מפת מושגים התיאוריה הפסיכוסוציאלית של אריקסון

תיאוריית ההתפתחות הפסיכו-סוציאלית של אריקסון

אי פתרון של הקונפליקט או פתירתו בצורה לא מיטבית

פתרון הקונפליקט בצורה מיטבית

תכונות ורכיבי אישיות המאפיינים אדם שפתר את המשברים בצורה לא מיטבית או שלא פתר אותם כלל

תכונות ורכיבי אישיות המאפיינים אדם שפתר את כל המשברים בתהליך ההתפתחות שלו בצורה מיטבית

הנחות יסוד

חשד

אמון

שלב 1: גילאי 0-1

בושה

אוטונומיה

שלב 2: גילאי 1-3

יוזמה

אשמה

שלב 3: גילאי 4-6

נחיתות

חריצות

שלב 4: גילאי 7-11

טשטוש זהות

זהות

שלב 5: גילאי 12-18

אינטימיות

בדידות

שלב 6: בגרות צעירה

קיפאון

פוריות

שלב 7: תקופת הבגרות

ייאוש

שלמות

שלב 8: תקופת הזקנה

אוטונומיה לעומת בושה

טווח גילאים: 2-3 שנים. דמות משמעותית: ההורים ומבוגרים משמעותיים אחרים, כמו הגננת. הקונפליקט: תחושת אוטונומיה (עצמאות) לעומת תחושות של ספק ביכולתו, תלות ובושה. מאפייני השלב - מבחינת ההתנהגות של הילד:

• הפעוט מתחיל לנוע באופן עצמאי, לומד לדבר, וחוקר את הסביבה.
• מתפתח בו רצון לבצע פעולות לבד, מה שמביא למאבק כוחות עם הסביבה על מידת עצמאותו.

תפקיד הסביבה בהתפתחות:

• חשוב שהסביבה תעודד את הפעוט להיות עצמאי תוך כדי שמירה על גבולות בטוחים ומספקת תמיכה כאשר הוא נתקל בקשיים. עידוד ותמיכה בתהליך הלמידה והניסיון לבצע פעולות באופן עצמאי מפתחים אצל הילד תחושת אוטונומיה וביטחון עצמי.
• כאשר ההורים מגבילים יתר על המידה או לא מעודדים ניסיונות עצמאות של הפעוט, זה עלול לגרום לו לפתח תחושות של בושה וספק ביכולתו. חוסר תמיכה או עידוד יכול להוביל לתלות רגשית וחוסר ביטחון עצמי, המכשילים את פיתוח העצמאות.

חריצות לעומת נחיתות

טווח גילאים: 6-12 שניםדמות משמעותית: הורים, אחים, חברים, מדריכים, מורים.הקונפליקט: תחושת חריצות לעומת תחושת נחיתות.מאפייני השלב - מבחינת ההתנהגות של הילד:

• המעגל החברתי מתרחב, והילד מתמודד עם מטלות ואתגרים רבים בתחומים שונים.
• יכולת ליצור ולשתף פעולה עם אחרים במטלות משמעותיות, מפתח תחושת הישג וחריצות.
• בית הספר והסביבה החברתית מציבים דרישות ומטלות שמעודדות פיתוח כישורים אינטלקטואליים, חברתיים, רגשיים וגופניים.

תפקיד הסביבה בהתפתחות:

• חשוב שהסביבה תספק תמיכה, עידוד והכרה בהישגים, גם כאשר הילד נתקל בקשיים או כשלונות. משפחה תומכת ומערכת חינוך מודעת יכולות לעזור לילד לפתח תחושת חריצות והישג.

• אם הסביבה, כולל המשפחה ומערכת החינוך, מפעילה לחץ יתר על הילד להשיג ולהצליח בלי להכיר במאמציו ובהתמודדויותיו, או אם היא מתייחסת באופן שלילי לכשלונות ולא מספקת תמיכה רגשית, הילד עלול לפתח תחושת נחיתות. חוסר תמיכה והכרה יכולים להוביל לחוסר ביטחון עצמי ולפיתוח תחושה שהוא "לא מספיק טוב", מה שמעכב את יכולתו להתמודד עם אתגרים ולהרגיש מוערך.

אינטימיות לעומת בדידות

טווח גילאים: צעירים בוגרים (18-30 שנים).דמות משמעותית: בן/בת זוג. הקונפליקט: חיפוש אחר קשר אינטימי לעומת בריחה מקשר קרוב וקבוע שמוביל לבדידותמאפייני השלב - מבחינת ההתנהגות של האדם:

• התנאי ההכרחי ליצירת קשר אינטימי הוא שלכל אחד מבני הזוג תהיה זהות אישית.
• האדם מחפש להרחיב את הזהות האישית דרך קשר אינטימי עם אדם אחר, מבלי לאבד את עצמיותו.
• יכולת לבסס קשר זוגי עם אמון מלא ושוויון, מצריכה פשרות והקרבה.

• אדם בעל זהות מטושטשת עלול להתקשות ביצירת קשר אינטימי, לתוצאה דומה יגיעו גם אנשים שחוו בעיות בשלבי התפתחות מוקדמים יותר, לדוגמה: אדם שלא פתר באופן חיובי את הקונפליקט בשלב הראשון ולא התפתח אצלו אמון בסיסי, יתקשה לתת אמון בבן/בת הזוג ויתייחס אליו או אליה בחשד.

תפקיד הסביבה בהתפתחות:

• בשלב זה, התמקדות בקשר הזוגי מובילה להבנה שהאתגר העיקרי הוא בין הפרטים עצמם ולא בהשפעה החיצונית. עם זאת, חוסר תמיכה, לחץ או ציפיות לא ריאליות מהסביבה יכולים להקשות על היכולת לפתח קשר אינטימי בריא. חשוב שהסביבה תכבד ותתמוך בתהליך האישי והזוגי, מבלי להפעיל לחצים שעלולים להביא לבידוד או לבחירות שלא מתאימות לזהותו האמיתית של הפרט.

אוטונומיה לעומת בושה

טווח גילאים: 4-6 שנים.דמות משמעותית: ההורים ומבוגרים משמעותיים אחרים, כמו הגננת.הקונפליקט: יוזמה לעומת מצפון נוקשה ורגשות אשם.מאפייני השלב - מבחינת ההתנהגות של הילד:

• ילדים מפגינים סקרנות רבה ויוזמה, מנסים לחקור את הסביבה דרך משחק ושאלות.
• מתעניינים בהבדלים מגדריים ובשאלות מיניות בסיסיות.
• משחקי "כאילו" משקפים את רצונם לחקור תפקידים חברתיים ומשפחתיים.

תפקיד הסביבה בהתפתחות:

• חשוב שהסביבה תעודד יוזמה, סקרנות ופתיחות, תוך כדי הצגת גבולות ברורים ובטוחים. תמיכה והכוונה בלתי מאיימת מסייעות לילד לפתח תחושת ערך עצמי וביטחון ביכולתו לייזם ולחקור.

• אם הסביבה, בעיקר ההורים והמבוגרים המשמעותיים, מגיבה באופן נוקשה ומאיים ליוזמות וסקרנות הטבעית של הילד, כמו למשל ענישה עקב שאלות או חקירות "לא מתאימות", או הצגת ציפיות לא ריאליות להתנהגות, הילד עלול לפתח תחושות של אשמה וחוסר ערך עצמי, להרגיש שיוזמותיו וסקרנותו הם "רעים" או לא מקובלים, מה שמדכא את רוח היוזמה ומעכב את התפתחותו התקינה.

אמון לעומת חשד

דמות משמעותית: אמא או דמות מטפלת הקונפליקט: אמון או חשד באחר ובעולם בהתאם ליחס שמעניקה לו הדמות המטפלת (בדרך כלל האם). מאפייני השלב:

• התינוק תלוי לחלוטין בהוריו.
• גישתם ואופן הטיפול שלהם בו בעיקר של הדמות המטפלת משפיעים על רכיב אישיותי חשוב-אמון בסיסי.

תפקיד הסביבה בהתפתחות:

• כשהאם או הדמות המטפלת קשובה לצורכי התינוק, נענית לצורכיו ומעניקה יחס חם, יציב וקבוע נוצר אמון באם שמוכלל לשאר בני האדם וכן לעצמו-אצל התינוק מתפתחת תחושה שגם הוא עצמו טוב ויכול לסמוך על עצמו.
• כשהאם או הדמות המטפלת אינה קשובה לצורכי התינוק, אינה מטפלת באופן סדיר וקבוע ואינה יוצרת סביבה בטוחה הניתנת לחיזוי התינוק אינו יודע למה לצפות מסביבתו והרגשה זו של אי ודאות יוצרת אצלו חוסר ביטחון ובעקבות כך גם משבר אמון. אצל התינוק מתפתח חשד כלפי העולם וכלפי בני אדם בכלל.

זהות לעומת טשטוש זהות

טווח גילאים: התבגרות (12-18 שנים).דמות משמעותית: בעיקר קבוצת השווים, עם השפעה גם של דמויות מהעבר כמו הורים, מורים ומדריכים.הקונפליקט: תחושת זהות לעומת טשטוש זהות.מאפייני השלב - מבחינת ההתנהגות של המתבגר:

• המתבגר מתרחק מההורים ומחפש זהות בקרב קבוצת השווים ודרך התנסויות חדשות.
• סקרנות וניסיון בתחומים חדשים, כולל התאהבויות והתנסויות בעבודה, כחלק מגיבוש הזהות.
• חשיפה להשפעות חיוביות ושליליות מקבוצת השווים ומהחברה הרחבה.

תפקיד הסביבה בהתפתחות:

• סביבה תומכת ומאפשרת מורטוריום, תקופה שבה החברה מספקת "הפסקה" מדרישות הבגרות כדי לאפשר חיפוש אישי. עידוד חוויות חיוביות ולמידה מכישלונות, תוך כדי שמירה על קשר תומך עם ההורים.

• אם הסביבה לא מספקת מסגרת תומכת, מורטוריום, או אם היא מפעילה לחץ יתר להגדרה מוקדמת של זהות, המתבגר עלול לחוות טשטוש זהות. קבוצת השווים עשויה להשפיע שלילית אם היא מעודדת התנהגויות סיכוניות או מציבה דגמים לא ריאליים לחיקוי. כמו כן, חוסר תמיכה בבית ובמערכת החינוך יכול להוביל לבלבול וספק עצמי, מה שמקשה על גיבוש זהות בריאה ומאוזנת.

פוריות לעומת קיפאון

טווח גילאים: תקופת הבגרות-שנות ההורות (30-50 שנים).דמות משמעותית: משפחה, בני זוג וילדים. הקונפליקט: תחושה של סיפוק, פוריות ויצירתיות לעומת קיפאון (עצירת ההתפתחות).מאפייני השלב - מבחינת ההתנהגות של האדם:

• בשלות להורות ויצירתיות בחיי המשפחה, בעבודה ובתרומה לחברה.
• דאגה וחינוך של הילדים מתוך מחויבות ותחושת ערך ומשמעות.
• יצירה ותרומה מעבר לצרכים אגואיסטיים, המספקת תחושת פוריות והתקדמות.

תפקיד הסביבה בהתפתחות:

• סביבה תומכת שמעודדת יצירתיות, פוריות ותרומה לאחרים, תוך כדי שמירה על איזון בין עבודה לחיי משפחה.
• אם הסביבה לא מספקת הזדמנויות לפיתוח, יצירתיות ותרומה, או מציבה דרישות ולחצים כבדים מדי שמונעים מהאדם להשקיע בתחומים שמעניינים אותו, הוא עלול לחוות קיפאון. חוסר תמיכה בשאיפות ובמטרות האישיות יכול להוביל לתחושת תסכול ולאובדן המוטיבציה לפעולה וליצירה, מה שמקשה על הפיתוח של חיים משמעותיים ומספקים.

שלמות לעומת ייאוש

טווח גילאים: הזקנה.דמות משמעותית: האדם עצמו. הקונפליקט: תחושה של שלמות לעומת תחושת ייאוש.מאפייני השלב - מבחינת ההתנהגות של האדם:

• תקופה של חשבון נפש, בה האדם מעריך את חייו ואת המשמעות שהעניק להם.
• תחושת שלמות וסיפוק מהחיים, עם הבנה שכל חוויה הייתה חשובה ומשמעותית.
• קבלה עצמית ומודעות לקרבת המוות, עם סקרנות והכנה לסיום החיים.

תפקיד הסביבה בהתפתחות:

• סביבה תומכת שמספקת אהבה, הבנה וקבלה, מאפשרת לקשיש להתמודד עם המוות בשלום ולהרגיש שחייו היו מלאים ומשמעותיים.
• אם הסביבה לא מספקת תמיכה, הבנה וקבלה בתקופה זו, הקשיש עלול להרגיש בודד ונטוש, מה שיכול להחמיר את תחושת הייאוש והמרירות. חוסר הכרה והערכה לתרומתו ולחייו עלולים להוביל לתחושה של חוסר שלמות ופספוס, ולקושי רב בהתמודדות עם הסיום הקרב ובא. תמיכה חברתית ומשפחתית חשובה ביותר לאפשר לקשיש לסגור את מעגל חייו בשלום ובשלמות.