מגילת העצמאות

מגילת העצמאות

גבולות המנדט הבריטי

כ"ט בנובמבר 1947- גבולות החלוקה של ארץ ישראל למדינה יהודית ומדינה ערבית

הצבעה באום על תוכנית החלוקה- החלטה 181

ההכרזה על הקמת מדינת ישראל

הצדקות לקיומה של מדינת ישראל

הצדקות לקיומה של מדינת ישראל

הצדקות לקיומה של מדינת ישראל

ההצדקות מסבירות ומוכיחות מדוע יש ליהודים זכות להקים את מדינתם דווקא כאן בשטח של ארץ ישראל. ההצדקות מופנות כלפי מדינות העולם. ההצדקות מתחלקות לשלושה סוגים:

1. הצדקות היסטוריות- מציגות את הקשר העמוק של העם היהודי לארץ ישראל מוכיחות כי יש הקשר קיים שנים רבות, קשר עמוק ומשמעותי ולא משהו חולף. דוגמאות: הקשר של העם היהודי לארץ ישראל עוד בתקופת התנ"ך, לאחר שהוגלה העם מארצו לא חדל לשמור לה אמונים, תפילה ותקווה לשוב לארצו, העליות הציוניות הפרחת השממה, הבאת הקדמה לכל הישוב בארץ ועוד.
2. הצדקות בין לאומיות- מציגות אירועים שהתרחשו בעולם בהם ארגונים ומדינות שלא קשורות לעם היהודי, ואין להם שום אינטרס בכך שתקום מדינה יהודית, תומכות בהקמת מדינה יהודית. דוגמאות: הצהרת בלפור 2/11/1917 שבה הוכרה זכותו של העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי, החלטת עצרת האומות המאוחדות- כ"ט בנובמבר 1947 בדבר זכותו של העם היהודי להקים מדינה יהודית בארץ ישראל .
3. הצדקות טבעיות- הצדקה להקמת מדינה יהודית מתוך הזכות הטבעית והאוניברסאלית של כל עם להקים לעצמו מדינה. זכותו של העם היהודי להיות ככל העמים העומדים ברשות עצמם במדינה ריבונית. (הזכות לא להיות נרדף). הקמת בית לאומי לעם היהודי נחוצה על מנת להציל יהודים. דוגמאות: "זוהי זכותו הטבעית…", השואה שהתחוללה על העם היהודי ובה נטבחו שישה מיליון יהודים, שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי ותובעים את זכותם לחיי כבוד במולדתם.

חלקי מגילת העצמאות

ניתן לחלק את מגילת העצמאות לשלושה חלקים:

1. החלק ההיסטורי
2. החלק המעשי
3. החלק ההצהרתי

החלק ההיסטורי

סקירה היסטורית של האירועים העיקריים בחיי העם היהודי ובה פירוט ההצדקות לקיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. ההצדקות מתחלקות להצדקות היסטוריות, בינלאומיות וטבעיות. בחלק זה מודגש הקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ מולדתו ומוסבר מדוע מגיע לעם היהודי מדינה יהודית דווקא כאן בארץ ישראל, מתוך קשר היסטורי, רוחני, דתי וציוני.

החלק המעשי

בחלק זה מופיעה ההכרזה הרשמית על הקמת מדינת ישראל- "אָנוּ מַכְרִיזִים בָּזֹאת עַל הֲקָמַת מְדִינָה יְהוּדִית בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל", מדינה יהודית בארץ ישראל, נקבע שמה, "ישראל", וכן נקבעות רשויות השלטון המרכזיות של המדינה- מועצת העם=פרלמנט, ומנהלת העם= ממשלה, נקבע שתתבסס על חוקה.

החלק המעשי

החלק ההצהרתי

החלק ההצהרתי מתחלק לשני חלקים: א. פירוט אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית- פירוט של העקרונות המנחים של המדינה ,כמדינת לאום יהודית ודמוקרטית. כאן מציינים מה יהיה אופייה של המדינה וכיצד תנהג בפועל (שוויון דת גזע ומין, פתוחה לקיבוץ גלויות , שמירה על חירות צדק). ב. פניות לעולם- בחלק זה פונים לגורמים שונים בעולם במטרה לבסס את מעמדה של מדינת ישראל שקמה ולקרוא לשיתופי פעולה והבטחת קבלתה על ידי מדינות וגופים בינ"ל שיחזקו את ריבונותה. בחלק זה המגילה פונה למספר גורמים(פירוט בשקופית נפרדת)

החלק ההצהרתי (חלק א')

אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

ארבע פניות לעולם

1. אל המדינות החברות באומות המאוחדות- בבקשה לקבל את המדינה כחלק מהארגון ובכך לממש את החלטת כ"ט בנובמבר, לקבל את המדינה כמדינה לגיטימית, חוקית ולעזור בהקמתה.
2. אל הערבים תושבי מדינת ישראל- לראות במדינה היהודית כמדינה לגיטימית-חוקית, להכיר בה, לקחת חלק בבניין המדינה על יסודות של אזרחות מלאה ושווה וכן ייצוג בכל מוסדות המדינה.
3. אל מדינות ערב השכנות- להכיר במדינה היהודית כמדינה חוקית ולגיטימית, קריאה לשלום ולשיתוף פעולה למען פיתוח המזרח התיכון.
4. אל יהודי התפוצות, היהודים בעולם- קריאה לקחת חלק בהקמת המדינה, לעזרה ותמיכה בהקמת המדינה.

ארבע פניות לעולם

מגילת העצמאות מסתיימת במילים "מתוך בטחון בצור ישראל"- משמעות הביטוי הוא מתוך ביטחון בחוסנו, חוזקו ועוצמתו של העם היהודי. ביטוי זה גם הוא מרמז למדינה יהודית מאחר והוא מבטא פשרה בין החילוניים לדתיים בנוגע לאזכור שמו של ה' במגילה.

חתימות בסוף המגילה

בסופה של המגילה מופיעות חתימות של כל ראשי היישוב היהודי בינהם אנשים מכל הקשת הפוליטית ומכל הקבוצות השונות בעם היהודי ביום הקמת המדינה. החתימות מבטאות שותפות והסכמה רחבה בין כלל הקבוצות השונות במדינת ישראל על מסמך מכונן, אשר מתווה את הדרך של מדינת ישראל מיום הקמתה

מעמדה של מגילת העצמאות

מגילת העצמאות היא מסמך הצהרתי מכונן ובו המייסדים מפרטים את הקשר של העם היהודי למולדתו ההיסטורית, היא מפרטת את ההנמקות והלגיטימציה (אישור, הצדקה) להקמת מדינה יהודית לעם היהודי בארץ ישראל . ההכרזה מניחה את היסודות למשטר במדינה כמדינה דמוקרטית בעלת אופי יהודי. ההכרזה קובעת כי המדינה היא מדינת לאום יהודית ועל כן היא מקיימת קשר רצוף עם יהודי התפוצות. עם זאת כמדינה דמוקרטית היא קוראת לבני העם הערבי בארץ לקחת חלק בבניין הארץ על יסוד אזרחות מלאה ושווה ונציגות בכל מוסדות השלטון . המגילה מנחה את הרשויות בפעילותן- את מערכת בית המשפט בפסיקותיו, ואת הכנסת בחקיקה.

סרטון מסכם

סיכום בתרשים