גלריית גיבורות ישראל

גלריה של גיבורות ישראל

>>>>

ברוריה

זמן: המחצית השנייה של המאה ה-2 מקום: טבריה

אחת מתלמידות החכמים היחידות בספרות חָזָ"ל, אשת הַתַּנָּא (חכם המִשְׁנָה) רבי מאיר. ברוריה זכתה בהערכה רבה בזכות חוכמתה והיקף ידיעותיה בענייני הֲלָכָה (החוק היהודי) ואגדה, ומסופר עליה שלמדה שלוש מאות הֲלָכוֹת ביום אחד – כל זה בתקופה שבה לא היה נהוג שנשים לומדות תורה והלכה. את אביה הוציאו הרומאים להורג מכיוון שלמד תורה, אך זה לא מנע ממנה להמשיך ללמוד בעצמה. באגדות המעטות מן הַתַּלְמוּד שבהן היא מוזכרת, ניכרים אומץ ליבה וחוכמתה, והיא לא היססה להביע עמדות עצמאיות אף על פי שהן נגדו לדעותיו של בעלה ושל חכמים אחרים.

>>>>

איור: יהודה בלום

דּוֹנָה גְּרַצְיָה נָשִׂיא

זמן: 1510–1569 מקום: לִיסְבּוֹן בְּפּוֹרְטוּגָל, אַנְטְוֶורְפֶּן בהולנד, וֵנֶצְיָה באיטליה וקוּשְׁטָא בטורקיה

דונה גרציה נשיא הייתה אחת הנשים היהודיות בעלות ההשפעה באירופה של ימי הביניים. היא גדלה בפורטוגל במשפחה של יהודים אֲנוּסִים (יהודים שהמירו את דתם לנצרות בלחץ השלטונות), בגיל שתים עשרה גילתה את יהדותה ומאז עזרה ליהודים במזרח התיכון ובאירופה ותמכה בהם. בעקבות נישואיה הייתה לאשת עסקים ומסחר מצליחה. לאחר מות בעלה ניהלה את העסק שלו והצטרפה לעסקי בַּנְקָאוּת עם קרוב משפחה. דונה גרציה הרבתה לפעול למען יהודים שהתנצרו כמוה בלחץ השלטונות. יש המעריכים את מספר האנשים שהצילה בכעשרות אלפי בני אדם.

>>>>

ציור משוער של דונה גרציה, אניולו ברונזינו, 1540

אֶמָה גוֹלְדְמָן

זמן: 1869–1940 מקום: ליטא וארצות הברית

אַקְטִיבִיסְטִית, מַהְפְּכָנִית ופעילה יהודית אמריקאית למען זכויות אדם. עוד בגיל חמש עשרה בא לידי ביטוי אָפְיָיהּ הָעֶרְכִּי והנחוש – הוריה רצו לחתן אותה כנהוג באותה תקופה, והיא סירבה בנימוק שהיא תתחתן מאהבה בלבד. בגיל שש עשרה היגרה לניו יורק והחלה בפעילות המחאה הפוליטית שלה, והתגלה שהיא נואמת מוכשרת וכריזמטית. במהרה היא הייתה למנהיגה של הפועלים בארצות הברית ואף בילתה שנה בכלא בגלל מעשי המחאה שלה. בתחילת המאה ה-20 הצטרפה לתנועה הַפֵמִינִיסְטִית בארצות הברית וקידמה מאבקים לשוויון זכויות בין גברים לנשים. לימים מָחֲתָה על הצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה. במאמריה לחמה למען חיזוק הדמוקרטיה כדי לבנות חברה צודקת. עד היום גולדמן נחשבת בארצות הברית מודל לחיקוי במאבק על הדמוקרטיה ושוויון הזכויות בין גברים לנשים.

>>>>

אמה גולדמן, 1911, צילום: T. Kajiwara

רחל כהן-כגן

זמן: 1888–1982 מקום: אודסה (היום אוקראינה) וישראל

מהאימהות המייסדות של מדינת ישראל. רחל כהן-כגן וגולדה מאיר הן שתי הנשים היחידות החתומות על מגילת העצמאות (מתוך שלושים ושבעה חותמים). כהן-כגן הייתה יושבת ראש ויצ"ו (ארגון נשים ציוני בין-לאומי) בישראל והייתה חברת כנסת בכנסת הראשונה. בכנסת נאבקה כהן-כגן למען זכויות הנשים. אחת הצעות החוק שהעלתה הייתה החרפת ענישת המינימום על אלימות של גברים בתוך המשפחה ופתרון למסורבות גט. היא טענה שלנשים פוטנציאל רב להשפיע על החיים הציבוריים, תמכה בשירות נשים בצה"ל בתפקידים קרביים והאמינה שאין סיבה גופנית אמיתית למנוע מנשים לשרת ביחידות אלו. עוד טענה כי האישה הישראלית עדיין לא זכתה במקומה הראוי בחברה ושזו הסיבה לייצוגן הזעום של הנשים בכנסת.

>>>>

רחל כהן-כגן חותמת על מגילת העצמאות. צילום: בנו רוטנברג

אידה נודל

זמן: 1931-2021 מקום: רוסיה וישראל

נולדה וגדלה ברוסיה. אידה נודל ואחותה החליטו לעלות לישראל בשנת 1971. אחותה ובני משפחתה הורשו לעלות, אך אידה לא הורשתה לעלות. היא נעשתה פעילה יותר בתנועת העלייה היהודית ונודעה בהיותה "המלאך השומר" כי דאגה לאסירים יהודים ולבני משפחותיהם. באמצעות הפגנות, התכתבויות ופגישות עם זרים שביקרו במוסקווה, היא הביאה את מצוקת האסירים לידיעת הציבור. היא נעצרה פעמים רבות, הושמה במעצר בית, הוטרדה לעיתים קרובות וסבלה מהתעללות גופנית. בשנת 1978 תלתה נודל כרזה על מרפסת דירתה: "KGB – תן לי את אשרת היציאה" ונידונה לארבע שנות גלות בסיביר. בעולם המערבי היא הייתה הסרבנית הידועה ביותר וזכתה בתמיכה פעילה של אנשי ציבור רבים. לבסוף בשנת 1987 הורשתה לעלות לישראל והתיישבה ברחובות, ליד אחותה.

>>>>

אידה נודל מגיעה לישראל, 1987. צילום: נתי הרניק, לע"מ. רישיון שימוש: CC BY-SA 3.0

עדי אלטשולר

זמן: נולדה ב-1986 מקום: תל אביב

עדי אלטשולר, אשת חינוך ויזמית חברתית, ייסדה פרויקטים חברתיים חשובים. היא ייסדה את תנועת הנוער "כנפיים של קרמבו" המשלבת צעירים עם ובלי צרכים מיוחדים. עם בעלה גם יזמה את "זיכרון בסלון" בליל יום הזיכרון לשואה ולגבורה. המיזם נולד מתוך רצון ליצור חיבור נוסף ליום ולנושא, ובו אנשים פרטיים מארחים מפגשי "זיכרון בסלון" בביתם, בהשתתפות ניצולי שואה ובני הדור השני המספרים על חוויותיהם ואת סיפורי המשפחות. בשנת 2020 יותר ממיליון וחצי אנשים השתתפו בערבי "זיכרון בסלון" ברחבי הארץ ובעולם ויצרו שיח משמעותי על זיכרון השואה. עדי גם ייסדה את בתי הספר המכילים, בתי ספר שלומדים בהם יחד תלמידים עם ובלי צרכים מיוחדים ודרך שיטות חינוכיות ולימודיות חדשניות המותאמות באופן אישי הופכים את המגוון האנושי לנכס. הפרויקטים הללו משקפים ומעודדים את תחושת הערבות ההדדית בחברה הישראלית.

עדי אלטשולר. צילום: תומר פיינבורג