מלכים א פרק י"ב

מלכים א' פרק י"ב

רחל מלכה

פסוקים א'-ט"ו

לאחר מות שלמה רחבעם בנו שולט תחתיו ,אך רחבעם מצטייר כמלך חלש ולא נבון. בפסוקים א'-ה' ניתן לראות התערערות במצבו של רחבעם כמלך על ישראל: # הוא עוזב את ירושלים בירתו והולך לשכם כדי שימליכו אותו (פס' א') # עם עליית רחבעם לשלטון ירבעם חוזר ממצרים (פס' ב') # העם מעמיד לרחבעם תנאי: רק אם יקל בעול המיסים יתקבל כמלך (פס' ד' )

רחבעם אומר לעם : " לְכוּ-עֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים וְשׁוּבוּ אֵלָי". על מה מעידה אמירה זו ? מדוע הוא אינו מחזיר להם תשובה מיידית ?

Info

רחבעם מתייעץ עם 2 קבוצות של אנשים בנוגע להקלת עול המיסים: הזקנים- "אֲשֶׁר-הָיוּ עֹמְדִים אֶת-פְּנֵי שְׁלֹמֹה אָבִיו" - נציגי העם, בעלי ניסיון מימי שלמה, הם היו רגישים לרחשי העם וסבלו , אנשים מתונים אשר רואים לטווח הארוך ושקולים מאד. עצתם- להיענות בחיוב לעם כדי להתחיל בטוב וכך העם יאהב אותו. הילדים- " אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ" -בני דורו, בעלי תפקידים בחצר המלך, מרוחקים מהעם, אנשים לא מתונים –קיצוניים , מרוחקים מהעם , תפישתם היא כוחנית והם מתגלים כשחצנים ויהירים. עצתם- " אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים". (הגדלת העול)

עצת הילדים

עצת הילדים מובעת בשתי דרכים : 1."קוטני עבה ממתני אבי". קטני = הזרת שלי עבה ממותניו של אבי. משפט לא הגיוני, שיש בו התרברבות, התפארות בכוחו ועוצמתו של רחבעם. 2."ועתה, אבי העמיס עליכם עול כבד ואני אוסיף על עולכם אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים (שוט עם קוצים)" המילה "ועתה" = מילת מסקנה . רחבעם צריך לנהוג עמם בכוחנות רבה יותר ממה שאביו נהג. יש שימוש בתקבולת נרדפת המדגישה את העול הכבד יותר. האמצעים הספרותיים בעצתם: 1. מטאפורה:"עול"-קרש על צוואר הבהמה על מנת לשלוט בה בזמן חרישה. דימוי לשלטון. "קוטני...", "שוטים....עקרבים". 2. השוואה-בין שלמה אביו לרחבעם.

תשובת רחבעם

רחבעם בוחר בעצת הילדים כי כדרכו של אדם חלש וטיפש, עצתם הכוחנית סייעה לו להרגיש חזק ,שליט בלעדי ,ואילו עצת הזקנים דרשה ממנו כניעה ,ויתור ,ורחבעם כנראה פירש זאת כחולשה וחושש שזה יערער את מעמדו. תשובת רחבעם לעם שונה במעט מהתשובה שהילדים נתנו לו. הוא משמיט את " קָטָנִּי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי." - כדי לא לפגוע בכבוד אביו. הפועל "ויעזוב" חוזר פעמיים - פס' ח', ופס' י"ג. בפס' ח' – זוהי עזיבה רגעית כדי לשמוע את עצת הילדים. ואילו בפס' י"ג – עזיבה מוחלטת של עצת הזקנים, כדי לקבל את עצת הילדים.

פסוק ט"ו

"וְלֹא-שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶל-הָעָם כִּי-הָיְתָה סִבָּה מֵעִם יְהוָה לְמַעַן הָקִים אֶת-דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי אֶל-יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט."

המחבר מציג כאן נימוק תיאולוגי להתנהגות זו של רחבעם ולפילוג הממלכה ,עליו ניבא אחיה השילוני. ע"פ פרק י"א הסיבה לפילוג הממלכה היא חטאיו של שלמה- הליכתו אחר אלוהים אחרים. ע"פ פרק י"ב הסיבה לפילוג הממלכה היא החלטת רחבעם- כשלון המשא ומתן בין שבטי הצפון לרחבעם שנגרם כתוצאה מהחלטתו לשמוע לעצת הילדים ולהכביד את עול המיסים על העם. בפס' ט"ו מאחד המחבר את שתי הסיבות וטוען שהחלטת רחבעם לא היתה נתונה בידיו אלא הוכתבה ע"י אלוהים כי הוא כיוון לפילוג הממלכה. (= סיבתיות כפולה )

Read more

1. מי הוא נציג העם המדבר בשמם עם רחבעם ? 2. איך רחבעם מצטייר בסרט?

פסוקים ט"ז-כ"ד

רחבעם סירב לבקשת העם להוריד את המיסים. סירוב שגורר אחריו את תגובת העם: סיסמת המרד ! " מה (=אין) לנו חלק בדוד תקבולת נרדפת חסרה (פס' ט"ז) ולא נחלה בבן ישי " "לאוהליך ישראל, ( קריאה של עשרת השבטים לחזור למסגרת שבטית ולא מלוכנית)עתה ראה ביתך דוד, וילך ישראל לאוהליו" הסבר :זוהי קריאה למרד ופילוג מממלכת דוד. עשרת השבטים חשים שאין להם קשר ושייכות לבית דוד. וכל שבט יתנהל במסגרת השבטית שלו ללא מלך מזרע דוד.(שאיפתם מאז ומתמיד של עשרת השבטים) שבטי ישראל עזבו את בית דוד שבתחומו נמצא גם בית ה'. יש הטוענים שבביטויים "לאוהליך ישראל... וילך ישראל לאוהליו" נעשה "תיקון סופרים". (=שינוי במילים מפאת כבוד ה') במקור היה כתוב " לאלוהיך ישראל". משתמעת קריאה לעבודה זרה. ומאחר ויש כאן פגיעה בכבוד ה' שינו סופרי המקרא את הכתוב וכתבו "לאוהליך"= חזרה למסגרת שבטית..

המשך המרד

רחבעם עושה טעות נוספת ,או אולי מנסה להתגרות בישראל , כאשר הוא שולח אליהם את אדורם , שהיה ממונה על המיסים – דבר זה מכעיס ביותר את שבטי ישראל ולכן הם רוגמים אותו באבנים. הרצח מסמל – התנתקות מוחלטת משלטון רחבעם, ומשלטון בית דוד. בפסוק י"ט נאמר :" וַיִּפְשְׁעוּ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית דָּוִד עַד הַיּוֹם הַזֶּה." – פסוק זה מוצג מזווית ראיה של מחבר יהודאי ,שרואה בפילוג הממלכה פשיעה של ישראל בבית דוד . (:" וַיִּפְשְׁעוּ " = וימרדו ) בפסוק כ' שבטי ישראל מתנתקים מיהודה סופית :" וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ כָּל-יִשְׂרָאֵל כִּי-שָׁב יָרָבְעָם וַיִּשְׁלְחוּ וַיִּקְרְאוּ אֹתוֹ אֶל-הָעֵדָה וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה אַחֲרֵי בֵית-דָּוִד זוּלָתִי שֵׁבֶט-יְהוּדָה לְבַדּוֹ. " בין פסוק ג' לפסוק כ' ישנה סתירה : בפסוק ג'–ירבעם עומד בראש העם בעת הצגת הדרישות מרחבעם ,שבא לשכם , ואילו בפסוק כ' –קוראים לירבעם להצטרף לעם . מקריאת פסוק כ' משתמע ,כי לירבעם לא היה חלק במרד עד כה , ורק עכשיו קוראים לו לבוא ולמלוך עליהם , ואילו מקריאת פסוק ג' עולה ,כי בעת המשא ומתן עם רחבעם ירבעם כבר שב ממצרים.

משימה

הסבירו את הקושי המשתמע מהביטוי " לֹא הָיָה אַחֲרֵי בֵית-דָּוִד זוּלָתִי שֵׁבֶט-יְהוּדָה לְבַדּוֹ" שבפסוק כ' , לאור ההשוואה עם פסוק כ"א. הציעו פתרון לקושי . פסוק כ"א :" ויבאו (וַיָּבֹא) רְחַבְעָם יְרוּשָׁלִַם וַיַּקְהֵל אֶת-כָּל-בֵּית יְהוּדָה וְאֶת-שֵׁבֶט בִּנְיָמִן מֵאָה וּשְׁמֹנִים אֶלֶף בָּחוּר עֹשֵׂה מִלְחָמָה לְהִלָּחֵם עִם-בֵּית יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב אֶת-הַמְּלוּכָה לִרְחַבְעָם בֶּן-שְׁלֹמֹה.".

Info

מפת פילוג הממלכה שנת 928 לפנה"ס

אחרי המרד...

לאחר המרד רחבעם לא מוכן לוותר על שלטונו על ישראל ,ולכן הוא מתכונן לצאת למלחמת אחים בישראל , כדי להשיב את המלוכה , אך מלחמה זו נמנעת בגלל התערבות ה' : " כֹּה אָמַר יְהוָה לֹא-תַעֲלוּ וְלֹא-תִלָּחֲמוּן עִם-אֲחֵיכֶם בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל שׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ כִּי מֵאִתִּי נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה." - בכך מובעת ההשקפה התיאולוגית שה' קובע את ההיסטוריה, ובמקרה זה קבע את פילוג הממלכה , ואסור לו לאדם להתערב במהלכים שקבע ה'. ה' משתמש בכינוי " אֲחֵיכֶם" לבני ישראל כדי לבטא את הסכנה במלחמה זו – שהיא עם אחיהם , ולכן אסורה. לפי פסוקים כ"א ו-כ"ג משתמע שהנאמנים לבית יהודה הם שבט בנימין ו " יתר העם " – וכנראה הכוונה לכוהנים וללוויים שהיו נאמנים ליהודה ושמעון שנטמע כבר ביהודה.

פסוקים כ"ה-ל"ג

ירבעם חייב לנתק כל קשר עם ממלכת בית דוד, כדי שהעם יהיה נאמן לו ולא ירצה לחזור לשלטון דוד, ולירושלים. הוא חייב להקים חלופות למוסדות שונים בממלכה החדשה. פעולות ירבעם: 1. " וַיִּבֶן יָרָבְעָם אֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם וַיֵּשֶׁב בָּהּ וַיֵּצֵא מִשָּׁם וַיִּבֶן אֶת פְּנוּאֵל " פעולה בתחום מדיני : קובע את שכם כבירת ישראל. שכם היתה עיר מרכזית בשבט אפרים ונחשבת כעיר מקודשת עוד מתקופת האבות. אח"כ קובע את העיר פנואל לבירתו. בפרק י"א ל"ז מסופר כי ירבעם קיבל היתר מה' להקים את בירת מלכותו בכל מקום שירצה , אך ה' הדגיש כי העיר שבחר היא ירושלים ,אשר צריכה להיות המרכז הדתי לכל שבטי ישראל. ירבעם מתעלם מדרישת ה' , ובגלל הפחד שהעם יחזור לבית דוד ,הוא מנתק את ישראל מירושלים , דבר הנחשב לו כחטא.

המשך...

2." וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" פעולות בתחום דתי: לאחר מחשבה והתייעצות הוא קובע שני מרכזי פולחן במקום המקדש בירושלים, ומציב בהם שני עגלי זהב. המקדשים הם בבית אל ובדן. בבית אל משום ששם התגלה ה' ליעקב, והמקום נחשב למקום מקודש, וכמו כן זה יאפשר גישה נוחה לשבטי הדרום ,ודן – מבחינה גיאוגרפית נמצא בצפון הממלכה – שיהיה נוח לשבטי הצפון להגיע למקדש. הקמת שני עגלי זהב הוא העתק המעשה שעשה אהרון. גם ירבעם וגם אהרון לא התכוונו לעבודת אלילים, כי הם אומרים "הנה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים",אולם העם ראה בפולחן העגלים עבודה זרה.

המשך...(תחום דתי)

"וַיַּעַשׂ אֶת-בֵּית בָּמוֹת" ירבעם בונה בית במות , שהיו מבנים פולחניים מוגבהים ששימשו להקרבת קורבנות ולטקסים פולחניים אחרים לה' . למחבר יש יחס שלילי לבניית הבמות ,כיוון שע"פ השקפתו יש לרכז את הפולחן לה' רק במקום אשר יבחר ה'. "וַיַּעַשׂ כֹּהֲנִים מִקְצוֹת הָעָם אֲשֶׁר לֹא-הָיוּ מִבְּנֵי לֵוִי. " הכוהנים היו חייבים להיות משבט לוי , אך ירבעם ממנה כוהנים לא משבט זה . הסיבה לכך היא שלשבט לוי הייתה נאמנות לבית דוד ולבית המקדש בירושלים . "וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַחֲמִשָּׁה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה" ירבעם משנה את מועד חג הסוכות מט"ו בתשרי לט"ו בחשוון , זאת כדי לנתק את יהודה מישראל גם בחגים ,ולמנוע את העליה לרגל של שבטי הצפון לירושלים בחודש השביעי. " וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר " הוא ממנה את עצמו לכוהן .

משימה

קראו את פסוקים כ"ו- כ"ז וציינו מה הן שתי הסיבות לרצונו של ירבעם לניתוק ממלכתו מממלכת יהודה ?

Info

מהן הסיבות המובאות בסיפור המקראי ובסרטון לפילוג הממלכה?