בעיקר לנשים ולא לגברים

קיים חסר בנתונים על התופעה והיקפיה

אין עיסוק רחב ושיטתי בחינוך למניעת אלימות בזוגיות

הציבור אינו מכיר מספיק את התופעה ואת המענים הקיימים לה

העדר הגדרות מוסכמות ושפה נגישה וברורה לתיאור התופעה ולדיון בה

אסטרטגיית פעולה

לחצו על החלקים השונים להגדלה

קהלי יעד

מניעה מוקדמת

(מניעה ראשונית) הפחתת הסיכון למעורבות באלימות בעתיד, על ידי מתן ידע, מידע וכלים שיסייעו להמנע מפגיעה או מהיפגעות

איתור מוקדם

(מניעה שניונית) איתור מקרים של אלימות בזוגיות עם הסימנים הראשונים ועצירתה

בנות זוג/בני זוג

המעורבות/ים באופן ישיר

מעטפת קרובה

משפחה חברים ומכרים

מעטפת רחבה

אנשי מקצוע וסוכני שינוי בקהילה

תפיסת העבודה

הרחבת ההשפעה המשותפת

פעולה רב מגזרית מתואמת

שיתופי פעולה בין הארגונים בשדה

תנאי יסוד לקידום מניעה

התאמת פעולות המניעה לתרבויות שונות

עלייה משמעותית במשאבים ציבוריים ופילנתרופיים למניעה

ביצוע מדידה מתמשכת

אסטרטגיות שינוי נבחרות

יצירת הגדרה לתופעה והנגשתה לציבור

פיתוח דרכים להעלאת מודעות ולהנעת הציבור לפעולה

הגברה משמעותית של מעורבות גברים

פיתוח מענים מותאמים למניעה

קידום מניעה ראשונית אצל ילדים/ות ונוער

איך ייראה השינוי?

לחצו על החלקים השונים להגדלה

שינויים מרכזיים במערכת

יש הגדרה מוסכמת לאלימות בזוגיות

יש שינוי בשיח הציבורי: מבעיה פרטית לבעיה חברתית ניתנת לטיפול ומניעה

קיימים מענים אפקטיביים למניעה הנגישים לכלל הציבור

הרחבה ניכרת של מניעה ראשונית במסגרת החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי

עלייה בזיהוי מוקדם של אלימות, בפרט אלימות שאינה אלימות פיזית

שינויים מרכזיים בביטויי התופעה והטיפול בה

עליה בנכונות לפעול למניעה בציבור הרחב

היכרות של הציבור עם המענים הקיימים ונכונות לפנות לסיוע

עלייה בפניות מוקדמות לעזרה של נשים, גברים וקרוביהם

עלייה משמעותית בילדים ובני נוער שנחשפים לפעילות מניעה

ירידה בהיקפי האלימות בתוך עשור

*יעד יוגדר לאחר מדידה ראשונה של היקפי התופעה

מניעת אלימות בזוגיות מחייבת היכרות של הציבור עם התופעה על מגוון היבטיה ויכולת לזהות אותה, בתוך הקשר תרבותי וחברתי רחב ששולל אותה כתופעה לא לגיטימית. בסקר שנערך ביוזמת קווים אדומים בשנת 2022, נמצא כי הציבור תופס אלימות בזוגיות בעיקר כהתנהגויות של אלימות פיזית, ואינו מזהה באותה מידה התנהגויות אלימות אחרות (כלכליות, רגשיות, רוחניות ואחרות). עוד נמצא בסקר כי הנכונות לפנות לסיוע של גורמי טיפול שונים לנוכח מקרי אלימות, הייתה נמוכה ושמורה רק למקרים של סכנת חיים (איום בנשק ואיום בהתאבדות).

לפירוט ממצאי הסקר

לנגד עינינו יצירת שינוי בחברה בישראל, שיביא לצמצום משמעותי של תופעת האלימות בזוגיות. יחול שינוי עומק ברמת המודעות לתופעה, והציבור בישראל על כל חלקיו יביע התנגדות גורפת לקיומה. מעטפת תומכת קהילתית, חברתית וציבורית תפעל למניעת התפתחות של אלימות ולסיוע ביציאה מזוגיות אלימה באופן מעורב, מודע ומותאם. קשת מענים מקצועיים, זמינים ואיכותיים המותאמים למגוון צרכים ומאפיינים אישיים, מגדריים ותרבותיים יתרמו לעצירת אלימות ומניעה של התפתחותה.

ישנה הסכמה בקרב העוסקים בתחום כי מניעה ראשונית אצל ילדים ונוער, הינה חיונית לצמצום היקפי תופעת האלימות בזוגיות ולמניעת מקרים עתידיים. חלק חיוני במאמצי מניעה אלו הוא עיסוק ארוך טווח, שיטתי ומקיף בנושא במערכות החינוך, הן הפורמליות והן הבלתי פורמליות. עיסוק כזה כולל הטמעה של כלים לניהול יחסים בין אישיים, כלים לניהול זוגיות, איתור קבוצות סיכון וטיפול מונע בהן ועוד. על-אף הסכמות אלו, בישראל יש עיסוק מועט ונקודתי במניעה ראשונית של אלימות בזוגיות אצל ילדים ונוער, במערכות החינוך הפורמליות והבלתי פורמליות כאחד.

לסקירת ספרות בנושא פעולות חינוכיות והתערבויות אפשרויות למניעה ראשונית של אלימות בזוגיות

לקריאה נוספת והרחבה:

לממצאים עיקריים מסקר התפיסות

לדו"ח המלא

המושג קולקטיב אימפקט (collective impact) הוצג לראשונה ב-2011 במאמר שפורסם בכתב העת SSIR וזכה להדים רבים מאז. המושג נולד מתוך הבחנה שהציגו כותבי המאמר בין השפעה מבודדת (isolated impact) להשפעה קולקטיבית, והוא מבטא גישה חדשנית הטוענת שלצורך פתרון בעיה חברתית מורכבת נדרשת פעולה משותפת של כלל בעלי העניין מהמגזר הציבורי, העסקי והחברתי. אל מול תמונת מצב מתסכלת שבה אתגרים חברתיים ממשיכים ומחריפים לאורך זמן על אף משאבים מרובים ותכניות מגוונות שקיימות, מציעה גישת קולקטיב אימפקט דרך אחרת להתמודדות עם בעיות חברתיות מורכבות, שבבסיסה עומדים תהליכים מורכבים לא פחות של בניית הסכמות, יצירת מחויבות, פעולה מתואמת והערכה משותפת.

למידע נוסף על גישת 'קולקטיב אימפקט'

הפעם האחרונה שבה נמדדו היקפי תופעת האלימות בזוגיות בישראל, היתה בסקר שנערך בשנת 2001. על בסיס סקר זה גובשה ההערכה כי באותה עת היו בישראל כ- 200,000 נשים שנפגעו מאלימות שהופנתה אליהן מצד בן הזוג. בהתאם, גובשה ההערכה כי מעל לחצי מיליון ילדים בישראל גדלים כשהם חשופים לאלימות בין הוריהם, וכתוצאה מכך סובלים גם מפגיעות רגשיות והתפתחותיות. לכך יש להוסיף את המחיר הכבד שנגזר מהעברה בין-דורית רחבת היקף של אלימות בזוגיות, ממצא מוכר וידוע בספרות. לצד העדר מדידה מתמשכת של היקפי התופעה, איסוף הנתונים אודות מקרים המגיעים לטיפול הרשויות השונות, אינו שיטתי דיו. בפרט חסר סנכרון מידע בין המערכות השונות. כתוצאה מכך נוצר קושי לאמוד את היקף המקרים המוכרים למערכת, ואת כלל המקרים הקיימים בישראל. יחד עם זאת, ישנה הסכמה רחבה של כלל הגורמים העוסקים בתחום כי היקפי התופעה, ככל הנראה, אינם מצטמצמים לאורך השנים.

מספר דו"חות שפורסמו בין השנים 2009 ל- 2021, הראו כי אף שההשקעה הכוללת בתחום האלימות בזוגיות ובמשפחה גדלה בשנים אלו (בפרט בתקופת הקורונה), מרבית המשאבים מושקעים בטיפול באלימות קשה. רק מיעוט מהמשאבים הציבוריים והפילנתרופיים לטיפול באלימות במשפחה ובזוגיות מושקעים במניעה. חסר זה במשאבים מסביר את העיסוק המועט במניעה וכן את ההערכה המקובלת שאין ירידה בהיקפי התופעה לאורך זמן.

אין כיום מדידה של היקפי התופעה

מאמצי המניעה עד כה הושקעו בעיקר בנשים שכבר נמצאות במערכות יחסים אלימות, אשר נפגעו מגברים. עיקר המשאבים בהקשר של מניעה מופנים למתן ידע וכלים לזיהוי אלימות ועידוד של הנשים הנפגעות לפנות לעזרה. זוהי עשייה חיונית וחשובה, אך נדרשת לצידה עשייה משלימה של מניעה מוקדמת ואיתור מוקדם של אלימות, לא רק בקרב נשים אלא גם בקרב גברים. את כל זאת ניתן לעשות על-ידי איתור אוכלוסיות סיכון, מתן ידע, טיפול וכלים שיסייעו לניהול מערכות יחסים תקינות, ויצירת מעורבות קהילתית וציבורית של גברים במניעת אלימות בזוגיות.

ברצוננו ליצור שותפות רב מגזרית, שתפעל באופן מערכתי ולאורך זמן, לקידום מודעות רחבה למגוון המופעים והסוגים של אלימות בזוגיות ולמניעתם בקרב כלל חלקי החברה בישראל.

התמודדות אפקטיבית עם תופעה חברתית, לא יכולה להתקיים אם אין בנמצא הסכמה רחבה אודות מהות התופעה, לצד הגדרות ומושגים בהירים ומשותפים לכלל העוסקים והעוסקות בתחום ולציבור כולו. עד לאחרונה לא הייתה בישראל הגדרה ברורה ומוסכמת למהות התופעה. נעשה שימוש בהגדרות ומערכות מושגים שונות במערכות הטיפול השונות, בגופי החקיקה ובגופי האכיפה, מה שתרם לחוסר הבהירות. גם בשיח הציבורי ניכר כי חסרה שפה נגישה וברורה לתיאור התופעה, בין השאר משום שהנושא נחשב עדיין טאבו בהקשרים רבים, והדיבור עליו קשה ורגיש.