ישעיה פרק א

ישעיה פרק א'

פס' א' - כותרת

חֲזוֹן, יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ, אֲשֶׁר חָזָה, עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם--בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ, מַלְכֵי יְהוּדָה.

8 Video

1 Section

9 Process

2 Quote

10 Timeline

3 Text/Image 1

Index

11 Map

4 Text/Image 2

12 Versus

5 Text 1

13 Team

6 Text 2

14 Thanks

7 Full image

ישעיהו בן אמוץ ניבא בתקופה שהאימפריה האשורית שלטה באזור.

הגליית ממלכת ישראל

כיבוש ערי יהודה על-ידי מלך אשור סנחריב (חוץ מירושלים)

נבואת ישעיה

722 לפנה"ס

701 לפנה"ס

697- 733 לפנה"ס

ישעיהו חיזק ועודד את חזקיהו והבטיח שירושלים לא תיפול בידי אשור.

לירושלים לא היה כמעט סיכוי להינצל מהכיבוש האשורי

נבואת ישעיה התגשמה והעם האמין שירושלים חסינה מפני כל גלות.

פסוקים א'-ט'– כפיות הטובה

דימוי

יחסי אב ובן

השוואה של עם ישראל לשור וחמור

השמים והארץ

תוצאה

כפיות טובה

אישום

פס' ד'

"הוֹי גּוֹי חֹטֵא, עַם כֶּבֶד עָוֹן, זֶרַע מְרֵעִים, בָּנִים מַשְׁחִיתִים, עָזְבוּ אֶת ה', נִאֲצוּ אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, נָזֹרוּ אָחוֹר"

ישעיה מדגיש בהדרגתיות את חומרת פשעי ישראל, משתמש ברצף מילים שליליות המתארות את חטאי העם הכבדים.

פס' ה'-ט': תיאור הפורענויות שבאו על העם בעקבות חטאיו

הפס' ה'-ו': משל החולה

פס' ז'-ט': הנמשל

העם במצב קשה עקב כיבושי סנחריב את ערי יהודה

העם - מדומה לגוף פצוע וחולה.

העם מתואר כאדם חולה ופצוע שאין לו תרופה ואין מי שיטפל בו. המסר של הנביא הוא שהעם אינו לומד לקח מהמכות שהאל מנחית עליו, וממשיך בחטאיו. החזרה בתשובה - מדומה למהלך ריפוי הפצע.

אישום

בכל הגוף אין מקום שנקי מפצע, מקום שהוא בריא.

אף אחד מהפצעים = חטאים, לא התייבש ולא התחיל תהליך של ריפוי = אין חזרה בתשובה.

ככל שאתם נענשים אתם מוסיפים לסור מדרך האל.

+ Info

+ Info

+ Info

משל הסוכה בכרם

פס' ח': סטטוס יהודה בזמן הנבואה:

מרבית הארץ כבר "נאכלה" בידי זרים

"מלונה" "סוכה" - מבנים קלים, זמניים, שהוקמו בכרמים ובמקשות הקישואים והאבטיחים, בהם גרו השומרים. בתום תפקידם עזבו את המקום.

גורל יהודה וירושלים על פי פס' ז'-ח' - לאחר מסע סנחריב בשנת 701/2 לפנה"ס, הארץ חרבה, שוממה, נשלטת בידי זרים ורק ירושלים נותרה לבדה כמקום זמני, ארעי.

פס' ט': אילו ה' לא היה משאיר את ירושלים, גורל הארץ היה כגורל סדום ועמורה .

עליונות המוסר על הפולחןפס' י'-י"ז

ההשקפות המנוגדות לגבי הפולחן- מצד העם מצד הנביא וה'

פולחן העם פס' י'-ט"ו

" שִׁמְעוּ דְבַר ה' קְצִינֵי סְדֹם הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ עַם עֲמֹרָה: לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה' שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי: כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי: לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה (=התכנסויות העם בבית המקדש): חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשׂא: וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ: "

תוכחת ה' לפולחן העם

פס' ט"ז-י"ז - התנהגות המוסרית הרצויה -

התיקון הדרוש כולל שני שלבים: 1) עזיבת הדרך הרעה: הפסקת הפשעים החברתיים ותיקונם. - שימוש במטאפורה של היטהרות - להמחיש את הסרת החטאים. - ריבוי פעלים - להאיץ בעם לחזור בתשובה. 2) דבקות בדרך הטובה: מאבק למען החלשים בחברה. - "לימדו היטב"- תלמדו להיטיב עם הזולת - "אשרו חמוץ"- לשנות את דרך החמס, העוול, שהלכתם בה עד כה. - "שפטו יתום, ריבו אלמנה"- עשו דין צדק עם החלשים בחברה.

+ Info

שתי עמדות מנוגדות- של העם ושל עמדת הנביא- לגבי היחס בין פולחן ומוסר:

עמדת העם (י'-ט"ו): עבודת ה’ = הקרבת קורבנות בבית המקדש מכפרת על המעשים הרעים. עמדת הנביא (ט"ז-י"ז): עבודת ה’ = התנהגות מוסרית, הקרבת קורבנות אין בה ערך אם היא מלווה בחטאים מוסריים.

+ Info

פס' י"ח

אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" אם יאדימו כתולע כצמר יהיו"

רעיון הבחירה החופשית: אם ישמעו בקול ה' ויחזרו בתשובה - אלוהים ימחק את חטאי העם, יהפוך אותו ללבן כשלג והעם יזכה לחיות חיים טובים בארצם. אם ימשיכו לחטוא, להמרות את פי ה' - ימותו בחרב במלחמות.

+ Info

קריאה לתשובה

שתי דרכים לתיקון

(יט) אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ:

(כ) וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ...

תנאי כפול: אם העם יחליט לחזור בתשובה, הם ייהנו משפע הארץ; ואם לא, הם ייענשו במלחמה. החלטה של העם מה לעשות והגמול יהיה בהתאם.

במגילת העצמאות נאמר: "מדינת ישראל … תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל".

או שמא מתגשם חזון ישעיהו, "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים, כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים... שמא לכך התכוונו בן גוריון ומייסדי המדינה?

Author's name

פסוקים כ"א-כ"ח - חטאיהם של תושבי ירושלים

איך ייתכן שהעיר ירושלים שבעבר היתה נאמנה לה' הפכה לבוגדת?

חטאי העם (פס' כ"א-כ"ב)

1) בגידה בה' והזנחת חוקיו. 2) שפיכות דמים. 3) רמאות וזיוף. - "כספך היה לסיגים" - הסוחרים זייפו את המתכות הזולות לכסף. - " סבאך מהול במים" - מוכרי היין מהלו את היין במים כדי להרוויח יותר כסף.

חטאי המנהיגים (פס' כ"ג)

1) שחיתות וקבלת שוחד ("שלמונים") 2) חוסר צדק (מקפחים את זכויות החלשים בחברה)

+ Info

+ Info

הנביא מדגיש את המהפך המוסרי שיחול בחיי העם באמצעות מבנה כיאסטי:

"ואצרוף כבור סיגיך" (כ"ה)

"איכה היתה לזונה קריה נאמנה" (כ"א)

"ואשיבה שופטייך כבראשונה .." (כ"ו)

"מלאתי משפט, צדק ילין בה" (כ"א)

"כספך היה לסיגים" (כ"ב)

"קריה נאמנה" (כ"ו)

+ Info

פסוקי הסיום (כ"ח-ל"א) מבטיחים את סיום הרשע.

בפסוקים ל'-ל"א, מדמה הנביא את מפלת הרשעים במשל של כיליון ובערת צמחיה יבשה: כְּאֵלָה - נֹבֶלֶת עָלֶהָ וּכְגַנָּה - אֲשֶׁר מַיִם אֵין לָהּ וְהָיָה (העץ) הֶחָסֹן - לִנְעֹרֶת וּפֹעֲלוֹ - לְנִיצוֹץ (הרשע שפעל יהיה לניצוץ אש) וּבָעֲרוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו (הרשע ועושרו ישרפן ביחד) - וְאֵין מְכַבֶּה

מידה כנגד מידה:

מטאפורה:

.נבואת נחמה

.נבואת פורענות

Thanks!

Write a subtitle here