רפורמה בבחינות הבגרות

בחינות בגרות על מה כל המהומה

???

למה צריך רפורמה

מנציחות את הפער בין ישראל המבוססת לבין "ישראל השנייה"י

ניסיון להתאים את הבחינות לאג'נדה של שר החינוך

חילופי שילטון תחופים מביאים אג'נדות חדשות כל פעם

מטרות בחינות הבגרות

אין באמת מטרות ידועות למערכת החינוך כי לא נקבעו סידרי עדיפויות לאורך השנים מערכת החינוך מטלטלת בין שתי מטרות מנוגדות: י שוויון מול מצוינות

מטרת בחינות הבגרות, מכילה ניגודים פנימיים

אחדות

אינבידואליזם

שיוון

מצוינות

מטרה אחת נותרה עקבית: להביא לעלייה בשיעור הזכאים לתעודת בגרות

סקירה היסטורית

הקמת ועדה מיוחדת של מחלקת החינוך של הועד הלאומי שקבעה את מתכונת הבחינות בסוף כיתה י"ב מטרתן: לשמש מדד לצורך קבלה לעבודה או ללימודים במוסד להשכלה גבוהה

הסכם הכרה בתעודות הבגרות של האוניברסיטה העברית והטכניון

עם קום המדינה משרד החינוך מאמץ את ההסכם עם האקדמיה

תעודת גמר במגמה ראלית וספרותית

1936-7

1935

1933

1949

הבחינות מודדות ידיעות שחלקן אינן רלוונטיות החינוך התיכון אינו יכול להיחשב פרוזדור לאוניברסיטה כשרק כ-22% מכלל הלומדים בו מגיעים אליה

הבחינות יוצרות התרגשות ועצבנות מיותרות – מורה יכול להעריך מהן ידיעות תלמידיו גםבלעדיהן

1938–1939 טענות וביקורת

מסקנות הוועדהיש להקל בבחינות בעיקר בחומר המכוון לזיכרוןהמצב נותר על כנו גם עם הקמת המדינה

הרחבת מגוון המגמות וניתנת אפשרות לכתוב חיבור שנתי במקום אחת הבחינות

צמצום מספר הבחינות בתי-הספר נחלקו לבתי-ספר מוכרים, שציוניהם הפנימיים השנתיים נחשבו %50 מציון הבגרות – "ציוני מגן", ולבתי-ספר בלתי מוכרים (שציוניהם לא הוכרו לחישוב)

1965

תעודת גמר ממשלתית ניתנה למי שלא עמדו בכל בחינות הבגרות

תעודת בגרות הוכללה גם בחינוך המקצועי

הוחלט להקל את הבחינות

הוחלט לאפשר למספר גדול ככל האפשר של תלמידים לסיים את כיתה י"ב ולהגדיל את מספר הזכאים לתעודת בגרות

מתכונת הבחינות: חמש בחינות חיצוניות, אחת מהן ברמה מוגברת ושני מבחנים פנימיים

החינוך העל יסודי משנה פניו

מעבר ליחידות לימוד, ריבוי מקצועות ותוכניות לימוד ביטול מסלולי העיוני ומקצועי חוזר מנכ"ל תשל"ה הפך למסמך מרכזי, שעל-פיו פועלת החטיבה העליונה עד היום

:מתחילים לדבר על רפורמה שבמסגרתה שוקלים

...

לבטל את בחינות הבגרות

ועדת שילד

בשנת 1977 מינה שר החינוך, זבולון המר, ועדה לבחינת סוגיית בחינות הבגרות ותעודות הבגרות הוועדה הציבורית הראשונה שדנה בליקויים בתוכנם של שאלונים ושל שאלות ובדרכי ההערכה, ולא רק במתכונת הבחינות ובמשמעויות הפוליטיות-החברתיות שלהן המלצותיה צמצום מספר השאלונים, בפרט כאשר הם מיועדים לקבוצות זעירות של נבחנים הקמת מרכז שיחקור וישפר את השאלונים (בעקבות המלצה זו הוקם ב-1981 המרכז לבחינות בגרות) ניסוח השאלות כך שלא יתמקדו בשינון בלבד אלא גם בהפעלת כלים אינטלקטואליים הגדרת אמות מידה להערכת התשובות, הן למורים הן לתלמידים

נקוה שעכשיו סוף כל סוף מרוצים והגענו למנוחה ולנחלה

80%

אז זהו, שלא

תוכניות לימודים ייחודיות ביוזמת בית-הספר ובפיתוחו, הטעונות בדיקה ואישור של משרד החינוך. למורים ניתנה הסמכות להכין שאלון לבחינה או להציע דרך חלופית להערכה ב-1988 הונהגו שינויים במתכונת הבחינות והוגדרה חלוקה נוספת של הבחינות

המוסדות להשכלה גבוהה יקבלו רק תלמידים שנבחנו ב-4 יחידות לימוד שפה זרה וב-3 יחידות לימוד אנגלית לפחות

מקסימום יחידות הלימוד שהותר לתלמיד להיבחן בהן הועלה מ-25 ל 32

תוכניות ייחודיות הוכפפו לאישור ועדה משותפת לוועדת הקבלה

משרד החינוך מפעיל תוכניות להעלאת שיעור הזכאים לתעודת בגרות. חלק מהתוכניות כוון לעידוד תלמידים המוגדרים "קבוצות סיכוי".י 1990 פריסת בחינות הבגרות על פני שבועות אחדים הגדלת מספר השאלונים ומתן אפשרות לעולים להיבחן בלשונם 1991 הפחתת מספר השאלונים 1992 מנכ"ל משרד החינוך, זבולון אורלב, ממנה ועדה ציבורית מייעצת – ועדה לנושא מועדי בחינות הבגרות הוועדה מפרסמת את המלצותיה ובהן

חייבים ועדה מייעצת

צמצום הדרגתי של מספר הבחינות החיצוניות

הגדלת מספר הבחינות הפנימיות, המתקיימות במסגרת בית-הספר

2018

ללמוד איך ללמוד- משינון ללמידת עומק

Title 2

לסיכום מה לא טוב

מדכאות יכולת אינטלקטואלית מתעסקים בבחינות עצמן ולא בתכנים הנלמדים

מעלה את רמת המתח, החרדה והלחץ במערכת כולה

ההתמקדות בבחינות יצרה עם הזמן לחצים על המערכת להורדת הדרישות והרמה של הבחינות

תופעות של הונאה בבחינות (שוחד, זיופים וכדומה)

מיומניות המאה 21 לא באות לידי ביטוי

האם הופכות בחינות הבגרות מאמצעי למטרה

ואז הגיעה הקורונה

2021

ועדת תירוש צפויה להמליץ בקרוב לשר החינוך יואב גלנט להשאיר את מספר בחינות הבגרות החיצוניות על חמש, כפי שהיה בתקופת הקורונהבנוסף, הוועדה מתחה ביקורת על התנהלות המשרד במשבר הקורונה תוך ציון חוסר הסכמות בין אגפים שונים במשרד, וכן על היעדר חיבור מספיק למוסדות החינוך בשטח הצורך להוריד את מספר הבגרויות נולד בעקבות הפערים הלימודיים שצברו תלמידי כיתות י"א-י"ב בשנת הקורונה במהלכה למדו בעיקר מרחוק. לפני תקופת הקורונה עמד מספר בחינות הבגרויות החיצוניות על כ-10-11 בממוצע, וכעת אם ההמלצות יתקבלו על ידי שר החינוך, מספרן ירד באופן קבוע לחמש

אולי באמת משהו חדש מתחיל