מאפייני מדינה יהודית

מאפיינים של מדינה יהודית

?מה הופך את ישראל למדינה יהודית

סמלים ושפה

הסדרים וסוגיות

חוקים

בין הפרטי לציבורי

ההיבט המשפטי

ההיבט הציבורי

חוקים: ההיבט המשפטי

חוקים המבטאים את האופי הציוני והמעמד המיוחד של העם היהודי

חוקים המבטאים את התרבות והמורשת היהודית

חוקים המבטאים נורמות דתיות מסוימות

לחץ על המשבצת לקבלת מידע נוסף על החוק

חוק השבות

חוק יסוד : ישראל מדינת הלאום של העם היהודי

ההיבט המשפטי

חוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית

חוק קרן קיימת

חוקים המבטאים את האופי הציוני והמעמד המיוחד של העם היהודי

חוק יסוד : ירושלים בירת ישראל

חוק יסוד : מקרקעי ישראל

לחץ על המשבצת לקבלת מידע נוסף על החוק

חוק האזרחות

חוק השימוש בתאריך העברי

ההיבט המשפטי

חוק יסודות המשפט

חוק חינוך ממלכתי

חוקים המבטאים את התרבות והמורשת היהודית

חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה

החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם

לחץ על המשבצת לקבלת מידע נוסף על החוק

פקודת מאכל כשר לחיילים

חוק שעות עבודה ומנוחה

ההיבט המשפטי

חוק שיפוט בתי דין רבניים

חוק חג המצות

חוקים המבטאים נורמות דתיות

חוק איסור גידול חזיר

חוק הרבנות הראשית לישראל

ההיבט הציבורי

סמלים לאומיים מייצגים את הערכים והמורשת של אומה, או מדינה, ומסייעים באיחודה ובליכודה. הסמלים של מדינה מבטאים מורשת תרבותית ייחודית, לאומית או אזרחית, המבדילה אותה ממדינות אחרות

סמלי המדינה והשפה העברית

סמל המדינה

דגל המדינה

המנון המדינה

השפה העברית

לחץ על ההמנון לקבלת מידע נוסף

ההמנון הלאומי

״התקווה״

מילות “התקווה“ נכתבו על ידי נפתלי הרץ אימבר. התקווה“, שהייתה המנון התנועה הציונית, מבטאת את כיסופי העם היהודי לציון ואת הציפייה לעצמאות מדינית.

למרות ש“התקווה“ שימשה כהמנון של מדינת ישראל מרגע הקמתה, היא לא הוכרה בחוק עד 2004, אז תוקן חוק דגל והסמל לחוק הדגל, הסמל וההמנון, ו“התקווה“ זכתה גם במעמד חוקי.

הדגל

״ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם, ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת״

הטליתמעטה תפילה יהודי, עשוי בד לבן של צמר, משי או פשתן ועליו פסים בצבע כחול או שחור לרוחבו וציציות של אותו בד בארבע קצוותיו

מגן דוידסמל המורכב משני משולשים שווי צלעות המונחים זה על גבי זה במהופך ומשולבים זה בזה. סמל מגן דויד בתרבויות עתיקות ונמצאו עדויות לקיומו גם בנצרות וגם באיסלאם.

דויד וולפסון, מראשי התנועה הציונית, יזם את הרעיון לשלב בדגל מגן דויד והוא הונף לראשונה בקונגרס הציוני הראשון. מעמדו של הדגל וסמל המדינה נקבעו בחוק הדגל והסמל בשנת 1949

סמל מדינת ישראל

״...ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרותיה עליה...ושניים זיתים עליה...״ זכריה ד, 1-6

עם קום המדינה הוחלט לקבוע סמל שיבטא רעיונות לאומיים ודתיים ויהווה את סמלה המזהה של מדינת ישראל כמדינה יהודית

כסמל המדינה נקבעה מנורת בית המקדש כפי שהיא חקוקה בשער טיטוס שברומא לאחר חורבן בית שני הוענק למנורה ערך סמלי וקישוטי רב: מחוץ לגבולות ארץ ישראל המנורה היא סימלם המובהק של היהודים; ובתוך גבולות ארץ ישראל המנורה מסמלת את התקווה והשאיפה לבניית בית המקדש.כמו גם את החזרה מהגלות ואת חידוש העצמאות של עם ישראל בארצו

לאחר עשרות הצעות של אמנים, נבחר סמל המדינה המבוסס על הצעתם של האחים גבריאל ומקס שמיר ובתאריך י״א בשבט תש״ט (10 בפברואר 1949) הכריזה מועצת המדינה על סמל מדינת ישראל המכיל שלושה מרכיביםמנורה בעלת שבעה קנים, משני צדדיה - ענפי זית ולמטה, מתחת למנורה, השם ״ישראל״

חקיקה הנוגעת לשפה העברית

השפה העברית

״טול ממדינת ישראל את הלשון העברית, ונטלת ממנה את נשמתה״

שפה לאומית נחשבת לסממן מובהק של זהות לאומית מודרנית. העברית היא שפתו ההיסטורית של העם היהודית ואף נחשבת ללשון הקודשהלשון העברית היוותה מנגנון המאחד את כלל היהודים בתפוצות, לאורך הדורות, והשימוש המחודש בה היה בין סימני ההיכר של ההתעוררות הציונית והתגבשות היישוב היהודי בא״י.

חקיקה הנוגעת לשפה הערבית

עברית היא שפת המדינה ושפת רוב אזרחיה. בה נכתבים החוקים, התקנות ופסיקות בתי המשפט. חקיקה מימי המנדט הבריטי אמנם קבעה כי יש לשפה הערבית מעמד רשמי מקביל לזה של העברית, אך סעיף 4 בחוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודיח (״חוק הלאום״) קובע כי העברית היא שפת המדינה הרשמית. אף חוק האזרחות (1952) קובע כי נדרשת “ידיעת-מה“ של השפה העברית כתנאי לקבלת אזרחות.

לוח השנה העברי

מיזם הלו״ז העברי

לוח השנה העברי הוא שילוב של שנה ירחית ושנה שמשית והוא משמש בעיקר לקביעת החגים והמועדים השתיים והלאומיים במדינת ישראלע״פ ״חוק השימוש בתאריך העברי״, קיימת חובה לציין את התאריך בעברית בכל מסמך רשמי שיוצא מרשויות המדינה, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות ומוסדות חינוך

?הידעת

.מועדי ישראל נחלקים למועדים מקראיים (חגי התורה) ומועדי חז״להחוק הגדיר רק את חגי התורה כימי מנוחה שבהם, מתוקף חוק שעות העבודה והמנוחה, אסור להעסיק יהודי חגי התורה: ראש השנה, יום הכיפורים ושלושת הרגלים שהם: סוכות ושמיני עצרת, פסח ושבועות מועדי חז״ל: חנוכה, פורים וחמישה ימי אבל ותענית: תשעה באב, שבעה עשר בתמוז, עשרה בטבת, תענית אסתר וצום גדליה

מידע נוסף

הסדר הסטטוס-קוו

״מה שהיה הוא שיהיה״

עוד טרם הקמת המדינה (1947) התנהל ויכוח בין הזרמים החילוניים והדתיים בישוב, סביב שאלת מקומה של היהדות בחיי הישוב והמדינה. לקראת תוכנית החלוקה היה צורך להציג בפני העולם יישוב יהודי מאוחד. המגזר הדתי חרדי, שדעתו לא הייתה נוחה מהקמת המדינה היהודית פנה לבן גוריון בדרישה לקיים כמה עקרונות דתיים במדינה שתקום . בן גוריון הבין שהוא זקוק לעם מאוחד במלחמה העומדת בפתח והסכים לקבל את דרישות החרדים .

.מהותו של ההסדר הוא קביעת מעמדה של הדת במדינת ישראל לכשתקום מטרת ההסדר היא להוות פשרה בין דתיים וחילוניים המאפשרת מסגרת לחיים משותפים על אף חילוקי הדעות הקשים בענייני דת ומדינה הדעות לגבי ההסדר חלוקות: יש הרואים בו סוג של הסכם פשרה המאפשר חיים משותפים ושמירת הצביון היהודי ומנגד, יש הסבורים כי מדובר על כפיה דתית, סתירה של עקרונות דמוקרטיים ואתנן פוליטי בלבד

הסדר הסטטוס-קוו

״מה שהיה הוא שיהיה״

הנושאים העיקריים עליהם הוסכם בהסדר הסטאטוס קוונישואין וגירושין - לבתי הדין הרבניים סמכות בלעדית לדון בענייני אישות - נישואין וגירושיןשבת - שמירת השבת במקומות ציבוריים. כגון: אי קיום תחבורה ציבורית בשבת. כשרות - שמירת כשרות במוסדות ממלכתיים. חינוך - אוטונומיה לחינוך הדתי

חוקים במדינה ה"תואמים" את ההסדר :במרוצת השנים פעלה הכנסת על מנת לעגן בחקיקה את סעיפי ההסדר א. שמירת שבת במוסדות ציבור - "חוק שעות עבודה ומנוחה" ,תשי"א 1951 - חוק האוסר על העסקת עובדים יהודיים בשבת. ב. שמירת כשרות במוסדות ציבור -פקודת מאכל כשר בצה"ל תש״ט, 1948 ג. נישואין וגירושין ע"י הרבנות ועל פי ההלכה -חוק נישואין וגירושין בתי דין רבניים. תשי״ג, 1953 ד. אוטונומיה לחינוך הדתי - חוק חינוך ממלכתי תשי״ג, 1953

פתרון אפשרי

דוגמה לשאלת אירוע

באחד מסופי השבוע ביצעה חברת רכבת ישראל עבודות פיתוח ותשתית בתחנת הרכבת בתל אביב. כמה חברי כנסת דרשו להפסיק את ביצוע העבודות בשבת. לטענתם, פעילות זאת מנוגדת להסכם בין דתיים לחילוניים בישראל, שאותו יש לכבד משום שהוא מאפשר חיים משותפים בין המגזרים. - ציין והצג את ההסכם לפתרון המחלוקת בין דתיים לחילונים שלפיו יש לפעול, על פי טענת חברי הכנסת. הסבר כיצד הסכם זה בא לידי ביטוי בקטע.