מושגי חנוכה

9מושגים לחנוכה

מתוך כ"ה מושגים לחנוכה שערך הרב יורם כהן אור

המילה חנוכה היא גם ראשי תיבות של ח' נרות והלכה כבית הלל והיא גם רומזת לתאריך של חנוכה, שלאחר המלחמה חנו בכ"ה בכסלו

פירסומי ניסא - המצווה העיקרית בחנוכה היא לפרסם את הנסים של הקב"ה. לכן המצווה היא להדליק את החנוכיה במקום שייראו את החנוכיה כמה שיותר אנשים

זאת חנוכה - בכל אחד מימי החנוכה קוראים בתורה בפרשת נשיאי ישראל שהביאו את קורבנם למשכן במדבר סיני. ביום האחרון של חנוכה, קוראים את כל הנשיאים מהנשיא השמיני ועד האחרון, הנשיא השתיים עשרה, ובסיום קוראים את הסיכום שמתחיל במילים "זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו". ומכיוון שקוראים את זה ביום האחרון של חנוכה, נקרא היום השמיני של חנוכה זאת חנוכה

כבתה אין זקוק לה, אם כבה הנר לפני שנגמר זמן החיוב שהוא חצי שעה, אין חיוב להדליקו שנית. מכל מקום, כתבו הפוסקים שראוי לחזור ולהדליקו (ללא ברכה) אם כבה קודם הזמן

אף הן היו באותו הנס - בדרך כלל כל מצוות עשה שקיומה תלוי בזמן מסוים, נשים אינן חייבות. לכן, נשים פטורות מציצית, שאין זמנה אלא ביום, ונשים פטורות ממצוות לולב, שזמנה דווקא בחג סוכות, וכן עוד מצוות רבות שהזמן גרמן לפי זה נשים היו צריכות להיות פטורות ממצוות נר חנוכה, שהרי זו מצווה התלויה בזמן! אלא, שמכיוון שנשים היו בנס ההצלה של חנוכה, חייבו חכמים שגם נשים תדלקנה נר חנוכה

המתיוונים - היוונים שרצו למשוך את ליבם של ישראל לתרבות יוון, חשבו על דרכים שונות למשוך את היהודים להיות כמותם, בלבוש, בדיבור ובתפיסות האליליות שלהם. אחת מהדרכים לפיתוי, הייתה, לתת בידי מי שיסכים ללכת אחרי תרבות יוון, את השלטון ואת השררה. לכן מינו יהודים חלשים כאלו, למשרות שונות, ואותם יהודים שקבלו תפקיד וכסף קבלו על עצמם גם את מנהגי היוונים. חכמי ישראל שהתנגדו מאוד למהלך כזה, קראו להם "מתיוונים". מושג המתיוונים, נשאר עד היום כמילת גינוי למי שהולכים אחרי תרבות גויית מקולקלת בלא לשים לעצמם מגבלות ומתוך ויתור על תורת ישראל ומנהגיו

יש המשך בעמוד הבא! עוד לא הגעת לסוף

יש המשך בעמוד הבא! עוד לא הגעת לסוף

מה בין סביבון לרעשן ? שני חפצים אלו מסובבים, את הסביבון בחנוכה, ואת הרעשן בפורים, אבל את זה מסובבים מלמעלה ואת זה מסובבים מלמטה.מדוע? סביבון מסובבים מלמעלה, כי בזמן גזרות היוונים, היהודים לא חזרו בתשובה מיד, ולכן היה צריך ה` לסובב את הניסים מלמעלה - שלא כדרך הטבע. ואילו רעשן מסובבים מלמטה, כי כשהיהודים שמעו על גזרות המן הרשע, חזרו מיד בתשובה, צמו והתפללו, ולכן הישועה באה כדרך הטבע, מלמטהועוד, בחנוכה מסובבים את הסביבון מלמעלה, משום שהנס הוא של הצלת הנפש כי לא רצו להורגנו אלא שנתיוון. ולכן מצוותו בענייני רוח-באמירת הלל והדלקת נר. בפורים מחזיקים את הרעשן מלמטה, משום שהנס הוא של הצלת הגוף שרצו להורגנו ולכן מצוותו במצווה לגוף-בסעודת מצווה

אלעזר החשמונאי- מחמשת בני מתתיהו החשמונאי ואחיו של יהודה המכבי. בספר החשמונאים מסופר על מות הגבורה שלו: באחד הקרבות הוא ראה שאחד הפילים, שהיו מעין "חיל השריון" של היוונים באותם הימים, מקושט יותר מאחרים. ושיער שהמפקד עליו, אלעזר רץ ותקע את חניתו בפיל אשר נפל עליו וקבר אותו תחתיו

מקבים - בכל כתבי היד שנמצאו מתקופת המכבים, השם של החשמונאים היה "מקבים" – מלשון "מקב" – ברזל שמכים בו כפטיש. רק בתקופה מאוחרת יותר עברו לשם "מכבים" – ראשי תיבות של'מי כמוך באלים ה

!חנוכה שמח