מפת מושגים נושא זיכרון תשפד

עקומת המיקום הסדרתי

עקומה זו מתארת את ההסתברות לזכירת מילים במטלת היזכרות חופשית כפונקציה של מיקום המילים בזמן הקידוד.

ההסבר לתופעה

אנו זוכרים את הפריטים הראשונים טוב יותר כי הם עברו הצפנה, ולכן נכנסו לזיכרון לטווח ארוך. אנו זוכרים את הפריטים האחרונים טוב יותר כי בזמן ההיזכרות הם עדיין היו בזיכרון לטווח קצר. אנו זוכרים טוב פחות את הפריטים האמצעיים, כי הם לא הוצפנו (ולכן לא נכנסו לטווח ארוך), והם כבר יצאו מהזיכרון לטווח קצר (כי נכנסו מילים חדשות שדחקו אותם)

אמנזיה

פגיעה חלקית או מלאה ביכולת לזכור, הפוגעת בתפקוד האדם בתחומי חיים שונים.

הרחבה

מקובל להבחין בין אמנזיה פסיכוגנית שמקורה נפשי, לבין אמנזיה שמקורה גופני רפואי. אבחנה נוספת היא בין אמנזיה "אחורה" לבין אמנזיה "קדימה". אמנזיה יכולה להיות זמנית (פחות מחודש) או כרונית (יותר מחודש). בד"כ לא כל סוגי הזיכרון נפגעים באמנזיה. לעיתים קרובות הפגיעה היא סלקטיבית, כלומר רק בחלק מתפקודי הזיכרון. למשל, היא יכולה לפגוע רק בזיכרון האפיזודי, אך לא בזיכרון הסמנטי (הידע הכללי לא נפגע) או ההיפך, והיא יכולה לפגוע רק בזיכרון לטווח קצר ולא בארוך או ההיפך.

זיכרון מדומה/כוזב

כאשר אנו "זוכרים" דברים שלא קרו. מחקר "הלכתי לאיבוד בקניון" של לופטוס מהווה ראייה לתופעה זו.

זיכרון לטווח קצר

זיכרון של פריטים לפי סדר התרחשותם ללא ארגון לזמן קצר ביותר.

מאפיינים מרכזיים

הזיכרון לטווח קצר נקרא גם "זכרון עבודה". הוא אינו מאורגן, והוא מוגבל הן מבחינת כמות הפריטים שהוא מסוגל להכיל (7 פריטים) והן מבחינת משך האחסון (30 שניות).

המודל הדו שלבי לזיכרון

זיכרון אפיזודי

חלק מהזיכרון לטווח ארוך שבו נרשמים האירועים שהאדם חווה בזיכרון על פי סדר התרחשותם.

מאפיינים מרכזיים

למידע האפיזודי מרכיב אישי, שכן הוא שייך אך ורק לנו ולחוויות שחווינו בזמן ובמקום מסוימים. בזיכרון אפיזודי אנחנו יודעים לספר את הסיפור השלם מסביב לזיכרון ולתאר את האירועים בחיינו, למשל, החוויות שלנו מהטיול לחו"ל, היום הראשון שלנו בתיכון וכדומה. שליפת מידע מהזיכרון האפיזודי תלויה בשני גורמים: במשך אחסונו - ככל שהמידע מאוחסן זמן רב יותר, כך קשה לנו יותר לשלוף אותו. בחשיבותו של המידע - ככל שהמידע משמעותי יותר מבחינתנו, כך הוא נזכר טוב יותר ונשלף בקלות רבה יותר.

זיכרון לטווח ארוך

זיכרון המכיל מידע מאורגן, לא מוגבל בכמות ובזמן הכולל זיכרון סמנטי, זיכרון אפיזודי וזיכרונות לפי החושים (חזותי, שמיעתי, זכרונות של ריח, טעם מגע ותנועות).

מאפיינים מרכזיים

הזכירה לטווח ארוך היא תהליך אקטיבי שבמהלכו עשויים פרטי המידע להשתנות על פי הידע הקודם של הפרט, ערכיו וציפיותיו. בזיכרון מסוג זה אין הגבלת מקום או זמן, המידע מאורגן לפי כללי ארגון וסיווג המידע. ההצפנה בו היא סמנטית ומבוססת בעיקרה על משמעות הגירוי. שליפת מידע אורכת זמן, קצר או ארוך, כאשר שליפה מהזיכרון הסמנטי תלויה באיכות ארגון המידע ואחסונו בעוד ששליפה מהזיכרון האפיזודי תלויה במשך אחסונו בחשיבות המידע.

שכחה

אובדן מידע שהיה אצור בזיכרון של אדם זהו תהליך הדרגתי וספונטני, שכתוצאה ממנו לא ניתן לאחזר זיכרונות מסוימים.

גורמים לשכחה

1. בעיה באחד או יותר משלבי עיבוד המידע : הצפנה, ארגון, אחסון ושליפה. 2. גורמים רגשיים כגון חרדה, רגשות לא נעימים מודחקים או טראומות. 3. תהליכי דעיכה המתרחשים עם הזמן והפתרון על פי הסבר זה הוא להשתמש בו כדי שלא יישכח.

אפקט האחרונות

תופעה שבה בני אדם זוכרים טוב יותר את הפריטים האחרונים בסדרה לעומת הפריטים שבאמצע הסדרה.

זיכרון סמנטי

חלק מהזיכרון לטווח ארוך הכולל מידע כללי על העולם. הצפנה בו אינה קשורה לזמן או למקום, והאחסון בו נעשה לפי כללי ארגון יעילים.

מאפיינים מרכזיים

זיכרון זה כולל ידע שיש לנו בנושאים מגוונים ואיננו קשור להקשר מסוים. בדרך כלל יהיו אלה פרטים אשר הנבדק לא בהכרח יוכל לומר מהו המקור שלהם, מתי ואיפה למד את זה. זיכרון זה כולל את הידע הכללי שלנו.

זיכרון פרוצדורלי

חלק מהזיכרון לטווח ארוך המאחסן ידע על אופן הביצוע של מיומנויות קוגניטיביות, מוטוריות ותפיסתיות.

מאפיינים מרכזיים

זהו הזכרון של "איך עושים דברים". הוא כולל מיומנויות מוטוריות וקוגניטיביות, כמו הסקת מסקנות, חישוב וקריאה. הכוונה בפרוצדורלי היא ליכולת לנהל צעדים בסדר וברצף קבוע. הידע הפרוצדורלי נרכש על ידי אימון ותרגול חוזר ונשנה, עד שהמיומנות הופכת לאוטומטית. לאחר שנרכש, הוא נשמר לאורך שנים רבות וקשה לשכוח אותו (כמו שאי אפשר לשכוח איך רוכבים על אופניים). הוא אף עמיד בפני השפעות הגיל ופגיעות מוחיות הגורמות לאמנזיה.

מחקר "הלכתי לאיבוד בקניון" / אליזבת לופטוס

שאלת המחקר: האם ניתן להשתיל זיכרונות של אירועים שלא קרו בפועל בזיכרון של בני אדם?

מהלך המחקר: בשלב מוקדם תחקרו הורים של נבדקים על חוויות ילדות טראומטיות של הנבדקים. בשלב המחקר דיווחו לנבדקים מה שסיפרו ההורים, ו"השתילו" חוויה נוספת, פיקטיבית, שבה הנבדק כשהיה ילד הלך לאיבוד בקניון (מה שלא קרה במציאות).

ממצאי המחקר: כ-25% מהנבדקים דיווחו על זיכרון "מפורט" של האירוע הבדוי של לכידה בקניון, כולל פרטים על מה שקרה להם ואיך הם הרגישו במהלך האירוע. הם סיפרו על האירוע כאילו הוא אכן קרה, למרות שלא היה קיים במציאות.

צפו בסרטון המתאר את המחקר

מסקנות: אנשים יכולים לפתח זיכרונות על אירועים שלא קרו באמת, אם יושפעו בצורה מסוימת. זה מוכיח שהזיכרון שלנו אינו תמיד אמין ויכול להשתנות בהתאם למידע חדש שמתווסף אליו.

אפקט הראשונות

תופעה שבה בני אדם זוכרים טוב יותר את הפריטים הראשונים בסדרה לעומת הפריטים שבאמצע הסדרה.