דמותה של אסתר דובלין

מדברים זיכרון. לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה - תשפ"א דמותה של אסתר דובלין

בית לוחמי הגטאות ע"ש יצחק קצנלסון למורשת השואה והמרד הוא אחד המוזיאונים הראשונים מסוגו שהוקם על ידי ניצולי שואה. מימיו המוקדמים ביקשו מייסדיו למסור את סיפור השואה, תוך התמקדות בעמידה היהודית והכלל אנושית על גווניה הרבים, באפשרות הבחירה העומדת בפני האדם, בניצחון הרוח האנושית ובבניית החיים מחדש במדינת ישראל.

"לא היינו שם. לא עברנו, לא חווינו, ועם זאת - רוצים אנו לקבל על עצמנו את האחריות לזכור, ולזכור באחריות. וגם אם אין לי מלים, וגם אם יש לך מעט, גם אם אני רחוק, וגם אם אני קרובה, וגם אם אנחנו שייכים, וגם אם איננו מרגישים שום שייכות... נתכנס אל תוך עצמנו, נתכנס בינינו, ננסה להיכנס ביחד, אנחנו פה היום." פרופ' מיכל גוברין

אנחנו פה היום

שֶׁהַר הַזִּכָּרוֹן יִזְכֹּר בִּמְקוֹמִי, זֶה תַּפְקִידוֹ. שֶׁהַגַּן לְזֵכֶר יִזְכֹּר, שֶׁהָרְחוֹב עַל שֵׁם יִזְכֹּר, שֶׁהַבִּנְיָן הַיָּדוּעַ יִזְכֹּר, שֶׁבֵּית התְּפִלָּה עַל שֵׁם אֱלֹהִים יִזְכֹּר, שֶׁסֵּפֶר הַתּוֹרָה הַמִּתְגַּלְגֵּל יִזְכֹּר, שֶׁהַיִּזְכֹּר יִזְכֹּר. שֶׁהַדְּגָלִים יִזְכְּרוּ

התּכְרִיכִים הַצִּבְעוֹנִיִּים שֶׁל הַהִיסְטוֹרְיָה, אֲשֶׁר הַגּוּפִים שֶׁעָטְפוּ הָפְכוּ אָבָק. שֶׁהָאָבָק יִזְכֹּר. שֶׁהָאַשְׁפָּה תִּזְכֹּר בַּשַּׁעַר. שֶׁהַשִּׁלְיָה תִּזְכֹּר. שֶׁחַיַּת הַשָּׂדֶה וְעוֹף הַשָּׁמַיִם יֹאכְלוּ וְיִזְכְּרוּ, שֶׁכֻּלָּם יִזְכְּרוּ. כְּדֵי שֶׁאוּכַל לָנוּחַ

"שהר הזיכרון יזכור במקומי"

יהודה עמיחי

מתוך מנשר הניצולים

הוקרא לראשונה ע"י ניצול השואה צבי גיל בבקעת הקהילות, יד ושם, בתאריך 11/4/2002

"אנחנו, דור ניצולי השואה הולכים ומתמעטים. בעוד שנים לא רבות לא יהיה עוד על כדור הארץ אדם שיוכל להעיד: "אני זוכר את מה שאירע בשואה". המלחמה הסתיימה, אך אנו תהינו, נבוכים וכואבים, האם אחרי חשכת הגטאות, רכבות המוות ומחנות הריכוז וההשמדה, נהיה עוד מסוגלים להחיות בקרבנו את פתיל החיים, לאהוב, לעבוד, להקים משפחות ולציין ימי חג ומועד אנו לא נהפכנו לשונאי אדם ולשוחרי נקם על דם נקיים. אנו בחרנו בחיים. אנו, כמי שכבודם האנושי חולל עד עפר ובשמם של אלו שגורלם נחתם להשפלה מזוויעה בטרם הוצאו להורג, קוראים לעולם כולו להתאחד סביב ערכי זכויות האדם והשוויון בין בני האדם ללא הבדל דת, גזע, לאום, מעמד חברתי או מין. אין חלופה ממשית לקיום זה לצד זה של בני האדם ושל העמים.

אנו מבקשים לחלץ מן הזוועה שחרצה בבשרנו, מסר חיובי לעמנו ולעולם – מסר של מחויבות לערכי האדם והאנושות. השואה שייכת למורשת האוניברסלית של כל בני תרבות, היא שקבעה את אמות המידה לרוע המוחלט. לקחי השואה חייבים להיות לקוד תרבותי של חינוך לערכים הומניים, לדמוקרטיה, לזכויות אדם, לסובלנות וסבלנות, ונגד גזענות ואידיאולוגיות טוטליטריות. זהו המסר שלנו לאנושות, זאת המורשת לדורות הבאים." טקסט ערוך

אסתר דובלין. 1943 - בקן השומר הצעיר בגטו לודז'

ביקשנו לייחד מפגש זה לדמותה המיוחדת של ניצולת השואה אסתר דובלין, שנולדה בעיר לודז' שבפולין בשנת 1926. כבר בכיתה ג' הצטרפה דז'וניה (אסתר) הקטנה לתנועת הנוער השומר הצעיר. הערכים עליהם התחנכה בתנועה הנחו אותה במהלך השואה, וילוו אותה כל חייה, עד מותה בשנת 2019.

במאי 1941 כתבה החניכה אסתר דובלין על החורף הראשון בגטו לודז'

"החורף הזה היה נורא... חוץ מהקור הקשה היה גם רעב... אבל לנו היה הרבה יותר טוב משום שאנחנו עברנו את החורף עם שירה על השפתיים ועם אמונה למחר טוב יותר. באותו חורף נולד והתחשל אצלנו האומץ, ואכן היה צריך אומץ רב כדי שנוכל מדי יום לקום בבוקר, לקפוץ מהמיטה על רצפת הקרח, לארגן הכל ליום שלם ולהשאיר לנו זמן פנוי אחר הצהריים ללכת לאסיפה... כמה טוב היה בקור הזה לחשוב על ארץ ישראל, שאין בה את הקור הזה ויש בה צדק והעם בה אינו משועבד. כך, בעבודה ובשירה משותפת, עבר לנו החורף... עברנו שינוי משמעותי... אנחנו מסתכלים קדימה וצועדים לעבר העתיד באומץ".

אסתר דובלין עם חבר. פולין 1947

מחשבה או תחושה שליוותה אתכם במהלך הצפייה

או

דבר אחד שהייתם מאמצים מערכיה של אסתר להווה

מילה אחת לסיכום...

תודה רבה