מלכים ב יז מבוא לספר מלכים ב'

מלכים א' למלכים ב'

מבוא לספר מלכים ב'

חורבן ממלכת ישראל בשנת 722 לפנה"ס

המלכים: שאול המלך הראשון דוד ושלמה

חוסר יציבות פוליטית בממלכת ישראל

פילוג הממלכה בשנת 928 לפנה"ס

פילוג הממלכה: ממלכת יהודה (בנימין) ממלכת ישראל (10 שבטים).

שלמה חוטא חטאים רבים ונענש (גמול לדורות) על אף השושלתיות המובטחת. הבטחה לא מפרים! .

התנ"ך מתמקד בממלכת ישראל אלוהים מעניש על חטאים.

ממשלה לא אוהבת ביקורת, .גם היום וגם בתקופת התנ"ך

מלכים ב' פרק י"ז

חורבן ממלכת ישראל ע"י אשור והגלייתה

הסיבה הריאלית המדינית לחורבן שומרון והגלות לאשור (פס' א'-ו')

ממלכת ישראל נכבשה ע"י מלך אשור, שלמנאסר החמישי, הושע מרד במלך אשור ונכשל: - הפסיק לשלם מיסים. - קשר קשר עם מצרים נגד אשור. הארועים המתוארים בפסוקים אלה מתרחשים בשנים האחרונות לקיומה של ממלכת ישראל.

"ויעש הרע בעיני ה'" - חטאו של הושע לא היה גדול יותר משל קודמיו, רמז שהגלות היא תוצאה של חטאים מצטברים.

בעקבות המרד עלה שלמנאסר מלך אשור על ממלכת ישראל למסע עונשין: - כבש מספר ערים וצר על שומרון. - צר על ישראל ואת המצור ממשיך סרגון השני (כ-3 שנים), עד לכניעת שומרון והגליית תושביה לאשור.

כתובת סרגון השני מלך אשור, מתוארכת ל-707 לפנה"ס, מתארת את חורבן ישראל:

"צרתי על שומרון וכבשתיה. לקחתי מתוכה 27,290 איש כשלל".

ע"פ כתובת סרגון שנמצאה בחפירות בסוריהמ עולה שמלך אשור לא הגלה את כל תושבי ישראל, אלא חלק מתוכם (כ- 27,900 איש), כפי הנראה היתה זו רק האליטה שהוגלתה. עובדה זאת באה כסתירה לכתוב בפרקנו, בו כתוב: "וַיֶּגֶל אֶת-יִשְׂרָאֵל", כלומר, את כל ישראל.

ההיסטוריוגרף (מחבר מלכים) מעוניין להעביר מסר עוצמתי, לכן מייצר רושם שכל ישראל הוגלה, שלא נותר שריד בארץ אלא רק ממלכת יהודה. הגירסה של סרגון גם מגמתית אבל אמינה יותר.

הסיבה הריאלית מדינית לגלות ישראל היא מרידת הושע = שגיאה פוליטית.

Author's Name

פס' ז'-כ"ג: הסיבה הדתית (הסיבה הסמויה) לחורבן שומרון וגלות ישראל .

הסיבה הדתית לחורבן ממלכת ישראל, חטאיהם המצטברים (גמול קיבוצי מצטבר) של תושבי ממלכת ישראל ומלכיה במשך כל תקופת קיומם. לדעת המחבר הרקע המדיני איננו הסבר אלא מימוש התכנית האלוהית, כלומר ה' הוא זה שהביא את מלך אשור כדי להעניש את ישראל החוטאים. (ע"פ תפישת המקרא החטאים הדתיים הם הסיבה העיקרית לגלות).

פס' ז'-ח': כפיות הטובה של ישראל כלפי ה', חטאים שיש בהם הליכה אחרי מנהגי וחוקי העמים האחרים. פס' ט', י"א: חטאי הבמות כנגד רעיון ריכוז הפולחן שמוזכר בספר דברים. פס' י', י"ב: עבודת אלילים

עונש: גלות ישראל 721 לפנה"ס.

התוצאה: "ויתאנף ה' מאוד בישראל ויסירם מעל פניו... וימאס ה' בכל זרע ישראל ויענם ויתן ביד שוסים... ויגל ישראל מעל אדמתו אשורה עד היום הזה" (פס' י"ח-כ"ג).

חורבן ישראל הוא עונש על חטאים לאל.

ישנה גם אזהרה והטפת מוסר לממלכת יהודה.

סיבתיות כפולה

סיבה מדינית (ריאלית)

סיבה דתית

ההיסטוריה המדינית מתנהלת עפ"י מעשיהם של בני האדם (רובד אנושי).

חטאי עבודה זרה במקום לעבוד את ה' (רובד דתי)

- אם ישראל חטאו כמו העמים שאותם ירשו, עונשם הוא שעם אחר יירש אותם. - אם ישראל חטאו כמו העמים שהושמדו על ידי ה' למענם, עונשם הוא השמדה כמו עמים אלה.

הגליה דו סטרית - שיטת הפרד ומשול (פס' כ"ג-כ"ד) כ"ד) :

** ההגליה האשורית -חילופי אוכלוסין, הגליה ופיזור העם המוגלה בערים שונות ברחבי האימפריה. המטרה בשיטת הגליה זו: - להחליש את כח ההתנגדות של הנכבשים. - לגרום להם אובדן זהות ושורשים. - לצמצם את הסיכוי שלהם למרוד

פס כ"ד-מ"א: השומרונים

שומרונים- מתוך הסרט "כרת"

שי שטרן אצל השומרונים

2 גרסאות לגבי זהותם של השומרונים: הגרסא התנ"כית, והגרסא השומרונית.

השומרונים אינם מאמצים את עבודת ה' מרצון אלא מפחד, לכן הם מכונים גרי אריות (התגיירו בגלל הפחד מהאריות). במקביל לעבודתם את ה' (אלוהות מקומית) ממשיכים השומרונים לעבוד את אלוהיהם (סינקרטיזם). פס' ל"ד- "עד היום הזה" פסוק שהוסף ע"י המחבר המסביר מדוע השומרונים לא התקבלו כחלק מיהודה .מאוחר יותר.