חדר בריחה

חדר בריחה

, בוקר טוב כיתה ו׳

ברוכים הבאים לחדר הבריחה

: הוראות

בתוך החדר שלפינכם ישנם פריטים שונים

בעזרתם תצטרכו להגיע לקוד שפותח את הדף הבא

לאחר שהצלחתם לפענח את הקוד הקליקו על ורישמו אותו בפנים

במידה והצלחתם תעברו לדף הבא במידה ולא נסו שנית עד שתצליחו

בהצלחה

הכניסו את הסיסמא על מנת לצאת מחדר הבריחה

עלייה

? מה אומרת לכם המילה - עליה

: היכנסו לקישור הבא וענו על השאלה

: עלי מוהר

עלי מוהר נולד ב 30 בדצמבר בשנת 1948 בעיר תל אביב. הוא בנם של עדינה והפיזמונאי והמשורר יחיאל מוהר. עלי מוהר היה פזמונאי ישראלי ובעל טור בעיתונים ״דבר״ ו״העיר״. בשנת 2006 חלה בסרטן הלבלב וב30 בנובמבר הוא נפטר.

: מילים קשות

- איכר

עובד אדמה, חקלאיי

- חלוץ

כינוי למי שעלה לארץ לפני קום המדינה ממניעים ציוניים-לאומיים על מנת להשתתף בבניינה ולהקים בה חברה חדשה בדרך ההתיישבות החקלאית

עמל

. אדם שעבד בעבודה קשה

- עבד בפרך

התענה בעבודה קשה

- הגיח

יצא או צץ פתאום, התפרץ, הופיע בזינוק..

- ביצה

.שטח מוצף במים עומדים, לרוב לא עמוקים, ובו אדמה רכה ובוצית ולרוב גם צמחייה סבוכה..

- ישימון

מדבר, שממה, אזור שומם וצחיח לגמרי

- קצה

הנקודה הקיצונית ביותר של משהו, החלק האחרון או המרוחק ביותר שלו (ששם הוא נגמר); סוף

- גלויות

שהייה ממושכת מחוץ לארץ המולדת עקב גירוש, רדיפות או מצב פוליטי שקשה לשאתו;

- צער

התחושה של מי שמצטער או מי שעצוב; עצב; חרטה

שיר השיירה

עלי מוהר /

איך ישראל צומחת מסביבנו היא חזקה יותר מכל חסרונותינו וגם הנגב עוד יהיה פורח ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח. וגם הנגב עוד יהיה פורח ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח. ומכל הגלויות ועם כל הבעיות מסביב יהום הסער רב הקושי והצער אבל יש על מה לשמח יש עוד אומץ, יש עוד כח. ונמשכת שירה מן המאה שעברה רחוקים כבר היוצאים אכרים וחלוצים שעמלו עבדו בפרך בלי לראות את סוף הדרך ועכשיו עוברים אנחנו לא שקטנו ולא נחנו לא ימשיכו בלעדינו זוהי הרפתקת חיינו.

בלשונות רבות מספור דיברנו וזה את זה כמעט בכלל שלא הכרנו ומקומות רבים מאוד עזבנו ורק מקום אחד רצינו ואהבנו ומקומות רבים מאוד עזבנו ואל הארץ, אל הארץ באנו. ונמשכת שיירה מן המאה שעברה רחוקים כבר היוצאים איכרים וחלוצים שעמלו עבדו בפרך בלי לראות את סוף הדרך ועכשיו עוברים אנחנו לא שקטנו ולא נחנו לא ימשיכו בלעדינו זוהי הרפתקת חיינו.

מגטאות ומחנות הגחנו אל הביצות ואל הישימון הלכנו מקצות ערב, מרוסיה ופולניה הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה. מקצות ערב, מרוסיה ופולניה הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה. ומכל הגלויות ועם כל הבעיות עם נוצר וארץ קמה ושפה אשר נרדמה שוב התחילה מתעוררת ומדברת ומדברת מסביב יהום הסער רב הקושי והצער אבל יש על מה לשמוח יש עוד אומץ, יש עוד כח.

שיר השיירה

עלי מוהר /

איך ישראל צומחת מסביבנו היא חזקה יותר מכל חסרונותינו וגם הנגב עוד יהיה פורח ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח. וגם הנגב עוד יהיה פורח ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח. ומכל הגלויות ועם כל הבעיות מסביב יהום הסער רב הקושי והצער אבל יש על מה לשמח יש עוד אומץ, יש עוד כח. ונמשכת שירה מן המאה שעברה רחוקים כבר היוצאים אכרים וחלוצים שעמלו עבדו בפרך בלי לראות את סוף הדרך ועכשיו עוברים אנחנו לא שקטנו ולא נחנו לא ימשיכו בלעדינו זוהי הרפתקת חיינו.

בלשונות רבות מספור דיברנו וזה את זה כמעט בכלל שלא הכרנו ומקומות רבים מאוד עזבנו ורק מקום אחד רצינו ואהבנו ומקומות רבים מאוד עזבנו ואל הארץ, אל הארץ באנו. ונמשכת שיירה מן המאה שעברה רחוקים כבר היוצאים איכרים וחלוצים שעמלו עבדו בפרך בלי לראות את סוף הדרך ועכשיו עוברים אנחנו לא שקטנו ולא נחנו לא ימשיכו בלעדינו זוהי הרפתקת חיינו.

מגטאות ומחנות הגחנו אל הביצות ואל הישימון הלכנו מקצות ערב, מרוסיה ופולניה הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה. מקצות ערב, מרוסיה ופולניה הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה. ומכל הגלויות ועם כל הבעיות עם נוצר וארץ קמה ושפה אשר נרדמה שוב התחילה מתעוררת ומדברת ומדברת מסביב יהום הסער רב הקושי והצער אבל יש על מה לשמוח יש עוד אומץ, יש עוד כח.

: שאלות

? לאחר שקראתם ושמעתם את ביצוע השיר לפי דעתכם על מה הוא מדבר

? מהן התחושות שלכם לאחר ששמעתם את השיר

כתבו על דף מילים קשות שעולות מתוך השיר

כיצד מתוארים האנשים העולים לארץ? הוכיחו מתוך השיר

? לפי השיר כמה זמן נמשכה העליה לארץ

בתוך השיר מופיעה לנו המילה ״שפה״ על איזו שפה מדובר ? ואיך מתארים לנו אותה

? מה הרגשתם של העולים מארץ ישראל

האם ישנה תקווה לעולים? אם כן כתבו מהי לפי השיר

? האם הם העולים מתייאשים מהמצב הקשה

? מה למדנו היום

למדנו על הפיזמונאי עלי מוהר

למדנו את השיר ״שיר השיירה״

למדנו מילים חדשות שהיו קשות לנו מתוך השיר

מקווה שנהניתם תודה על השתתפותכם

? מי זוכר מה למדנו שיעור שעבר

עלייה

: משימה

לפניכם סרטון הבא, במהלך הסרטון ענו על השאלות שמופיעות למטה

? מהם שמותיהם של המצבעים שמוזכרים בסרטון

? מאיזו ארץ עלו היהודים בכל מבצע

? באיזה שנה התקיים כל אחד מהמבצעים

? מי עזר ליהודים לעלות בכל מצבע

? האם המבצע היה חשאי

:מושגים

הגירה למדינת ישראל מתוקף חוק השבות המאפשר לכל יהודי בעולם להתיישב בישראל כאזרח

- עלייה

כלומר השתקעותם של יהודים מהגולה בארץ ישראל

- עולה

מְהָגֵּר למדינת ישראל מתוקף חוק השבות עליה לארץ

- הגירה

עזיבת ארץ המולדת ומעבר לארץ אחרת לשם השתקעות בה

חוק השבות, תש"י–1950 מעניק לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל את הזכות לעלות לישראל ולקבל תעודת עולה

- חוק השבות

- קום המדינה

הכרזת העצמאות של מדינת ישראל נערכה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב

בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, הכריז דוד בן⁻גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות

-מעברה

ישוב ארעי לעולים חדשים לארץ ישראל בשנות החמישים

מעפילים

עלה לארץ ישראל לפני קום המדינה שלא בהסכמת השלטונות הבריטיים, במיוחד דרך הים

צבר

כינוי ליהודי ישראלי שנולד בארץ

חלוץ

עולה מטעמים ציוניים לפני קום המדינה

:משימה

, כל קבוצה תקבל קטע קריאה

: משימתכם היא ללקט את המאפיינים הבאים

השנים בהן התרחשה העליה

המדינה / מדינות שמהן הגיעו העולים ומספרם

סיבת העליה

תרומתם של העולים

לאחר שסיימתם נא הכניסו את המאפיינים כאן

העלייה הראשונה

.התרחשה בין השנים 1882 – 1903 בסוף תקופת השלטון העות'מאני ובה עלו כ 29000 יהודים מאז חורבן בית המקדש, לא פסקה רצון היהודים לשוב לארץ ישראל ובמשך כל התקופות היו ניסיונות של יהודים לשוב ולהתיישב באץ ישראל העולים בעלייה זו, עלו בעיקר מרוסיה, רומניה, בוכרה ומתימן - עליית "אעלה בתמר" בשנת 1882) העולים היו יהודים פשוטים, הם היו שומרי מסורת בעלי משפחות. העולים בעלייה הראשונה הקימו 28 מושבות בניהן: ראשון לציון, ראש פינה, זיכרון יעקב וחדרה, הם גם חידשו בעזרת ״הישוב הישן״ את פתח תקווה העולים התקשו להשתלב בגלל חוסר ניסיונם בעבודה חקלאית והיום להם בעיות עם הישובים, לכן ביקשו את עזרתו של הברון רוטשילד והוא עזר להם בין אותה עליה היו גם קבוצת צעירים שהיו חברים באגודת ״ביל״ו״ (בית יעקב לכו ונלכה) המטרה של האגודה הייתה להקים בארץ ישראל חברה יהודית שתיהיה בעלת תרבות ושפה עבריים תרבות זו תהיה מושתתת על צדק ושוויון חברתי עלייה זו הייתה ההתחלה והשורש של ההתיישבות הלאומית כיוון שבין העולים היו עולים שראו את עצמם כחולצים שעולים לארץ לפני שכל העם היהודי יעלה אחריהם הם ראו בעליה לארץ את הפתרון לעם היהודי חלק מהעולים עלו בגלל הפרעות שהתרחשו ברוסיה ואילו חלק עלו כדי להקים מסגרות חקלאיות חדשות שנקראות מושבות, שבהן הם יוכלו לממש את רעיון העבודה העברית ולהתפרנס מעמל כפיהם, כלומר מחקלאות.

העלייה השנייה

התרחשה בשנים 1904-1914 בסוף תקופת השלטון העות'מאני ובה הגיעו העולים מרוסיה ומספרם היה למעלה מ- 35,000 העולים עלו בעקבות: פוגרום קישיינב, פרשת אוגנדה, מהפכת 1905 וכישלון מלחמת רוסיה – יפן העולים היו ברובם צעירים בודדים ורווקים שנולדו ברוסיה, הייתה להם שאיפה לגאולה לאומית בארץ ישראל שהתמזגה עם השאיפה לתיקון עולם על ידי בנית חברה חדשה שתהיה שיוונית וצודקת עלייתם לארץ הייתה ביטוי למרד שלהם בחברה הכללית ובאורח החיים היהודים שנמצא בגולה הם עבדו במושבות, האמינו ברעיונות עבודה עברית, שמירה עברית, שימוש בשפה העברית ובניית תרבות עברית העולים הטביעו את חותמם בכך שהם ניהלו מלחמות למען עבודה עברית, שמירה עברית – הקימו את ארגון ההגנה ש ״השומר״ ואת מפלגות הפועלים .כמו כן הם הקימו גם צורות התיישבות חדשות כמו: הקבוצה וחוות הכשרה בתקופה הזאת העיר העברית הראשונה תל אביב הוקמה ביזמת מפלגת "הפועל הצעיר" והמשרד האצישראלי, נשלח בשנת 1911 איש "הפועל הצעיר", שמואל יבניאלי, לתימן כדי לעודד עלית יהודים לארץ ישראל במטרה של השליחות הייתה לזרז את בואם של פועלים יהודים, וכך לשבור את כוח העבודה הערבי במושבות זאת הייתה העלייה השניה מתימן שחלק מן העולים השתקעו בירושלים וביפו ואילו חלק אחר השתקע במושבות.

העלייה השלישית

בשנת 1919 הגיעה לארץ הספינה הראשונה ״רוסלאן״ לאחר המלחמה כשעל סיפונה היו 671 חלוצים צעירים שבישרו את תחילתה של העלייה השלישית היא התרחשה בשנים 1919 – 1923 ורוב העולים היו ממזרח אירופה זו הייתה גם העלייה הכי גדולה לארץ עם סיום מלחמת העולם ה1 מספר העולים בעלייה זו הגיע ל 51000 הסיבות לעלייה היו: הצהרת בלפור וכיבוש הארץ ע״י הבריטים שהפיחו את התקווה שאכן הבית הלאומי של היהודים עומד לקום בארץ המהפכה הבולשביקית והאמונה כי ניתן ליישם את חזון החברה הסוציאליסטית בארץ הפרעות המאבקים הלאומיים שהתרחשו באירופה והקמת המדינות החדשות - פולין, צכוסלובקיה ויוגוסלביה והשפעתה של העלייה השנייה אשר היוותה כוח משיכה אידאולוגי לנוער החלוצי שחי במזרח אירופה במהלך העלייה עלו למעלה מ- 600 צעירים במסגרת תנועת ״החלוץ״ קבוצות ״החלוץ״ קמו בעשרות ערים ועיירות ברחבי רוסיה ומזרח אירופה הם עברו הכשרה חקלאית ברוסיה לפני שהגיעו לארץ . ערכי התנועה היו עבודת כפיים, הגשמה אישית, לשון ותרבות עברית שמירה והגנה על ישובים. אנשי העלייה הקימו צורות התיישבות שיתופיות כמו: הקיבוץ ומושב העובדים

העלייה הרביעית

העלייה הרביעית התרחשה בין השנים 1924 - 1928 ובה עלו כ 82000 עולים הסיבות לעלייה היו: הגיאות האנטישמית במזרח אירופה ובעיקר בפולין ששם השילטון דחק את היהודים מעמדות מפתח בחברה והטלת מיסים כבדים, בנוסף צמצום ההגירה של היהדים לארצות הברית שבעקבותה הם היגרו לארת בלית ברירה. מרבית העולים שהיו רגילים לחיי העיר פנו לערים הגדולות ובמיוחד לתל אביב דבר זה גרם לגדיה בשטחה הוקמו רחובות חדשים כתוצאה מכך הבניה פרחה והעיסו אלפי פועלים. העולים הקימו בתי מלאכה, מסעדות וקיוסקים כמו כן גם בחיפה וירושלים נוספו שכונות חדשות ובמפרץ חיפה החל לקום אזור התעשייה הגדול בארץ. בין העולים היו כמה מהמעמד הגבוהה ולכן יכלו לרכוש לעצמם בעזרת הונם אדמות. ההתיישבות העובדת בתקופת העלייה הרביעית התפתחה בעקבות הקמת מפעלים כלכליים עצמאיים וגיבוש ״הקבוצה הגולה״ ל״קיבוץ״ בנוסף לעולים מפולין היו מיעטוים שעלו מארצות כמו: ברית המועצות, ליטא, רומניה, עיראק ותימן רוב העולים התיישבו בערים והם היו סוחרים ובעלי מלאכה הם גם פיתחו בארץ את התעשייה. חלק קטן מהעולים התיישבו על אדמה שהם רכשו בעזרת הונם הפרטי הם פיתחו את ענף המטעים והפרדסים במרכז הארץ תקופה זו הייתה ירידה מאסיבית מהארץ בעיקר מקרב העולים ממזרח אירופה אשר לא התרגלו לאקלים ואורח החיים בארץ, לכן העולים בעלייה הרביעית היוו כוח אדם חשוב להתיישבות הציונית בארץ. העלייה הרביעית נתפסה כעלייה בורגנית אצל אנשי תנועת העבודה.

העליה החמישית

העלייה החמישית התרחשה בין השנים 1929 - 1939 ומספר העולים בעלייה זו הגיע ל 180000 איש העולים הגיעו מארצות המזרח וממרכז אירופה. רובם היגרו מגרמניה הם עלו בעקבות התגברות האנטישמיות ובעיקר בגלל עלייתו של היטלר לשלטון בגרמניה הנאצית רוב העולים בעלייה הזו התיישבו בערים אך חלק מהם הקימו את הישובים ״ישובי המעמד הבינוני״, כמו למשל הישוב נהריה בעלייה הזו עלו חלק גדול של עולים שהיו בעלי מקצועות חופשיים, כלומר עורכי דין, מהנדסים, רופאים, מוזיקאים ועיתונאים. חלק מן העולים הצליחו לעות עם רכושם ואותו השקיעו במפעלי תעשייה תרומת העלייה החמשית הייתה פריחה כלכלית ושגשוג תרבותי בארץ. בתקופה של העלייה החמישית הוקמה התזמורת הפילהרמונית כמו כן הורחבה האוניברסיטה בירושלים וכיוון שבעליה הזו עלו הרבה רופאים דבר זה ערם לעליית רמת הרפואה בארץ. העלייה הזו הכפילה את מספר היהודים בארץ ומספרם התקרב לחצי מיליון נפש.