הסכמי שביתת הנשק

הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות (הסכמי רודוס) פברואר-יולי 1949

© אפרת פרץ, מורה להיסטוריה ומדריכת מפמ"ר היסטוריה efrat1104@gmail.com

מושגי יסוד

הפסקת אש: הצדדים הלוחמים מסכימים על הפסקה זמנית בלחימה במטרה לנהל שיחות על סיום העימות. הפסקת האש פחותה בדרגתה משביתת נשק. לעתים היא נכפית ע"י גורמים בינלאומיים

שביתת נשק: הצדדים מסכימים ביניהם לסיים מלחמה, לאחר שלא הצליחו לפתור את הקונפליקט ביניהם. בניגוד להפסקת אש, בשביתת נשק הפסקת הלחימה הינה לזמן ארוך ובלתי מוגבל (אך לא קבוע).

הסכם שלום: פתרון קבע . שלום הוא מצב בו מתקיימים יחסים דיפלומטים בין מדינות ללא עימות אלים. שלום מחייב את הצדדים ליישב מחלוקות שיעלו בעתיד באמצעות דיאלוג.

קצת רקע

• השיחות התנהלו בחסות האו”ם בין ישראל לכל אחת ממדינות ערב בנפרד. ערביי א"י לא יוצגו בשיחות אלו (חלק מבעיית הפליטים עליה נדון בהרחבה בהמשך). השיחות נשאו אופי שונה, בשל מניעים שונים של המדינות, אך כולן נעשו באווירת חשש וחוסר אמון.
• מצרים הייתה המדינה הערבית הראשונה שחתמה על שביתת הנשק. סוריה הייתה האחרונה ועמה התנהלו השיחות הקשות ביותר. עיראק שלא היה לה גבול עם ישראל, נסוגה משומרון ולא חתמה על הסכם.
• שיחות שביתת הנשק סיימו את מלחמת העצמאות, אולם לא היוו הסכמי שלום ולא שמו קץ לסכסוך הישראלי–ערבי. השיחות היו כרוכות בפשרה.
• קווי שביתת הנשק שעליהם סוכם בשיחות אלה זכו לכינוי הקו הירוק (הרחבה בהמשך).
• הסכמי שביתת הנשק השפיעו על בטחון ישראל עד למלחמת ששת הימים.
• החלטה 273 של האו"ם, התקבלה ב-11/5/49, העניקה למדינת ישראל חברות באו"ם. (ארה"ב ובריה"מ תמכו, בריטניה שוב נמנעה).

הצוות הצבאי הישראלי לשיחות שביתת הנשק בוחן את גבולות הארץ בעקבות ההסכם. מימין לשמאל: ס.אלוף יצחק רבין, האלוף יגאל ידין, וקציני המודיעין אריה סימון ויהושפט הרכבי

המניעים לחתימה על הסכמי שביתת הנשק

ישראל

מדינות ערב

1. היו מותשות מהמלחמה וחששו מהמשך התפשטות ישראלית, רצו לשמור על מה שהשיגו במלחמה
2. לא רצו שלום בשל ההשפלה וההפסד, ציפו לסיבוב שני מול ישראל
3. הן קלטו אלפי פליטים פלסטינים כתוצאה מהמלחמה והתנו שלום בהשבת הפליטים לא"י. מדינת ישראל התנגדה בכל תוקף

1. ישראל יצאה מנצחת מהמלחמה וזכתה לשטחים נרחבים מעבר לתוכנית החלוקה, הגיעה עם בטחון למו"מ וקיוותה כי שביתת הנשק תוביל בהמשך לשלום
2. ישראל הצעירה רצתה להתפנות לשיקום וקליטת עליה
3. רצון להכרה בינלאומית והרחבת היחסים הבינלאומיים

VS

ההסכמים שנחתמו

מצרים הראשונה לחתוםהמניעים: רצון לפנות את כיס פלוג'ה מבלי שייודע לאוכלוסיה המצרית דבר המפלה. רצון למנוע העברת עזה לירדן. חשש ממפלה גדולה יותר שתביא בעקבותיה את מפלת המשטר במדינה ההסכם: הנגב ישאר בידי ישראל צבא מצרים יצא בלא פגע מכיס פלוג'ה. עזה תישאר בידי מצרים

ירדןההסכם ישראל ויתרה על דרום הר חברון, ירדן ויתרה על ואדי ערה והמשולש. נותר בידי הירדנים: יהודה ושומרון, ירושלים חולקה לשניים: החלק המזרחי לירדן (הכותל), החלק המערבי לישראל

סוריה האחרונה לחתוםהחזיקה בשטחים רבים כמו משמר הירדן ותחנת הכח בנהריים. ניהלה מו"מ עיקש. בעת המו"מ חלו בה שינויים פנימיים (הפיכה צבאית). ההסכם ההוחלט של שטח מפורז באזור אל חמה ומשמר הירדן

לבנוןההסכם חזרה לגבול הבינלאומי שנקבע בתקופת המנדט.

הקו הירוק

הקו הירוק הוא קו שביתת-הנשק של מדינת ישראל שנוצר בעקבות הסכמי שביתת הנשק והחזיק מעמד עד מלחמת ששת הימים בשנת 1967. שמו ניתן לו מכך שבמפות המודפסות שלפני מלחמת ששת הימים, הוא סומן בצבע ירוק פתחו את ספר הלימוד בעמוד 124 אילו שינויים חלו בין גבולות תוכנית החלוקה לקו הירוק אילו בעיות אלו להתעורר מגבולות הקו הירוק ?