טקס יום הזיכרון לחללי צהל ולנפגעי פעולות האיבה תשפא אורט סינגאלובסקי

יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה תשפ"א. בסימן אחים שכולים

אנו מתכבדים לפתוח את טקס יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה תשפ"א. הנכם מתבקשים לעמוד להורדת הדגל לחצי התורן ולצפירה

יִזְכֹּור אלוהים אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו,הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים, חַיָּלֵי צְבָא-הֲגָנָה לְיִשׂרָאֵל,וְכָל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִיםבְּמַעַרְכוֹת הָעָם, וְכָל אַנְשֵי קְהִילִיַּות הַמּוֹדִיעִיןוְהַבִּיטָּחוֹן וְאַנְשֵי הַמִּשְׁטָרָה אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁםבָּמִלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל,וְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּבִּידֵי מְרָצְחִים מֵאִרְגּוּנֵי הָטֶּרוֹר.יִזְכֹּור יִשׂרָאֵל וְיִתְבָּרַך בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִיםוְחֶמְדַת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשָׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶשאֲשֶׁר נִסְפּוּ בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה.

השנה האחרונה הייתה מורכבת, שנה מלאה בחוסר ודאות, ריחוק חברתי והרבה בדידות. ביום הזיכרון אנחנו רוצים להיות יחד, להתחבק, להתחבר ולהתחזק ביחד. יום הזיכרון השנה יעמוד בסימן הזדמנות להתחבר. להתחבר לאחים שלנו, לחברים שלנו, לבני המשפחה שלנו ולצאת יחד למסע של זיכרון, הנצחה ואחדות. זו ההזדמנות שלנו. להתחבר. יחד. ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה עמותת "האחים שלנו" מחברת אותנו אל סיפורי הנופלים, אל הסיפורים שנשמעו, ואל אלה שעדיין לא. נזכור את כולם.

יום הזיכרון לחללי צבא הגנה לישראל. 73 שנים להקמתה של מדינת ישראל. בה' באייר תש"ח, הארבעה עשר במאי 1948, הִכריזו חברי מועצת העם על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל אחת לשנה ביום הזיכרון הלאומי זוכר עם ישראל כולו, בלב אחד, את חובו וּמַבִּיעַ אֶת רגשותיו לְבָנָיו וּבְנוֹתָיו שמסרו נפשם להשגת עצמאות המדינה וּלהבטחת קיומה

דבר מנהל קריית החינוך מייקל מאירוביץ

לא רואים בעיניים רק קופצים לאש מה כבר רצינו לבקש לקבל ולתת מה שיש להחזיק בידיים כל יום שעובר תמיד הוא ככה ממהר אני איש מאחר רק בלילות עולים קולות שאלות אבודות מחפשות תשובה מה שעוד לא בא רסיסים למה זיכרונות נמסים כמה שאני לא כיסיתי זה נכנס לי בתריסים אין על מי לשים את הראש גם אם לא שברתי, שילמתי לך תמצא על מי לכעוס אין אוויר בשמיים איך אפשר לנשום הכל תקוע במקום אבל עוד לא הפסקתי לחלום אז קפצתי למים כי צריך לשחות במים לא רואים דמעות במים ישקעו חולות שזוכרים רק בלילות עולים קולות שאלות אבודות מחפשות תשובה בקרוב זה בא

להקת "סינגלאב" בשיר "רסיסים " של רביב כנר מילים ולחן - אבי אוחיון וקרן פלס

"אני הולכת לגרום לאנשים לבכות"

ויש את האחים והאחיות / חלי ראובן אני כאן – לפני ואחרי הצפירה, מתבוננת בך ונפעמת השקט הזה, העמוק, שאלוהים נותן לאחים השכולים, הכוחות ששם בהם להחזיק את הלב של ההורים את חורבן הנפש שלהם בזמן שהם בעצמם התייתמו התבשרו התנפצו בזמן שחדר אחד נדם בהם, אני כאן לפני ואחרי הצפירה אולי תרצי לדבר או לשתוק על כתפי?

דְּבָרִים שֶׁאֲנִי לֹא יָכוֹל לִשְׁכּוֹחַ-נועם חורב רֵיחַ שֶׁל שַׁמְפּוֹ "פִּינּוּק" אַחֲרֵי הַיָּם הָרֶגַע בּוֹ הֵבַנְתִּי שֶׁאֱלוֹהִים בֶּאֱמֶת קַיָּים אִמָּא שֶׁלִּי מְטַגֶּנֶת חֲצִילִים בַּמִּטְבָּח הַגַּנֶּנֶת זוֹרֶקֶת אֶת הַצִּיּוּר שֶׁלִּי לַפַּח דְּבָרִים שֶׁאֲנִי לֹא יָכוֹל לִשְׁכּוֹחַ - "מֶמְשֶׁלֶת יִשְׂרָאֵל מוֹדִיעָה בְּתַּדְהֵמָה" אַבָּא שֶׁלִּי בּוֹכֶה, וַאֲנִי לֹא מֵבִין עַל מָה תַּפּוּחַ עַל מַקֵּל בְּיּוֹם הָעַצְמָאוּת שִׁיר גוֹטְלִיב מִ"לֹא כּוֹלֵל שֵׁירוּת" דְּבָרִים שֶׁאֲנִי לֹא יָכוֹל לִשְׁכּוֹחַ - אֵיךְ פִילָחְנוּ קְרָשִׁים בְּלַ"ג בָּעוֹמֶר בַּשְּׁכוּנָה קַעֲקוּעַ שֶׁל מִסְפָּר עַל יָד שֶׁל זְקֵנָה תְּמוּנָה שֶׁל בָּאבָּא-סָאלִי תְּלוּיָה עַל הַקִּיר מוֹדָעַת אֵבֶל עִם שֵׁם שֶׁאֲנִי מַכִּיר דְּבָרִים שֶׁאֲנִי לֹא יָכוֹל לִשְׁכּוֹחַ – אָח שֶׁלִּי חוֹזֵר עִם סִיכָּה שֶׁל צַנְחָן מַסְטִיק שֶׁהִדְבַּקְתִּי מִתַּחַת לַשּׁוּלְחָן שְׁטָר שֶׁל עֶשְׂרִים זָרוּק עַל מִּדְרָכָה

וְאוֹתְךָ

סמ"ר אלון אברהמי ז"ל בוגר בית ספרנו

מעצבן אותי הגעגוע-לי יה סין אנשים אומרים בים המים עמוקים, אבל זה אפילו לא חצי העומק של געגועי אלייך, לפחות לים יש חוף למרחקי הגעגוע אין גבולות, אני גוררת את הנבל למרומי מגדל, מגדל בו אין דבר זולת אור הירח, מנגנת שיר געגועים והמיתר נקרע, קורע את ליבי.

"אם לא אני אז מי" - מילים ולחן : אורי חתוכה , לזכרה של לין לבקוב ז"ל

רס"ל זיו בלאלי ז"ל, אחיה הבכור של מיכל, נפל במלחמת לבנון השנייה מירי קטיושות, בעת שיחידת המילואים שלו חנתה בכפר גלעדי לקראת יציאתה לקרב. הוא היה בן 29 בנופלו. התגייס ליחידה 8200, אחר כך הוצב בחטיבה 35 בגדוד 101. לאחר שחרורו משירות סדיר עבד בשירות הביטחון הכללי. את שירות המילואים עשה בחטיבת הצנחנים הצפונית. נפל באוגוסט 2006 מיכל בלאלי כותבת לאחיה זיו בלאלי ז"ל: זיווש, אח שלי, 13 שנים בלעדיך, ונראה כאילו הכול קרה רק אתמול. יום רודף יום, שעה, דקה, החיים נמשכים אך בעבורך הזמן עצר מלכת. אנו מתמודדים כל הזמן עם אתגרים חדשים, עומדים במבחנים, סבורים ובטוחים שנעמוד בהם בהצלחה גם בהמשך, אך זה לא פשוט. יודעים שאתה אתנו בכל שעה, דקה ורגע, מכוון ושומר, ומנסים להתעודד מכך. אנו משתדלים לשמור על אופטימיות, אך בפנים, החלל שהותרת הוא עמוק והזמן אינו מרפא. הגעגועים עזים ואין נחמה. אפריל 2019. עוד יום זיכרון, אך זיווש, אנו זוכרים אותך כל הזמן ומזכירים אותך בכל הזדמנות שיש. שוב נעמוד בצפירה, נשמע את שירי העצב בתחנות הרדיו, נצפה בשידורים הכואבים ונראה את תמונתך עם תמונות חללי מלחמות ישראל. ושוב נגיד את המשפט הקבוע "פשוט לא להאמין". ולאחר מכן, שוב יום העצמאות, ובמותך ציווית לנו את החיים. נעמוד זקופים, נחייך, נגיד לכולם ש"אין מה לעשות והחיים חזקים מהכול". הגעגועים עזים, החלל הוא עמוק, והזמן אינו מרפא. זיו, אתה חסר. אוהבת אותך וכל כך כל כך מתגעגעת.

איתי שפרן כתב על אחיו אלעד קחו לי אותם, את אלו שמגיעים ברגעים הכי לא צפויים, את אלו שצצים שוב באמצע היום ובלילה גם כאלה שמגיעים לפתע בראיונות עבודה או בנסיעות אינסופיות ברכבת או כאלה ששמורים למשחקי כדורגל מרגשים או לארוחות שישי. קחו אותם ותחזירו לי את השקט והשלווה בנפש ובלב תחזירו לי את ההורים שהיו לי לפני את אמא שפחות נעלבת ואת אבא פחות כועס קחו אותם ותחזירו אותו כאן, עכשיו ובמלוא הדרו. קחו את אלו שממאנים ללכת. מכאיבים ומרטיבים לי את הבגד. קחו את הארורים שבהם ותשאירו רק את הקטנים המצחיקים. קחו את הגעגועים האלו, האינסופיים, הנצחיים והכל כך כואבים ותחזירו לי אותו

אנחנו לא צריכים כבר יבשו עינינו מדמעות,ופינו כבר נותר אילם בלי קול. מה עוד נבקש, אמור מה עוד? כמעט ביקשנו לנו את הכל. את הגשם תן רק בעתו ובאביב פזר לנו פרחים, ותן שיחזור שוב לביתו, יותר מזה אנחנו לא צריכים.

כבר כיסינו תל ועוד אחד,טמנו את ליבנו בין ברושים. עוד מעט תפרוץ האנחה - קבל זאת כתפילה מאוד אישית. את הגשם תן רק בעתו,ובאביב פזר לנו פרחים, ותן לנו לשוב ולראותויותר מזה אנחנו לא צריכים.

כבר כאבנו אלף צלקות, עמוק בפנים הסתרנו אנחה. כבר יבשו עינינו מלבכות - אמור שכבר עמדנו במבחן. את הגשם תן רק בעתו, ובאביב פזר לנו פרחים, ותן לה להיות שנית אתו - יותר מזה אנחנו לא צריכים.

לשירת המנון התקווה הנכם מתבקשים לעמוד

תם טקס יום הזיכרון לחיילי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה תשפ"א