מרד בר כוכבא - סיבות

מרד

בר-כוכבא: סיבות

התחל

מאז הכיבוש הרומי של יהודה בשנת 63 לפנה"ס, ואובדן העצמאות החשמונאית, התגברה השנאה לרומא בקרב הציבור היהודי בארץ ישראל ובתפוצות באופן הדרגתי

בין השנים 117-115 לספירה פרץ מרד יהודי כנגד רומא דווקא בתפוצות: במצרים, בקפריסין, ובצפון אפריקה

המרד פרץ בשעה שרומא, תחת שלטונו של הקיסר טריאנוס, ניסתה לכבוש את ממלכת הפרתים הגדולה במזרח, ואילצה את הרומאים להקצות כוחות רבים לדיכוי המרד היהודי

שנאה זו היתה מלווה בהתגברות של ציפיות משיחיות לגאולה ניסית מעול השיעבוד הרומי

המרד הגדול וחורבן המקדש בשנת 70 לספירה הגבירו את תחושות הזעם והעוינות כנגד רומא

בסופו של דבר דוכא המרד באכזריות רבה וקהילות יהודיות רבות נחרבו ונפגעו

נראה שבעקבות מרד התפוצות התעוררה תסיסה ביהודה

הדבר בא לידי ביטוי בעובדה שהרומאים שלחו ליהודה את הליגיון השישי (שחנה באזור מגידו) בנוסף על הליגיון העשירי (שחנה בירושלים מאז המרד הגדול) וכך הכפילו את כמות החיילים הרומאים ששהו ביהודה (117 לספירה)

לתפקיד זה נבחר לוסיוס קויטוס, שהצטיין ברצח יהודים ובדיכוי מרד היהודים בתפוצות

יש להודות שמדובר במינוי תמוה מאוד, שנראה כהתרסה: האם הרומאים לא חששו שהדבר ירגיז את היהודים בארץ ישראל

אולם על פי החוק הרומי, רק פוליטיקאי בדרג בכיר (קונסול) מוסמך לפקד על שני לגיונות, והרומאים נאלצו למנות נציב חדש ביהודה

נראה שההסבר הפשוט ביותר לכך הוא, שהרוחות ביהודה סערו לאחר מרד התפוצות וזו הסיבה שהרומאים הכפילו את מספר החיילים. כמו כן, יתכן שהם קיוו שמינויו של קויטוס יאיים על היהודים וירתיע אותם מלנקוט בפעולות אלימות

אירוע משמעותי נוסף התרחש בשנים 130-129 לספירה, עת ביקר הקיסר אדריינוס במזרח

אדריינוס היה אחד מחמשת ה'קיסרים הנאורים', שתקופת שלטונם נחשבת לתקופת הזוהר בהיסטוריה של האימפריה הרומית

לכך יש להוסיף את העובדה שהרומאים סללו דרכים חדשות (ממגידו לעכו דרך ציפורי, ממגידו לקיסריה, ממגידו לבית שאן, מציפורי לטבריה) כדי לאפשר מעבר מהיר לכוחות הצבא

אדריינוס היה קרוב משפחתו של טריאנוס והתייתם בגיל צעיר. טריאנוס לקח אותו תחת חסותו ודאג לחינוכו. הוא מילא תפקידים שלטוניים שונים (היה נציב רומא בסוריה) עוד לפני שטריאנוס הפך לקיסר, והצטיין בשירותו הצבאי. לאחר מות טריאנוס הפך לקיסר ושלט בין השנים 138-117 לספירה

אדריינוס

הוא דחה את מדיניותו התוקפנית של טריאנוס והחליט לנטוש את השטחים שמעבר לפרת, ולקצר את הגבול בחזיתות אחרות

הוא הרבה לבקר בפרובינקיות השונות ובמסגרת זו ביקר ביהודה (130 לספירה)

קו הגבול החדש בוצר בחומה והוא אף הקים מבצרים ומחנות צבא באזורי ספר

הוא החליט למקד את עשייתו בתוך תחומי האימפריה ולפיכך בנה ערים חדשות רבות והרבה במפעלי בנייה בפרובינקיות

במהלך ביקור זה הוציא אדריינוס להורג את לוסיוס קויטוס נציב יהודה, כשם שהוציא להורג קצינים בכירים אחרים בצבא הרומי שהיו מזוהים עם טריאנוס וכעסו על השינוי שהוביל אדריינוס במדיניות החוץ הרומית

אדריינוס העריץ את התרבות היוונית-הלניסטית וניסה לקדם אותה ככל יכולתו ובמסגרת מפעלי הבנייה שלו בנה מקדשים לאלים יווניים ומונומנטים אחרים

אדריינוס לא חרג מהמדיניות הסובלנית של הקיסרים הקודמים כלפי היהדות והיהודים אולם לאחר שעזב את המזרח פרץ מרד בר כוכבא בשנת 132 לספירה

א. איסור שהטיל אדריינוס על היהודים למול את בניהם (אולי בשל התפיסה היוונית שרואה בגוף האנושי ובשלמותו מודל להערצה ולחיקוי)

מה היו הגורמים למרד זה

מעבר לשנאה התהומית כלפי רומא שהתחזקה לאחר מרד התפוצות, והציפיות המשיחיות לגאולה ניסית מעולה של רומא, המחקר מצביע על שתי סיבות אפשריות נוספות שהובילו לכך שהמרד פרץ דווקא בעיתוי זה

ב. בנייתה של ירושלים כעיר אלילית בשם איליה קפיטולינה

להלן נדון בהרחבה בגורמים אלו

במהלך נסיעותיו של האדריינוס . . . פתחו גם היהודים במלחמה משום שנאסר עליהם לפגוע באברי המין

היסטוריה אוגוסטיאה, חיי אדריינוס, יד 2

אולם האם ניתן לסמוך על מקור זה

מקור זה, מתוך החיבור 'היסטוריה אוגוסטיאה', הוא המקור היחיד הקובע בפירוש שהיהודים פתחו במלחמה משום שנאסר עליהם לפגוע באיבר המין, כלומר, למול

מדובר בחיבור שהוא אוסף ביוגרפיות של קיסרי רומא במאות השנייה והשלישית לספירה. בכתבי היד של החיבור הוא מיוחס לשישה סופרים מהמאה הרביעית לספירה, אולם הדעה הרווחת במחקר היא שהחיבור נערך או נכתב בידי מחבר אחד בראשית המאה החמישית לספירה

הרומאי הפשוט לא אכל יענים. הבשר הנפוץ היה זה של החזיר ונראה שכל מגמת התיאור היא להציג את היהודים כחריגים וכבעלי אורח חיים משונה

מהימנותו של החיבור מוטלת בספק ועוד יותר מכך, גם בגלל הערותיו כלפי היהודים הפזורות לאורך החיבור

כך, למשל, בביוגרפיה של הקיסר אלאגבלה הוא מספר שאלאגבלה . . . הגיש לעיתים יענים בסעודותיו, באומרו שהיהודים מצווים לאוכלם (חיי אלאגבלה, כח, ד)

בכך הולך המחבר בעקבות טאקיטוס, גדול ההיסטוריונים הרומאים, שכתב על היהודים (ההיסטוריות, ה ד א)

היהודים נוהגים ההיפך מכל העמים, מחללים את הקדוש ומתירים את שאסור

נראה שכל מגמתו של תיאור מופרך זה ללגלג על היהודים

אדריאנוס אסר את הסירוס וחוק בעניין זה מופיע בקובץ החוקים הרומי

נראה שאף דבריו בנוגע לסיבת המלחמה של היהודים נועדו להציגם באור שלילי: היהודים נוהגים לפגוע בגופם, והקיסר הרחום רוצה למנוע זאת מהם. אולם טפשים אלו אינם מבינים זאת ואף פותחים במרד

אסור לאיש לסרס בן חורין או עבד ברצונו או שלא ברצונו ואסור לאיש להסכים לסירוסו . . . אם מישהו יפעל בניגוד לצו שלי, גם הרופא שיחתוך ייענש בעונש מוות וכמו כן אלו שמרצונם הסכימו להיחתך (דיגסטה, 48, 8, 4, 2)

חוקרים אחדים מביאים מקורות נוספים המלמדים, לכאורה, שגזירה כנגד ברית מילה קדמה למרד בר כוכבא

מחוק זה אמנם משתמע שהיה איסור על המילה, שהקיסר אנטונינוס פיוס התיר אותו. אולם אין לדעת מתי נהג איסור זה: האם כבר לפני מרד בר כוכבא, או אולי רק לאחריו, כחלק מגזרות השמד שהטילו הרומאים על יהודים לאחר המרד, כעונש על המרד

אולם מילה אינה סירוס, ואין כל הכרח להניח שאיסור על סירוס כלל גם איסור על מילה. ראייה לכך שהרומאים ידעו להבחין בין השניים ניתן להביא מחוק שחוקק הקיסר אנטונינוס פיוס, שעלה לשלטון לאחר אדריאנוס, בשנת 138 לספירה

בצו של פיוס האלוהי הותר ליהודים למול את בניהם בלבד. מי שיעשה זו בבן דת אחרת, ייענש בעונש המסרס (מודסטינוס, החוקים, 6)

כמו כן, החוק מתיר ליהודים למול את בניהם, אף על פי שיש חוק האוסר על סירוס - כלומר, ניתן להפריד בין שני הדברים

היותם נימולים, ובעקבות מרד בר כוכבא יכלו לחזור ליהדותם. המחלוקת בתוספתא היא האם עליהם לעשות שוב איזשהו מעשה סמלי של מילה

ראייה נוספת לכך שהיה איסור על ברית מילה עוד לפני מרד בר כוכבא הביאו חוקרים אחדים מהתוספתא, שבת טו, ט בה נאמר

המשוך צריך שימול ר' יהודה או' משוך לא ימול מפני שהוא מסוכן אמרו לו הרבה מלו בימי בן כוזבא והיו לו בנים ולא מתו שנ' המול ימול אפי' מאה פעם ואו' ואת בריתי הפר לרבות את המשוך

אולם אין זה סביר שגזירה על מילה, גם אם היתה כזו, התייחסה ליהודים שכבר נימולו - סביר יותר שהיא אסרה מילת תינוקות לאחר לידתם, ושהרומאים לא רדפו אחר כל היהודים הבגירים והכריחו אותם למשוך בעורלתם

לטענתם של חוקרים אלו, המשוכים הם יהודים נימולים שהרומאים הכריחו אותם למשוך בעורלתם כדי להסתיר את עובדת

כאמור, חוקרים שונים מציעים גורם אחר למרד בר כוכבא: בניית ירושלים מחדש כעיר אלילית בשם 'איליה קפיטולינה' על שמו של הקיסר אדריאנוס

נראה שהתוספתא עוסקת ביהודים מתבוללים שמשכו בעורלתם מרצונם ובעקבות מרד בר כוכבא חזרו ליהדותם ואז התעוררה השאלה האם עליהם למול שוב באיזשהו אופן סמלי

הן מהמקורות ההיסטוריים והן מהממצאים הארכיאולוגיים עולה, שבשליש הראשון של המאה השנייה לספירה בנו הרומאים את ירושלים מחדש כעיר אלילית וקראו לה בשמו של הקיסר אולם מתי בדיוק נבנתה העיר והאם עניין זה קשור למרד בר כוכבא

אם כן, מלבד הנאמר ב'היסטוריה אוגוסטיאה', שהוא מקור היסטורי מפוקפק, אין כל מקור אחר שבו נאמר בפירוש שהיתה גזרה על מילה שקדמה למרד בר כוכבא

נבחן תחילה את המקורות ההיסטוריים

א. קסיוס דיו כותב: (ההיסטוריה של רומא, סט 11)

מלחמה לא קטנה ולא קצרה נגרמה כאשר ייסד הדריאנוס בירושלים עיר במקום זו שהוחרבה, אשר הוא קרא לה גם איליה קפיטולינה, וכאשר הוא הקים במקום מקדש האלוהים, מקדש אחר לזאוס. כי היהודים נזדעזעו מכך שזרים מתיישבים בעירם, ושמקדשי נכר נבנים בה'

מפת איליה קפיטולינה

אוסביוס כותב בפירוש ש'איליה קפיטולינה' הוקמה לאחר דיכוי מרד בר כוכבא

מדברי קסיוס דיו עולה בבירור כי בניית ירושלים כעיר אלילית היא הסיבה לפרוץ מרד בר כוכבא

אולם דברי קסיוס דיו עומדים בסתירה לדבריו של אוסביוס, שכותב ב'היסטוריה של הכנסייה' ד, ו

וכך, לאחר ששיכלה העיר את העם היהודי, ותושביה הקדמונים נספו כולם, היא יושבה על ידי זרים. העיר הרומית, אשר הוקמה לאחר מכן, נקראה בשם אחר; היא הפכה לאיליה, לכבודו של הקיסר השולט

בנקודה זו ניתן לפנות אל הממצאים הארכיאולוגיים - האם יש להם מה לתרום בשאלה זו

הממצא הראשון שהתגלה ושפך אור על עניין זה היו מטבעותיה של איליה קפיטולינה

מטבעות אלו הוטבעו עם ייסוד העיר והם מציגים, מצד אחד, את דמותו של אדריינוס ומהצד השני,את טקס חרישת גבולות העיר

מטבעות איליה קפיטולינה

אולם על מטבעות אלו לא הוטבע תאריך, או מניין שנות שלטונו של אדריינוס ולפיכך לא ניתן לדעת מתי הם הוטבעו

בנוסף על כך, בשנים האחרונות נחפרו השרידים הארכיאולוגיים של איליה קפיטולינה (ממערב להר הבית) על ידי משלחת בראשותה של שלומית וקסלר-בדולח. המסקנה הברורה של החופרים היא שהעיר נבנתה לפני מרד בר כוכבא, ואפילו לפני שנת 130 לספירה

אולם על סמך ההקשר הארכיאולוגי שבו הם התגלו (והתגלו מטבעות כאלו גם מחוץ לירושלים, במקומות שונים) ניתן כיום לקבוע בבירור שהם הוטבעו לפני שנת 132 לספירה, כלומר, לפני שפרץ מרד בר כוכבא

את תוצאות החפירה והמסקנות סיכמה וקסלר בספר שהזכרתי בהערות לעיל. בהרצאה על המסקנות ניתן לצפות בקישור הבא

אם כך, ברור שאוסביוס טעה כשכתב שאיליה קפיטולינה נבנתה לאחר מרד בר כוכבא. אוסביוס כתב זמן רב לאחר המרד ויתכן שמדובר בטעות תמימה אולם יתכן שמדובר בהטעייה מכוונת. עניין זה קשור לאג'נדה הנוצרית שבאה לידי ביטוי ברור בחיבוריו

כך מתאר אוסביוס את בר כוכבא

בזמן ההוא פיקד על צבא היהודים איש ששמו בר כוכבא שפירושו כוכב. אדם זה בדרך כלל שאף לרצח ודמה לליסטים, אלא שבגלל שמו שכנע את נחותי העם כי נפל מן השמים לגאול את בני התמותה הסובלים והנידונים לחשכת עולמים (תולדות הכנסייה ד, 6)

אוסביוס

לסיכום: הטענה שמרד בר כוכבא פרץ בגלל איסור שהטיל אדריינוס על ברית המילה מופיעה במקור אחד בלבד - מפוקפק. לעומת זאת, טענתו של קסיוס דיו, שהמרד פרץ בגלל בניית איליה קפיטולינה, אפשרית: הממצא הארכיאולוגי מלמד שהעיר אכן נבנתה לפני שפרץ המרד

כלומר, אוסביוס טוען שהמרד פרץ משום שהיהודים הלכו שולל אחר משיח שקר

כדי שיוכל לטעון טענה כזו, היה עליו 'להוריד מהשולחן' סיבות אפשריות אחרות

האם ייתכן שהטענה של אוסביוס על היומרה המשיחית של בר כוכבא קשורה להשקפתו הנוצרית? אתם מוזמנים לחוות דעתכם בעניין זה בפורום

יתכן, שקטע תמוה ממדרש חז"ל תומך אף הוא בדברי קסיוס דיו

לסיכום: הטענה שמרד בר כוכבא פרץ בגלל איסור שהטיל אדריינוס על ברית המילה מופיעה במקור אחד בלבד - מפוקפק. לעומת זאת, טענתו של קסיוס דיו, שהמרד פרץ בגלל בניית איליה קפיטולינה, אפשרית: הממצא הארכיאולוגי מלמד שהעיר אכן נבנתה לפני שפרץ המרד

כלומר, אוסביוס טוען שהמרד פרץ משום שהיהודים הלכו שולל אחר משיח שקר

כדי שיוכל לטעון טענה כזו, היה עליו 'להוריד מהשולחן' סיבות אפשריות אחרות

האם ייתכן שהטענה של אוסביוס על היומרה המשיחית של בר כוכבא קשורה להשקפתו הנוצרית? אתם מוזמנים לחוות דעתכם בעניין זה בפורום

יתכן, שקטע תמוה ממדרש חז"ל תומך אף הוא בדברי קסיוס דיו

במדרש בראשית רבה, סד כט נאמר

ודרש . . .דיינו שנכנסנו באומה זו בשלום ויצאנו בשלום

בימי ר' יהושע בן חנניה גזרה מלכות שיבנה בית המקדש . . .אזלין אילין כותאי ואמרין ליה ידיע ליהוי למלכא דיהן קריתא דך תתבנא ושוריא ישתכללון מנדה בלו והלך לא ינתנון . . . אמר להון מה נעביד וגזרית, אמרין ליה שלח אמר להון או ישניניה מן אתריה או יוספון עלוי חמש אמין או יבצרון מיניה חמש אמין ומן גרמון אינון חזרין בהון . . . בעיין ממרד על מלכותא . . . על (רבי יהושע בן חנניה)

מדרש זה מספר שבימי רבי יהושע גזרה המלכות לבנות את המקדש אולם חזרה בה בגלל דברי הכותים. היהודים החליטו למרוד ורבי יהושע ניסה להרגיעם

אמנם מדובר במדרש מאוחר (מאה חמישית לספירה) אולם חוקרים אחדים הציעו לקשור בין תיאור זה ובין מרד בר כוכבא

יתכן, שכשהחלה בניית איליה קפיטולינה, היהודים פירשו זאת כרצון רומאי לשקם את ירושלים והמקדש (ואולי כך נאמר להם על ידי השלטונות הרומאים?) אולם כשהתבררה להם האמת המרה - אזי האכזבה היתה גדולה והדרך למרד היתה קצרה

יש לציין גם, שה'רעים' בסיפור הם הכותים - זה אופייני למדרשים מהתקופה שלאחר מרד בר כוכבא מסיבות עליהן נלמד בהמשך הקורס

כעת חזרו ל'מודל', וקראו את תקציר מאמרו של מנחם מור על הסיבות למרד בר כוכבא