התמודדות עם בעיות התנהגות | קריה, אליס וליאור

:הגדרה

התפיסה החינוכית הפסיכו-חברתית

עפ"י הסוציולוגיה הביקורתית

לפי הגישה הפסיכו חברתית למושג "סיכון" מצטרף המושג "ניתוק". הניתוק מתבטא אצל התלמידים פוגע באפשרות להשתלב בחיי בית הספר מבחינה רגשית, אישית, לימודית וחברתית. הניתוק מתבטא בניתוק מהרגש, מהתחושה והמחשבה, ומוביל חבריחה פנימית. הניתוק והבריחה מהרגשות, מחשבות, והכאבים קורת כי לתלמיד לעיתים כל כך קשה להתמודד עם עצמו ועם מצבו שהתינוק הוא נחרץ עבורו. הניתוק חובל באפשרות של התלמיד לרקום קשרים ולהשתלב בחברת בני גילו, מה שמוביל לסיכון.

לפי הסוציולוגיה הביקורתית ישנם קבוצות אוכלוסייה אשר תופעות הסיכון נופצות יותר, למשל בקרב המגזר הערבי, יוצאי אתיופיה, בני עדות המזרח, עולים, ועם תלמידים בעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך, אוכלוסיות אילו מאובחנת כאוכלוסיות פגיעות לסיכון. הסיכון עלול להוביל לנשירה ממערכת החינוך. הבדלי התרבות עבור תלמידים אלו מקשים עליהם לעמוד בדרישות מערכת החינוך. אי ההשתייכות לחברת בני גילם גם היא גורם לסיכון. הסיכון עלול להוביל בהמשך לאי-השתלבות במעגלים חיצוניים של החברה הישראלית - צבא, לימודים מקצועיים ואקדמיים, הצטרפות למעגל העבודה והקמת משפחה.

VS

:שכיחות התופעה

מתוך כלל תלמידי כיתות ז–י"ב במערכת החינוך שבפיקוח משרד החינוך, 15.8 אלף נשרו במהלך שנת תשע"ט (19\2018) או במעבר לשנת תש"ף (20\2019).

צ 11.6 אלף מהנושרים לא עברו למסגרת חלופית, וחלקם בקרב כלל תלמידי כיתות ז'–י"ב היה 1.4% (1.3% מתלמידי החינוך העברי לעומת 1.9% מתלמידי החינוך הערבי)

בשנת 19\2018 או במעבר לשנת 20\2019 אחוז הנושרים בקרב תלמידי כיתות ז'-י"ב היה 1.4%, נמוך מעט מאחוז הנושרים בשנת 18\2017 או במעבר לשנת 19\2018 (1.7%).

האחוז הגבוה ביותר של נושרים נמצא בחינוך הערבי שבמחוז הדרום (4.6%). ברוב המחוזות אחוז הבנים שנשרו היה גבוה מאחוז הבנות שנשרו, הן בחינוך העברי והן בחינוך הערבי (למעט בחינוך הערבי במחוז תל אביב).

:גורמי סיכון

גורמים אישיים

01

חוסר יציבות רגשית, בעיות בהתפתחות, קשיים ביצירת יחסים חברתיים.

גורמים משפחתיים

02

עוני, תפקוד הורי לקוי, בעיות נפשיות של ההורים.

גורמים קהילתיים

03

כישלון בביה״ס, נשירה מביה״ס, שימוש בסמים, התנכרות של ביהי׳ס או של הקהילה לילד, וכדי.

:הסימפטומים

:דרכי טיפול

בעשייה של מל״א באים לידי ביטוי זה לצד זה שלושה עקרונות חשיבה ועשייה שונים, המותאמים לצורכי התלמיד הספציפיים ובכך מאפשרים לחולל שינוי במצבו הקיומי ולהביאו ממצב של נשירה למצב של שייכות ושל תפקוד לימודי והם:כ

עקרון ההבנה האמפטית

עקרון האחריות לתזוזה

עקרון חופש המחשבה והפעולה

עקרון האחריות לתזוזה - לשינוי - היא של המבוגר - הוא זה האומר שלום, הוא זה המקדים פנים, גם אם הפנים שמולו הם סגורים, ריקים. הילד, הנער או הנערה שומרים על עצמם בכל יכולתם, וזכותם או אפילו חובתם לעצמם היא להגן ולשמור.

עקרון חופש המחשבה והפעולה של המורה בהתאמה לצורכי התלמיד. חופש המושתת על עוגן של מחויבות למציאת דרכים להגיע ללב התלמיד, ומן הלב לשאר - הישגים, תפקוד, התנהגות הולמת וכל הנדרש מילד, מנער או מנערה כדי להיות חלק מהמערכת מבלי לוותר על עצמו.

ההבנה שאילו התלמיד יכול היה אחרת, פני הדברים כנראה היו נראים אחרים. יש לקבל את הקיים ומשם להתחיל - ללא רחמים, ללא ויתור עם זאת בהבנה עמוקה שכל אופציה אחרת מסכנת את המבנה הפנימי של הילד, ולכן כנראה האופן שבו הוא מתנהל, בנסיבות הקיימות, הוא האופן המגן עליו ביותר.

:סרטון

:ביבליוגרפיה

אריאלי, ג' (2012). עקרונות יסוד במפגש עם תלמידים בסיכון לנשירה. ביטאון מכון מופ"ת, גיליון 49, 92-96

מור, פ' (2006). לראות את הילדים, מדריך ליצירת סביבה חינוכית מגדלת לתלמידים בסיכון. ירושלים:עמותת אשלים מיסודה של ג׳וינט ישראל, אשלים הוצאה לאור.

קוהוט, ה׳ (1993). כיצד מרפאת האנליזה. תל-אביב: הוצעת עם עובד.

לסרי, ד׳ (2009). אל הממשות. חיפה: פרדס הוצאה לאור.