מגילת אסתר בחרוזים

כל הזכויות שמורות ליוצרות ולמרכז תל"י ©

בסיפור המגילה שלפניכם משולבים קטעים בשפת המקור. הבלטנו בו ביטויים נבחרים שמשמשים בעברית של ימינו.

כַּאֲשֶׁר הַמִּשְׁתֶּה סוֹף סוֹף נִגְמַר, הִכְרִיז הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵורוֹשׁ כִּי מִמָּחָר יַתְחִיל מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים לְכָל הָעָם שֶׁבְּשׁוּשָׁן נִמְצָאִים. בְּגִנַּת בִּיתָן הַמֶּלֶךְ, בֵּין עֲצֵי הַבּוּסְתָּן הִתְאַסְפוּ כּוּלָּם לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן. וְהָאַרְמוֹן - כּוּלּוֹ הָדָר וּפְאֵר: שֶׁפַע בַּדִּים צִבְעוֹנִיִּים כִּיסּוּ אֶת הֶחָצֵר. בַּדִּים בְּצִבְעֵי לָבָן, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן אָחוּזִים עַל גְּלִילִי כֶּסֶף - מְלֶאכֶת אָמָּן!

פֶּרֶק א: מִשְׁתֶה הַמֶלֶךְ אֲחַשְׁוֵורוֹש

פְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת בְּשׁוּשָׁן הַבִּירָה, חַי אֲחַשְׁוֵורוֹשׁ, הַמֶּלֶךְ הַנוֹדָע, הַמּוֹלֵךְ מֵהוֹדוּ וְעַד כּוּשׁ - מַמְלָכָה אַדִּירָה מֵאָה עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע מְדִינָה.

עָשָׂה הַמֶלֶךְ מִשְׁתֶּה בְּאוֹתָם הַיָּמִים וְהִזְמִין אֵלָיו שָׂרִים, יוֹעֲצִים וַעֲבָדִים. מִכָּל הַמְּדִינוֹת הִגִיעוּ לַמִּשְׁתֶּה הַמְּפוֹאָר, גַּם וַשְׁתִי הַמַּלְכָּה, עָשְׂתָה מִשְׁתֶּה לַנָּשִׁים - בְּדִיוּק אוֹתוֹ הַדָּבָר.

הוּא פָּנָה לְיוֹעֲצָיו וְשָׁאַל: מָה לַעֲשׂוֹת בְּוָשְׁתִי הַמַלְכָּה אֲשֶׁר אֶת מַאֲמָר הַמֶּלֶךְ לֹא עָשְׂתָּה? עֲנוּ לוֹ יוֹעֲצָיו: "קַח מִמֶּנָּה אֶת הַכֶּתֶר וְאֶת הַגְּלִימָה וְהָבֵא מַלְכָּה אַחֶרֶת בִּמְקוֹמָהּ."

מִיטּוֹת וְכֵלִים מִכֶּסֶף וְזָהָב יִקְרֵי עֵרֶךְ וְיֵין מַלְכוּת מָזְגוּ כְּיָד הַמֶּלֶךְ. רָצָה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְהַרְאוֹת לְאוֹרְחָיו אֶת תִּפְאֶרֶת אַרְמוֹנוֹ וְאֶת עֹשְׁרוֹ הָרַב. וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן אָמַר לִמְשָׁרְתָיו: "הָבִיאוּ אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְהַרְאוֹת אֶת יָפְיָהּ הָרַב!" הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לֹא הִסְכִּימָה לָבוֹא. וַיִּקְצֹף [כעס] הַמֶּלֶךְ, וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ.

פֶּרֶק ב: הַמֶלֶךְ אֲחַשְׁוֵורוֹשׁ בּוֹחֵר בְּמַלְכָּה חֲדָשָׁה

וְיִיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְיַחְתּוֹם עַל הַצַּו, וְיֵצְאוּ הַשְּׁלִיחִים לְחַפֵּשׂ מַלְכָּה שֶׁיֹאהַב. הֵם עָבְרוּ מִמְּדִינָה לִמְדִינָה בְּחִיפּוּשׁ אַחַר הַנַּעֲרָה הַמַּתְאִימָה. כַּאֲשֶׁר הַשְּׁלִיחִים אֶת מְשִׂימָתָם סִיְּימוּ הַרְבֵּה נְעָרוֹת בְּשׁוּשָׁן הַבִּירָה הִתְקַבְּצוּ. אִישׁ יְהוּדִי, הָיָה בְּשׁוּשָׁן - מָרְדְּכַי שְׁמוֹ, וְהַנַּעֲרָה הֲדַסָּה - הִיא אֶסְתֵּר בַּת דּוֹדוֹ. וְאֶסְתֵּר יְפַת תּוֹאַר, וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ, מָרְדְּכַי לָקַח אוֹתָהּ לְבֵיתוֹ וְדָאַג לִשְׁלוֹמָהּ.

מָחֳרָת, כַּאֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ קָם מִשְּׁנָתוֹ הוּא רָאָה שֶׁהוּא לְבַד - בְּלִי מַלְכָּתוֹ. הוּא זָכַר אֶת וַשְׁתִּי וְאֶת מַעֲשָׂיו, אֶת כָּעֲסוֹ וְאֶת עֲצַת יוֹעֲצָיו.

מְשָׁרְתָיו שָׂמוּ לֵב לְמַרְאֶה פָּנָיו והִצִּיעוּ לוֹ צַו חָדָשׁ לַחֲתוֹם עָלָיו: "יְחַפְּשׂוּ לַמֶלֶךְ נְעָרוֹת בְּכָל מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ, וְהַנַעֲרָה שֶׁתִּמְצָא חֵן בְּעֵינָיו תִּהְיֶה מַלְכָּתוֹ."

גַּם לְבֵיתָם הִגִּיעַ הַצַּו הַמַּלְכוּתִי לִבְחִירַת מַלְכָּה בִּמְקוֹם וַשְׁתִּי, וּבְהַגִּיעַ הָעֵת, גַּם אֶסְתֵּר נִלְקְחָה עִם כָּל הַנְּעָרוֹת לְבֵית הַמְּלוּכָה. וּבָאַרְמוֹן, לֹא הִגִּידָה [סִיפְּרָה] אֶסְתֵּר, אֶת עַמָּהּ, כִּי כָּךְ צִוָּה עָלֶיהָ מָרְדְּכַי, בֶּן דּוֹדָהּ. בְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הָיָה מִתְהַלֵּךְ לְיַד בֵּית הַנָּשִׁים כְּדֵי לָדַעַת מָה שְׁלוֹמָהּ וּמָה הִיא עוֹשָׂה כָּל הַיָּמִים. תּוֹרָה שֶׁל אֶסְתֵּר לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ הִגִּיעַ. הוּא אָהַב אוֹתָהּ מִכּוּלָּן וְכֶתֶר מַלְכוּת לָהּ הִצִּיעַ.

אָמַר לָה אֲחַשְׁוֵורוֹשׁ: "בָּךְ אֲנִי בּוֹחֵר! וְאֶעֱשֶׂה לִכְבוֹדֵךְ מִשְׁתֶּה גָדוֹל - מִשְׁתֵּה אֶסְתֵּר." ולֹא הִגִּידָה [סיפרה] אֶסְתֵּר, אֶת עַמָּהּ, כִּי כָּךְ צִוָּה עָלֶיהָ מָרְדְּכַי, בֶּן דּוֹדָהּ. וּמָרְדְּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כָּל הַיָּמִים מִתְבּוֹנֵן וּמַקְשִׁיב לְדִבְרֵי הָאֲנָשִׁים. יוֹם אֶחָד, רָאָה אֶת שׁוֹמְרֵי הַמֶּלֶךְ, בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ, מְדַבְּרִים וּמִתְלַחֲשִׁים בֵּינֵיהֶם חֶרֶש. מָרְדְּכַי הִתְאַמֵּץ וְהִצְלִיחַ לִשְׁמוֹעַ שֶׁבַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הֵם רוֹצִים לִפְגוֹעַ.

סִיפֵּר מָרְדְּכַי לְאֶסְתֵּר אֶת כָּל מָה שֶׁשָּׁמַע וְאֶסְתֵּר סִיפְּרָה לַמֶּלֶךְ עַל הַמְּזִימָּה. בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ קִיבְּלוּ אֶת עוֹנְשָׁם וּבְסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים הַכּוֹל נִרְשַׁם. כָּךְ יִיזָכֵר הַסִּיפּוּר לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים - אֵיךְ מָרְדְּכַי הִצִּיל אֶת הַמֶּלֶךְ מֵהַשּׁוֹמְרִים.

פֶּרֶק ג: הָמָן הָרָשָׁע וּמִזִימָתוֹ

מֶּלֶךְ גִּדַּל אֶת הָמָן מֵעַל כָּל הַשָּׂרִים, וּבְמִצְוַתוֹ, הָיוּ כּוּלָּם כּוֹרְעִים לְפָנָיו וּמִשְׁתַחֲוִוים. וּמָרְדְּכַי לֹא כּוֹרֵעַ וְלֹא מִשְׁתַּחֲוֶה.

שַׁאֲלוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים: "מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר עַל מִצְוַת הַמֶּלֶךְ?" עָנָה מָרְדְּכַי: "אֲנִי יְהוּדִי, וּלְאִישׁ אֵינִי מִשְׁתַּחֲוֶוה אוֹ כּוֹרֵעַ בֶּרֶךְ." אָמַר הָמָן בְּלִיבּוֹ: "מָה חוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי? כָּכָה לְזַלְזֵל בִּי וְלִפְגוֹעַ בִּכְבוֹדִי?!"

הָמָן הִתְמַלֵּא חֵמָה וְתִכְנֵן מְזִימָּה אֲיוּמָּה: לַהֲרוֹג אֶת כָּל הַיְּהוּדִים בְּרַחֲבֵי הַמַּמְלָכָה. כְּדֵי לִבְחוֹר בַּיּוֹם הֲכִי מַתְאִים, הִפִּיל הָמָן פּוּר בֵּין הַחוֹדָשִׁים וְהַיָּמִים, וְנָפַל הַגּוֹרָל עַל י"ג בְּחוֹדֶשׁ אֲדָר - זֶה הַמּוֹעֵד בּוֹ יִקְרֶה הַדָּבָר. רַק אַחַר כָּךְ הוּא אָמַר לַמֶּלֶךְ: "הוֹד רוֹמְמוּתְךָ, יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתְךָ; זֶה הָעָם הַיְּהוּדִי, שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוּקִּים שׁוֹנִים וְאֶת חוּקִּי הַמֶּלֶךְ הֵם אֵינָם מְקַיְּימִים.

אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב קַבֵּל אֶת דַּעְתִּי הַמְּלוּמָדָה וּכְתוֹב גְּזֵרָה לַהֲרוֹג אֶת יְהוּדֵי הַמַּמְלָכָה." נָתַן הַמֶּלֶךְ אֶת-טַבַּעְתּוֹ לְהָמָן וְאָמַר: "יְהִי כִּדְבָרֶיךָ. אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בָּעַם הַזֶּה כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ." וְכָךְ כָּתְבוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר צִיוָּה הָמָן וּבְטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ הַצַּו נֶחְתַּם. יָצְאוּ הָרָצִים לְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה לְהוֹדִיעַ עַל דְּבַר הַגְּזֵרָה הָאֲיוּמָּה. וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת בְּשִׂמְחָה וְהָעִיר שׁוּשָׁן עֲצוּבָה וּנְבוֹכָה [היו מבולבלים].

פֶּרֶק ד: תּוֹכְנִיתָהּ שֶׁל אֶסְתֵּר

אַךְ מָרְדְּכַי לֹא הִסְכִּים לְהַחֲלִיף אֶת בְּגָדָיו, וְאֶסְתֵּר שָׁלְחָה אֶת הֲתָךְ, הַמְּשָׁרֵת, לִשְׁאוֹל לְפֵשֶׁר מַעֲשָׂיו. אָמַר מָרְדְּכַי לַהֲתָךְ: "אֲנִי לֹא צָרִיךְ אֶת הַבְּגָדִים אֱמוֹר לְאֶסְתֵּר: דָּבָר נוֹרָא עוֹמֵד לִקְרוֹת לַיְּהוּדִים." סִיפֵּר לוֹ מָרְדְּכַי עַל תּוֹכְנִיתוֹ שֶׁל הָמָן, לֹא הֶחְסִיר דָּבָר, וּבִיקֵּשׁ שֶׁאֶסְתֵּר תִּיגַּשׁ אֶל הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי שֶׁיִּהְיֶה מְאוּחָר. חָזַר הֲתָךְ לְאֶסְתֵּר וּמָסַר אֶת דִּבְרֵי מָרְדְּכַי וְאֶת בַּקָּשָׁתוֹ. עָנְתָה אֶסְתֵּר: "לֹא אוּכַל לָגֶשֶׁת לַמֶּלֶךְ לְבַקֵּשׁ אֶת עֶזְרָתוֹ. מִי שֶׁבָּא אֶל חֲצַר הַמֶּלֶךְ בְּלִי הַזְמָנָה מְסַכֵּן אֶת חַיָּיו, חוּץ מִמִּי שיוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב.

מָרְדֳּכַי שְׁמַע עַל הַגְּזֵירָה וְעַל כָּל מָה שֶׁהָיָה, וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר ואֶת-בְּגָדָיו קָרַע, [לְבוּשׁ אֲבֵלוּת] וּבְשַׁעַר הַמֶּלֶךְ צָעַק צָעֲקָה מָרָה, וְקִיוָּה בְּכָל לִיבּוֹ שֶׁאֶסְתֵּר תִּשְׁמַע.

הַמְּשָׁרְתִים שָׁמְעוּ אֶת מָרְדְּכַי ורָאוּ אֶת הַמַּחֲזֶה. הֵם יָדְעוּ שֶׁאָסוּר לָבוֹא לְשַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ כָּזֶה. מִיָּד סִיפְּרוּ לְאֶסְתֵּר וְהִיא מְאוֹד פָּחֲדָה, וְשָׁלְחָה בְּגָדִים לְהַלְבִּישׁ אֶת-מָרְדְּכַי בֶּן דּוֹדָהּ.

חָשְׁבָה אֶסְתֵּר וְאָמְרָה לַהֲתָךְ: "חֲזוֹר לְמָרְדְּכַי וֶאֱמוֹר לוֹ כָּךְ: "לֵךְ אֱסוֹף אֶת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן הַבִּירָה נִמְצָאִים. שְׁלוֹשָׁה יָמִים אַל תֹּאכְלוּ וְתִשְׁתּוּ מְאוּם וְגַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי - כּוּלָּנוּ נָצוּם. וְאָז אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ, גַּם לְלֹא הַזְמָנָה, אֲפִילּוּ אִם עַל חַיַּי מְרַחֶפֶת סַכָּנָה". וּמָרְדְּכַי עָשָׂה כֹּל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר.

וַאֲנִי כְּבָר חוֹדֶשׁ לֹא קִיבַּלְתִּי הַזְמָנָה, אִם אֶגַּשׁ עַכְשָׁיו לֶחָצֵר חַיַּי בַּסַּכָּנָה!" שׁוּב יָצָא הֲתָךְ אֶל מָרְדְּכַי וּמָסַר לוֹ אֶת דִּבְרֵי אֶסְתֵּר. וּמָרְדְּכַי הֵשִׁיב: "אֱמוֹר לָהּ: אַתְּ חַיֶּיבֶת לְהִתְגַּבֵּר! אַתְּ הַמַּנְהִיגָה וְעָלַיִיךְ מוּטֶּלֶת אַחֲרָיוּת. וּמִי יוֹדֵעַ — אִם לֹא בִּשְׁבִיל זֶה הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת.

עָנְתָה לוֹ: "אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יָבוֹא הַיּוֹם עִם הָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה בֵּין עֲצֵי הַבּוּסְתָּן." אָמַר הַמֶּלֶךְ: "עַל עוֹד מִשְׁתֶּה אֲנִי לֹא מְוַותֵּר, מַהֲרוּ, הָבִיאוּ אֶת הָמָן לַעֲשׂוֹת אֶת דְּבַר אֶסְתֵּר!" וּבָעֶרֶב הִגִּיעוּ הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל מִשְׁתֶּה אֶסְתֵּר, בֵּין עֲצֵי הַבּוּסְתָּן. וּכְטוֹב לִיבָּם בַּיַּיִן שָׁאַל הַמֶּלֶךְ: "מַה שְּׁאֵלָתֵךְ וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ? עַד-חֲצִי הַמַּלְכוּת אֶתֵּן לָךְ לְמַעַן אוֹשְׁרֵךְ." עָנְתָה אֶסְתֵּר: "אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְאִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, אָז עֲשֵׂה כִּדְבָרֶיךָ, וְאִם לַעֲשׂוֹת אֶת בַּקָּשָׁתִי תִּבְחַר - בּוֹא עִם הָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה שֶאֶעֱשֶׂה מָחָר.

פֶּרֶק ה: מִשְׁתֶּה אֶסְתֵּר וְהַתּוֹכְנִית לְהַצָּלַת הָעָם

יּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לָבְשָׁה אֶסְתֵּר בִּגְדֵי מַלְכוּת. הִיא פָּחֲדָה, אֲבָל הֵבִינָה אֶת גּוֹדֶל הָאַחֲרָיוּת. וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל-כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, וְאֶסְתֵּר עוֹמֶדֶת בֶּחָצֵר לְלֹא הַזְמָנָתוֹ.

הִיא מִיָּד מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו וְהוּא הוֹשִׁיט לָהּ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב. שָׁאַל אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ: "מַה לָּךְ אֶסְתֵּר וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ? עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת אֶתֵּן לָךְ, לְמַעַן אוֹשְׁרֵךְ."

10

אָמְרָה לוֹ זֶרֶשׁ: "יֵשׁ לִי בִּשְׁבִילְךָ הַצָּעָה. תְּלֵה אוֹתוֹ עַל עֵץ בְּגוֹבַהּ חֲמִישִּׁים אַמָּה. וּבָעֶרֶב לֵךְ עִם הַמֶּלֶךְ בְּשִׂמְחָה אֶל הַמִּשְׁתֶּה שֶׁל אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה." הַהַצָּעָה שֶׁל זֶרֶשׁ מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו וְהוא הֵכִין עֵץ לִתְלוֹת אֶת מָרְדְּכַי עָלָיו.

וַיֵּצֵא הָמָן מִן הַמִּשְׁתֶּה, שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, וּבְשַׁעַר הַמֶּלֶךְ רָאָה אֶת-מָרְדְּכַי יוֹשֵׁב. וּמָרְדְכַי לֹא-קָם וְלֹא-זָע וַיִּמָּלֵא הָמָן חֵמָה! רוֹתֵחַ מִכַּעַס נִכְנַס לְבֵיתוֹ וְאָמַר לְבָנָיו וּלְזֶרֶש אִשְׁתּוֹ: "אֲנִי הֶחָשׁוּב מִבֵּין הַשָּׁרִים עָשִׁיר, מְכוּבָּד וְאָב לַהַרְבֵּה בָּנִים. אַךְ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת מָרְדְּכַי, כָּל זֶה לֹא שָׁוֶוה - הוּא יוֹשֵׁב לוֹ בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ וְלֹא מִשְׁתַּחֲוֶוה!"

11

בְּעוֹדָם מְדַבְּרִים בָּא הָמָן לֶחָצֵר. עַל הָעֵץ שֶׁהֵכִין לַמָּרְדְּכַי הוּא רָצָה לְדַבֵּר. שָׁמַע הַמֶּלֶךְ רַעַשׁ וְשָׁאַל: "מִי בֶּחָצֵר?" אִמְרוּ לוֹ מְשָׁרְתָיו: זֶה הָמָן, הוּא וְלֹא אַחֵר." אָמַר הַמֶּלֶךְ: "שֶׁיָּבוֹא". נִכְנַס הָמָן אַל חַדְרוֹ, וְלִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיק לוֹמַר מִילָּה פָּנָה אֵלָיו הַמֶּלֶךְ בִּשְׁאֵלָה: מַה לַעֲשׂוֹת בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ? זֹאת אוֹמֶרֶת: אֵיךְ נוֹדֶה לוֹ וּמָה יִהְיֶה שְׂכָרוֹ?

פֶּרֶק ו: בַּלַּיְלָה נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ

לַּיְלָה הַהוּא שְׁנַת הַמֶּלֶךְ נָדְדָה הוּא נִיסָּה לְהֵירָדֵם - לְלֹא הַצְלָחָה. נִזְכָּר הַמֶּלֶךְ בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים וּבִיקֵּשׁ שֶׁיַּקְרִיאוּ לוֹ מִמֶּנּוּ סִיפּוּרִים.

וַיִּמָּצֵא סִיפּוּר מָרְדְּכַי שֶׁהִצִּיל אֶת הַמֶּלֶךְ מֵהַמְּזִימָּה הַנּוֹרָאִית שֶׁל בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ. שָׁאַל הַמֶּלֶךְ: "מַה נַּעֲשָׂה לְמָרְדְּכַי לְאוֹת תּוֹדָה וִיקָר?" עֲנוּ לוֹ מְשָׁרְתָיו: "כְּלוּם. לֹא-נַעֲשָׂה עִמּוֹ דָּבָר."

12

וְאַחַד הַשַּׂרִים יֵלֵךְ לְפָנָיו וְיִצְטָרֵךְ לִקְרוֹא: "כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ." אָמַר הַמֶּלֶךְ: "מַהֵר עֲשֵׂה לְמָרְדְּכַי אֶת מָה שֶׁהִצַּעְתָּ, אַל תַּחְסִיר דָּבָר, מִכֹּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ." כָּךְ בְּדִיּוּק הָיָה.

חָשַׁב הָמָן בְּלִיבּוֹ: "לְמִי יִרְצֶה הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת יְקָר? לְמִי יוֹתֵר מִמֶּנִּי מַגִּיעַ כָּבוֹד וְהָדָר?" עָנָה הָמָן בְּקוֹל נִרְגָּשׁ: "לְבוּשׁ מַלְכוּת שֶׁהַמֶּלֶךְ לָבַשׁ, סוּס אַבִּיר שֶׁעָלָיו הוּא רָכַב, וּלְרֹאשׁוֹ כֶּתֶר זָהָב. אִישׁ, אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ - זה יִהְיה שְׂכָרוֹ! הַלְבִּישׁוּ אֶת הָאִישׁ, הַרְכִּיבוּ אוֹתוֹ עַל-הַסּוּס הָאַבִּיר וְהוֹלִיכוּ אוֹתוֹ בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר.

13

פֶּרֶק ז': הַצָּלַת הַיְּהוּדִים

שָׁאַל הַמֶּלֶךְ: "מִי הוּא זֶה וְאֵי-זֶה הוּא, הרוֹצֶה בָּכֶם לִפְגוֹע? אִמְרִי לִי מִיָּד! אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁמוֹעַ!" וְאֶסְתֵּר עָנְתָה: "זֶה הָמָן. הוּא הָאִישׁ הָרַע. בִּגְלָלוֹ חַיֵּינוּ נִמְצָאִים בְּסַכָּנָה!" הָמָן הֵבִין שֶׁהוּא בְּצָרָה צְרוּרָה, וּפָחַד מֵהַתְּגוּבָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה. הַמֶּלֶךְ כַּעַס וְיָצָא לְגִנַּת הַבִּיתָן, וְאֶסְתֵּר נוֹתְרָה בַּחֶדֶר עִם הָמָן. הוּא מִיָּד נִיסָּה אֶת מַזָּלוֹ וְהִתְחַנֵּן בִּפְנֵי אֶסְתֵּר שֶׁתַּצִּילוֹ.

חֲרֵי כָּל זֹאת בָּאוּ אֲחַשְׁוֵורוֹשׁ וְהָמָן, לִשְׁתּוֹת עִם אֶסְתֵּר בַּמִּשְׁתֶּה לִכְבוֹדָם. וְשׁוּב שָׁאַל הַמֶּלֶךְ: "מַה-לָּךְ אֶסְתֵּר וּמַה-בַּקָּשָׁתֵךְ? עַד-חֲצִי הַמַּלְכוּת אֶתֵּן לָךְ, לְמַעַן אוֹשְׁרֵךְ."

עָנְתָה אֶסְתֵּר: "אִם-מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְאִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, אָז עֲשֵׂה כִּדְבָרֶיךָ. אֲנִי וּבְנֵי עַמִּי זְקוּקִים לָעֶזְרָה כִּי חַיֵּינוּ נִמְצָאִים בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה!

14

חָזַר הַמֶּלֶךְ מִגִּינַּת הַבִּיתָן וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בּוֹ לְמַרְאֶה הָמָן. בְּעוֹדוֹ חָשַׁב אֵיזֶה עוֹנֶשׁ לְהָמָן מַגִּיעַ, אֶחָד הַמְּשָׁרְתִים אָמַר וְהִצְבִּיעַ: "הִנֵּה-הָעֵץ אֲשֶׁר-עָשָׂה הָמָן לַמָּרְדְּכַי", אָמַר הַמֶּלֶךְ: "תְּלוּ עָלָיו אֶת הָמָן! נִמְאָס לִי מִמֶּנּוּ, וְדַי!" וַיִּתְלוּ אֶת-הָמָן עַל-הָעֵץ אֲשֶׁר-הֵכִין לְמָרְדְּכַי.

15

פֶּרֶק ח': וּמָרְדְּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ

מָרְדְּכַי חָתַם עַל הַצַּו בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ וְהָרָצִים יָצְאוּ מַהֵר לַדֶּרֶךְ. וּבְכָל מְדִינָה שֶׁדִּבְרֵי הַמֶלֶךְ אֵלֶיהָ מַגִּיעִים מִשְׁתֶה וְיוֹם טוֹב, שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לִיהוּדִים. וּמָרְדְכַי יָצָא מִלִפְנֵי הַמֶלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת וַעֲטֶרֶת זָהָב, וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֳלָה וְשָׂמֵחָה. ולַיְהוּדִים הָיְיתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וִיקָר.

יּוֹם הַהוּא, סִיפְּרָה אֶסְתֵּר לְמֶלֶךְ אֶת סוֹדָה, כִּי מָרְדְּכַי אֵינֶנּוּ סָתַם אִישׁ אֶלָּא בֶּן דּוֹדָה. הַסִּיר הַמֶּלֶךְ אֶת-טַבַּעְתּוֹ וְנָתְנָה לַמָּרְדְּכַי וְהוּא כָּעֵת אִישׁ חָשׁוּב בְּמַמְלֶכֶת פָּרַס וּמָדַי.

בּוֹ בַּיּוֹם אֶת צַוֵוי הָמָן הַמֶּלֶךְ בִּיטֵּל, וְכָךְ נִיצַּל עַם יִשְׂרָאֵל.

16

פֶּרֶק ט: י"ד בָּאֲדָר - יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה

פֶּרֶק י: סוֹף הַסִּיפּוּר

כָל המַעֲשֵׂה עַל פָּרָשַׁת אֶסְתֵּר וגְּדֻלַּת מָרְדְּכַי הֲרֵי הוּא כָּתוּב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי פָּרַס וּמָדַי.

ז יָשַׁב מָרְדְּכַי וּבִסְפָרִים כָּתַב אֶת כָּל הַסִּיפּוּר שֶׁסִּיפַּרְנוּ עַכְשָׁיו. אֵיךְ הָפַךְ חוֹדֶשׁ אֲדָר מֵחוֹדֶשׁ שֶׁל עֶצֶב וְיָגוֹן לַחוֹדֶשׁ שֶׁל אוֹר, שֶׁל שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן.

וְעוֹד כָּתַב מָרְדְּכַי הוֹרָאוֹת לָתֵת מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת. אֶל כָּל הַיְּהוּדִים הוּא שָׁלַח אֶת הַסְּפָרִים, וּלְשִׂמְחַת הַפּוּר שֶׁהִתְהַפֵּך קָרָא חַג פּוּרִים.