"המחזה "הקמצן

"המחזה "הקמצן ופרזנטציה מגישה: מישל קדינוב

עולם התיאטרון הוא עולם מגוון המורכב ממחזות נהדרים ועד להצגות מרהיבות המהוות חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית והעולמית. התיאטרון מוקף בהרבה סוגים שונים של ז'אנרים(תחום תוכן של יצירה) שנותנים עומק ותוכן להצגה/המחזה שאנו צופים. ז'אנר הדרמה עוסק בקונפליקט(מאבק) בין שני שחקנים. הקונפליקט יכול להתבטא בעלילה, סגנון הלבוש של השחקנים ועוד. הדרמה היוונית נוצרה ביוון כאשר נערך טקס לכבוד האל היווני דיוניסוס. בז'אנר זה הקונפליקט בא לידי ביטוי בדיאלוג(דו שיח) בין השחקנים או במונולוג(שחקן יחיד). הז'אנרים שהצגתי לכם פה בהתחלה, הם רק חלק מהז'אנרים שיכולים להופיע במחזה או הצגה בתיאטרון. המחזה מכיל ברובו דיאלוגים ומונולוגים. לרוב המחזה בנוי מחמש מערכות: פתיחה, סיבוך, שיא, התרה(פתרון הקונפליקט) וסיום. בתיאטרון, ישנם 2 סוגי דרמה עיקריים: טרגדיה וקומדיה. עלילת הטרגדיה עוסקת ברגשות אנושיים כמו אהבה. העלילה בטרגדיה היא רצינית וכוללת בתוכה התלבטויות ומשברים, ותמיד מסתיימת באסון עצוב. קומדיה היא כינוי למחזה עליז. בז'אנר הזה, השחקנים מציגים קטעים דרמטיים משעשעים, רוקדים ושרים בלשון בוטה, ומאפיינים את חיי היומיום שלנו. לסיום, עולם התיאטרון מגוון ובהחלט מהנה, מלמד ומסקרנן ביותר

מ ב ו א

קומדיה דל'ארטה הוא סגנון קומי שהתפתח לראשונה במאה ה-15 באיטליה. כינוי זה נוצר כדי להדגיש שהמשחק בז'אנר הקומדיה הוא לפרנסתם. בקומדיה הדל'ארטה לכל שחקן קבוע היה מסכה, סגנון לבוש, שפת גוף וצורת משחק משלו. המאפיין העיקרי בקומדיה זו היה האלתור, השחקנים היו מאלתרים כל עוד היו מתבססים על עלילה קבועה וכמה דמויות סטיריאוטיפיות(דמויות עם דפוס החוזר על עצמו) מוכרות. הקומדיה דל'ארטה משלבת בתוכה מוטיבים(רעיונות עיקריים) שונים ומגוונים מתקופות היסטוריות שונות כגון: קרנבל המסיכות השנתי בונציה ורומא העתיקה. קומדיה דל'ארטה זכתה להצלחה רבה במאה ה-16 וה-17 והשפיעה רבות על עולם התיאטרון, ועל מחזאים שונים, שבראשם היה המחזאי מולייר הצרפתי המוכר לנו כאשר כתב את המחזה "הקמצן" המפורסם

קומדיה ד 'ל א ר ט ה

שם מלא: ז'אן בטיסט פוקלןכינוי: מולייר מקום לידה: פריז תאריך לידה: 15 בינואר 1622 עיסוק: מחזאי שפת דיבור: צרפתית שנת פטירה: 1673 גיל פטירה: 51 משך פעילות: 30 שנה מקום פטירה: פריז

מו ל י י ר

מחזותיו של מ ו ל י י ר

מולייר הציג במחזותיו את אופי האדם, ובעיקר את תכונותיו השליליות. במחזה "שונא הבריות" שמולייר יצר, מסופר על שיח בין אדם ששמו אלצסט- אדם כנה וטוב ששונא צביעות, לבין אדם ששמו פילינט- נוטה להתפייס עם אחרים ונוח לבריות(אדם חברותי). אלצסט טוען כי כל האנשים מגעילים חוץ מכמה שמגעילים יותר. המסר במחזה הואשאדם שלא מוכן להתפשר(הגמיש את עמדתו המקורית כדי להגיע להסכמה עם עמדה מנוגדת) עם החברה, יחיה את חייו לבד ובבדידות. ישנם המון מחזות שנוצרו ע"י מולייר המדברים על החיים האמיתיים, והמחזה "שונא הבריות" הוא אחד מהם. בכל אחד ממחזותיו- יש מוסר השכל

עלילת מחזה ה ק מ צ ן

מחזה"הקמצן" מדבר על אדם ששמו הפרגון- אדם בורגני(ממעמד גבוה), קמצן וזקן. הרפגון רוצה לגרום לביתו אליז להינשא לאנסלם המבוגר והעשיר בניגוד לרצונה. אליז באותה תקופה מאוהבת בואלר, המשרת בביתם. הרפגון רוצה לגרום גם לבנו קליאנט להינשא לאלמנה עשירה, בעוד הוא מתכנן להינשא לאישה צעירה ששמה מריאן, המאוהבת בבנו. ילדיו של הרפגון חושבים איך למנוע את תוכניותיו של אביהם, ומבקשים את עזרתה של פרוזין, המתווכת בין הנישואים של הרפגון ומריאן. פרוזין משכנעת את אמה של מריאן להרשות לבתה להינשא לבנו של הפרגון במקום להרפגון. הפרגון מגלה על אהבתו של בנו למריאן, ואינו מוותר על מטרתו. המשרת של הפרגון לה-פלש כועס על קמצנותו של הפרגון, גונב את כספו ונותן לקליאנט. הרפגון מחפש מי גנב את כספו, ומפליל את הטבח והרכב שלו מר ז'אק בגניבה. הרפגון חוקר גם את ואלר, אהבתה של אליז, בתו, וכך מגלה את אהבתם. כדי שואלר יינצל מעונש מוות, הוא מספר כי הוא בנו של אציל, ושאיבד את בני משפחתם בסערה, וכך מתגלה כי אנסלם העשיר הוא האציל המדובר, ובנו וביתו הם ואלר ומרין. אנסלם נותן את ברכתו לנישואים של ילדיו, וקליאנט דורש מאביו שייתן גם את הסכמתו, ולאחר מכן יקבל את כספו הגנוב. המחזה מסתיים בהסכמה של הרפגון וקבלת כספו, ושני הזוגות הצעירים מתחתנים הסוף

כדי לראות הסברים על כל דמות צריך ללחוץ על הריבועים

הרפגון

אילן י ו ח ס י ן

ולר

מריאן

קליאנט

אליז

אנסלם

פרוזין

מר סימון

מר ז'אק

לפלש

קצין משטרה

ברנדוואן

מרת קלוד

למרלוש

האומן- פרנץ אנטון בוסטלי שנה- בין 1723 ל1763 היכן פורסם? במוזיאון ויקטוריה ואלברט שבמערב לונדון

מיצג א ו מ נ ו ת י

בחרתי במיצג זה מפני שבקומדיה דל'ארטה היו דמויות מסוימות, ולכל דמות הייתה מסיכה ואופי משלה. אחת מהדמויות הללו היא הפנטלונה- דמות סוחרת, קשישה עם גב כפוף, קמצנית, חשדנית, תמיד מרמים אותה, ולרוב היא האב במשפחה ואביה של האהובה או המחזר שלה. מקור הדמות מוונציה. מסיכת הפנטלונה להדגמה

התעניינתי מאוד בנוגע לסוגי המסיכות בקומדיה דל'ארטה והחלטתי לחקור טיפה על אחת

הדמויות: ואלר ואליז תכונת אופי בולטת אצל אליז- חוששת. אפשר ללמוד על אליז שהיא חוששת שאביה לא יתן את הסכמתו לנישואיה עם ואלר תכונת אופי בולטת אצל ואלר- נחוש. ניתן להבין על ואלר כי הוא נחוש בדעתו להוכיח להרפגון שהוא ראוי להינשא לאליז

תמונה ראשונה תמונה שנייה תמונה שלישית

הדמויות בתמונההראשונה השנייה והשלישית

הדמויות: קליאנט ואליז תכונת אופי בולטת אצל אליז- תומכת. אליז תומכת באחיה כשסיפר על אהבתו ולא מפקפקת בו כמו שקליאנט חושב שאביו מפקפק ברגשות שלו ושל אליז תכונת אופי בולטת אצל קליאנט- מורד. קליאנט מורד באביו מפני שהוא לא סובל את הקמצנות שלו ואת החוסר רגישות לרגשות של ילדיו

הדמויות: הרפגון ולה-פלש תכונת אופי בולטת אצל הרפגון- חשדן. הרפגון חושד שלה-פלש הוא האדם שגנב את כספו תכונת אופי בולטת אצל לה פלש- בטוח בעצמו. למרות שלה פלש לא מבין למה הרפגון מאשים אותו- הוא מדבר בביטחון עם הרפגון כדי לנסות לשכנע אותו שהוא לא אשם בדבר

לאיזה דמות הכי התחברתי? תלחצו על העיפרון

תמונה ראשונה: ואלר מדבר עם אליז בנוגע לאהבתם הסודית. אליז מתוחה כי היא חושבת שאביה לא יאשר את נישואיה עם ואלר והיא מבקשת מואלר לפתח את האמון של אביה בו. ואלר מבקש מאליז לנסות לגייס את אחיה למשימה(המשימה היא לגרום להרפגון לאשר את הנישואים של אליז וואלר) תמונה שנייה: קליאנט מספר לאליז על אהבתו הרבה למריאן ועל הרצון שלו לעזור לה עם המצב הכספי שלה ושל אימה. אליז מתעניינת. קליאנט מוסיף שהקמצנות החולנית של אביהם היא הבעיה וזוהי הסיבה מדוע הוא לא יכול להינשא למריאן, ולכן הוא מבקש מאליז להצטרף למטרה שלו- אם אביהם יתעלם מהרגשות שלהם, הם יעזבו אותו וקליאנט ינשא למריאן. בתמונה זו קליאנט עדיין לא יודע שאליז מאוהבת בואלר תמונה שלישית: הרפגון כועס על לה-פלש כי הוא חושב שלה-פלש גנב את כספו. לה-פלש לא מבין למה הרפגון מאשים אותו, ומנסה להסביר להרפגון שהוא לא גנב שום דבר וכי הוא רק מחכה לבנו. הרפגון עדיין ממשיך לתחקר את לה-פלש ולבסוף, לאחר שהבין שלה-פלש לא יודה בגניבה(כי הוא לא גנב), הוא סיים את השיחה בכעס עליו

עלילה ב ק צ ר ה

אמצעים ק ו מ י י ם

אמצעי ראשון- ניבולי פה(קללות). בתמונה השלישית הרפגון מקלל את לה-פלש בגלל הכעס הגדול שלו בנוגע לגניבת הכסף: "...פושע בן כלב שכמוך

"!

אמצעי שני-הגזמה. הגזמה היא כאשר אדם מתאר דבר בצורה מוגזמת. כאשר הרפגון מתחקר את לה-פלש בתמונה השלישית, הוא חושד בו בצורה מוגזמת ולא נותן לו ללכת, אפילו אם אין לו הוכחות שלה-פלש הוא הגנב:"זה בדיוק מתאים לך, רמאי שכמוך, לשאול למה...אני לא מוכן שיסתובב לי פה כל הזמן מישהו שמרגל אחרי העניינים שלי, בוגד שדוחף את העיניים המתועבות שלו לכל דבר שאני עושה, שחומד את כל מה שיש לי, ושמחטט בכל פינה כדי לראו אם יש משהו שהוא יכול לגנוב….המכנסיים הרחבים האלה אידיאליים בשביל להסתיר סחורות גנובות, הלוואי שאפשר היה לתלות את כל מי שלובש אותם

(תמונה שלישית)

קטע מתוך המחזה(לא בעברית אבל יש כתוביות) שבו מוצגת ההגזמה של הרפגון בנוגע לכסף הנגנב לחצו על הנורה לסרטון

חלק יצירתי- חדר בריחה*לפני שמשחקים, תחכו קצת זמן העיצוב של המשחק צריך זמן להתעדכן לחצו על הסימן שכאן כדי להגיע למשחק

תהליך העבודה-רפלקציה

בגלל שעבדתי לבד, הייתי יכולה לעבוד על העבודה בכל זמן פנוי שהיה לי, ככה שהיה לי הרבה יותר זמן לעבודה. התחלתי בלחפש דברים מהאינטרנט ונעזרתי בעיקר בתסריט של המחזה. לפני שהתחלתי לעבוד עם התסריט, היה לי חשוב לקרוא את התמונות הראשונות בבית ולא רק בכיתה וככה גם היה לי פחות קשה במשימה של התמונות הראשונות.המחזה היה מאוד מהנה וגם קצת מצחיק

פרזנטציה

תובנתי היא שקמצנות-תכונה בולטת שיש לרוב האנשים, יכולה להוביל לסכסוכים בסביבתו של האדם הזה, אם הוא לא יידע להתחשב גם ברגשות האחרים, ולא רק ברגשות שלו עצמו. אני לא חושבת שאפשר להגדיר את התכונה הזו כרעה או טובה, אך אם היא לא פוגעת באחרים, היא תכונה לא מזיקה, ואפילו תורמת מבחינת חיסכון

לחצו על התמונה כדי לקבל עליה מידע

ציטוט מתאים: "..ואם הקשיים שלך דומים לשלי, אליז, אם אבא יתעקש להתכחש לרגשות שלנו, נעזוב אותו ונשתחרר מהרודנות והקמצנות הבלתי נסבלות שלו(קטע מהמחזה, מערכה ראשונה תמונה שנייה, דברי קליאנט עמוד 15)

הסוף