במדבר טו

במדבר ט"ו

אנחנו אחרי חטא המרגלים. מה הקב"ה בוחר ללמד אותנו דווקא עכשיו?

מהנלמד בפרק:מצוות הפרשת חלה פרשת המקושש מצוות ציצית

.01

הפרשת חלה

המצווה בתורה-

הרמב"ן אומר שמהמצווה הזו עמ"י מבינים שיש פה הבטחה שהם אכן יכנסו לארץ. למה? כי כתוב "בבואכם" זה אומר- שאתם תגיעו לשם, אתם תבואו! זה גם הקשר לחטא המרגלים...

וידבר ה אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבואכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה: והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה': ראשית עריסותכם חלה תרימו תרומה כתרומת גורן כן תרימו אותה: מראשית עריסותיכם תתנו לה' תרומה לדורותיכם:

info

.02

מעשה שהיה כך היה

עמ"י נתקלים בסיטואציה שהם לא יודעים כיצד לפסוק בה. מה הדין של האיש שחטא.איך לדעתכן הם יפעלו?

לחצי וגלי!

.03

פרשת המקושש

מדברי רש"י מבינים מה היתה השאלה ההלכתית-

מה בדיוק קרה פה?יש פה סיפור בתוך פרק עם נושאים הלכתיים- הפרשת חלה, מצוות ציצית, קרבנות חטאת.. למה להכניס פה סיפור? זה קצת מוזר..

כי לא פרש מה יעשה לו - לא היו יודעים באיזו מיתה ימות, אבל יודעים היו שהמחלל שבת במיתה:

.04

פרשת המקושש

מדברי רש"י מבינים מה היתה השאלה ההלכתית-

מה בדיוק קרה פה?יש פה סיפור בתוך פרק עם נושאים הלכתיים- הפרשת חלה, מצוות ציצית, קרבנות חטאת.. למה להכניס פה סיפור? זה קצת מוזר..

כי לא פרש מה יעשה לו - לא היו יודעים באיזו מיתה ימות, אבל יודעים היו שהמחלל שבת במיתה:

.05

מצוות ציצית

פתחי בפרק ט"ו פסוק ל"ז וכתבי את מי מצווים ומה הם צריכים לעשות?

לאחר מכן, נקרא את כל הפסוקים..נכתוב מהן שתי ההלכות ומה מטרתה של המצווה

.06

מצוות ציצית

בבלי מסכת מנחות מג ע"ב: 'וראיתם אותו וזכרתם' וגו' 'ועשיתם' - ראיה מביאה לידי זכירה, זכירה מביאה לידי עשיה [...] תניא, היה ר' מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד. איך הציצית תגרום לאדם להימנע מעבירות? רש"י [לט]: ולא תתורו אחרי לבבכם- כמו 'מתור הארץ' (במדבר יג,כה). הלב והעיניים הם מרגלים לגוף ומסרסים לו את העבירות. העין רואה והלב חומד והגוף עושה את העבירות. מדוע כל כך חשוב לשמור על עיניו ולבו של האדם לפי רש"י?

.06

סיכום הפרק בהקשר לחטא המרגלים

רש"ר הירש (שם): אם נסקור עוד פעם את כל פרשת "שלח לך" המסתיימת במצות ציצית, הרי נראה מי שמצוה זו קשורה בקשר הדוק למעשה המרגלים, וכבר ראינו שגם קבוצת המצוות הכתובה לאחריו – נסכים, חלה, שגגת עבודה זרה ומגדף וכן פרשת המקושש הנספחת אליו – כל אלה נובעים מאותו מאורע. המרגלים נשלחו לתור את הארץ, והכתוב אומר פעמים אחדות שזה היה תפקידם. כשנכשלו במילוי אותו תפקיד הגיעו לכלל מרד גלוי בה' וגררו גם את העם אחריהם. והנה עתה מופיעה מצות ציצית בסוף הפרשה, והיא מזהירה אותנו בכל יום ובכל שעה: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם". כלום אין זו אזהרה להתרחק מאותו חטא שהתרים את הארץ נכשלו בו? הם תרו את הארץ רק "אחרי לבבם"- לצורך סיפוק משאלותיהם. והם חקרו את הארץ רק "אחרי עיניהם"- הם דנו בשכלם, על פי ראות עינם החושנית, היאך להשיג את סיפוק המשאלות האלה ועל פי זה הסיקו מסקנות. אולם הם שכחו שעליהם ללכת "אחרי ה'"- כדגומת כלב- ולא "אחרי לבבם". עליהם לעמוד בשירות ה' וכעובדי ה' ולצורך עבודתו יבואו ויירשו את הארץ.