לוח חגי תשרי

חגי תשרי

שמחת תורה

ראש השנה

יום כיפור

סוכות

START

חודש תשרי

חודש תשרי הוא החודש הראשון למניין השנה והשביעי למניין החודשים מחודש ניסן: "בחודש השביעי, באחד לחודש, יהיה לכם שבתון, זיכרון תרועה, מקרא קודש" (ויקרא כג כד). זהו חודש "הימים הנוראים" ימי הרחמים, הסליחות, התשובה והכפרה ,בהם ממשיכים את אמירת הסליחות שהחלו בחודש אלול. מקור שם החודש: מקור שמו של החודש בבלי, "תשרית" שמשמעותו הוא התחלה. החודש בו מתחילה השנה החדשה. "ירח איתנים" החודש נקרא גם על פי ספר מלכים א' ח' ב " בירח האיתנים בחג, הוא החודש השביעי". על פי המסורת בחודש זה גם נברא אדם הראשון, נולדו בו אבות האומה, יוסף יצא מבית האסורים ובו בטלה עבודת הפרך של אבותינו במצרים.

אירועים בחודש תשרי

א-ב בתשרי ראש השנה

י'א בתשרי תש"ז(1946) הקמת 11 נקודות בנגב.

י' בתשרי תשל"ד(1973) פרוץ מלחמת יום כיפור

ג' בתשרי צום גדליה

י' בתשרי יום כיפור

י"ד בתשרי ת"ש (1939) פלישת הנאצים לוורשה

כ"א בתשרי יום שביעי של סוכות -הושענא רבא

י"ד - כ"ב בתשרי חג סוכות

ט"ו בתשרי התחלת מבצע " עשר המכות"

כ"ב בתשרי תרס"ו (1907) נוסדה "בר גיורא"

ל' בתשרי תשס"ב (2001 ) -רצח רחבעם זאבי

כ"ב בתשרי יום שמיני של סוכות- שמחת תורה

ראש השנה

נוהגים לשלוח לבני משפחה ולידידים כרטיסי ברכה מעוטרים בברכות ובאיחולים לקראת השנה החדשה.מנהג יפה זה מאחד ומקרב בין קרובים וחברים. בראש השנה נוהגים לאחל זה לזה - "לשנה טובה תכתבו ותחתמו".

בראש השנה אוכלים מאכלים שונים אשר מסמלים תקווה לדברים הטובים שיאפיינו את השנה הבאה.רמז לתחילתה של שנה טובה יותר ומתוקה יותר. שנת שלום ונחת ותקווה לעתיד טוב יותר. הבקשות אותן מצרפים לאכילת ה"סימנים"הן בקשות בצורת "יהי רצון". אלו הן בקשות הנוגעות בשורשיהם של הדברים הטובים לנו ולעם ישראל. ​

התשליך הינה תפילה הנאמרת ביום הראשון של ראש השנה בשעות אחר הצהריים ליד מקור מים כלשהו.במעמד זה נוהגים לנער את כיסי הבגדים ובכך"משליכים" באופן סמלי את אותם דברים מהםברצוננו להיפטר.

תקיעה בשופר - המסמלת את המלכתו של בורא העולם למלך, וכן קוראת לבני האדם לחזור בתשובה.

יום כיפור

יום הכיפורים חל בי' בתשרי, עשרה ימים אחרי ראש השנה, והוא נמנה עם הימים הקדושים בשנה. זהו יום של חשבון נפש וצום, תפילה ותשובה על חטאים שבין אדם לאלוהים ובין אדם לחברו. יום כיפור נחשב למועד היהודי הקדוש ביותר. זהו הצום היחיד שהציווי להתענות בו מופיע מפורשות בתורה. כמו כן הוא הצום היחיד הדוחה את השבת, בעוד שבשאר הצומות חל איסור לצום בשבת. המצווה "ועיניתם את נפשותיכם..." (על פי חז"ל) מתייחסת לחמישה איסורים הנהוגים ביום כיפור שמטרתם להרחיק את האדם ככל האפשר מהגשמיות.

חג סוכות

שמחת בית השואבה - מצווה מיוחדת לשמוח בחג הסוכות. לכן עורכים בכל לילה שמחות וריקודים, זכר לשמחה שהיתה בבית-המקדש - "שמחת בית-השואבה", שעליה נאמר: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".

סֻכּוֹת הוא חג בן שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי. יום החג הראשון הוא יום טוב, ואחריו שישה ימי חול המועד. חג הסוכות מתאפיין במצוות ומנהגים ייחודיים . המצווה הראשונה היא ישיבה בסוכה בכל ימי החג. את כל החגים חוגג היהודי בביתו, ואילו בחג הסוכות הוא עוזב את בית הקבע שלו ועובר להתגורר בסוכה ארעית, זכר לסוכות שבנו בני ישראל וישבו בהן בעת נדודיהם במדבר. ​

אושפיזין- הכנסת אורחים בסוכות. האורחים הם נשמות שבעה אבות: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד, אשר לפי בעלי הקבלה באים בימי חג הסוכות לבקר כל איש חסיד וצדיק בסוכתו, כל אחד ביום אחד מימי סוכות. וכדי לזכות לראות בהוד זיו אושפיזין הרוחניים, מצווה להזמין שבעה אורחים (אושפיזין) גשמיים, והם עניים מהוגנים בני תורה, לסמוך על שלחנו איש אחד בכל יום מימי החג.

נטילת ארבעת המינים - בתורה נאמר על מצוות ארבעת המינים: "..ּולְקַחְתֶּם לָכֶּם בַיֹום הָרִאׁשֹון פְרִי עֵץ הָדָר,כַפֹּת תְמָרִים, וַעֲנַף עֵץ עָבֹּת, וְ עַרְבֵי נָחַל, ושְמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱֹלהֵיכֶּם ׁשבְעַת יָמִים. וְחַגֹּתֶּם אֹּתֹו חַג לַיהוָה ׁשִבְעַת יָמִים בַשָנָה.." בחג הסוכות אנו מאגדים את כל ארבעת המינים לאגודה אחת.

שמחת תורה

חג שמחת תורה חל בתאריך כ"ב בתשרי.על-פי התורה חל ביום זה חג "שמיני עצרת", והשם "שמחת תורה" ניתן לחג ככל הנראה בספרד בימי הביניים. משם עבר השם "שמחת תורה" לכל קהילות היהודים בתפוצות. חג שמחת תורה מציין את סיום הקריאה של חמשת חומשי התורה בבית הכנסת: כל שנה בשמחת תורה קוראים את הפרשה האחרונה בתורה (בספר דברים) ואת תחילת הפרשה הראשונה בספר בראשית. מנהג ההקפות בשמחת תורה החל כנראה בצפת של המקובלים במאה ה- 16. לפי המנהג, הנהוג עד היום, מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש ומקיפים אתם שבע הקפות סביב לבימה בבית הכנסת. ההקפות מציינות את השמחה על סיום מחזור הקריאה השנתי של התורה ועל התחלת הקריאה מחדש. ההקפות נערכות בבית הכנסת גם בליל שמחת תורה וגם ביום החג בבוקר, והן מלוות בשירה ובריקודים.