סיאנס

סיאנס

מגישה: אגם מלול

תוכן עניינים

פרק ראשון- מהו סיאנס?

פרק שני- איך מתבצע סיאנס וחוקיו

פרק שלישי- ייצוג של סיאנס בתרבות

פרק רביעי- ייצוג של סיאנס בקולנוע

מבוא העבודה

נושא העבודה הוא על הסיאנס. הסיאנס הוא סוג של משחק כדי לדבר עם המתים, יש אנשים שלא מאמינים בזה וחושבים שזה רק משחק. אבל מצד שני יש אנשים שמאמינים. בחרתי בנושא זה כי זה מעניין אותי לדעת איך הסיאנס הולך, האם באמת אפשר לתקשר עם המתים, ואם זה חיוני לדבר עם המתים.

? מהו סיאנס

סיאנס הוא טקס שבו המשתתפים מנסים להעלות נשמה של אדם שמת ולתקשר איתו. הטקס הוא עניין מיסטי ומערב בני אדם עם כוחות על-טבעיים. בעברית נקרא הסיאנס "העלאה באוב". יוצרים בו קשר עם נשמות של אנשים מתים, בדרך כלל מי שאחד הנוכחים הכיר, תוך ניסיון לקבל מהם מסר או הכוונה. לעתים הכוונה היא סתם ליצור קשר עם רוחות, מתוך סקרנות או שעשוע

איך מתבצע סיאנס וחוקיו

שלב 1 לפני שאתם מתחילים את הסיאנס, עליכם לאסוף דברים שיאפשרו לרוחות לאתר אתכם. כדי שרוחות המתים יוכלו לאתר אתכם, עלייכם להשתמש בחפצים גשמיים שישמשו להם כמגדלור ויאפשרו להם לאתר אתכם

שלב 2 .ביחרו במרחב נקי ושקט, וטהרו אותו מאנרגיות שליליות באמצעות הרחקת חפצים ואנשים שליליים ממנו. טהרו את אזור הזימון באמצעות מדיטציה, זמירות דתיות או הדלקת נרות

שלב 3 כשהמקום מוכן, כנסו את חבריכם למקום המטוהר. הדליקו נרות ועמעמו את האורות, כדי להבטיח מצב רוח מרומם שלא יצור במקום אנרגיות רעות. התחילו במדיטציה מודרכת משותפת, כדי להכניס את כל המשתתפים למצב רוחני גבוה ומשותף

שלב 4 אחרי המדיטציה, קראו בשם הרוח שאתם מנסים לזמן והפצירו בה להופיע. בנקודה זה, על כל המשתתפים להחזיק בחפץ הגשמי ביחד, ולהפציר ברוח להופיע. בנקודה זו הרוח תופיע, והיא תרעיד את החפץ הגשמי שאתם מחזיקים. באמצעות הרעידות הללו תוכלו לתקשר עם הרוח, לשאול אותה שאלות ולקבל תשובות מדויקות

ייצוג של סיאנס בתרבות

הזיקה של נושא הסיאנסים לנושא הדת הינו דבר שמטיפים דתיים שונים נוהגים להדגישו ולטפחו. אם סיאנס באמת "מעלה רוחות של מתים", הרי שמכאן נובע שיש לכאורה סוג של חיים לאחר המוות. אם נוסיף על כך את חינוכנו הדתי מגיל צעיר על ברכי נושאים כגון "גן עדן" ו-"גיהינום", ואת נטייתנו הרגשית הטבעית להאמין בהם ובדומיהם, הרי שקל יחסית לאנשים בעלי רקע מתאים אשר נחשפים לנושא, להשתכנע (ו/או לשכנע את עצמם) בצורך באמונה הדתית המקורבת להם בקרב היהדות, היהדות הדתית דווקא אוסרת על קיום "קשר עם הרוחות" ובכלל זה על קיום טקסי סיאנס. בעוד ש- "העלאת רוחות באוב" מוזכרת כבר בתנ"ך (למשל, סיפור העלתו באוב של שמואל על ידי שאול), הרי שהאמונה הרווחת בגן עדן ובגיהינום נולדה בתקופות מאוחרות יותר. למעשה, כל עניין יחסה של הדת לספיריטואליזם הוא דואלי, בבחינת "כבדהו וחשדהו". סוג כזה של יחס לכשעצמו מהווה תמריץ למאמין הדתי הפוטנציאלי, כאילו "יש דברים בגו מאחרי הקלעים", וכדאי לו להצטרף לצד "הטוב"

ייצוג הסיאנס בקולנוע

סרט האימה הקלאסי "מגרש השדים" שיצא לאור בשנות השבעים, תרם רבות להחדרתם של מושגים כגון "רוחות" ו-"דיבוק" אל תודעתם של קוראים תמימים רבים בסיפור האמריקאי פתרו כמובן כמרים, צלבים ומים קדושים את "הבעייה". כאמור, זה החלק הפחות מעניין. הדיון המרתק יותר מתחבט, לדוגמא, ביכולתו של אדם לחוש, וגם להפגין כלפי חוץ, סימנים שלמד עליהם קודם לכן בהקשר כלשהו (דתי למשל, אבל לא רק), כאשר מוחו נתון בסוג של היפנוזה עצמית. אפילו אם סימנים כאלה יכולים להיות קיצוניים (לדוגמא: דורשים כוח פיזי מעל למקובל). יכולת זו, ידועה למעשה לכולנו זמן רב. היפנוזה משמשת מזה שנים רבות, הן לצרכי בידור והן לרפואה ולטיפול אין עוררין על כך שבטקסי הסיאנס, לפחות אלה המערבים כוסות, הכוס אכן זזה. כדאי לשים גם לב לפרטים השוליים הבאים: הכוס זזה רק כאשר נוגעים בה; הכוס זזה באותם פרקי זמן בהם מצפים ממנה לזוז הכוס "מעבירה מסרים" בדיוק בשפתם של המשתתפים הכוס "מעבירה" פעמים רבות מסרים שהמשתתפים מצפים לקבל או דומים להם

סאונד בסרטי אימה

בסרטי אימה סאונד הוא אחד המאפיינים המרכזיים. ישנם קולות הנראים על המסך on screen וקולות שנמצאים מחוץ למסך off screen. אפקטים קוליים יכולים לעורר פחד בסרטי אימה. אנו נוטים לפחד ממה שאיננו רואים יותר ממה שאנו רואים ומכאן מגיע השימוש בקולות מחוץ למסך. קול חריקת דלת יפחיד יותר מאשר אם נראה מישהו מתגנב דרכה. מפה ניתן להסיק שהפסקול הוא המרכיב המרכזי לפחד בסרטי האימה. הפס קול בסרטי אימה משמעותי אף יותר בסרטי אימה אילמים שבהם הפס קול הוא הסאונד היחידי.

סגנון צילום בסרטי אימה

-לצלם דרך דברים או חפצים חלק מיוצרי סרטי האימה נמשכים לקלוזים קיצוניים, אך לדעתי ביצוע ההפך הוא יעיל בהרבה. במקום למלא תמיד את המסגרת שלך בפנים של השחקנים שלך (רק בגלל שהיא נראית אינטנסיבית), אתגר את עצמך להרחיב.

-לחשוף פחות מידי בסרט אימה, תת-חשיפה יכולה להיות יעילה ביותר מכיוון שהוא ישאיר יותר אזורי מסגרת בצללים וייצור תחושה מסתורית יותר.

-להשתמש באובך שימוש בכמות אובך (או ערפל) בטוב טעם יכול להוסיף הרבה מרקם לסצנה. זהו אחד הטריקים העתיקים ביותר בספר, אך עדיין משתמשים בו כמעט בכל סט (ומסיבה טובה). אין שום תחליף למראה ולתחושה שאובך יכול להביא לסצנה , וזה יעיל במיוחד כשמדובר בז'אנר האימה.

-שימוש בצבעים הצבע האדום במיוחד יכול להיות יעיל באמת לזוועה, מכיוון שהצבע האדום יכול באופן טבעי לגרום לצופים לחוש עצבניים.

-זוויות מיוחדות הדוגמה הברורה ביותר לזווית ייחודית שעובדת היטב לאימה היא ההטיה ההולנדית, אם כי כמעט כל זווית לא שגרתית יכולה לעזור לשחק באווירת בסרט.

Veronica

בסצנה רואים את ורוניקה וחברותייה עושות סיאנס במרתף של הבית ספר בזמן ליקוי חמה. הן רצו לזמן את אביה של ורוניקה אבל המצב רק הסתבך...

Ouija: Origin of Evil

בסצנה רואים את האימא, הילדה הגדולה והקטנה מנסות לתקשר עם האבא שלהן והילדה הקטנה מסבירה להן שאפשר לראות את הרוחות הנמצאות בחדר דרך העינית.

ouija

בסצנה רואים את ליין צופה בסרטון שדבי, חברתה, צילמה כשהייתה לבד בבית ועשתה סיאנס לבד. דבר שאסור לעשות לבד לפי החוקים.

מסקנות מהעבודה

למדתי מהעבודה שאם לוחות סיאנס לא היו מופיעים בסרטי אימה אז לא הייתה משמעות לסרט עצמו. בשביל שיהיה תוכן בסרט צריך שיהיה את הלוח כדי להבין איך מתחילה כל העלילה ולמה התופעה של השדים והרוחות מתקיימת