Want to create interactive content? It’s easy in Genially!

Get started free

חודש חשון

shiri23667

Created on August 5, 2021

Start designing with a free template

Discover more than 1500 professional designs like these:

The Power of Roadmap

Simulation: How to Act Against Bullying

Artificial Intelligence in Corporate Environments

Internal Guidelines for Artificial Intelligence Use

Interactive Onboarding Guide

Word Search

Sorting Cards

Transcript

אגרת לגננת

"...שתלתם ניגונים"

חשון

שי אברמסון ואנסמבל רונן

מבוא

משיב הרוח ומוריד הגשם תלמי ציה אשר נותרה ערומה מתנובת דשא חציר וקמה תפריח נצניה ותלבישה רקמה ותחדש פני אדמה אוצרך הטוב פתח נא (רבי שלמה אבן גבירול)

תפילה לגשם

כנפי יונה

שיר סתיו

תיקון הגשם

צוות ניגונים ופיוטים מחוז דרום

גננות יקרות ! יש לשים לב לזכויות יוצרים

"שתלתם ניגונים בי אימי ואבי..."

פניה ברגשטיין

יוזמה חמ"ד מחוז דרום. התכנית 'בואו לגני' מפגישה את הגננות, הילדים והורים עם שירת פיוטים ממגוון מסורות מתוך הכרה בכוחה של שירת הפיוט להעשיר את חיי הגן, את חווית היום יום ואת המפגש עם מעגל השנה, הפיוטים משתלבים במרקם הכללי של השירה בגן לצד זמר עברי ומסורות שירה ומוסיקה נוספות ומשלימים נדבך חשוב במרקם של תרבות יהודית-ישראלית עשירה ורב קולית. התכנית 'בואו לגני' החלה לפעול בהצלחה מרובה בשנים האחרונות והיא פרי שיתוף פעולה של משרד החינוך – מנהל החינוך הדתי והאגף לחינוך קדם יסודי, אתר הזמנה לפיוט מבית סנונית ויד בן צבי. התכנית פועלת בעידודה ובתמיכתה של קרן מתנאל. (מתוך אתר התכנית "בואו לגני") ביוזמה זו, שאנו רוצות להוביל בגני החמ"ד במחוז דרום, חשבנו להרחיב את הפיוט ולהכניס תחת אותה אדרת מפוארת, ניגונים ארצישראליים, מנכסי הצאן ברזל שיש בזמר העברי. ביוזמה זו, אנו רוצות להנגיש, יחד עם הפיוטים והמזמורים, שירים המתאימים לילדי הגן בגילאים השונים, למגוון האוכלוסיות הנמצאות בחמ"ד, ובחלוקה עפ"י נושאים שונים. היוזמה שלנו היא רק הצעה, ובטוחות אנו שיש הרבה יוזמות כאלה הפועלות כבר בשטח. היוזמה שנציג היא יוזמה לגננת. לרעיונות ופעילויות אותן יכולה לעשות עם הילדים. כל גננת לפי בחירתה והתאמה לקבוצת הילדים שלה. אנו נוציא בע"ה מידי חודש עברי, בערך באמצעו, איגרת מקוונת שתישלח לכל גננות החמד במחוז ע"י המפקחות. באיגרת יוצעו פיוטים מהתכנית "בואו לגני" וניגונים\שירים, מ"זמר לך לגיל הרך" (על-פי-רוב), המתאימים חלקם לילדי גן חובה וחלקם לילדים הצעירים ומומלצים לפעילות לחודש הקרוב. אנו נצרף פעילויות מתאימות שניתן לעשות עם הילדים ונוסיף ונרחיב מעט מידע, סביב שירים אלו. נשמח לקבל רעיונות שאתן תציעו, ונשתדל לצרף לאיגרות הבאות. (דרך המפקחות)

האיגרת: בכל איגרת יהיו כ-4 פיוטים וניגונים. עפ"י הגילאים השונים. תהיה אפשרות לשמוע את השיר, לקרא את המילים הכתובות, כולל מחבר\ת ומלחין\נה ומעט מידע על הכותבים ועל הרקע לכתיבת השיר. הפעילויות: בכל פיוט \ ניגון, מומלץ לפעול עם הילדים במגוון פעילויות בתחומים הבאים: (אנו נצרף מס' הצעות לפעילות מידי פעם)

תנועה

רישום

שירה

נגינה

הצעות לפעילויות ארוכות טווח: ספר ניגונים 1: כל פיוט, שיר שלומדים, אפשר להציע לילדים לעטר ולקשט ובסוף השנה ליצור ספר ניגונים של הגן לכל ילד. ספר ניגונים 2: לבקש מכל ילד להביא בתורו, פיוט\ניגון ששרים בבית, ללמד את הילדים וכן לעטר ולקשט וליצור ספר ניגונים של הגן לכל ילד. להקליט את סבא שר פיוט\ניגון להציג וללמד את כולם. ניתן להזמין בכל פעם, סבא\אבא אחר לגן ללמד את הילדים את הניגון. לעשות ערב בין-דורי, עם סבים וסבתות סביב הפיוטים והניגונים. מאחלות לכן שתמצאו הנאה רבה מהרעיונות המוצעים מידי חודש בחדשו ובעיקר, שתחושו חדווה רבה בעיסוק בפיוטים ובניגונים הפורטים על מיתרי נפשנו. מי יתן ונצליח להנחיל זאת לדורות הבאים. צוות ניגונים מחוז דרום: יעל נוימן – מפקחת. נחמה וודקה – גננת מובילה. צהלה מלמד– מדריכת פיוט אשדוד. שירי חממי - גננת מובילה. מור חסון – מדריכה. תמי לוי - גננת מובילה. סימה יפרח – מדריכה. ***תודה על הייעוץ הפדגוגי ושיתוף בחומרי הלמידה בהכנת האגרת לרבקה לנגזם מדריכת פיוט ארצי.

דרך העבודה ללימוד הפיוט בגן הילדים

על פי דברי הפייטן ניצן חן רזאל כפי שהוצגו בכנס ניגונים

שלב א': האזנה לפיוט מספר פעמים. שלב ב': קריאת הפיוט – מה הסיפור בפיוט ? מה הוא מבקש ? על מה הוא מתפלל ? מהו הרגש המרכזי ממנו נבעה כתיבת הפיוט ? ננסח את הסיפור באותו אופן בו נציג אותו בפני ילדי ההגן. נבחר משפט אחד או שניים המהווים השראה לפעילות בגן. שלב ג': נגיעה אישית - למצוא את החיבור האישי שלנו לשיר/ לזיכרון/ למקצב וכדומה. שלב ד': בחירת הפיוט המתאים לגילאי ילדי הגן והרכבם. שלב ה': קריאת חומרים על הפיוט ודרכי העבודה המתאימים לגן חלק שני – ילדי הגן שלב א': האזנה לטקסט – שמיעה מתוך הקשבה –התייחסות לחריזה, מילים קשות וכדומה. שלב ב': האזנה לביצוע מוסיקלי – לביצוע המוסיקלי שלב ג': נגיעה אישית – מהמוכר. – סמלים, מושגים, מרכיבים מוכרים אחרים מהחיים בהווה או מהמקורות. שלב ד': פעילות : נשיר, ננגן, נרקוד, נצייר. שלב ה': נפנה לקהילה.- אלו פיוטים נוספים מכירים בנושא ? אלו פיוטים שרים בבית ? שיתוף הסבים והסבתות ועוד.

משיב הרוח ומוריד הגשם תלמי ציה אשר נותרה ערומה מתנובת דשא חציר וקמה תפריח נצניה ותלבישה רקמה ותחדש פני אדמה אוצרך הטוב פתח נא (רבי שלמה אבן גבירול)

ותן ברכה

ברכנו

מפלס הכינרת עלה או ירד? כמה ס"מ של גשמים ירדו? שאלות אלו רלבנטיות מאוד בארץ ישראל בה אספקת המים מתבססת רבות על מי גשמים. כבר לפני שנכנסו לארץ הודיע האלוקים לבני ישראל כי "הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה, לא כארץ מצרים היא אשר יצאתם משם... (אלא היא) ארץ הרים ובקעות, למטר השמים תשתה מים" (דברים, יא יא). לפיכך, כאשר קרב ובא החורף, מקדישים תפילה מיוחדת על הגשמים המבקשת שבורא העולם יפתח את אוצרות השמים ויעניק לנו גשמי ברכה שירוו את הארץ. הבקשה על הגשמים נמשכת עד ליום הראשון של חג הפסח. התפילה הראשונה: תפילת גשם ו'משיב הרוח ומוריד הגשם' בחג שמיני עצרת, היום השמיני לאחר חג הסוכות, נאמרת בבית-הכנסת תפילה מיוחדת הנקראת 'תפילת גשם'. התפילה מזכירה את אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן ושנים עשר שבטי ישראל, את הקשר שלהם למים וכי בעבורם "לא תמנע מים." משלב זה ואילך, בכל יום במהלך תפילת העמידה (תפילת שמונה עשרה) אומרים "משיב הרוח ומוריד הגשם" שימו לב כי עדיין אין כאן בקשה מבורא העולם שישלח לנו גשמים אלא איזכור בלבד על כך שהאלוקים משיב את הרוחות ומוריד את הגשמים. ז' בחשוון: מבקשים את הגשמים למרות שעונת הגשמים בארץ ישראל יכולה להיפתח מיד לאחר חג הסוכות, תיקנו חכמים להמתין עם בקשת הגשמים עד לז' בחשוון. מדוע? בימי בית המקדש היו כל תושבי ארץ ישראל (וכן רבים מחוצה לה) עולים לרגל לירושלים. היהודי שהתגורר במיקום הכי מרוחק מירושלים התגורר על גדות נהר פרת, והמסע אל ביתו ארך כשבועיים. כדי שגם הגרים במרחקים יוכלו לשוב לביתם בנוחיות מבלי להתעכב בדרכים בוציות, התעכבה בקשת הגשמים עד לז' בחשוון. בז' בחשוון מתחילים לבקש מהקב"ה שישלח גשמים. עושים זאת בתפילת העמידה, בברכת השנים. בברכה זו מוסיפים את הטקסט "ותן טל ומטר לברכה" המבקש כי האלוקים יעניק לנו טל וגשמי ברכה. בחוץ לארץ: מחכים עד לדצמבר הבקשה על הגשמים בז' בחשוון היא רק בארץ ישראל הזקוקה לגשם יותר משאר הארצות. בברכת שנה טובה וחורף בריא וטוב!

על כנפי יונה

מילים: ר' יצחק אביחצירא לחן: מסורת מרוקו

הָנָנָנָ-הָנָנָנָ כַּנְפֵי יוֹנָה כַּנְפֵי יוֹנָה וְאוֹר שְכִינָה אֵלִי חַי גוֹאֲלִי חַי גוֹאֲלִי וּתְרִי לִי לִי לִי לִי לִי לַן גַּן הִי נִי נִי נִי בִּרְבוֹת הַטוֹבָה בּרְבוֹת הַטוֹבָה תִּגְדַּל אַהֲבָה אֵלִי חַי גּוֹאֲלִי חַי גּוֹאֲלִי... הוֹ נוֹ נוֹ נוֹ נוֹ יִתְגַּדַּל שִמְךָ יִתְגַּדַּל שִמְךָ בְּעוֹלָמְךָ אֵלִי חַי גּוֹאֲלִי חַי גּוֹאֲלִי... הֶנֶנֶנֶ קֵץ גְּאֻלָּה קֵץ גְּאֻלָּה לְעַם סְגֻלָּה אֵלִי חַי גּוֹאֲלִי חַי גּוֹאֲלִי.... כַּנְפֵי יוֹנָה...

על כנפי יונה

על כנפי יונה / בואו לגני

כנפי יונה בשיר ואמנות / גן נוף ים

"כנפי יונה" הוא שיר שבח למעשים הטובים שעושה עם ישראל. הפיוט מבקש לעודד את האדם "לעוף גבוה" על ידי עשיית מעשים טובים. "כנפי היונה" הנסתרות מקבלות את כוחן מאור השכינה, אור אלוהי השורה בעולם, אור המתגבר עם עשיית טוב בעולם. בנוסח המקורי של השיר מופיע משחק הברות – שהוא דבר מצוי במסורת הפיוט של יהודי מרוקו – הנשמע כמו משחק ילדים עליז שכמו נכתב במיוחד בשביל גן הילדים. בגן הילדים מאירים פנים ולב זה אל זה ומיטיבים זה עם זה. אנו הגננות משבחות את ילדי הגן על מעשיהם הטובים, אשר בזכותם השיר הזה יכול להיות נוכח בגננו.

על כנפי יונה / רחל סלייטר

חנה מתוך "קבלת שבת" עם דב אלבוים צלילים - ויקטוריה לפרשת בראשית.

תיקון הגשם

מילים: מתוך התפילה לגשם לחן: יונתן רזאל

אל חי יפתח אוצרות שמים ישב רוחו יזלו מים אל חי יפתח אוצרות שמים ישב רוחו יזלו מים בגשמי ברכה תברך אדמה בגשמי זמרה תזמר אדמה בגשמי חיים בגשמי ברכה בגשמי ישועה אל חי יפתח אוצרות שמים ישב רוחו יזלו מים מים ישב רוחו יזלו מים

אל חי יפתח אוצרות שמים ישב רוחו יזלו מים בגשמי רצון תברך עדה בפחי יגון כצפור לכודה בצדקת אב המון הכין סעודה ואמר יקח נא מעט מים אל חי יפתח אוצרות שמים ישב רוחו יזלו מים אל חי יפתח אוצרות שמים ישב רוחו יזלו מים זכור רחמיך יוצר מאורות צוה עביך יריקון אורות בצדקת מלך נעים זמירות אשר אמר מי ישקני מים

תיקון לגשם

תנועה במרחב למידת עמיתים / אלה חומוטובסקי מדריכה למוזיקה ערד

על הפיוט / רחל מלכא

מתפללים אנו לה' שיפתח לנו את אוצרות השמים ומתוך כל האוצרות היקרים אשר רק אצל האל שמורים יצווה על הרוח לנשוב רוח חורפית קרה אשר תניע עננים אפורים בכל גודל וצורה שיבריק הברק וירעים הרעם ויוריד לנו גשמי ברכה עוד ועוד פעם. המשך

פעילות בתנועה עם מטפחות / עפרה אהרוני

מעקב אחרי מזג האוויר / מרכז דע גן

שיר סתיו

מילים ולחן : נעמי שמר

זקוף ולבן פרח החצב פצח הענן בזמר טיפטף נשם חילזון את ריח הגשם מיהר ויצא לדשא את כל הפרחים הבאנו לגן ברוח הסתיו נדד הענן ורק חילזון וריח הגשם נותרו כל היום בדשא

שיר סתיו

אמנות הנרי מאטיס, השבלול 1952-3

פעילות בעקבות שיר סתיו / אתר מיוזיק יהודית פינקיאל

שאלות לדוגמא: מה אתם רואים בתמונה ? בתמונה מופיע שבלול. מי רוצה להראות את השבלול עם הקונכיה שלו ? אלו צבעים מופיעים בתמונה ? אלו צבעי יסוד? אלו צבעים משניים? ניתן לילדים להתנסות ביצירה עם מגזרות נייר.

נקרא את מילות השיר. נשוחח קצרות על תוכן השיר. נשים לב שהשיר עוסק בטבע בתקופת הסתיו. המשך

פעילות בעקבות שיר סתיו / אפרת ברקוביץ' מצגת ושיעורים.

פעיליות המזמנות יצירה ותחושה של צורת הספיראלה.

שבלול השדה / מרכז דע גן.

כיצד חצב צומח ?

מראה / גן רימון שומריה

תעוד מצולם במצלמת Go-Pro, של יגאל צור בחצר ביתו בשכניה בגליל. הצילומים החלו ב-17 לספטמבר השנה, למשך 16 יום ברצף. כשמכווצים את הזמן ל-6 דקות, מגלים תופעת טבע שאיש לא חשב עליה לפני כן: עמוד הפריחה מבצע סדרה ארוכה של תנועות סיבוביות תוך כדי הצימוח לגובה. ההשערה היא, שבכך הוא עוקב אחרי אור השמש במהלך שעות האור. לצפיה בסרטון

החצב / מרכז דע -גן

תפילה לגשם

מילים: לוין קיפניס לחן: יצחק אדל

גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, נֶאֱנָח שָׂדֶה מֵחֹם גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, מִתְחַנֵּן הַגַּן בְּלִי דֹּם שְׁמַע קוֹלֵנוּ אֵל שָׁמַיִם וְרֵד לָאָרֶץ, גֶּשֶׁם מַיִם! גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, מִתְנוֹעֵעַ כֶּרֶם אַט גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, בַּפַּרְדֵס יִלְחַשׁ כָּל בַּד שְׁמַע קוֹלֵנוּ אֵל שָׁמַיִם וְרֵד לָאָרֶץ, גֶּשֶׁם מַיִם! גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, מִתְפַּלֵּל גַּם יֶלֶד חֵן גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, אֵל שָׁמַיִם לָנוּ תֵּן שְׁמַע קוֹלֵנוּ אֵל שָׁמַיִם וְרֵד לָאָרֶץ, גֶּשֶׁם מַיִם! גֶּשֶׁם...

תפילה לגשם

הידעת ? ליקטה ורד נוישטטר

הציפייה לגשם / ורד נוישטטר

מקובל לקרוא את שמו של חוני המעגל בחולם: חוֹנִי, אך בכתבי יד מהימנים של המשנה (כמו כתב יד קאופמן) שמו מופיע בשורוק: חוּנִי. שמו ב"קדמוניות היהודים" הוא "חוניו" . גם בנוגע לניקוד של כינויו, המעגל, יש ספקות: בכתבי יד עתיקים של המשנה (למשל בכתב יד קאופמן) מופיע הַמַּעְגָּל, וכיום נהוג לכתוב זאת הַמְּעַגֵּל. המשך

מראה מוזיקלית / רבקה לנגזם

תזמור / רבקה לנגזם