המפתח - חזרה

האתר נבנה ע"י נירית הרציג

המפתח/בשביס זינגר

לחצו על המפתח

***מומלץ לצפות מהמחשב***

.שלום, שמי בסי פופקין

.תודה ששאלתם

סיכומים וניתוחים

מידע עליי

:מידע עליי מהאקספוזיציה של הסיפור

אני איטית, לוקח לי שעתיים להתארגן לקראת היציאה לסופרמרקט. לפני שאני יוצאת - חייבת לנעול את המגרות ולהחביא את כל התכשיטים וניירות הערך שלי כדי שהפורץ לא ימצא אותם. אני גם שמה פתקים קטנים מתחת לדלת כדי לעשות לעצמי סימנים במקרה של פריצה, ובוץ בחור המנעול כדי שלא יציצו לדירתי. גם הוילונות אצלי תמיד סגורים כדי שאנשים לא יציצו עליי מבחוץ

אני אלמנה, בעלי-סם-נפטר לפני 20 שנה. אין לי ילדים ואין לי חברים. השכנים הם האוייבים שלי

אני פרנואידית, חושבת שכל העולם נגדי- ניסו לשרוף את הדירה שלי, לאנוס אותי, שמו שם עכברים וגוקים כדי שאברח משם

יש לי גישה שלילית כלפי העולם, אני חושבת שיצר האדם הוא רע מנעוריו - אנשים אוהבים לראות שגם אנשים אחרים סובלים ורע להם בחיים. ההוכחה שלי: כשהייתה תאונה בכביש - כולם התקהלו וציפו לראות דם וקורבנות

אני שכחנית - ומאמינה ששדים ורוחות מזיזים חפצים שונים ממקום למקום. למשל: שמתי את סיר המרק בארון, ולמחרת מצאתי אותו בארון

. אני מפוזרת - יש אצלי בלגן בדירה: מכתבים ועיתונים זרוקים בכל מקום

אני לא אופנתית - יש לי שמלה ישנה, כובע קש מעוך ונעליים ישנות

הסופרמרקט הוא מקום שרק השטן יכול היה להמציא. . המדפים גבוהים מדיי או נמוכים מדיי. יש שם יותר מדיי אנשים, לאישה כמוני קשה להסתדר עם זה. האורות מסנוורים, דלת הכניסה כבדה לי מדיי, ויש מגוון מוצרים כל כך גדול, עד שקשה לי להחליט מה לקנות. הכל כל כך מסובך לי. גם כאן בזבזתי שעתיים. יום קניות כזה לוקח לי כחצי יום: משלוש בצהריים התחלתי להתארגן ליציאה מהבית, בשעה חמש יצאתי לסופרמרקט, ובשעה שבע בערב סיימתי את הקניות

אני חושדת בכולם: ניסו לפרוץ לדירה שלי, אני לא שמה כסף בבנק,ניתקתי את הטלפון כדי שלא יתקשרו אליי וינסו להוציא ממני סודות

יש לי המון כסף מהחברות שבעלי ז"ל ניהל. אבל אני לא טורחת לבדוק מה הסכומים שמגיעים אליי כל חודש ולנהל את זה

השכונה שבה אני גרה אינה טובה. יש שם שודדים, גנבים וזונות. יש גם הרבה רעש, סירחון, בדלי סיגריות זרוקים, עיתונים על המדרכה, עשן, לכלוך, צעקות, ומהגרים גסי רוח ללא חולצה שצועקים על נשותיהם ההרות ברחוב

המשך

אין לי בעיה להטריח את כולם. שלחתי מכתבי תלונה למטרה, לאפ בי איי, לנשיא, אבל אף אחד אינו מתייחס אליי ברצינות

הבריאות שלי אינה טובה ואני מוזנחת. רגליי נפוחות, קשה לי ללכת אבל איני רוצה להשתמש במקל הליכה, איני רואה טוב אבל קשה לי להגיע לרופא, בשערי יש המון צבעים, כי מזמן לא סידרתי ולא צבעתי אותו, יש לי כאבי מפרקים מדיי פעם

דף התחלה

:מידע עליי לאחר המשבר שעברתי

גישה חיובית: יש אנשים טובים בעולם. עבר לידי איש שחור שיכור, והוא לא עשה לי כלום, מישהו אמר לי "בוקר טוב ". אני בטוחה שאנשים לא יתנו לי למות ברחוב

לאחר שהמפתח לדירתי נשבר - הייתי בטוחה שחיי נסתיימו. לא העליתי בדעתי את האפשרות לבקש עזרה מהשכנים שלי. השארתי את שקיות הסופרמרקט על יד הדלת, בידיעה שמישהו יגנוב אותן, והלכתי לחפש חנות לשכפול מפתחות. לא מצאתי חנות כזאת, רגליי כאבו (הצטערתי על כך שלא לקחתי את מקל ההליכה שלי ואת משקפיי), ולבסוף הגעתי לכנסייה סגורה ונרדמתי על המדרגות שלה. ישנתי שם בלילה. כשהתעוררתי גיליתי דברים חדשים

הרחובות של ניו יורק נראו לי שונים עכשיו. ריח של עשב וקפה היו דומיננטים עכשיו בבוקר

עדיין נשארו לי קצת אמונות טפלות: פרפר לבן - פירושו שמישהו נולד עכשיו, בועת סבון - פירושה שמישהו מת עכשיו

הארנק שלי לא נגנב- לא כולם גנבים

השכנים הם אנשים טובים, שכן פותח עבורי את דלת המעלית, השכנה שמרה את מוצרי החלב אצלה במקרר כדי שלא יתקלקלו, והשרת פתח עבורי את הדלת עם המפתחות הרזרביים שלו. חבל שלא ביקשתי ממנו לעזור לי אתמול. לא הערכתי אותם כראוי

יש טבע יפה מחוץ לבית - גיליתי את השמים, הירח, הכוכבים

נזכרתי בבעלי סם ובהוריי -ושאלתי את עצמי - למה לא ביקרתי בקבר שלהם בכל השנים שחלפו

המפתח השבור הוא הדבר הכי טוב שקרה לי לאחרונה, כי דווקא בגלל זה גיליתי מחדש את העולם וכל הגישה השלילית שלי השתנתה. למדתי לבטוח באנשים ולא לפחד, ואני שמחה ומאושרת עכשיו

התחלתי לחשוב על אלוהים - במקום אמונות תפלות . כעת התפללתי תפילת "שמע" . ביקשתי מאלוהים שיסלח לי על חטאיי, למרות שלא מגיעה לי מחילה

הדירה שלי נראית בעיני אחרת, היא מצחינה, חשוכה, מסריחה ומחניקה. איך הסכמתי לחיות ככה עד עכשיו

עשיתי חשבון נפש: שאלתי את עצמי -בת כמה אני? מה השגתי בחיים שלי? למה לא יצאתי לבלות, למה לא טיילתי בעולם? למה לא נתתי כסף לצדקה? אולי אוכל להינשא שוב ולהנות מהחיים

דף קודם

התחלתי לרחם על החיות מסביבי: חתול שחור הוא בסך הכול יצור מסכן שרוצה לאכול! פעם חשבתי שהוא מביא מזל רע. היונים ברחוב - גם הן צריכות לאכול. פעם חשבתי שהן מיותרות ברחובות, שהן תורמות ללכלוך שלו

דף התחלה

המפתח - תרגול וחזרה למבחן

דף קודם

בוחן בקיאות

מבדק עצמי 2

משחק לתרגול

סיכום

קליפ הסבר על רעיונות מרכזיים

האזנה לניתוח הסיפור

קליפ הסבר על בסי (שיעור)

מצגת 2

מצגת רעיונות מרכזים

KAHOOT

דף הבית

המשך

סיכום באנגלית

דף הבית

סיכום באנגלית

חזור

מוטיב המפתח

דף הבית

סיכום באנגלית

חזור

דף הבית

חזור

דף הבית

דף הבית

דף הבית

דף הבית

דף הבית

האזנה לניתוח הסיפור

חלק א

חלק ב

דף הבית

דף הבית

לחצו על המלבן למעבר לחידון של קהות

דף הבית

תשובות

דף הבית

ד ב

11 12 13 14 15 16 17 18 19 20

21 22

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

ג ב,ג,ה ב,ג,ה ב א ג ד ג ב א

ג ד ב ד ב א,ב,ו ד ג ד ב

דף קודם

דף הבית

נא לגלול למטה