חודש שבט

אגרת לגננת

"שתלתם ניגונים"

שבט

שבת שירה

"...אז ישיר משה"

מבוא

וכי תבואו אל הארץ

שירת העשבים

ברוש

כך שותלים שתיל

גננות יקרות ! יש לשים לב לזכויות יוצרים.

צוות ניגונים ופיוטים מחוז דרום

שירת העשבים

:מילים: לחן

דע לך שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד משלו דע לך שכל עשב ועשב יש לו שירה מיוחדת משלו ומשירת העשבים נעשה ניגון של רועה כמה יפה כמה יפה ונאה כששומעים השירה שלהם טוב מאוד להתפלל ביניהם ובשמחה לעבוד את השם

ומשירת העשבים מתמלא הלב ומשתוקק וכשהלב מן השירה מתמלא ומשתוקק אל ארץ ישראל אור גדול אזי נמשך והולך מקדושתה של הארץ עליו ומשירת העשבים נעשה ניגון של הלב.

שירת העשבים

מתוך עיון בשיר אפשר להניח ששמר מתקשרת לטקסט של ר׳ נחמן מתוך תחושה שהוא מבטא את הדרך שבה היא כמשוררת וכמלחינה תופסת את היצירה השירית. זהו ניגון אישי, פרטי, הנובע מהמפגש בין האדם לטבע, בין הרועה לבין העשב. ייחודו של הניגון הוא שבכוחו למלא את שומעיו שמחה ולהעלות אותם למדרגה של התעלות, כמיהה ותפילה לה׳. כשהניגון ממלא ומרחיב את הלב, גוברת ההשתוקקות לארץ ישראל.

שיר שכתבה נעמי שמר בהשראת מילותיו של ר' נחמן מברסלב. השיר זכה לאהדה רבה בחברה הישראלית והתקבל כמעין פיוט מודרני המשולב בסדר הזמירות לסעודה שלישית. שניים מתוך שלושת הבתים בשיר מנוסחים כפרפראזה על שני קטעים בכתבי ר' נחמן. כשהתבונן ר' נחמן בטבע, הוא לא ראה בו רק צמחייה, חיים ואדמה, אלא גם מקור להשראה רוחנית.

אמנות הרועה ועדרה/ ז'אן פרסואה מילט שאלות לדוגמא : מה אתם רואים בציור ? מה מזכיר לך הציור? היכן לדעתכם צויר הציור ?

שיח רגשי סביב השיר

ברוש

מילים:אהוד מנור לחן: אריאל זילבר

הנה ברוש, לבדו מול אש ומים. הנה ברוש, לבדו עד השמיים. ברוש, לבדו איתן. לו רק ניתן ואלמד את דרכו של עץ אחד. ואני כמו תינוק שנשבר ולא יכול מול פני השמש. בחמסין, בקרה אל מול פני הסערה.

ואני ראיתי ברוש שניצב בתוך שדה מול פני השמש בחמסין, בקרה אל מול פני הסערה. על צידו נטה הברוש לא נשבר את צמרתו הרכין עד עשב. והנה, מול הים קם הברוש ירוק ורם.

ברוש

מילות השיר מתארות את תכונות העץ. הברוש בולט, גבוה משכמו ומעלה, צורתו כלהבה, הוא עץ יציב שאינו משיר את עליו במעברי עונות השנה. דמותו נגלית באחת. הוא משדר לצופה יציבות ואולי אף עיקשות, נחישות ודבקות בדרך. שורשיו נעוצים באדמה וראשו בשמים, יש בו מן הארציות ומן הרוחניות. לכאורה – כל הברושים חד הם – ראית אחד ראית את כולם. למעשה – בברוש יש הרבה עוצמה, הוא מתמודד עם סערות ובכל סביבה הוא מיתמר, משמר את זהותו ואינו מתכופף לכל רוח. בשיר זה הדובר רוצה להיות כמו ברוש שאינו מוותר על זהותו, אינו נותן לסביבה ולמציאות לכופף אותו ולגרום לו להשתנות. לקראת סופו של השיר, הכותב מכיר בכך שאל מול הברוש האיתן הוא למעשה ”כמו תינוק״, הנשבר מהר מאוד אל מול קשיי המציאות.

שיר של יום מראה-מוזיקלית ביטוי בתנועה של הצלילים הנמוכים (שורשי העץ) לעומת הצלילים הגבוהים (צמרת העץ) בקטעי מעבר.

אמנות ברוש- וינסנט ואן גוך שאלות לדוגמא לדיון : מה אתם רואים בציור ? באלו צבעים השתמש האמן ? האם העץ נמצא קרוב / רחוק ? איך ניתן לדעת ?

כי תבואו אל הארץ

מילים: מן המקורות לחן: עממי

כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ תחילה,ונתן העץ פריו והארץ יבולה. עת לנטוע אילנות עת לנטוע אילנות עת לנטוע ולבנות וישבתם איש תחת גפנו ותחת תאנתו, והייתם כעץ שתול על פלגי מים עת לנטוע

כי תבואו אל הארץ

אמנות שנים עשר המרגלים/ לילך רובין ולילך רוזמן שאלות לדוגמא : ממה עשוי המטבע ? מה רואים במטבע? אלו מטבעות אתם מכירים? לאיזה שימוש. מה אתם הייתם מטביעים על המטבע כדי לתאר את ארץ ישראל?

בפיוט "כי תבואו אל הארץ" חוזרת על עצמה המצווה הראשונה שניתנה לבני ישראל בכניסתם לארץ ישראל, המצווה לטעת ולבנות. הנטיעה והבניה באדמת ארץ ישראל, מייצגים את המעשים המעמיקים את החיבור השורשי לארץ ישראל. במילות הפסוק " וישבתם איש תחת גפנו ותחת תאנתו" מתוארת ישיבה תחת עצי הגפן והתאנה בגן, הבתים הבאים בשיר מתארים מציאות של בטחון, שלווה ושפע, הפרחת השממה בארץ ובניית חורבותיה. השיר מסתיים בפסוק " ארץ זבת חלב ודבש" המבטא את פוריותה של ארץ ישראל.

תנועה נחלק את הילדים לקבוצות של ארבעה ילדים. כל קבוצה תבנה "עץ אנושי" לפי הפיסוק בשיר: שורשים , גזע ושני ענפים. ( ארבעה משפטים של חלק א' ). בחלק השני ינוע כל העץ כאחד.

כך שותלים שתיל

מילים : לאה נאור לחן: מתי כספי

בואו, מי רוצה לשתול? כאן חופרים גומה בחול, מחזיקים בשתיל נמוך, ישר! ישר ולא והפוך! מכסים באדמה, זהו, זאת כל החכמה. ...עץ חדש נולד

קצת חופרים במעדר, לא לאט ולא מהר. מחזיקים בשתיל ישר, הכי ישר שרק אפשר, מכסים מעט בחול מהדקים וזה הכל. עץ חדש נולד איזה מזל. נשקה אותו מיד שיצמח ויגדל.

כך שותלים שתיל

השיר "כך שותלים שתיל" הוא מתוך תכנית הטלוויזיה "קרוסלה" אשר הייתה אחת הסדרות המוצלחות של רשות השידור בשנות ה- 70 ,ושודרה בין השנים 79-1978 .כל פרק בתוכנית היווה סיפור עלילה בליווי שירים שנכתבו ברובם על ידי לאה נאור והולחנו ועובדו מוזיקלית ברובם על ידי מתי כספי וקובי אשרת. מנגינת השיר קצבית, מתארת את עבודת השתילה. בחלק הראשון, המשפט המוזיקלי חוזר על עצמו עם שינוי בשתי השורות האחרונות. תבנית המקצב חוזרת אף היא וכך נוצרת תחושה של הנחייה לפעולת השתילה. בחלק השני השיר מספר על העץ, והמנגינה בהתאם. מנעד הצלילים גבוה יותר, המנגינה עליזה, מבטאת את שמחת הצמיחה.

אמנות אפשר ליצור אסמבלז' המתאר עץ , ממגוון חפצים סקומפוזיציות שונות (בסדר שונה ). כל יצירה שתתקבל נפלאה !

פעילות מוזיקלית מתוך השידור הלאומי " כל הגן לבש חג" .