פרויקט הראדון

פרויקט הראדון

פרויקט מדע אזרחי מזמין אתכם ללמידה חווייתית בה תחקרו, תופתעו, תשתפו פעולה עם חוקרים ותשחקו עם נתונים

מתאים לכיתות ז-יב

להתחלה

מבט עלהפרוייקט

כלים לתכנון

לוקחים את הפעילות לכיתה

מעוררהשראה

מידע כללי

פירוט התכנים

כלי תכנון

רצף דינמי

מורים משתפים

תוצרי תלמידים

Insights סיפורי הפעלה

תפריט ראשי

טופס הצטרפות

אישורים וטפסים

הורדת חומרים

רצף הפעילויות

על מיזם סקר הראדון

המטרות הלימודיות של הפרוייקט

מה עושים התלמידים בפרויקט

פעילויות מרכזיות בפרויקט

קישור לתוכנית הלימודים

מטרות הפרויקט

כל המידע על פרויקט הראדון

מיפוי נושא הראדון בתוכנית הלימודים

מידע כללי

סקר הראדון הוא מיזם הנועד למפות את ריכוזי הראדון במבנים בישראל ולכן להעלות את המודעות לנוכחות הגז ודרכים להגנה מפניו, ומציע הזדמנות לתלמידים לקחת חלק במחקר סביבתי ייחודי ואותנטי.מתאים לכיתות: חט"ב-תיכון קישור לתכנית הלימודים: מדעים, ביולוגיה, כימיה, סטטיסטיקה, מגמת מדעי רפואהסוג ההשתתפות בפרויקט המדע האזרחי: איסוף נתונים, עיבוד נתונים, ניתוח נתונים, הפצת נתונים, אקטיביזם ומימד קהילתי

מה התלמידים עושים בפרויקט?

מה התלמידים עושים בפרויקט?במסגרת הפרויקט התלמידים יכירו את עולם השינה, יאספו מידע על הרגלי השינה שלהם (באמצעות ניהול "יומן שינה מקוון"), פגשו עם חוקרי שינה ויתנסו בחקר הנתונים שאספו. על בסיס הנתונים, התלמידים יוכלו לחקור את השפעתם של מגוון גורמים על הרגלי השינה, כמו השפעת החשיפה הממושכת לאור המלאכותי על משך ואיכות השינה שלהם. פעולות מרכזיות של התלמידים בפרויקט:

• חשיפה לנושא השינה
• זיהוי הכרונוטייפ האישי
• ניהול "יומן שינה" במשך שבועיים
• הכרות עם חוקר/ת שינה – הרצאה מפרופ' תמר שוחט / פרופ' ערן טאובר
• ניתוח הנתונים שנאספו
• העלאת שאלות מחקר
• הצעת דרכים לבדיקת שאלת המחקר
• ביצוע תהליך החקר
• ניתוח הממצאים
• הצגת תוצרים (כיד הדמיון הטובה)

על פרויקט השינההחשיפה לאור השתנתה בעולם המודרני ויש לכך השלכות על הבריאות והתפקוד היומיומי של כולנו. פרויקט "שינה – שליש מהחיים" הוא פרויקט מדע אזרחי חדש שמטרתו לחקור את נוף השינה של אזרחי ישראל בחברה המודרנית מרובת המסכים והאור המלאכותי. את המחקר מובילים פרופ' תמר שוחט מהחוג לסיעוד, המתמחה בחקר השינה, ופרופ' ערן טאובר מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה. הפרויקט ממומן על ידי המרכז לקידום מדע אזרחי בבית הספר המשותף לטכניון ולאוניברסיטת חיפה (במימון משרד החינוך דרך הקרן הישראלית למדע) ועל ידי המעבדה האזרחית. למי מיועד הפרויקט?הפרויקט מתאים לכיתות ז' – י"ב (ובכלל זה מתאים גם לתלמידי כיתות ט' לפרויקטי החקר במדעים ולתלמידי כיתות י' במגמות טכנולוגיות/מדעיות). ההשתתפות בפרויקט מומלצת על בסיס שכבתי. הפרויקט עונה על דרישות תוכנית הלימודים במדעים הן בחטיבה והן בתיכון, בהן נכלל הצורך ללמד על "בריאות האדם, איכות החיים ודרכים לשמירתן" ובד בבד לדון ב"השפעת הטכנולוגיה על החברה והסביבה". כמו כן, הפרויקט מתאים לדרישות מיומנויות החקר המדעי וניתוח נתונים. על ממשקי הפרויקט עם תוכנית הלימודים במדעים בחטיבת הביניים ניתן למצוא בקישור מיפוי פרויקט השינה לתוכנית הלימודים. היקף הפעילות בפרויקט 9-12 שעות הוראה + 3-4 שעות עבודה בבית. משך הפרויקט המלא - כחודשיים. אפשר בזום?בהחלט! אפשר לבצע את כל הפרויקט בזום. האם מקבלים תמיכה וליווי? כיצד?לאורך כל הפרויקט יוכלו התלמידים להעלות שאלות ובקשות למדענים השותפים באמצעות פורום יעודי (הפורום סגור רק לתלמידי הכיתה - באמצעות google classroom). תמיכה וליווי לצוות בית הספר תינתן על ידי ד"ר חני סבירסקי, חברה במרכז לקידום מדע אזרחי בבתי הספר (TCSS) ועמיתה בקבוצת תקשורת המדע בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון.

מטרות הפרויקטמטרות הפרויקט מנקודת מבטם של חוקרי השינה

• איסוף מידע ומיפוי של איכות וכמות השינה של הנוער בישראל
• שיפור ההבנה אודות גורמים המשפיעים על דפוסי השינה
• חשיפה לרעיונות מקוריים למחקר

מטרות לימודיות של הפרויקטידע ומושגים במהלך הלמידהכללי

• הבנה כי המדע עוסק בחקר המציאות ובהגדרת תאוריות ועקרונות המאפשרים להסביר ולנבא את אופן התנהלותו של העולם הטבעי הסובב אותנו. תאוריות ועקרונות אלו מנוסחים בעקבות תהליך חקר שיטתי.
• הבנת תיאוריות עכשוויות תוך מודעות למגבלותיהן בהסבר תופעות.
• הכרה והבנה של תופעות, עובדות, מושגים, חוקים ועקרונות בנושאים מתחומי המדע והטכנולוגיה.
• הכרת התפתחות המדע והטכנולוגיה לאורך ההיסטוריה והשפעת תפיסות חברתיות עליהם.
• הבנת ההשפעות ההדדיות שבין המדע, הטכנולוגיה והחברה: הבנת חשיבותם ומשמעותם של המדע והטכנולוגיה לחיי הפרט והחברה.

נושאי לימוד

• מדע אזרחי
• עבודת המדען והיבטים מתודולוגיים במחקר מדעי
• התפתחות מחקר השינה וחשיבותו
• הפער בין השעון הביולוגי והשעון החברתי והשפעתו על איכות החיים
• גורמים המשפיעים על השינה
• הג'ט לג החברתי ודרכים לצמצומו
• תכנון וביצוע חקר מדעי

מושגים: מדע אזרחי, שעון ביולוגי, כרונוטייפ, ג'טלג חברתי, כרונו-ביולוגיה, מלטונין, מחזור יומי מיומנויות

• חקר: ניסוח שאלות, העלאת השערות, תכנון וביצוע חקר, עיבוד, ייצוג, ניתוח ממצאים והסקת מסקנות, הצגה.
• מידעניות (טיפול במידע וידע)
• מתמטיות
• דיגיטליות
• שיתופיות ותקשורת
• מטה קוגניציה

ערכים ומעורבות חברתית

• פיתוח סקרנות ורצון להרחבת הידע ולהעמקתו בתחום המדע והטכנולוגיה.
• טיפוח למידה על עולם הטבע והטכנולוגיה מתוך פליאה וחדוות למידה.
• פיתוח מודעות לערכם של הידע המדעי והטכנולוגי, תהליך החקר המדעי, והתהליך הטכנולוגי לצורך גיבוש עמדות במישורים שונים כגון הלאומי והבינלאומי.
• פיתוח מודעות אתית ומוסרית ביחס להשלכות חברתיות וסביבתיות של מדע וטכנולוגיה.
• פיתוח הרגלי עבודה כגון: דיוק, סדר, דייקנות, אחריות.
• פיתוח מודעות להרגלי שמירה על היגיינה, בריאות ואיכות חיים.

מטרות אופרטיביותהתלמידים:

• יתארו את ההשפעות של השינה על חיי היומיום ויכירו בחשיבות השינה
• יזהו את דפוסי השינה שלהם
• יזהו את הכרונוטייפ האישי שלהם והשפעתו על איכות החיים
• יבחינו בין עובדות/נתונים ופרשנויות
• יבחינו בין שאלות חקר שניתן לענות עליהן על בסיס יומני השינה לבין שאלות שלא ניתן לענות עליהן
• התלמידים יבחינו בין מתאם וסיבתיות ויסיקו מסקנות בהתאם לאופי הקשר בין המשתנים
• יבצעו חקר בנושא השינה (ניסוח שאלות חקר, תכנון חקר, עדכון כלי המחקר, איסוף נתונים, ניתוח ועיבוד נתונים, הסקת מסקנות, הצגת החקר)
• ידונו בחשיבות השינה ובקשר שלה לאורח חיים בריא
• ידונו במהות המחקר המדעי ומגבלותיו

קישור לתכנית הלימודים מיפוי נושא השינה בתוכנית הלימודים נמצא כאן מיפוי פרויקט שינה לתוכניות הלימודים ממשקי הפרויקט עם תוכניות הלימודים במדעים בחטיבת הביניים: מדע וטכנולוגיה - כיתה ז' נושא מרכזי נושא משנה רעיונות והדגשים ציוני דרך מערכות ותהליכים ביצורים חיים 3. בריאות האדם, איכות החיים ודרכים לשמירתן אורח חיים בריא הוא מכלול התנהגויות מקדמות בריאות שהאדם יכול לשלוט בהן והן מאפשרות לו להגיע לאיכות חיים מיטבית במסגרת יכולתו ותנאיו. בריאות ומערכת הדם 3 שעות § גורמי סיכון למחלות במערכת הדם - תורשתיים, התנהגותיים: עישון, השמנה, העדר פעילות גופנית, מתח נפשי 2. תפקודים של מערכות/ תהליכים ביצורים חיים: מאזן מים ומאזן חום 3. בריאות האדם, איכות החיים ודרכים לשמירתן אורח חיים בריא הוא מכלול התנהגויות מקדמות בריאות שהאדם יכול לשלוט בהן והן מאפשרות לו להגיע לאיכות חיים מיטבית במסגרת יכולתו ותנאיו. בין המערכות השונות בגוף היצור מתקיימים קשרים החיוניים לתפקודו התקין של הגוף. הגוף כמערכת על (4 שעות) § חשיבות הקשר בין מערכות בגוף - מעבר חומרים בין מערכות הנשימה והעיכול לבין מערכת הדם - פעילות מערכת הדם, מערכת הנשימה והעור לשמירה על מאזן מים ומאזן חום תקינים פעילות מוגברת של מערכת הדם ומערכת הנשימה לאספקת חמצן במאמץ גופני מערכות טכנולוגיות ומוצרים 3. השפעת הטכנולוגיה על החברה והסביבה מטרה: 4. התלמידים יציעו פתרונות להקטנת נזקים לאדם ולסביבה בעקבות פיתוחים טכנולוגיים. הטכנולוגיה משפיעה על אורח החיים, רמת החיים, איכות החיים והסביבה. כל נושא תהליך החקר המדעי מדע וטכנולוגיה - כיתה ח' נושא מרכזי נושא משנה רעיונות והדגשים ציוני דרך מערכות ותהליכים ביצורים חיים בין המערכות השונות בגוף היצור מתקיימים קשרים החיוניים לתפקודו התקין של הגוף. הגוף כמערכת על (הרחבה) § חשיבות הקשר בין מערכות בגוף לדוגמה - מערכת העצבים כמווסתת, מתאמת ומבקרת מערכת לב ומערכת נשימה במצבים שונים - בקרה הורמונאלית על גדילה בקרה הורמונאלית על סימני מין משניים הערות:ניתן לעסוק בנושא הגוף כמערכת הן כפתיחה ללימוד מערכות ותהליכים והן כסיכום לאחר הכרת המערכות השונות. השפעת הטכנולוגיה על החברה והסביבה מטרות: 1. התלמידים יבינו כי האדם אחראי לבדוק השפעות של ייצור ושימוש במערכת טכנולוגית על הסביבה ולצמצם נזקים. 2. התלמידים יבינו סוגיות שונות הקשורות לתועלת ולנזק הנגרמים כתוצאה מפיתוחים טכנולוגיים. הטכנולוגיה משפיעה על אורח החיים, רמת החיים, איכות החיים והסביבה. כל נושא החקר המדעי מדע וטכנולוגיה - כיתה ט' נושא מרכזי נושא משנה רעיונות והדגשים ציוני דרך מערכות ותהליכים ביצורים חיים 2. תפקודים של מערכות/ תהליכים ביצורים חיים - הזנה הזנה בצמחים (חובה): חובה: § השפעת עוצמת האור על תהליך הפוטוסינתיזה התלמידים יבדקו את השפעת עוצמות אור שונות על קצב הפוטוסינתיזה באמצעות בדיקת פליטת חמצן או נוכחות עמילן. (חקר) ליצורים חיים יש צרכים חיוניים המהווים תנאי לקיומם. (שינה - לא מופיעה כאחד הצרכים החיוניים!) הגוף כמערכת על § חשיבות הקשר בין מערכות בגוף - פעילות מערכת העיכול, מערכת הנשימה ומערכת הדם לאספקת חומרים לתאי הגוף. o מעבר חומרים ממערכות הנשימה למערכת הדם וממנה לתאי הגוף ובכיוון הפוך מעבר חומרים ממערכת העיכול למערכת הדם וממנה לתאי הגוף. הגוף כמערכת על § חשיבות הקשר בין מערכות בגוף - התלמידים ישוו בין נתונים של כמויות דם שזורמות לאברי גוף שונים במצבים שונים ויסבירו את ההבדלים, לדוגמה: לפני ואחרי ארוחה. (השוואה, זיהוי רכיבים וקשרים, שיח טיעוני) מערכות ותהליכים ביצורים חיים 3. בריאות האדם, איכות החיים ודרכים לשמירתן אורח חיים בריא הוא מכלול התנהגויות מקדמות בריאות שהאדם יכול לשלוט בהן והן מאפשרות לו להגיע לאיכות חיים מיטבית במסגרת יכולתו ותנאיו. מדעי החומר – פיזיקה ומערכות טכנולוגיות אנרגיה ומערכות טכנולוגיות (פיזיקה משולב בטכנולוגיה) • השפעת השימושים באנרגיה על הפרט, על החברה ועל הסביבה (הרחבה) אינטראקציה של אור עם חומר (הרחבה) התלמידים יצפו בניסוי מצולם שבו אור לבן מתפצל במנסרה לרכיביו (הצבעים) ומנסרה נוספת מאחדת אותם בחזרה לאור לבן ויסיקו מסקנות על נפיצת האור. (תצפית והסקת מסקנות) התלמידים יצפו דרך סריג באור ממקורות שונים וישוו בין הספקטרה המתקבלים. (השוואה והסקת מסקנות) כל נושא החקר המדעי ממשקי הפרויקט עם תוכניות לימודים נוספות ( ע"ב תיק תוכניות לימודים לעובדי הוראה) שם התוכנית קהל יעד הערות תוכנית להשכלה כללית חטיבה עליונה – מתמחים ו/לא מתמחים במדעים הכל בריאות כיתות י' לבדוק שעדיין פעילה מבוא לביולוגיה כיתות י' מעורבות חברתית כיתות ז'

על פרויקט הראדוןהראדון הוא גז ללא טעם, ללא ריח וללא צבע. הוא מגיע מהקרקע ומחומרי בנין כמו מלט וקרמיקה, מתפזר באוויר, כך שבכל מבנה קיים ריכוז מסוים של ראדון. גם בבית ובכיתה שלך. לרב, רמות הראדון במבנים קטנות ואינן מזיקות, אך לחשיפה ארוכת טווח לריכוזים גבוהים של ראדון עשויים להיות השלכות רפואיות קשות. סקר הראדון הוא מיזם חדש הנועד למפות את ריכוזי הראדון במבנים בישראל ולכן להעלות את המודעות לנוכחות הגז ודרכים להגנה מפניו. מיזם סקר הראדון נבנה בשיתוף פעולה של מרכז המצוינות "מדע אזרחי בבית הספר" והפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, ומציע הזדמנות לתלמידים לקחת חלק במחקר סביבתי ייחודי ואוטנטי.

במהלך התוכנית תלמידים נחשפים לנושא גז הראדון, מאפייניו וסכנותיו וכן לוקחים חלק בניטור הגז, זאת ע"י העמדת עמודת פחם פעיל (כל תלמיד בביתו), הסופגת את הגז. מיצוי הגז מהעמודה יעשה במעבדה מוסמכת ולתלמידים ישלחו תוצאות המדידה שביצעו באופן אישי. תוצאות המדידה של כל תלמידי הכיתה יישלחו במרוכז גם למורה ויחד יתבצע תהליך חקר כיתתי עם תוצאות המדידה של התלמידים השונים. התלמידים אף יכולים לבצע עבודות חקר ולבסס את שלמדו ביחידה בשאלות חקר אישיות.

מטרות לימודיות של הפרויקט :

1. העלאת המודעות לנושא גז הראדון, סכנותיו ודרכי מדידתו.
2. זיהוי של ריכוזי ראדון בבתי התלמידים המשתתפים והתרעה במקרה של ריכוזים גבוהים לשם ביצוע התערבות.
3. השתתפות במחקר אותנטי, רלוונטי לחיי היומיום של תלמידים, ופיתוח תחושת אחריות אישית ואזרחית.
4. הקניית חשיבה ביקורתית ומיומנויות חקר לתלמידים המשתתפים בפרויקט.
5. חשיפת התלמידים לניתוח נתונים מחקרי באמצעות פיתוח חשיבה סטטיסטית בלתי פורמלית.
6. הגדלת המוטיבציה הפנימית של התלמיד ללימודי מדעים.

מדעים (חט"ב, תיכון) ביולוגיה (תיכון) כימיה (תיכון) סטטיסטיקה (חט"ב,תיכון) מגמת מדעי רפואה (תיכון)

אישורים וטפסים

טפסי הצטרפות והרשמה

אישורי הורים

אישור המדען הראשי

• אישור מדען ראשי להשתתפות בפרויקט מדע אזרחי לתש"פ + הארכה לתשפ"א

נתונים

?אזרחי

הכרות עם גז הראדון

מהו מדע

סקר הראדון

חקרנתונים

ניתוח

מציגים

רצף הפעילות המלא

פעילויות להעמקה במיומניות חקר

חשיפה לרעיונות של מדע אזרחי

פעילויות העשרה

חשיפה לרעיונות של מדע אזרחי

1

פתיחה

ביצועהחקר

סיכום

2

3

4

6

7

הסבר כימי

סיכון בריאותי

פעילות החקר

התנסות עם CODAP

יריד תוצרים

מדע אזרחיהעמקה

פעילותקצרה

פעילותארוכה

איך שואליםשאלת חקר

מדידתגז הראדון

5

מעגל החקר הסטטיסטי

דיון ורפלקציה

8

משוב עמיתים

פעילויות העמקה אשר עוצבו במטרה לפתח את הלמידה השיתופית בכיתה

פעילויות העמקה אשר עוצבו במטרה לפתח את מיומנויות החקר של התלמיד

רצף דינמי לתכנון פרוייקט הראדון

לכלי התכנון

פעילויות להעמקה במיומניות חקר

חשיפה לרעיונות של מדע אזרחי

פעילויות העשרה

חשיפה לרעיונות של מדע אזרחי

גררו את העיגולים והתאימו את הרצף לתוכנית הלימודים אשר בניתם

סקר הראדון

חקרנתונים

מציגים

?אזרחי

נתונים

מהו מדע

פ

חשיפה לרעיונות של מדע אזרחי

הכרות עם גז הראדון

פתיחה

2

ביצועהחקר

סיכום

ניתוח

6

3

4

7

הסבר כימי

סיכון בריאותי

פעילות החקר

התנסות עם CODAP

יריד תוצרים

מדע אזרחיהעמקה

פעילותקצרה

פעילותארוכה

מדידתגז הראדון

5

מעגל החקר הסטטיסטי

דיון ורפלקציה

8

1

בדף זה תוכלו לעצב את הרצף שלכם: גררו פעילויות שאתם מעוניינים להוציא מהרצף והשאירו את הפעילויות בהן אתם מעוניינים

איך שואליםשאלת חקר

שימו לב! - הרצף שלכם אינו נשמר במעבר לעמוד אחר! כדי לשמור אותו אצלכם, בצעו צילום מסך ושמרו את התמונה.

פעילויות העמקה אשר עוצבו במטרה לפתח את הלמידה השיתופית בכיתה

פעילויות העמקה אשר עוצבו במטרה לפתח את מיומנויות החקר של התלמיד

כלי תכנון לפרוייקט

ליצירת עותק והורדה

הכרות עם גז הראדון

מהו מדע אזרחי

ניתוחנתונים

6

3

7

2

8

1

4

5

הכרות עם גז הראדון

הפעילות בקצרה

התלמידים יכירו את גז הראדון, מאפייניו וסכנותיו.

שלב בפרוייקט

הכרת המאפיינים של הגז

היקף הפעילות

90-60 דקות

פתיחה

עקרונות הפעלה:

שילוב דרכי אינטראקציה וסוגי מדיה מגווניםשילוב לומדים בהוראת עמיתים

להרחבה

סקר הראדון

חקרנתונים

מציגים

דיון ורפלקציה

מדידתגז הראדון

הסבר כימי

סיכון בריאותי

מדע אזרחיהעמקה

פעילותקצרה

התנסות עם CODUP

פעילות החקר

מעגל החקרהסטטיסטי

משובעמיתים

פעילותארוכה

איך שואליםשאלתהחקר

יריד תוצרים

נושא השיעור: גז ראדון, מאפייניו וסכנותיו פתיחת השיעור: פתיחת השיעור תהיה מתוקשבת. כל תלמיד יקבל את הקישור הנ"ל ויבצע את הפעילות, בליווי של המורה - http://tracks.roojoom.com/r/95804 גוף השיעור: לאחר סיכום של הפתיחה המתוקשבת, ייתן המורה רקע כללי על גז הראדון ולאחריו יתבצע לימוד בקבוצות ולימוד עמיתים. מהו גז ראדון? גז ראדון הוא גז אציל הנוצר בהתפרקות רדיואקטיבית של היסודות רדיום ואורניום הנמצאים בחומרים שונים כגון: מלט, בטון, בלוקים, ריצוף, קרמיקה וחומרי בנייה שונים. הראדון הוא גז ללא טעם, ריח או צבע ולא ניתן להבחין או לחוש בו ללא עזרי בדיקה מיוחדים. כיוון שראדון הוא גז אציל מבחינה כימית, הוא אינו מגיב עם יסודות אחרים ועובר בקלות דרך הקרקע ונקבוביות של חומרי בניה ומתפזר באוויר, כתוצאה מכך באוויר הפתוח ובכל מבנה קיים ריכוז מסוים של ראדון. כיצד מגיע גז ראדון לאוויר שאנחנו נושמים? גז הראדון נוצר בקרקע אך בהיותו גז אציל הוא אינו מגיב לחומרים שבסביבתו ונודד בקלות יחסית מהמקום בו הוא נוצר. גז הראדון "בורח" מהקרקע אל האוויר מעל ומשם גם לתוך בתי מגורים. גז הראדון מגיע לאוויר החופשי מעומק של 1-2 מטרים בתוך הקרקע, בתהליכי נידוף רגילים. אולם אם בקרקע ישנם חללים וסדקים עלול הראדון להגיע לאוויר החופשי גם מעומק של מאות מטרים .

• עיקר חומר הלימוד על הראדון יילמד בשיטת הג'יקסו. הכיתה תחולק ל- 5 קבוצות בגודל שווה. כל קבוצה תלמד נושא אחד אודות גז הראדון בעזרת דפי המידע המופיעים כאן ובעזרת מידע נוסף מהאינטרנט, ותהפוך להיות "מומחית" לנושא זה. לאחר למידה של הנושא, יחולקו התלמידים לקבוצות חדשות, כך שבכל קבוצה יהיה תלמיד אחד (לפחות) מכל קבוצת מומחים. התלמידים ילמדו את חבריהם אודות הפרק שלמדו בקבוצת המומחים. כך בסופו של דבר כל התלמידים ילמדו את כל הנושאים על ידי לימוד בקבוצה או לימוד עמיתים.

סיכום השיעור: לאחר הוראת כלל הנושאים ע"י חברי הקבוצה בקבוצות המומחים, יערכו מספר פעולות סיכום בהובלת המורה בכיתה:

1. מענה על 5 שאלות מקוונות דרך הפלאפון, עליהן יינתן משוב אוטומטי: https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSe1-f64UxNpbBPUHw1P6UxLA4hYChnbPRnf-njdzM840K3RRA/viewform?usp=sf_link

1. צפייה סרטון מסכם: https://www.youtube.com/watch?v=8Dtf1KJPRFw

משימת סיכום ליחידה זו: התלמידים מכל קבוצה יבנו ויערכו סקר בקרב חבריהם ובני משפחותיהם. בסקר יבחנו התלמידים עד כמה מכירה האוכלוסייה הרחבה את נושא גז הראדון מבחינת כל הנושאים שנלמדו בג'יקסו.

• על הסקר לכלול כ- 10 שאלות בנושאים שנלמדו אודות גז הראדון.
• הסקר יעשו על ידי שימוש "גוגל טפסים".
• התלמידים נדרשים להציג את תוצאות הסקר בכיתה בשיעור הבא.

מהו מדע אזרחי

ניתוחנתונים

1

8

5

4

3

6

2

7

הסבר כימי להיווצרות הראדון

הפעילות בקצרה

זהו שיעור העשרה ליחידת הלימוד המורחבת. מותאם במיוחד למרחיבים בנושא כימיה.

שלב בפרוייקט

הכרת המאפיינים של הגז

היקף הפעילות

45 דקות

פתיחה

עקרונות הפעלה:

להרחבה

הצגת רעיונות מדעיים בהקשרים רלוונטיים ללומד תמיכה בפיתוח פרקטיקות מדעיות וחשיבה

סקר הראדון

חקרנתונים

מציגים

דיון ורפלקציה

מדידתגז הראדון

הסבר כימי

סיכון בריאותי

מדע אזרחיהעמקה

פעילותקצרה

התנסות עם CODUP

פעילות החקר

מעגל החקרהסטטיסטי

משובעמיתים

פעילותארוכה

איך שואליםשאלתהחקר

יריד תוצרים

האורניום הוא יסוד טבעי המצוי בכדור הארץ (יחד עם שאר 91 היסודות הטבעיים האחרים), הוא היסוד הכבד ביותר המצוי באופן טבעי בכדור הארץ והוא האחרון בטבלת מנדלייב (מקום ה-92). האורניום הנו חומר רדיואקטיבי המתפרק באופן ספונטאני ליסודות קלים יותר, התוצר הסופי הנו עופרת. כאשר אורניום רדיואקטיבי (המצוי ברגיל בקרקע בכמות קטנה) מתחיל בשרשרת הפירוק (דעיכה) לעבר היסוד היציב עופרת נוצר באחד מהשלבים רדיום. הרדיום בתורו מתפרק התפרקות רדיואקטיבית ויוצר גז ראדון הנפלט באיטיות מהקרקע או מחומרי בנייה המכילים "תוצרי קרקע" (אדמה, אבנים וכו'). ראדון (Radon) הוא גז אציל חסר צבע, ריח או טעם והוא בעל תכונות רדיואקטיביות. לראדון תקופת מחצית חיים של 3.8 ימים .כאשר הוא דועך הוא יוצר פולוניום תוך כדי פליטת קרינת אלפא (2 פרוטונים ו-2 נויטרונים). כושר החדירה של קרינת אלפא נמוך, אך היא יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך של ה-DNA . . שאלה מסכמת של הפרק (לתלמידי הכימיה בלבד): לעתים שומעים בחדשות על גז ראדון רדיואקטיבי המצטבר במרתפים ומסכן את הנמצאים בהם. אחד האיזוטופים של גז ראדון 222Rn , מתפרק לאיזוטופ של פולוניום 208Po ע''י פליטת חלקיקי α בעלי אנרגיה של 6.26 MeV.

1. מהי המסה של איזוטופ ראדון זה, ומהו מספרו האטומי של הפולוניום? רשום משוואת התפרקות רדיואקטיבית זו.ב. מודדים את הפעילות הרדיואקטיבית של דגימת איזוטופ ראדון זה, כשהוא פולט את חלקיקי α הנ''ל. תוצאות המדידה, במרווחים של חצי שעה, רשומות בטבלה הבאה:

פעילות R (Bq) זמן t (דקות) 0 30 60 90 120 150 180 (1) על סמך נתונים אלה, שרטט גרף של הפעילות הרדיואקטיבית כפונקציה של הזמן. (2) חשב את זמן מחצית החיים של איזוטופ הראדון. הסבר. (3) מה היה מספר גרעיני הראדון בדגימה זו בתחילת המדידה?

מהו מדע אזרחי

ניתוחנתונים

8

6

2

1

3

4

7

5

הסיכון הבריאותי בחשיפה לראדון

הפעילות בקצרה

זהו שיעור העשרה ליחידת הלימוד המורחבת. מותאם במיוחד למרחיבים בנושא כימיה.

שלב בפרוייקט

הכרת המאפיינים של הגז

היקף הפעילות

45 דקות

פתיחה

עקרונות הפעלה:

הצגת רעיונות מדעיים בהקשרים רלוונטיים ללומד שילוב דרכי אינטראקציה וסוגי מדיה מגוונים

להרחבה

סקר הראדון

חקרנתונים

מציגים

דיון ורפלקציה

מדידתגז הראדון

הסבר כימי

סיכון בריאותי

מדע אזרחיהעמקה

פעילותקצרה

התנסות עם CODUP

פעילות החקר

מעגל החקרהסטטיסטי

משובעמיתים

פעילותארוכה

איך שואליםשאלתהחקר

יריד תוצרים

מהו מדע אזרחי

ניתוחנתונים

7

3

8

4

2

6

1

5

? מהו מדע אזרחי

הפעילות בקצרה

התלמידים נחשפים לרעיונות העומדים בבסיס הגישה של מדע אזרחי דרך סרטון המלווה בשאלות או דרך מצגת בכיתה.

שלב בפרוייקט

הכרת המאפיינים של מדע אזרחי

היקף הפעילות

20-15 דקות

פתיחה

עקרונות הפעלה:

שילוב דרכי אינטראקציה וסוגי מדיה מגוונים

להרחבה

סקר הראדון

חקרנתונים

מציגים

דיון ורפלקציה

מדידתגז הראדון

הסבר כימי

סיכון בריאותי

מדע אזרחיהעמקה

פעילותקצרה

התנסות עם CODUP

פעילות החקר

מעגל החקרהסטטיסטי

משובעמיתים

פעילותארוכה

איך שואליםשאלתהחקר

יריד תוצרים

קישור לסרטון עם השאלות https://edpuzzle.com/media/5fb794984f242f4086954608 מדע אזרחיEasily create beautiful interactive video lessons for your students you can integrate right into your LMS. Track students' progress with hassle-free...Edpuzzle

קישור למצגת מהו מדע אזרחי https://docs.google.com/presentation/d/19yZlukJ_Myoa5dB_sAzE9-LnesWNPS9F/copy

שלבי הפעילות:

1. צפייה בסרטון

התלמידים יצפו בסרטון המציג את הרעיון העומד מאחורי "מדע אזרחי". תוך כדי הסרטון יופיעו שאלות שעליהן התלמידים מתבקשים לענות. השאלות בוחנות הבנה של תוכן הסרטון וגם מעוררות חשיבה. חלופה צפייה במצגת מציגים לתלמידים את הרקע למדע האזרחי, ולפני השקופית האחרונה מבקשים מהם להצביע על עקרונות מדע אזרחי.

1. סיכום

תוך כדי דיון מסכמים את:

• המאפיינים של מדע אזרחי
• אופן ההשתתפות במדע אזרחי
• תרומת המדע האזרחי לחוקרים ולאזרחים

ניתן לסכם את הרעיונות הללו במצגת שיתופית. התאמת התכנים לרמות שונות/גיוונים בהוראה

• ניתן לעודד חשיבה ולהגביר את השתתפות התלמידים דרך סיכום הרעיונות באופן שיתופי בקבוצות.

מהו מדע אזרחי

ניתוחנתונים

2

7

4

5

6

3

8

1

מהו מדע אזרחי? - העמקה בלמידה שיתופית

הפעילות בקצרה

התלמידים נחשפים לרעיונות העומדים בבסיס הגישה של מדע אזרחי דרך פעילות שיתופית שבה הם סוקרים אתרי אינטרנט של פרויקטים במדע אזרחי, מזהים את מאפייניהם ומעלים את רעיונותיהם למצגת שיתופית.

שלב בפרוייקט

הכרת המאפיינים של מדע אזרחי

היקף הפעילות

45 דקות

פתיחה

להרחבה

תמיכה במגוון מבנים חברתיים

יצירת ושימוש חוזר בתוצרי תלמידים

עקרונות הפעלה:

שילוב דרכי אינטראקציה וסוגי מדיה מגוונים

סקר הראדון

חקרנתונים

מציגים

דיון ורפלקציה

מדידתגז הראדון

הסבר כימי

סיכון בריאותי

מדע אזרחיהעמקה

פעילותקצרה

התנסות עם CODUP

פעילות החקר

מעגל החקרהסטטיסטי

משובעמיתים

פעילותארוכה

איך שואליםשאלתהחקר

יריד תוצרים

קישור למצגת מהו מדע אזרחי - העמקה https://docs.google.com/presentation/d/1NyDTTvFMfReXChsKY5ncVPIa7VMi3EAl/copy

שלבי הפעילות

1. סקירה וניתוח של פרויקטי מדע אזרחי (הקישור מוביל למצגת הכוללת הנחיות למשימה ושקופיות למילוי על ידי התלמידים)

התלמידים מתבקשים לסקור פרויקטים של מדע אזרחי ולזהות:

• מה מאפיין פרויקטים של מדע אזרחי?
• מה משותף לפרויקטים השונים?

את רעיונותיהם התלמידים יכולים להעלות למסמך שיתופי. בשתי השקופיות האחרונות במצגת מופיעות שתי אפשרויות לסיכום הרעיונות:

1. רישום של המאפיינים כרשימה
2. מילוי טבלה שיתופית

התאמת התכנים לרמות שונות/גיוונים בהוראה

• ניתן להגביר את מעורבות התלמידים ואת פעילותם דרך שימוש בטבלה השיתופית שבה כל קבוצה צריכה לסכם את הרעיונות שלה מסקירת האתרים.

מהו מדע אזרחי

ניתוחנתונים

1

4

6

2

5

3

8

7

פרויקט ניטור גז ראדון במבנים

הפעילות בקצרה

התלמידים נחשפים לפרויקט מדע אזרחי בו ייקחו חלק"ניטור גז הראדון במבנים".

שלב בפרוייקט

הכרת המאפיינים של מדע אזרחי

היקף הפעילות

45 דקות

פתיחה

להרחבה

עקרונות הפעלה:

הוראה סביב רעיונות הלומדים

סקר הראדון

חקרנתונים

מציגים

דיון ורפלקציה

מדידתגז הראדון

הסבר כימי

סיכון בריאותי

מדע אזרחיהעמקה

פעילותקצרה

התנסות עם CODUP

פעילות החקר

מעגל החקרהסטטיסטי

משובעמיתים

פעילותארוכה

איך שואליםשאלתהחקר

יריד תוצרים

קישור למצגת מהו מדע אזרחי - העמקה https://docs.google.com/presentation/d/1NyDTTvFMfReXChsKY5ncVPIa7VMi3EAl/copy

המורים יסבירו לתלמידים כי הם ייקחו חלק בפרויקט ניטור גז הראדון ויציגו לתלמידים את הפרויקט: פרויקט ניטור גז ראדון במבנים נועד למפות את ריכוזי גז הראדון המבנים בישראל. המטרה המרכזית של השתתפות תלמידים היא שהתלמידים יכירו את גז הראדון וסכנותיו וישתתפו במחקר פעיל ע"י ניטור הגז בבתיהם. באמצעות הפרויקט יאספו החוקרים נתונים אודות גז הראדון וייצרו מפת ראדון עדכנית. לאחר שהתלמידים נחשפו לחסרונות וליתרונות שבמדע האזרחי, ולסוגים שונים של מחקרים העושים שימוש בו, יתקיים דיון בכיתה- "האם לדעתכם אתם, כאזרחי המדינה יכולים לקחת חלק במחקר אודות גז הראדון? כיצד?" דיון זה, יכווין את התלמידים וייתן להם מוטיבציה לקחת חלק במחקר, לקראת ההמשך בו הם יערכו מחקר משלהם בנושא.

מהו מדע אזרחי

ניתוחנתונים

1

3

7

5

4

2

6

8

חקר נתונים

הפעילות בקצרה

התלמידים התנסו וקראו על מחקרים שונים שעושים שימוש במדע אזרחי, אך טרם למדו כיצד חוקרים בסביבות של מדע אזרחי. כעת נלמד על השלבים הקיימים בתהליך החקר.

שלב בפרוייקט

למידת חקר וחקר נתונים

היקף הפעילות

45 דקות

פתיחה

להרחבה

עקרונות הפעלה:

הוראה סביב רעיונות הלומדים

סקר הראדון

חקרנתונים

מציגים

דיון ורפלקציה

מדידתגז הראדון

הסבר כימי

סיכון בריאותי

מדע אזרחיהעמקה

פעילותקצרה

התנסות עם CODUP

פעילות החקר

מעגל החקרהסטטיסטי

משובעמיתים

פעילותארוכה

איך שואליםשאלתהחקר

יריד תוצרים

קישור למצגת מהו מדע אזרחי - העמקה https://docs.google.com/presentation/d/1NyDTTvFMfReXChsKY5ncVPIa7VMi3EAl/copy

תזכורת לתלמידים: יש להזכיר לתלמידים מה נעשה בשיעור הקודם: הכרנו את המושג מדע אזרחי, מצאנו מחקרים שהשתמשו במדע אזרחי והתלמידים שמעו אודות פרויקט ניטור גז הראדון בו הם ייקחו חלק. פתיחה ודיון: מדוע כדאי לתלמידים להשתתף בפעילות של סקר הראדון? מה התועלת שלהם מכך?

• התלמידים ילמדו אודות גז הראדון, על הסכנות שלו ויוכלו למדוד את רמת הראדון בביתם בכדי לדעת האם יש צורך בפתרונות שונים בשל הצטברות הגז בביתם.
• התלמידים יפתחו כישורים חשובים בעולם של היום: היכולת להעריך מידע שהם מקבלים, קבלת החלטות מושכלת וכו'.

מאחר והתלמידים ייקחו חלק פעיל בפרויקט הראדון ויהפכו ל"חוקרים צעירים", המורים יסבירו כי קודם לכן עליהם ללמוד כיצד אנחנו חוקרים. חקר נתונים- איך אנחנו חוקרים? התלמידים התנסו וקראו על מחקרים שונים שעושים שימוש במדע אזרחי, אך טרם למדו כיצד אנחנו חוקרים. כעת נלמד על השלבים הקיימים בתהליך החקר.

1. דיון מקדים במליאה: (בסוגריים מופיעות הנקודות אליהן המורים יכוונו את הדיון עם התלמידים).
   1. איך עונים על שאלות חקר? ניתן דוגמא לשאלה שתלמידים יכולים להתחבר אליה, לדוגמה: מה מעדיפים תלמידי הכיתה לעשות בימי הקיץ החמים: לשחות בים? או בבריכה? (בשלב זה נעלה השערות עם התלמידים לגבי תהליך החקר של שאלה זו)
   2. איך מעלים השערות (על סמך מה?) איך יודעים שהן נכונות? למה חשוב לשער השערות? במקרה של פעילות בקיץ, זה רלוונטי למשל למי שמתכנן פעילות בקייטנה.
   3. האם מספיק לשער השערה? (לא. צריך לאסוף נתונים, מדגם בכדי לבדוק את ההשערה).

בסיום הדיון נסביר לתלמידים את המטרה שלנו: ללמוד על הנושא שנחקור (גז הראדון) בזמן שננהל חקירה מלאה כחלק ממעגל החקר הסטטיסטי. נעשה זאת בעזרת נתונים שיאספו מתלמידי הכיתה ותלמידים אחרים שלוקחים חלק בפרויקט ניטור גז הראדון, כחלק ממחקר אזרחי.

מהו מדע אזרחי

ניתוחנתונים

4

2

1

8

6

5

7

3

(PPDAC) מעגל החקר הסטטיסטי

הפעילות בקצרה

התלמידים ילמדו על מעגל החקר הסטטיסטי ומטרותיו.

שלב בפרוייקט

למידת חקר וחקר נתונים

היקף הפעילות

45 דקות

פתיחה

להרחבה

עקרונות הפעלה:

הוראה סביב רעיונות הלומדיםטיפוח נורמות שיח פרודוקטיבי

סקר הראדון

חקרנתונים

מציגים

דיון ורפלקציה

מדידתגז הראדון

הסבר כימי

סיכון בריאותי

מדע אזרחיהעמקה

פעילותקצרה

התנסות עם CODUP

פעילות החקר

מעגל החקרהסטטיסטי

משובעמיתים

פעילותארוכה

איך שואליםשאלתהחקר

יריד תוצרים

קישור למצגת מהו מדע אזרחי - העמקה https://docs.google.com/presentation/d/1NyDTTvFMfReXChsKY5ncVPIa7VMi3EAl/copy

מטרת החקירה הסטטיסטית היא ללמוד יותר אודות העולם האמיתי ולהרחיב את הידע שיש בידינו. בחקירה סטטיסטית אוספים נתונים על תופעה שמעניינת אותנו אך אינו יודעים עליה מספיק. מתוך הנתונים הללו ננסה ללמוד על התופעה הכללית, על אף שכנראה לא נוכל לאסוף את כל הנתונים – רק מדגם, כמות חלקית, שעל פיו ננסה להסיק על התופעה הרחבה. תהליך ההסקה מתנהל על פי מעגל החקר. המעגל מגדיר את הדרך שבה החוקר מתפקד וחושב במהלך החקירה הסטטיסטית. PPDAC הם ראשי התיבות של שלבי מעגל החקירה הסטטיסטית על פי (Wild & pfannkuch 1999):

• Problem- בעיה - שאילת שאלת המחקר והשערת השערות.
• Plan- תכנון - תכנון המהלכים שיתבצעו במהלך החקירה.
• -Data נתונים - תהליכי איסוף הנתונים.
• Analysis- ניתוח הנתונים - תיאור הנתונים בדרכים שונות וניתוחם במטרה לענות על שאלת המחקר.
• Conclusion- מסקנות - המסקנות שהוסקו בעקבות הממצאים.

משימת סיכום לחלק זה: לאחר שהתלמידים למדו על גז הראדון, על פרויקט סקר הראדון ועל מעגל החקר, נתחיל לעשות אינטגרציה של כל הנושאים.

• על התלמידים לחשוב על שלב הבעיה במעגל החקר- מה הבעיה העומדת מולינו?
• על התלמידים לחשוב על שאלה שמעניין אותם לחקור בנושא גז הראדון לקראת שיעור הבא.

מהו מדע אזרחי

ניתוחנתונים

5

4

1

7

3

8

2

6

מדידת גז הראדון

הפעילות בקצרה

התלמידים ידונו בדרכים בהן ניתן לנטר את גז הראדון.

שלב בפרוייקט

סיבות ודרכים למדידת גז הראדון

היקף הפעילות

45 דקות

פתיחה

להרחבה

עקרונות הפעלה:

הוראה סביב רעיונות הלומדיםטיפוח נורמות שיח פרודוקטיבי

סקר הראדון

חקרנתונים

מציגים

דיון ורפלקציה

מדידתגז הראדון

הסבר כימי

סיכון בריאותי

מדע אזרחיהעמקה

פעילותקצרה

התנסות עם CODUP

פעילות החקר

מעגל החקרהסטטיסטי

משובעמיתים

פעילותארוכה

איך שואליםשאלתהחקר

יריד תוצרים

קישור למצגת מהו מדע אזרחי - העמקה https://docs.google.com/presentation/d/1NyDTTvFMfReXChsKY5ncVPIa7VMi3EAl/copy

תזכורת מהשיעורים הקודמים: יש להזכיר לתלמידים מה נעשה בשיעורים הקודמים: למדנו על גז הראדון, מאפייניו וסכנותיו. הכרנו את המושג מדע אזרחי, מצאנו מחקרים שהשתמשו במדע אזרחי ושמעו אודות פרויקט ניטור גז הראדון בו הם ייקחו חלק. למדנו על מעגל החקר הסטטיסטי בכדי לחקור, והתחלנו לחשוב על שאלות מחקר שמעניינות אותם בנושא גז הראדון. פתיחה: הצגת סרטון המסכם על מה שלמדנו על גז הראדון ועל סכנותיו: https://www.youtube.com/watch?v=q0kQytUUnrw שאלה 1 לדיון: אם גז הראדון מסוכן כל כך, כיצד יתכן ששמעתם עליו בפעם הראשונה כאן בשיעור? ניתן לשלב בדיון את הידע שלמדו על הגז (חסר ריח וצבע) עם סוגיות חברתיות, העלאת מודעות וכו'.. שאלה 2 לדיון: כיצד ניתן לבדוק האם ריכוז הראדון בסביבתינו גבוה מהמותר ומסוכן? (מדידה ואיסוף נתונים) בסוף השיעור הקודם התלמידים קיבלו משימה, לחשוב על שאלה שמעניין אותם לחקור אודות גז ראדון- כתבו אותה ליד המקום המתאים במעגל החקר. לאחר שאלת הדיון השנייה יש להדגיש כי כעת עוברים לשלב השני במעגל החקר- תכנון המדידה ואיסוף נתונים. כיצד נעשה זאת, כיצד נמדוד את כמות הגז? נבקש מהתלמידים להציע דרכים יצירתיות למדידת גז ראדון. (מטרת דיון זו להעמיק את החשיבה המדעית של התלמידים ולהגביר את היצירתיות שלהם). מדידת גז ראדון באמצעות עמודות פחם פעיל (בקבוקנים). הסבר אודות תהליך המדידה (בהמשך יהיה סרטון שמדמה את תהליך המדידה או בדיקת הפחם בבקבוקון).

מהו מדע אזרחי

ניתוחנתונים

7

2

1

6

5

3

8

4

פעילות קצרה בנושא מדידה

הפעילות בקצרה

התלמידים ייחשפו לדרך ולאתגרים באיסוף נתונים.

שלב בפרוייקט

איסוף נתונים

היקף הפעילות

15 דקות

פתיחה

להרחבה

עקרונות הפעלה:

הוראה סביב רעיונות הלומדיםטיפוח נורמות שיח פרודוקטיבי

סקר הראדון

חקרנתונים

מציגים

דיון ורפלקציה

מדידתגז הראדון

הסבר כימי

סיכון בריאותי

מדע אזרחיהעמקה

פעילותקצרה

התנסות עם CODUP

פעילות החקר

מעגל החקרהסטטיסטי

משובעמיתים

פעילותארוכה

איך שואליםשאלתהחקר

יריד תוצרים

קישור למצגת מהו מדע אזרחי - העמקה https://docs.google.com/presentation/d/1NyDTTvFMfReXChsKY5ncVPIa7VMi3EAl/copy

שאלה לתלמידים: קיבלנו מספר בקבוקונים עם פחם פעיל. התבקשנו לשים אותם במקום כלשהו בבית על מנת לבדוק את כמות הראדון. היכן כדאי לנו לשים את הבקבוקונים בכדי לבדוק את כמות הגז? מדוע? תוצאות בדיקת כמות הגז הגיעו לאחר מספר ימים. האם נוכל להיות בטוחים בתוצאות שקיבלנו? מדוע? (לא נוכל להיות בטוחים בתוצאות שקיבלנו ב100%, מאחר ולמשל ייתכנו טעויות מדידה [בקבוקון נפל/ קרה משהו אחר בזמן הבדיקה, לא שמנו את הבקבוקון במקום מתאים מבחינת תנאי הספיחה של הראדון].)

מהו מדע אזרחי

ניתוחנתונים

8

7

4

5

1

3

2

6

פעילות ארוכה בנושא מדידה

הפעילות בקצרה

התלמידים ייחשפו לדרך ולאתגרים באיסוף נתונים.

שלב בפרוייקט

איסוף נתונים

היקף הפעילות

45 דקות

פתיחה

להרחבה

עקרונות הפעלה:

הוראה סביב רעיונות הלומדיםטיפוח נורמות שיח פרודוקטיבישילוב דרכי אינטראקציה וסוגי מדיה מגוונים

סקר הראדון

חקרנתונים

מציגים

דיון ורפלקציה

מדידתגז הראדון

הסבר כימי

סיכון בריאותי

מדע אזרחיהעמקה

פעילותקצרה

התנסות עם CODUP

פעילות החקר

מעגל החקרהסטטיסטי

משובעמיתים

פעילותארוכה

איך שואליםשאלתהחקר

יריד תוצרים

קישור למצגת מהו מדע אזרחי - העמקה https://docs.google.com/presentation/d/1NyDTTvFMfReXChsKY5ncVPIa7VMi3EAl/copy

לחלק את התלמידים לקבוצות.

• הקבוצות יחשבו על שאלה/שאלות שמעניינות אותם בנושא גז הראדון ויעלו השערות לגביהן.
• כל קבוצה תקבל מספר בקבוקונים. התלמידים יתבקשו לשים ולתעד את הבקבוקונים היכן שהם חושבים שהכי כדאי לשים אותם ברחבי בית הספר בכדי שיוכלו לענות על השאלה שלהם.
• התלמידים ימלאו טופס מקוון בו יצטרכו למלא פרטים הקשורים למקום בו שמו את הבקבוקון וכו'.
• כאשר כולם יתאספו בכיתה, המורים יכולים לפתוח את השאלון המקוון ולראות מה התלמידים כתבו. אפשר לעבור כך בין כל הקבוצות, לשאול מה הייתה השאלה שלהם, ההשערה ומדוע בחרו לשים את הבקבוקון במקום המוצג בכדי לענות על השאלה שלהם (לפי התמונות שיצלמו).

שאלות לדיון לאחר הפעילות בזוגות:

• כל זוג יציג את בחירתו, תוך הסבר הסיבה לבחירותיו.
• היכן לדעתכם יהיו ריכוזי הראדון הגבוהים ביותר ? מדוע?
• מדוע יש צורך לבצע ניטור (מדידה של ריכוז הגז) בקומות העליונות או במקומות מאוררים, שהרי ידוע כי במקומות אלו ריכוז הגז יהיה מינימלי ?

המורים יעברו עם התלמידים על נספח הוראות לניטור גז הראדון בבית באמצעות בקבוקון פחם (מצורף כנספח בסוף המערך), בו ישנן ההוראות להצבת הבקבוקון בצורה מיטבית בחדרם. יש לוודא כי התלמידים הבינו מה עליהם לעשות. כל תלמיד יקבל את נספח B מודפס ואת הבקבוקון/בקבוקונים שעליהם לשים בחדרם.

• לאחר השיעור יקבלו התלמידים את מכשירי הניטור (הבקבוקונים עם הפחם) ויתבקשו למדוד גז ראדון במשך 4 ימים בחדרי השינה שלהם. בפעם הבאה שיתקיים שיעור, יש לקבל את תוצאות המדידות של התלמידים.

לאחר הפעילות המורה יתאר את הפעילות במעבדה החוקרת , לכימות גז הראדון שנספג בפחם הפעיל, באמצעות התמונה מטה המראה חלק ממכשור המדידה, ובאמצעות הסרטון המדגים את פעילות התוכנה הממוחשבת: https://drive.google.com/file/d/1GgMHBUMtrxk29ruBoxSxGabQDoP44Xx9/view?usp=sharing (סרטון המתאר את השימוש בתוכנה במעבדה החוקרת)

מהו מדע אזרחי

ניתוחנתונים

1

2

4

5

8

6

7

3

ייצוג וניתוח נתונים

הפעילות בקצרה

ייצוג וניתוח נתונים, הכרות עם התוכנה CODUP.

שלב בפרוייקט

שימוש בכלי אינטרקטיבי לייצוג וניתוח נתונים

היקף הפעילות

45 דקות

ביצוע החקר

להרחבה

עקרונות הפעלה:

הוראה סביב רעיונות הלומדיםשילוב דרכי אינטראקציה וסוגי מדיה מגוונים

סקר הראדון

חקרנתונים

מציגים

דיון ורפלקציה

מדידתגז הראדון

הסבר כימי

סיכון בריאותי

מדע אזרחיהעמקה

פעילותקצרה

התנסות עם CODUP

פעילות החקר

מעגל החקרהסטטיסטי

משובעמיתים

פעילותארוכה

איך שואליםשאלתהחקר

יריד תוצרים

קישור למצגת מהו מדע אזרחי - העמקה https://docs.google.com/presentation/d/1NyDTTvFMfReXChsKY5ncVPIa7VMi3EAl/copy

תזכורת לתלמידים: בשיעור הראשון הכרנו את המושג מדע אזרחי, מצאנו מחקרים שהשתמשו במדע אזרחי והתלמידים שמעו אודות פרויקט ניטור גז הראדון בו הם ייקחו חלק. במפגש השני למדנו כיצד משתמשים במעגל החקר הסטטיסטי בכדי לחקור, הכרנו את גז הראדון וסכנותיו ושאלנו שאלה שאנו מעוניינים לחקור בשלב הראשון של מעגל החקר. במפגש השלישי המשכנו לשלב השני במעגל החקר- תכנון המדידה, ולמדנו כיצד אנו מודדים ומנטרים ראדון. התלמידים ביצעו את השלב השלישי במעגל החקר- איסוף נתונים בבתיהם ע''י מדידת גז הראדון בחדרם על פי ההנחיות בנספח. בשיעור זה אנו עוברים הלאה במעגל החקר- ייצוג וניתוח הנתונים. לאחר מכן נמשיך לשלב הסקת המסקנות ונתחבר שוב לתחילת המעגל (שאלות המשך או שאלות נוספות כתוצאה מהחקירה). יש להדגיש לתלמידים כי מדובר במעגל שחוזר על עצמו וכי השלבים במעגל אינם בהכרח מראים על תהליך מסודר ומובנה. חקר אמיתי לא ממש עובד כך- לפעמים "קופצים" אחורה וקדימה במעגל, למשל כאשר בעקבות איסוף הנתונים מבינים שיש צורך לשנות שאלת מחקר וכדומה. היכרות ושימוש עם תוכנת codap codap היא תוכנה חינמית ופתוחה לניתוח נתונים, המקלה את התהליך המורכב לתלמידים בכל הגילאים. מצורף קישור לסרטון יוטיוב המדריך על אופן השימוש ב-codap, החל משלב העלאת הקבצים: https://www.youtube.com/watch?v=h-Fa75vE3Zg על המורה לעלות את הקובץ שיקבל מהמעבדה החוקרת לתוכנה , באופן שהוצג בסרטון. קובץ בפורמט של הקובץ שהמורה יעלה מצורף בקישור הבא : https://codap.concord.org/releases/latest/static/dg/en/cert/index.html#shared=46035

מהו מדע אזרחי

ניתוחנתונים

1

8

6

2

4

3

7

5

CODAP התנסות חופשית עם התוכנה

הפעילות בקצרה

התלמידים יתנסו בחקר חופשי בתוכנה CODAP, יציגו ויעבדו נתונים.

שלב בפרוייקט

עיבוד נתונים

היקף הפעילות

45 דקות

ביצוע החקר

להרחבה

עקרונות הפעלה:

שילוב דרכי אינטראקציה וסוגי מדיה מגווניםיצירת ושימוש חוזר בתוצרי תלמידיםגישור בין תלמידים מורים ומדענים

תמיכה בפיתוח פרקטיקות מדעיות וחשיבה מסדר גבוהתמיכה בויזואליזציה של נתוני לומדים

סקר הראדון

חקרנתונים

מציגים

דיון ורפלקציה

מדידתגז הראדון

הסבר כימי

סיכון בריאותי

מדע אזרחיהעמקה

פעילותקצרה

התנסות עם CODUP

פעילות החקר

מעגל החקרהסטטיסטי

משובעמיתים

פעילותארוכה

איך שואליםשאלתהחקר

יריד תוצרים

קישור למצגת מהו מדע אזרחי - העמקה https://docs.google.com/presentation/d/1NyDTTvFMfReXChsKY5ncVPIa7VMi3EAl/copy

שלבי הפעילות

1. עיבוד הנתונים התלמידים יקבלו את טבלת הנתונים הכיתתית, וכל קבוצה תמיין את הנתונים ותערוך אותה בהתאם לשאלת החקר (ניתן להסיר נתונים שאינן קשורים לשאלה).
2. ניתוח הנתוניםכל קבוצה תייצג את הנתונים הרלוונטיים למענה על שאלת החקר שלה באמצעות ייצוג מתאים. שאלות מנחות:
   • מה הקשר בין הנתונים?
   • האם קיים גורם מושפע וגורם משפיע? האם ניתן לקבוע זאת?
   • האם הגורמים רציפים או לא רציפים?
   • איזה תרשים יכול להתאים לייצוג התוצאות?
3. הסקת מסקנותבשלב זה התלמידים ינסחו מסקנה על סמך הגרף שיצרו. שאלות מנחות לדוגמה:
   • מה ניתן להסיק מתוך הגרף?
   • האם ניתן להצביע על קשר סיבתי (האם ניתן לדעת מה גורם למה?)?
   • נסחו מסקנה מנומקת לאור התוצאות.

מהו מדע אזרחי

ניתוחנתונים

7

8

6

5

4

1

3

2

פעילות החקר

הפעילות בקצרה

התלמידים יתנסו במעגל החקר הסטטיסטי המלא.

שלב בפרוייקט

חקר נתונים

היקף הפעילות

90-60 דקות

ביצוע החקר

להרחבה

עקרונות הפעלה:

הוראה סביב רעיונות הלומדיםתמיכה בפיתוח פרקטיקות מדעיות וחשיבהשילוב דרכי אינטראקציה וסוגי מדיה מגוונים

סקר הראדון

חקרנתונים

מציגים

דיון ורפלקציה

מדידתגז הראדון

הסבר כימי

סיכון בריאותי

מדע אזרחיהעמקה

פעילותקצרה

התנסות עם CODUP

פעילות החקר

מעגל החקרהסטטיסטי

משובעמיתים

פעילותארוכה

איך שואליםשאלתהחקר

יריד תוצרים

קישור למצגת מהו מדע אזרחי - העמקה https://docs.google.com/presentation/d/1NyDTTvFMfReXChsKY5ncVPIa7VMi3EAl/copy

לחלק את התלמידים לקבוצות.

• הקבוצות יחשבו על שאלה/שאלות שמעניינות אותם בנושא גז הראדון ויעלו השערות לגביהן.
• כל קבוצה תקבל מספר בקבוקונים. התלמידים יתבקשו לשים ולתעד את הבקבוקונים היכן שהם חושבים שהכי כדאי לשים אותם ברחבי בית הספר בכדי שיוכלו לענות על השאלה שלהם.
• התלמידים ימלאו טופס מקוון בו יצטרכו למלא פרטים הקשורים למקום בו שמו את הבקבוקון וכו'.
• כאשר כולם יתאספו בכיתה, המורים יכולים לפתוח את השאלון המקוון ולראות מה התלמידים כתבו. אפשר לעבור כך בין כל הקבוצות, לשאול מה הייתה השאלה שלהם, ההשערה ומדוע בחרו לשים את הבקבוקון במקום המוצג בכדי לענות על השאלה שלהם (לפי התמונות שיצלמו).

שאלות לדיון לאחר הפעילות בזוגות:

• כל זוג יציג את בחירתו, תוך הסבר הסיבה לבחירותיו.
• היכן לדעתכם יהיו ריכוזי הראדון הגבוהים ביותר ? מדוע?
• מדוע יש צורך לבצע ניטור (מדידה של ריכוז הגז) בקומות העליונות או במקומות מאוררים, שהרי ידוע כי במקומות אלו ריכוז הגז יהיה מינימלי ?

המורים יעברו עם התלמידים על נספח הוראות לניטור גז הראדון בבית באמצעות בקבוקון פחם (מצורף כנספח בסוף המערך), בו ישנן ההוראות להצבת הבקבוקון בצורה מיטבית בחדרם. יש לוודא כי התלמידים הבינו מה עליהם לעשות. כל תלמיד יקבל את נספח B מודפס ואת הבקבוקון/בקבוקונים שעליהם לשים בחדרם.

• לאחר השיעור יקבלו התלמידים את מכשירי הניטור (הבקבוקונים עם הפחם) ויתבקשו למדוד גז ראדון במשך 4 ימים בחדרי השינה שלהם. בפעם הבאה שיתקיים שיעור, יש לקבל את תוצאות המדידות של התלמידים.

לאחר הפעילות המורה יתאר את הפעילות במעבדה החוקרת , לכימות גז הראדון שנספג בפחם הפעיל, באמצעות התמונה מטה המראה חלק ממכשור המדידה, ובאמצעות הסרטון המדגים את פעילות התוכנה הממוחשבת: https://drive.google.com/file/d/1GgMHBUMtrxk29ruBoxSxGabQDoP44Xx9/view?usp=sharing (סרטון המתאר את השימוש בתוכנה במעבדה החוקרת)

מהו מדע אזרחי

ניתוחנתונים

5

7

6

8

3

2

4

1

שאלת החקר

הפעילות בקצרה

בפעילות זו התלמידים מעלים שאלות מעניינות ובוחרים את השאלות עליהן יוכלו לענות דרך שימוש במאגר הנתונים.

שלב בפרוייקט

לפתח יכולת זיהוי הקשר בין שאלות חקר ונתונים הנדרשים למענה על שאלות החקר

היקף הפעילות

45 דקות

ביצוע החקר - ניתוח הנתונים

להרחבה

שילוב דרכי אינטראקציה וסוגי מדיה מגווניםיצירת ושימוש חוזר בתוצרי תלמידיםגישור בין תלמידים מורים ומדענים

עקרונות הפעלה:

חשיפת לומדים לרוחב היריעה של השיטה המדעית ומהות המדע הצגת רעיונות מדעיים בהקשרים רלוונטיים ללומד

סקר הראדון

חקרנתונים

מציגים

דיון ורפלקציה

מדידתגז הראדון

הסבר כימי

סיכון בריאותי

מדע אזרחיהעמקה

פעילותקצרה

התנסות עם CODUP

פעילות החקר

מעגל החקרהסטטיסטי

משובעמיתים

פעילותארוכה

איך שואליםשאלתהחקר

יריד תוצרים

שלבי הפעילות

• העלאת שאלות
  • העלאת שאלות על ידי התלמידים הקשורות לניטור גז הראדון וסיכומן על מצגת שיתופית או על הלוח.
  • הצגת מאגר הנתונים שנאספו על ידי התלמידים
  • מיון השאלות על ידי התלמידים (שניתן לענות עליהן ושלא ניתן לענות עליהן)
  • בחירת שאלות חקר על ידי הקבוצות
  • הנחית המורה לשאלת שאלות "קשר" לגבי הנתונים שנאספו.

6

מה מעניין אותנו וכיצד נחקור זאת?

הפעילות בקצרה

בפעילות זו ניתן דגש על הקשר בין שאלת חקר ונתונים הנדרשים כדי לענות עליה. התלמידים צופים בסרטון המדגים כיצד אנו שיפוטיים בזמן תצפית וכיצד זה משפיע על המסקנות שלנו. בסוף הפעילות התלמידים יעסקו בניסוח שאלות חקר ויתאימו את יומני השינה כך שיתמכו במענה על השאלות.

שלב בפרוייקט

לפתח יכולת זיהוי הקשר בין שאלות חקר ונתונים הנדרשים למענה על שאלות החקר, לפתח יכולת הבחנה בין עובדות/נתונים ופרשנות, לפתח יכולת פיתוח כלי מחקר בהתאם לשאלות חקר

היקף הפעילות

90 דקות

פעילות החקר - לפני איסוף הנתונים השני

להרחבה

הוראה סביב רעיונות הלומדיםיצירת ושימוש חוזר בתוצרי תלמידיםגישור בין תלמידים מורים ומדענים

עקרונות הפעלה:

תמיכה בפיתוח פרקטיקות מדעיות וחשיבה מסדר גבוה

שלבי הפעילות

1. ניתוח סיטואציה -

התלמידים נחשפים לאחת משתי הסיטואציות הבאות:

• חצי השקל שנעלם - סיפור
• גנב העוגיות - סרטון

מציגים דילמה: מה היית עושה? מה אתם חושבים? ודנים ברעיונות התלמידים.

1. העלאת שאלות
   • הצגת מאגר הנתונים מיומני השינה המקוריים
   • העלאת שאלות על ידי התלמידים הקשורות לשינה וסיכומן על מצגת שיתופית או על הלוח.
   • מיון השאלות על ידי העמיתים (שניתן לענות עליהן ושלא ניתן לענות עליהן מהנתונים האלה ושאלות שבכלל אי אפשר לענות עליהן)
   • אלו נתונים חסרים על מנת לענות על השאלות שלא ניתן לענות עליהן בהתבסס על המאגר הקיים?
   • כיצד ניתן לאסוף את הנתונים הנדרשים כדי לענות על שאלות החקר?
2. בחירת שאלות חקר ועדכון כלי המחקר
   • עדכון יומן השינה בהתאם לשאלות החקר (הוספת/הסרת/עריכת שאלות)
   • תכנון ביצוע החקר (מי ימלא את השאלונים, כמה משתתפים ימלאו את השאלונים)

חצי השקל שנעלם - סיפור גנב העוגיות - סרטון https://www.youtube.com/watch?v=QyNQr53yly0

קישור למצגת - בחירת שאלות חקר ועדכון כלי המחקר

ניסוח שאלות חקר על מאגר הנתונים

פעילות העמקה בחקר 1.1 ? מה מעניין אותנו לשאול וכיצד נעשה זאת

פעילות העמקה בחקר 1.1 מילוי יומני שינה

פעילות העמקה בחקר 1.1 ? מה ניתן להסיק מנתונים

פעילות העמקה בלמידה שיתופית 1.2 משוב עמיתים

?אזרחי

? לשאול

?השינה

מהו מדע

מהו פרויקט

מה נרצה

9

5

8

2

6

1

6

4

7

3

משוב עמיתים א'

הפעילות בקצרה

בפעילות זו התלמידים מתנסים במשוב עמיתים

שלב בפרוייקט

פיתוח תרבות למידה שיתופית , קידום ושיפור תוצרי החקר

היקף הפעילות

45 דקות

ביצוע החקר - ניתוח הנתונים

להרחבה

תמיכה במשוב והערכת עמיתיםטיפוח נורמות שיח פרודוקטיבי עידוד רפלקציה

עקרונות הפעלה:

מהו הכרונוטייפ שלי?

מילוי יומני שינה

מה גילינו?

דיון ורפלקציה

מציגים

מפגש עם החוקרים

מהו מדע אזרחי?

מדוע לחקור את השינה?

מהו הכרונוטייפ שלי?

מה מעניין אותנו?

משוב עמיתים א'

אוספים נתונים

CODUP

משוב עמיתים ב'

משוב עמיתים ג'

מה ניתן להסיק מנתונים?

יריד תוצרים

שלבי הפעילותהפעילות מבוססת על פעילות "הערכת עמיתים" המוצגת באתר אמי"ת

1. הצגת תוצר הביניים לפני הכיתהכל קבוצה מציגה את העבודה שלה. רצוי להציג את הרעיונות המרכזיים באמצעות מצגת, או דף כדי להקל על ההקשבה. על המציג להתמקד בנושאים שבהם הוא מתלבט באופן מיוחד ועליהם הוא מבקש לקבל משוב. כדאי שיציין שאלה אחת או שתיים שמטרידות אותו. המשתתפים מקשיבים ורושמים לעצמם הערות (6 דקות). כדאי להציג מספר נקודות להתייחסות במתן המשוב כדי לכוון את התלמידים למה לשים לב בעת ההקשבה לקבוצה המציגה.

מצגת - הכוללת דוגמאות לנקודות להתייחסות

1. שיח ראשוני - שאלות הבהרה

העמיתים שואלים שאלות הבהרה. התשובות צריכות להיות קצרות מאוד (3 דקות).

1. סבב משוב מהעמיתיםמתחילים עם סבב של "אני אוהב את…" ועוברים לסבב של "אני תוהה האם…" המציג מקשיב וכותב לעצמו הערות, אך אינו מגיב בשלב זה (6 דקות).
2. תגובה של המציג למשוב של העמיתים (3 דקות).
3. הצעות לשיפורהעמיתים נותנים למציג עצות, רעיונות לשיפור, טיפים להתמודדות עם הקושי שהעלה, שיתוף מניסיונם ועוד (5 דקות).מומלץ להעביר למציגים את דף ההערות שמילאו התלמידים בשלב הראשון
4. רפלקציה - פעילות אישיתכל תלמיד/ה מתבקש לענות על השאלות הבאות ולשלוח למורה:
   • מה למדתי מעמיתיי?
   • מה תרמתי לעמיתיי?
   • כיצד נוסחו דברים שהיה לי נעים יותר לקבל?
   • אלו דברים הכיתה למדה מתהליך המשוב - לגבי אופן מתן וקבלת משוב, ולגבי אופן ביצוע החקר?

ניסוח שאלות חקר על מאגר הנתונים

פעילות העמקה בחקר 1.1 ? מה מעניין אותנו לשאול וכיצד נעשה זאת

פעילות העמקה בחקר 1.1 מילוי יומני שינה

פעילות העמקה בחקר 1.1 ? מה ניתן להסיק מנתונים

פעילות העמקה בלמידה שיתופית 1.2 משוב עמיתים

קישור למצגת - כיצד ניתן משוב עמיתים? https://docs.google.com/presentation/d/14010ILLTDlgxel4M7T4LUEYLRjLITMuY/copy

?אזרחי

? לשאול

?השינה

מהו מדע

מהו פרויקט

מה נרצה

3

5

1

6

4

8

9

2

6

7

אוספים נתונים - שלב שני

הפעילות בקצרה

בפעילות זו התלמידים אוספים נתונים בהתאם לשאלות החקר שהעלו דרך מילוי יומני שינה מעודכנים במהלך שבועיים.

שלב בפרוייקט

איסוף נתונים בהתאם לשאלת החקר שהעלו התלמידים

היקף הפעילות

5 דקות ביום במשך שבועיים

העמקה בחקר - איסוף נתונים נוסף

להרחבה

הוראה סביב רעיונות הלומדיםיצירת ושימוש חוזר בתוצרי תלמידים תמיכה בפיתוח פרקטיקות מדעיות וחשיבה מסדר גבוה גישור בין למידה בכיתה ומחוצה לה

עקרונות הפעלה:

מהו הכרונוטייפ שלי?

מילוי יומני שינה

מה גילינו?

דיון ורפלקציה

מציגים

מפגש עם החוקרים

מהו מדע אזרחי?

מדוע לחקור את השינה?

מהו הכרונוטייפ שלי?

מה מעניין אותנו?

משוב עמיתים א'

אוספים נתונים

CODUP

משוב עמיתים ב'

משוב עמיתים ג'

מה ניתן להסיק מנתונים?

יריד תוצרים

שלבי הפעילות

1. מילוי יומני שינה -

בכל בוקר במשך שבועיים על התלמידים למלא טופס "יומן שינה" שעבר עדכון בהתאם לשאלת החקר בשלב הקודם. נוסף על מאפייני השינה עליהם דיווחו בסבב הראשון של מילוי יומני השינה (שעת הכניסה למיטה ושעת היקיצה, זמן הרדמות, וכו'), התלמידים ממלאים שדות נוספים שהוספו במהלך עדכון כלי המחקר בהתאם לשאלת החקר שהעלו (בוצע בפעילות "מה מעניין אותנו לחקור"). כל כיתה ממלאת את כל השדות הנדרשים לכל הקבוצות בכיתה.

ניסוח שאלות חקר על מאגר הנתונים

פעילות העמקה בחקר 1.1 ? מה מעניין אותנו לשאול וכיצד נעשה זאת

פעילות העמקה בחקר 1.1 מילוי יומני שינה

פעילות העמקה בחקר 1.1 ? מה ניתן להסיק מנתונים

פעילות העמקה בלמידה שיתופית 1.2 משוב עמיתים

?אזרחי

? לשאול

?השינה

מהו מדע

מהו פרויקט

מה נרצה

9

5

8

2

6

4

6

1

3

7

מה ניתן להסיק מנתונים?

הפעילות בקצרה

פעילות זו מדגישה את ההבדל בין קשר (מתאם) וקשר סיבתי. לתלמידים מוצגים תיאורים של מספר מחקרים, והם מתבקשים לדון במסקנותיהם ולהציע הסברים חלופיים לתוצאות. בסוף הפעילות התלמידים ידונו בממצאי החקר שלהם.

שלב בפרוייקט

פיתוח הבנה לגבי ההבדל בין מתאם (קשר קורלטיבי) לבין קשר סיבתי, פיתוח יכולת ניתוח והסקת מסקנות מבוססת והמנעות ממסקנות שאינן מבוססות על ידי הנתונים ומאפייני המחקר, פיתוח יכולת התבוננות ביקורתית במסקנות מחקריות

היקף הפעילות

45 דקות

ביצוע החקר - לאחר האיסוף ולפני ניתוח הנתונים

להרחבה

הוראה סביב רעיונות הלומדיםתמיכה בפיתוח פרקטיקות מדעיות וחשיבה מסדר גבוה גישור בין תלמידים מורים ומדענים

עקרונות הפעלה:

מהו הכרונוטייפ שלי?

מילוי יומני שינה

מה גילינו?

דיון ורפלקציה

מציגים

מפגש עם החוקרים

מהו מדע אזרחי?

מדוע לחקור את השינה?

מהו הכרונוטייפ שלי?

מה מעניין אותנו?

משוב עמיתים א'

אוספים נתונים

CODUP

משוב עמיתים ב'

משוב עמיתים ג'

מה ניתן להסיק מנתונים?

יריד תוצרים

שלבי הפעילות

1. ניתוח תיאורי מחקרים - הדוגמאות והשאלות המנחות לקוחות מתוך: ליברמן. ו' וטברסקי, ע'. (1996). חשיבה ביקורתית: שיקולים סטטיסטיים ושיפוט אינטואיטיבי. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.‎
   • הצגת תיאור מחקר ראשון: "במחקר נמצא קשר סטטיסטי בין מספר השעות שילדים צופים בטלוויזיה לבין ציוניהם במבחני קריאה: ככל שמספר שעות הצפייה עולה — הציונים במבחני הקריאה יורדים."מתוך: ליברמן. ו' וטברסקי, ע'. (1996). חשיבה ביקורתית: שיקולים סטטיסטיים ושיפוט אינטואיטיבי. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.‎
   • הצגת שאלות לדיון: - האם אפשר להסיק מכך, שהצפייה בטלוויזיה משפיעה לרעה על יכולת הקריאה?

- כיצד ניתן להסביר בדרך אחרת את הממצאים? הערה למורים: ייתכן, אך אין להסיק זאת מן הקשר שנמצא בין מספר שעות הצפייה בטלוויזיה לבין הציונים בקריאה. ייתכן למשל שילדים, שאינם יכולים לקרוא היטב, נוטים לצפות בטלוויזיה יותר מילדים שקוראים היטב. במקרה כזה יש אמנם קשר סיבתי, אך הוא הפוך: יכולת קריאה לקויה גוררת צפייה רבה יותר בטלוויזיה.

• הצגת תיאור מחקר שני ("רצים מאריכים ימים יותר מספורטאים אחרים"):

"רצים מאריכים ימים יותר מספורטאים. כך קובע מחקר שנערך בפינלנד. במחקר השתתפו 2,613 אתלטים אולימפיים. כקבוצת בקרה נבחרו 1,712 חיילים בכושר גבוה בדומה לזה של הספורטאים. ממצאי המחקר העלו שלספורטאים סיכויים גבוהים יותר לתוחלת חיים ארוכה מהרגיל מאשר לחיילים." שאלה לדיון: האם ניתן להסיק כי ריצה של מספר קילומטרים בכל יום מפחיתה את הסיכון ללקות בהתקף לב?

1. שאלות מנחות: אלו נתונים חד משמעיים עולים מן המחקר?
2. הציעו שני הסברים אפשריים לממצאים.

1. ניתוח הנתונים מיומני השינה שלנו (עבודה בקבוצות)
   • הסקת מסקנות מתוך הנתונים המעובדים (גרפים שהוכנו בשלב קודם על ידי קבוצות התלמידים בהתבסס על שאלות החקר שלהן)
   • העלאת רעיונות להרחבת החקר במטרה לענות על שאלות בעלות אופי סיבתי.

ניסוח שאלות חקר על מאגר הנתונים

פעילות העמקה בחקר 1.1 ? מה מעניין אותנו לשאול וכיצד נעשה זאת

פעילות העמקה בחקר 1.1 מילוי יומני שינה

פעילות העמקה בחקר 1.1 ? מה ניתן להסיק מנתונים

פעילות העמקה בלמידה שיתופית 1.2 משוב עמיתים

קישור למצגת - ניתוח תאורי מחקרים https://docs.google.com/presentation/d/1HImKyWLNCf6k4ZIW6o1HujtMPkMCWjN1Rm5MyuqkNIQ/edit#slide=id.p

?אזרחי

? לשאול

?השינה

מהו מדע

מהו פרויקט

מה נרצה

8

5

1

6

4

2

9

3

7

7

מה גילינו?

הפעילות בקצרה

בפעילות זו התלמידים מעבדים ומנתחים את התוצאות שהתקבלו בחקר, ומסיקים מסקנות.

שלב בפרוייקט

ניתוח נתונים והסקת מסקנות

היקף הפעילות

45 דקות

ביצוע החקר

להרחבה

תמיכה בפיתוח פרקטיקות מדעיות וחשיבה מסדר גבוה

עקרונות הפעלה:

מהו הכרונוטייפ שלי?

מילוי יומני שינה

מה גילינו?

דיון ורפלקציה

מציגים

מפגש עם החוקרים

מהו מדע אזרחי?

מדוע לחקור את השינה?

מהו הכרונוטייפ שלי?

מה מעניין אותנו?

משוב עמיתים א'

אוספים נתונים

CODUP

משוב עמיתים ב'

משוב עמיתים ג'

מה ניתן להסיק מנתונים?

יריד תוצרים

שלבי הפעילות

1. עיבוד הנתונים התלמידים יקבלו את טבלת הנתונים הכיתתית, וכל קבוצה תמיין את הנתונים ותערוך אותה בהתאם לשאלת החקר (ניתן להסיר נתונים שאינן קשורים לשאלה).
2. ניתוח הנתוניםכל קבוצה תייצג את הנתונים הרלוונטיים למענה על שאלת החקר שלה באמצעות ייצוג מתאים. שאלות מנחות:
   • מה הקשר בין הנתונים?
   • האם קיים גורם מושפע וגורם משפיע? האם ניתן לקבוע זאת?
   • האם הגורמים רציפים או לא רציפים?
   • איזה תרשים יכול להתאים לייצוג התוצאות?
3. הסקת מסקנותבשלב זה התלמידים ינסחו מסקנה על סמך הגרף שיצרו. שאלות מנחות לדוגמה:
   • מה ניתן להסיק מתוך הגרף?
   • האם ניתן להצביע על קשר סיבתי (האם ניתן לדעת מה גורם למה?)?
   • נסחו מסקנה מנומקת לאור התוצאות.

מצגת

Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit, sed diam nonummy nibh euismod tincidunt ut laoreet dolore magna aliquam erat volutpat

פעילות העמקה בלמידה שיתופית 1.1 ? מהו מדע אזרחי

Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit, sed diam nonummy nibh euismod tincidunt ut laoreet dolore magna aliquam erat volutpat

פעילות העמקה בלמידה שיתופית 1.1 ? מהו מדע אזרחי

?אזרחי

? לשאול

?השינה

מהו מדע

מהו פרויקט

מה נרצה

8

3

5

7

6

9

7

4

1

2

חוקרים את הנתונים בעזרת CODUP

הפעילות בקצרה

בפעילות זו התלמידים חוקרים את מאגר הנתונים באמצעות שימוש בתוכנת קודאפ.

שלב בפרוייקט

פיתוח אוריינות נתונים, ניתוח נתונים

היקף הפעילות

45 דקות

העמקה בחקר

להרחבה

שילוב דרכי אינטראקציה וסוגי מדיה מגווניםיצירת ושימוש חוזר בתוצרי תלמידיםגישור בין תלמידים מורים ומדענים

עקרונות הפעלה:

תמיכה בפיתוח פרקטיקות מדעיות וחשיבה מסדר גבוהתמיכה בויזואליזציה של נתוני לומדים

מהו הכרונוטייפ שלי?

מילוי יומני שינה

מה גילינו?

דיון ורפלקציה

מציגים

מפגש עם החוקרים

מהו מדע אזרחי?

מדוע לחקור את השינה?

מהו הכרונוטייפ שלי?

מה מעניין אותנו?

משוב עמיתים א'

אוספים נתונים

CODUP

משוב עמיתים ב'

משוב עמיתים ג'

מה ניתן להסיק מנתונים?

יריד תוצרים

שלבי הפעילות

1. הצגת אופן השימוש בתוכנת CODUP
2. התנסות קבוצתית/אישית בתוכנה

התלמידים יקבלו מהמורה את הקובץ עם מאגר הנתונים בקודאפ, ויתנסו ביצירת קשרים שונים בין הנתונים, דרך ייצוגים שונים בתוכנה.

1. הצגת תוצאותכל קבוצה בוחרת בייצוג אחד אשר נראה לה מתאים והגיוני, ומציגה לשאר חברי הכיתה. על התלמידים להתייחס לנקודות הבאות:

• מה מייצג הגרף שבחרנו?
• מהן המסקנות שעולות מהגרף?
• מדוע לדעתנו הגרף מייצג משהו הגיוני?
• האם ניתן להצביע על קשר סיבתי, או רק תלות/קשר?
  • אם כן, מהו המשתנה התלוי/משפיע, ומהו המשתנה הבלתי תלוי/מושפע?
  • אם לא, איזה ניסוי ניתן לערוך על מנת לבדוק את כיוון הקשר?

מצגת

פעילות העמקה בלמידה שיתופית 1.2 ? מדוע לחקור את השינה

Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit, sed diam nonummy nibh euismod tincidunt ut laoreet dolore magna aliquam erat volutpat

פעילות העמקה בלמידה שיתופית 1.1 ? מהו מדע אזרחי

מהו מדע אזרחי

ניתוחנתונים

8

7

5

3

4

1

2

6

משוב עמיתים

הפעילות בקצרה

בפעילות זו התלמידים נותנים משוב עמיתים לתוצר הסופי במטרה לשפרו טרם ההצגה.

שלב בפרוייקט

פיתוח תרבות למידה שיתופית, קידום ושיפור תוצרי החקר

היקף הפעילות

סיכום

להרחבה

עקרונות הפעלה:

תמיכה במשוב והערכת עמיתיםטיפוח נורמות שיח פרודוקטיבי עידוד רפלקציה

45 דקות

סקר הראדון

חקרנתונים

מציגים

דיון ורפלקציה

מדידתגז הראדון

הסבר כימי

סיכון בריאותי

מדע אזרחיהעמקה

פעילותקצרה

התנסות עם CODUP

פעילות החקר

מעגל החקרהסטטיסטי

משובעמיתים

פעילותארוכה

איך שואליםשאלתהחקר

יריד תוצרים

שלבי הפעילותהפעילות מבוססת על פעילות "הערכת עמיתים" המוצגת באתר אמי"ת

1. הצגת התוצר לפני הכיתהכל קבוצה מציגה את התוצר שלה. על המציג להתמקד בנושאים שבהם הוא מתלבט באופן מיוחד ועליהם הוא מבקש לקבל משוב. כדאי שיציין שאלה אחת או שתיים שמטרידות אותו. המשתתפים מקשיבים ורושמים לעצמם הערות (6 דקות). כדאי להציג מספר נקודות להתייחסות במתן המשוב כדי לכוון את התלמידים למה לשים לב בעת ההקשבה לקבוצה המציגה.

מצגת - הכוללת דוגמאות לנקודות להתייחסות

1. שיח ראשוני - שאלות הבהרה

העמיתים שואלים שאלות הבהרה. התשובות צריכות להיות קצרות מאוד (3 דקות).

1. סבב משוב מהעמיתיםמתחילים עם סבב של "אני אוהב את…" ועוברים לסבב של "אני תוהה האם…" המציג מקשיב וכותב לעצמו הערות, אך אינו מגיב בשלב זה (6 דקות).
2. תגובה של המציג למשוב של העמיתים (3 דקות).
3. הצעות לשיפורהעמיתים נותנים למציג עצות, רעיונות לשיפור, טיפים להתמודדות עם הקושי שהעלה, שיתוף מניסיונם ועוד (5 דקות).מומלץ להעביר למציגים את דף ההערות שמילאו התלמידים בשלב הראשון
4. רפלקציה - דיון כיתתיכל תלמיד/ה מתבקש לענות על השאלות הבאות ולשלוח למורה:
   • האם תהליך המישוב תרם לי, כיצד?
   • האם תהליך המישוב תרם למציג, כיצד?
   • האם תהליך המישוב תרם לכיתה שלנו, כיצד?
   • אלו דברים הכיתה למדה מתהליך המשוב - לגבי אופן מתן וקבלת משוב, ולגבי אופן ביצוע החקר?

קישור למצגת - כיצד ניתן משוב עמיתים? https://docs.google.com/presentation/d/14010ILLTDlgxel4M7T4LUEYLRjLITMuY/edit#slide=id.p15

מהו מדע אזרחי

ניתוחנתונים

4

2

3

7

6

1

8

5

מציגים

הפעילות בקצרה

בפעילות זו התלמידים יציגו את התוצרים הסופיים של החקר.

שלב בפרוייקט

יצירת תוצר מסכם לתהליך החקר, התנסות בתקשורת המדע והצגה בפני קהל

היקף הפעילות

1 ש"ה - להנחיות ותחילת תכנון התוצר2-4 שעות עבודה מהבית להשלמת התוצר 2 ש"ה - הצגת תוצרים

ביצוע החקר

להרחבה

שילוב דרכי אינטראקציה וסוגי מדיה מגווניםתמיכה בוויזואליזציה של נתוני לומדים

עקרונות הפעלה:

שילוב לומדים בהוראת עמיתיםתמיכה בפיתוח פרקטיקות מדעיות וחשיבה מסדר גבוה

סקר הראדון

חקרנתונים

מציגים

דיון ורפלקציה

מדידתגז הראדון

הסבר כימי

סיכון בריאותי

מדע אזרחיהעמקה

פעילותקצרה

התנסות עם CODUP

פעילות החקר

מעגל החקרהסטטיסטי

משובעמיתים

פעילותארוכה

איך שואליםשאלתהחקר

יריד תוצרים

שלבי הפעילות

1. הצגת תוצרים אפשריים ניתן להחליט מראש על תוצר סופי אחיד לכל הכיתה, או לחלופין, לתת לכל קבוצה אפשרות בחירה בתוצר שבו היא מעוניינת.דוגמאות לתוצרים אפשריים:
   • עבודת חקר מלאה (על פי דרישות משרד החינוך להגשה ליריד החקר)
   • מצגת (בתוכנת PowerPoint, Google Slides, או Genially)
   • סרטון - אמיתי/אנימציה (למשל בתוכנת POWTOON)
   • כרזה (אפשר לעצב בתוכנת PowerPoin, כאשר מגדירים את גודל השקופית כגודל הכרזה הסופית)
2. הצגת הדרישות מהתוצר

כדאי שלכל תוצר יותאם מערך דרישות. יחד עם זאת קיימים מרכיבים כלליים שיכולים להתאים לכל תוצר, ומהווים סיכום לתהליך החקר:

• מבוא - חשיבות הנושא, רקע מדעי
• שאלת החקר - הצגתה ומדוע נבחרה
• תהליך החקר - תיאור התכנון של החקר ואופן איסוף הנתונים
• תוצאות
• מסקנות
• המלצות לאור המסקנות
• מגבלות החקר
• הצעות לחקר המשך
• רפלקציה - מה למדתי, ממה נהניתי...

בנוסף לתיאור מרכיבי התוצר הסופי, יש להציג את הציון היחסי של כל מרכיב מהציון הסופי של החקר (ניתן להיעזר במחוון להערכת עבודת החקר). נוסף למרכיבים שצויינו מעלה ניתן להוסיף מרכיבים בהתאם לאופי הייחודי של התוצר למשל: עיצוב, יצירתיות וכו'.

1. יצירת התוצר

התלמידים מתחילים לתכנן את התוצר שלהם בכיתה ולאחר מכן ממשיכים לעבוד עליו בבית. ניתן גם להמשיך לעבוד בכיתה - לבחירת המורה.

1. הצגת תוצריםכל קבוצת תלמידים מציגה את התוצר שלה בפני העמיתים לכיתה. חשוב להבהיר לתלמידים שלכל אחד מחברי הקבוצה צריך להיות תפקיד משמעותי בהצגה (ולא רק העברת השקפים במחשב 😉)כדי לשמור על קשב במהלך ההצגה של הקבוצות, מומלץ לתת משימה קטנה לשאר הכיתה. למשל, לרשום לעצמם מענה לאחת או יותר מהשאלות הבאות:
   • מה אהבתי מההצגה?
   • מה הייתי משנה אם אני הייתי מציג?
   • מה למדתי ממה שהוצג לי?
   • מה היה מוצלח בהצגה?

קישור למסמך (מתוך אתר משרד החינוך) - מחוון להערכת עבודת חקר מדעי

מהו מדע אזרחי

ניתוחנתונים

4

8

5

6

1

7

3

2

יריד תוצרים

הפעילות בקצרה

בפעילות זו התלמידים מציגים בפני קהל את תוצרי תהליך החקר.

שלב בפרוייקט

הפצת התוצאות והמסקנות מהחקר: להציג את תהליך החקר, תוצאותיו ומסקנותיו בפני קהל רחב.

היקף הפעילות

2-3 ש"ה

ביצוע החקר

להרחבה

עקרונות הפעלה:

שילוב לומדים בהוראת עמיתיםיצירה ושימוש חוזר בתוצרי תלמידים

תמיכה בפיתוח פרקטיקות מדעיות וחשיבה מסדר גבוה

סקר הראדון

חקרנתונים

מציגים

דיון ורפלקציה

מדידתגז הראדון

הסבר כימי

סיכון בריאותי

מדע אזרחיהעמקה

פעילותקצרה

התנסות עם CODUP

פעילות החקר

מעגל החקרהסטטיסטי

משובעמיתים

פעילותארוכה

איך שואליםשאלתהחקר

יריד תוצרים

שלבי הפעילות

1. הכנות ליריד בליווי המורה, יתכננו התלמידים את היריד להצגת התוצרים מתהליך החקר: מיקום היריד, מי מוזמן ליריד, תוכנית היריד (זמנים ורשימת המציגים עם כותרות העבודות), הכנת הזמנה ליריד ודרכי הפצתה (למשל הכנת קובץ תמונה כהזמנה ושליחה דרך הדואל), שילוב כיבוד (האם? מי אחראי להביא מה?) וכו'.
2. קיום היריד

מהו מדע אזרחי

ניתוחנתונים

7

5

8

4

2

3

6

1

דיון ורפלקציה

הפעילות בקצרה

בפעילות זו התלמידים עורכים רפלקציה על התהליך שעברו בהתייחס להיבט החקר, להיבט הרעיונות המדעיים הקשורים לפרויקט ולהיבט הלמידה השיתופית.

שלב בפרוייקט

היכרות עם התהליך שעברו בהתייחס להיבט החקר, להיבט הרעיונות המדעיים הקשורים לפרויקט ולהיבט הלמידה השיתופית.

היקף הפעילות

45 דקות

סיכום

להרחבה

עידוד רפלקציהיצירת ושימוש חוזר בתוצרי תלמידיםתמיכה במשוב והערכת עמיתים

עקרונות הפעלה:

הוראה סביב רעיונות הלומדים תמיכה בפיתוח פרקטיקות מדעיות וחשיבה מסדר גבוהטיפוח נורמות שיח פרודוקטיבי

סקר הראדון

חקרנתונים

מציגים

דיון ורפלקציה

מדידתגז הראדון

הסבר כימי

סיכון בריאותי

מדע אזרחיהעמקה

פעילותקצרה

התנסות עם CODUP

פעילות החקר

מעגל החקרהסטטיסטי

משובעמיתים

פעילותארוכה

איך שואליםשאלתהחקר

יריד תוצרים

שלבי הפעילות

1. דיון כיתתי שלב זה חיוני כדי לחבר את תהליך החקר לתהליך הלמידה ולתוכנית הלימודים במדעים. לשם כך, הדיון צריך להתייחס לשלושה היבטים - תהליך החקר, הלמידה השיתופית והרעיונות המדעיים. להלן מספר רעיונות לנקודות להתייחסות בדיון:תהליך החקר:
   • אלו שלבים כלל תהליך החקר?
   • אלו קשיים היו בתהליך?
   • ממה נהניתי במהלך החקר?
   • האם הנתונים שהתקבלו אמינים ומהימנים?
   • האם תוצאות דומות היו מתקבלות גם באוכלוסיה אחרת (למשל - גיל שונה, בית ספר אחר, אזור גאוגרפי אחר, מדינה אחרת)?
   • כיצד התשובה לשאלה הקודמת משפיעה על המסקנות מהחקר שביצענו?
   • כיצד ניתן לחזק את התוצאות שלנו? הציעו רעיונות להרחבת החקר.
   • אלו מגבלות יש לחקר שלנו?
   • כיצד עורכים חקר מוצלח ומהימן?

רעיונות מדעיים:

• מה למדנו על הראדון?
• כיצד הדברים מתחברים לנושאים אחרים שלמדנו השנה במדעים?
• כיצד נוכל לשפר את איכות חיינו בעזרת הידע שצברנו?

למידה שיתופית :

• מה התרומה של למידה שיתופית?
• כיצד הלמידה בקבוצה מקדמת את הלמידה האישית? הקבוצתית?
• כיצד עובדים טוב יותר בקבוצה? ממה כדאי להימנע?
• מה נתרמתי מהעבודה בקבוצה?

במידה והפעילויות השיתופיות קיבלו מקום משמעותי בתהליך, כדאי להתייחס גם לנקודות אלו:

• כיצד משוב עמיתים תורם למציגים ולנותני המשוב?
• איזה תהליך עברתי מבחינת יכולותיי להציג ולקבל משוב?
• איזה תהליך עברתי מבחינת יכולותיי לתת משוב?

רפלקציה - אפשרות לפעילות נוספתפעילות זו כוללת הנחיות לשלוש אפשרויות לרפלקציה מסכמת של ההשתתפות בפרויקט מדע אזרחי - "כתיבת מכתב לתלמיד", "כתיבת אימייל למדען" או "ספרו את האמת על מדע!". כל אחת מהאפשרויות כוללת הנחיות לביצוע עבור התלמידים.

לוח תוצרי תלמידים

תוצרים נבחרים של תלמידים שהשתתפו בפרוייקט

אנחנו מזמינים אותך להעלות בעמוד זה את התוצרים הנבחרים של כיתתך

אין להעלות תוצרים הכוללים תמונות ו/או פרטים אישיים של תלמידים

החומרים בעמוד זה לא נערכו ע"י צוות הפרויקט

מורים משתפים

פעילויות שעוצבו על ידי מורים

אנחנו מזמינים אותך להעלות בעמוד זה פעילויות אשר עיצבת ברוח הפרוייקט

אין להעלות תמונות ו/או פרטים אישיים של תלמידים

החומרים בעמוד זה לא נערכו ע"י צוות הפרויקט

צוות הפרוייקט ישמח לתת ליווי בתהליך התכנון וההפעלהלהצטרפות אנא מלאו את הטופס

טופס הצטרפות לפרויקט

לעמוד הורדת חומרי הפרויקט

מה התלמידים עושים בפרויקט?במסגרת הפרויקט התלמידים יכירו את עולם השינה, יאספו מידע על הרגלי השינה שלהם (באמצעות ניהול "יומן שינה מקוון"), פגשו עם חוקרי שינה ויתנסו בחקר הנתונים שאספו. על בסיס הנתונים, התלמידים יוכלו לחקור את השפעתם של מגוון גורמים על הרגלי השינה, כמו השפעת החשיפה הממושכת לאור המלאכותי על משך ואיכות השינה שלהם. פעולות מרכזיות של התלמידים בפרויקט:

• חשיפה לנושא השינה
• זיהוי הכרונוטייפ האישי
• ניהול "יומן שינה" במשך שבועיים
• הכרות עם חוקר/ת שינה – הרצאה מפרופ' תמר שוחט / פרופ' ערן טאובר
• ניתוח הנתונים שנאספו
• העלאת שאלות מחקר
• הצעת דרכים לבדיקת שאלת המחקר
• ביצוע תהליך החקר
• ניתוח הממצאים
• הצגת תוצרים (כיד הדמיון הטובה)

.לאחר הלחיצה על הצלמית חומרי הלימוד יופיעו תחת התיקייה קבצים ששותפו איתי את הקבצים ניתן להטמיע בכל מערכת לניהול למידה (Google Classroom/Microsoft Teams)

להורדת כל חומרי הפרויקט לכונן הדרייב

מה התלמידים עושים בפרויקט?במסגרת הפרויקט התלמידים יכירו את עולם השינה, יאספו מידע על הרגלי השינה שלהם (באמצעות ניהול "יומן שינה מקוון"), פגשו עם חוקרי שינה ויתנסו בחקר הנתונים שאספו. על בסיס הנתונים, התלמידים יוכלו לחקור את השפעתם של מגוון גורמים על הרגלי השינה, כמו השפעת החשיפה הממושכת לאור המלאכותי על משך ואיכות השינה שלהם. פעולות מרכזיות של התלמידים בפרויקט:

• חשיפה לנושא השינה
• זיהוי הכרונוטייפ האישי
• ניהול "יומן שינה" במשך שבועיים
• הכרות עם חוקר/ת שינה – הרצאה מפרופ' תמר שוחט / פרופ' ערן טאובר
• ניתוח הנתונים שנאספו
• העלאת שאלות מחקר
• הצעת דרכים לבדיקת שאלת המחקר
• ביצוע תהליך החקר
• ניתוח הממצאים
• הצגת תוצרים (כיד הדמיון הטובה)