משפט אייכמן בהקשר לניסוי מילגרם

-משפט אייכמן בהקשר ל

ניסוי מילגרם

-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=- -=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

ניסוי מילגרם הוא ניסוי חברתי - פסיכולוגי שנעשה ע''י סטלני מילגרם בשנת 1962 באוניברסיטת ייל, עקב משפט אייכמן. הניסוי בחן אם האדם יציית להוראות שניתנות לו, אפילו אם הן מנוגדות לערכיו או מצפוניו ?מה הקשר בין תוצאות ניסוי מילגרם לבין משפט אייכמן

-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

אודות משפט אייכמן

אודות ניסוי מילגרם

תשובתינו לשאלת החקר

:ביבליוגרפיה

מאת ליאור אוחיון, יובל שרעבי ושובל אלגרבלי

אודות

משפט אייכמן

-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

משפט אייכמן התנהל בישראל בשנת 1961, ובוא מועמד לדין הפושע הנאצי, אדולף אייכמן על מעשיו בתקופת השואה. בסופו של דבר אייכמן הוצא להורג בתלייה משפט אייכמן מהווה את הסיבה לניסוי מילגרם בכך שמילגרם רצה לבחון את השאלה, האם ייתכן שאייכמן ומיליוני משתפי הפעולה האחרים בשואה "רק" ביצעו פקודות

חשיבותו הגדולה של משפט אייכמן היא בכך שרבים מניצולי השואה פתחו את סגור לבם בעת עדותם, וכך גברה תודעת השואה בציבור הישראלי ובעולם, כמו גם האמפתיה כלפי הניצולים

-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

הגנתו של אייכמן

לאייכמן היו 11 טענות הגנה, אך בעבודתנו נתייחס ונתמקד רק לאחד מהם: אייכמן לא היה איש ההנהגה הנאצית אלא ביצע פקודות ולא היה יכול להתנגד להן

-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

:עמוד ראשי

מאת ליאור אוחיון, יובל שרעבי ושובל אלגרבלי

אודות

ניסוי מילגרם

-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

שאלת החקר של הניסוי

?באיזו מידה בני אדם יצייתו לסמכות , כאשר הצו מנוגד למצפונם

-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

השערות ניסוי מילגרם

לפני הניסוי האמינו שהרוב (כמעט כולם) יסרבו לתת את השוק החשמלי הגבוהה ביותר. השערתם הייתה שאחוז אחד בלבד יציית להוראות

-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

מהלך ניסוי מילגרם

בתחילה, נאמר לנבדקים שהם משתתפים בניסוי שעוסק ב"זיכרון ולמידה" מילגרם יצר סיטואציה שקרא לה "מורה-תלמיד אם התשובה של התלמיד אינה נכונה עליהם להעביר לתלמיד זרם חשמלי ("עונש") . בכל תשובה לא נכונה יגבר הזרם החשמלי ב- 15 וולט עד לרמה של 450 וולט (קטלני) אם המורה היה מבקש לעצור את הניסוי, החוקר היה אומר לו שהוא, החוקר, אחראי על הניסוי, לוקח את תוצאות הניסוי עליו ואומר שעדיין צריך להמשיך

."

בשני חדרים ישבו שני נבדקים האחד נקרא "תלמיד" והאחר "מורה". התפקידים הוגרלו אקראית, כביכול. נאמר ל "מורים" שעליהם להקריא שאלות ל "תלמיד" שיושב קשור לכסא חשמלי

ה"מורים" היו הנבדקים התמימים . הם לא ידעו שה"תלמידים" הם משתפי פעולה של החוקר ולא קיבלו זרם חשמלי אלא רק הגיבו כאילו קיבלו. עם המכות השחקן היה מפגין (כמשחק) כאב רב יותר ויותר

:עמוד ראשי

:המשך

מאת ליאור אוחיון, יובל שרעבי ושובל אלגרבלי

:תמונה המדגימה את ניסוי מילגרם

-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

:סרטון על מהלך ניסוי מילגרם

:המשך

:עמוד ראשי

:אחורה

מאת ליאור אוחיון, יובל שרעבי ושובל אלגרבלי

תוצאות ניסוי מילגרם

בסדרה הראשונה של הניסוי, כ-65% מהמשתתפים נתנו את מכת החשמל ברמה הכי גבוהה, 450 וולט, למרות שהרגישו שזה היה הדבר הלא נכון לעשות חלק קטן מהנבדקים פרצו בצחוקים, וכמעט אף נבדק לא עצר אחרי עוצמת שוק של 300 וולט, למרות קולות המצוקה של ה"תלמיד" בחדר השני וגם כשהשתתק לחלוטין ה"מורים" בניסוי (הנבדקים התמימים) הראו סימני מתח עזים ואף לחלק מהמשתתפים נגרמו לחצים נפשיים וירידה בהערכתם העצמית

אחד מהסיבות לכך היא דברי המנחה אשר אמר להם להמשיך וחייב אותם לחשמל. אחד הדברים אשר אמר לאחד הנבדקים היה "אני אחראי על מה שיקרה. נא להמשיך

."

לעומת זאת, היו גם מספר אנשים אשר אחרי מספר מכות חשמל, הם "מרדו" לדבריו של הבוחן לאחר שביקש מהם להמשיך. איש אחד אפילו אמר "יש לי הרבה ברירות" לאחר שנאמר לו שאין לו ברירה אלא להמשיך בניסוי ולחשמל

-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

מסקנות ניסוי מילגרם

בני אדם נוטים לציית לסמכות - בני אדם מגלים נכונות למלא הוראות לא רק של "דמויות סמכותיות לגיטימיות", אלא גם של קבוצות של בני אדם רגילים הצייתנות גוברת כשחשים העדר אחריות לתוצאות - רמת הציות עולה בעקבות העדר תחושת אחריות אצל הנבדקים

רמת הציות עולה במצבי עמימות ואי ודאות - במחקר של מילגרם הנבדקים נקלעו למצב זר לחלוטין. במצב כזה נוטים בני האדם לעשות כפי שציוו עליהם

הצייתנות גוברת כאשר יש מעבר הדרגתי מפקודות פחות מזיקות לפקודות מזיקות יותר - רמה גבוהה של ציות מושגת, כאשר יש מעבר הדרגתי מפקודות שאינן עלולות להזיק לפקודות חמורות העלולות לגרום נזק רב

:אחורה

:עמוד ראשי

מאת ליאור אוחיון, יובל שרעבי ושובל אלגרבלי

-תשובתינו ל

שאלת החקר

-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

בשנת 1961 הובא אייכמן למשפט בישראל בו הוא הורשע על פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, הוא נידון למוות בתלייה, והוצא להורג ב-31 במאי 1962. משפט אייכמן ונימוקיו של אייכמן במשפטו הביאו את מילגרם לערוך ניסוי בשאלה, "באיזו מידה בני אדם יצייתו לסמכות, כאשר הצו מנוגד למצפונם?". אם כך, קיימים מספר קשרים משותפים בין משפט אייכמן לבין ניסוי מילגרם ומסקנותיו ראשית, משפט אייכמן מהווה את הסיבה לניסוי מילגרם בכך שמילגרם רצה לבחון את השאלה, האם ייתכן שאייכמן ומיליוני משתפי הפעולה האחרים בשואה "רק" ביצעו פקודות? מילגרם מתייחס לטענה של אייכמן שהוא לא היה איש ההנהגה הנאצית אלא ביצע פקודות ולא היה יכול להתנגד להן, כאל משהו פסיכולוגי, שיכול להיות בכל החברה האנושית. לפי ניסוי מילגרם, בני אדם מצייתים למה שאומרים להם, אפילו אם אותה צייתנות גורמת לסבל של האחר שנית, אנשים יטו לציית יותר כאשר הם נמצאים במקום היררכי בחברה. אייכמן היה בתפקיד בכיר מאוד וקיבל פקודות ממישהו שהיה במעמד גבוהה ובכיר ממנו ולכן צייט להן ללא מחשבה עמוקה. אייכמן טען כי רק ציית לפקודות וכי הוא לא יכל שלא לציית להם אשר תואמות את אחת ממסקנות הניסוי שאומרת כי בני אדם נוטים למלא הוראות ולציית לסמכויות גבוהות מהם שלישית, אנשים נוטים לציית כאשר הם חשים העדר אחריות מהמעשה. ניסוי מילגרם מתייחס למפקדים מול פקודים - הפקודים נוטים לראות את עצמם חסרי אחריות פלילית למעשים שלהם, משום שהם ביחידה היררכית כמו צבא, הם לובשי מדים והם בדרגה יותר נמוכה מזה שנותן להם את הפקודות. אייכמן היה חבר במפלגה הנאצית וחייל בארגון הצבאי המכונה "אס אס", היה בדרגת בדרגת אובר-שטורמבאנפיהרר (סגן-אלוף) והיו מעליו אנשים עם דרגות הגבוהות משלו. אייכמן פעל ללא חשש מהתוצאות מפני שמפקדו עמד בראש הפיקוד וכל הפעולות היו תחת "החלטותיו", ולכן האשמה והתוצאות שיהיו לאחר המעשה יהיו מופנות כלפי המפקד ולא כלפי אייכמן

:עמוד ראשי

:המשך

מאת ליאור אוחיון, יובל שרעבי ושובל אלגרבלי

-תשובתינו ל

שאלת החקר

-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

לעומת זאת, חלק ממסקנות ניסוי מילגרם לא תואמות את דמותו של אייכמן ראשית, אייכמן לכל אורך פעולתו ידע מה הן מטרות הפעולות שהוא עושה, המצב לא היה לו זר, הוא היה חבר במפלגה הנאצית והיה מושפע מאידיאולוגיה הנאצית, מה שמוכיח שהוא היה שלם עם כל מעשיו וידע על כל מה שקורה. למרות זאת, חשוב לציין שאחת ממסקנות ניסוי מילגרם היא שרמת הציות עולה במצבי עמימות ואי ודאות - במחקר של מילגרם הנבדקים נקלעו למצב זר לחלוטין. במצב כזה נוטים בני האדם לעשות כפי שציוו עליהם שנית, אייכמן היה צייתן למפקדו לכל אורך הזמן בצורה מלא, מהפעולות הפחות מזיקות עד לאכזריות (הפתרון הסופי). דבר זה אינו תואם לאף אחת מהמסקנות שמילגרם הגיע אליהן- הצייתנות גוברת כאשר יש מעבר הדרגתי מפקודות פחות מזיקות - לפקודות מזיקות יותר. רמה גבוהה של ציות מושגת, כאשר יש מעבר הדרגתי מפקודות שאינן עלולות להזיק לפקודות חמורות העלולות לגרום נזק רב. לכן, לדעתנו, אייכמן הוא דמות אידיאולוגית משום שהוא היה חבר במפלגה הנאצית מההתחלה ולאורך כל הדרך היה לו מטרה, וללא היסוס עשה את הפעולות על אמונתו, כלומר, הוא ידע מה עשה וזה היה רצונו מאז תחילת דרכו דבר המחזק את דעתנו היא המילים האחרונות שאייכמן אמר לפני הוצאתו להורג: "תחי גרמניה! תחי ארגנטינה! תחי אוסטריה! לעולם לא אשכח אתכן!", מילים אלו מצביעות על דמותו של אייכמן כאידיאולוג שמהרגע הראשון היה נאמן לגרמניה הנאצית ולפשעיה ואפילו לא הביע חרטה על מעשיו נקודת שוני מובהקת בין הגנתו של אייכמן לבין ניסוי מילגרם ומסקנותיו היא שטענותיו של אייכמן במשפט נועדו כדי להוציא אותו יותר זכאי במשפט ופחות חייב בדין, לעומת זאת מילגרם ניסה להראות שהצייתנות היא דבר שקורה בחברה ללא קשר למשפט, הן מסקנות פסיכולוגיות הקשורות לנפש האדם

:עמוד ראשי

:המשך

:אחורה

מאת ליאור אוחיון, יובל שרעבי ושובל אלגרבלי

-תשובתינו ל

שאלת החקר

-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

לפי דעתנו, מסקנות הניסוי תואמות למצבים בחיי היום יום שלנו, וניתן להכליל אותן על כל בני האדם. כל אדם מקשיב ומציית למה שנאמר לו בשלב מסוים בחייו כי כך בני אדם עובדים. דוגמא לכך היא כאשר אנחנו ילדים - מגיל קטן מחנכים אותנו להקשיב להורינו ולציית להם, כמו ה"חובה" ללכת לבית הספר ועוד בנוסף, ניסוי מילגרם הראה לנו כי כמות האנשים אשר לא צייתו למה שנאמר להם הוא מינימלי, דבר אשר מקביל לחברה שלנו כיום. בחברה שלנו, האחוז הקטן אשר לא תמיד מציית הוא זה שמסוגל למנוע דברים הרסניים מלקרות לסיכום, למשפט אייכמן ולדמותו אכן יש קשר ברור לניסוי מילגרם ומסקנותיו, אייכמן היה אידיאולוג המושפע מהאידיאולוגיה הנאצית וציית לה ולחוקיה לכל אורך דרכו, מה שתואם את מסקנות ניסוי מילגרם כי בני האדם מצייתים למה שאומרים להם, אפילו אם אותה צייתנות גורמת לסבל של האחר

:עמוד ראשי

:אחורה

מאת ליאור אוחיון, יובל שרעבי ושובל אלגרבלי

ביבליוגרפיה

-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

ביבליוגרפיה של ניסוי מילגרם

ספר סוציולוגיה "סוציולוגיה: במעגלי החברה, קבוצה", עמודים: 64-66

ויקיפדיה - הניסוי של מילגרם

מקור ראשוני - ניסוי מילגרם - הסרטון המקורי

-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

ביבליוגרפיה של משפט אייכמן

ויקיפדיה - משפט אייכמן

ויקיפדיה - רוברט סרווציוס

ויקיפדיה - אדולף אייכמן

-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

:עמוד ראשי

מאת ליאור אוחיון, יובל שרעבי ושובל אלגרבלי