סוגיות בתולדות ישראל

סוגיות בתולדות מדינת ישראל

תהליך הדה - קולוניזציה והקמת מדינות עצמאיות

COLONY ?

מה זה קולוניה

העולם אחרי מלחמת העולם השנייה

מלחמת העולם השנייה הייתה לנקודת מפנה שעיצבה מחדש את הזירה הבין-לאומית ובכלל זה את "הפרויקט הקולוניאלי". לאחר הניצחון במלחמה ועל רקע המאבק הבין-גושי, עלו תביעות ותפיסות חדשות שקראו למדינות אירופה לשחרר את השטחים שבחזקתן.עד שנות ה-70 של המאה ה-20, איבדו בריטניה וצרפת את מרבית המושבות, ואלה הוכרו כמדינות עצמאיות

הבהרת המושג דה - קולוניזציה

הזמן שבו התרחש התהליך

המקום שבו התרחש התהליך

הסבר התופעה

הגורמים לתהליך הדה - קולוניזציה

גורם אידיאולוגי

גורם כלכלי

גורם פוליטי

מאפייני תהליך הדה - קולוניזציה

תהליך מורכב והדרגתי

ניסיון המעצמות לשמור על האינטרסים שלהן

הבדל בין עמים שחיו תחת שלטון בריטי ובין תחת שלטון צרפתי

תוצאות תהליך הדה - קולוניזציה

לפניכם הקריקטורה "שלום לקולוניאליזם" שצייר המאייר ההולנדי-גרמני פריץ בהרנדט ופורסמה בראשית שנות ה-50

הסבירו כיצד אחד מגורמי הדה קולוניזציה באה לידי ביטוי במקור שלפניכם

המסר המרכזי של יוצר הקריקטורה בהרנדט כלפי תהליך הדה-קולוניזציה: עזיבת המעצמה הקולוניאלית את המושבות פותחת פתח להשתלטות סובייטית ולא מבטיחה למושבות עצמאות מלאה

השפעת גורמים שונים על גורל היהודים בארצות האסלאם

start

הקהילות היהודיות בארצות האסלאם

מעמדם ומצבם הכלכלי ערב הקמת מדינת ישראל

הגורמים שעיצבו את גורל יהודי ארצות האסלאם

מספר היהודים

הגורמים שעיצבו את גורל יהודי ארצות האסלאם החל מסוף שנות ה - 40

תגובת מדינת ישראל

דה קולוניזציה בארצות האסלאם

פאן ערביות

מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל

הגורמים השונים שהשפיעו על גורל היהודים בעיראק

פאן ערביות ודה קולוניזציה

מלחמת העצמאות והקמת המדינה

השפעת מדיניות חיסול גלויות

מקור - תהליך הדה קולוניזציה וגורל היהודים

לפניכם קריקטורה מתוך עמוד השער של העיתון "קרוקודיל" שפורסם בברית המועצות ב - 1960

הסבירו כיצד תהליך הדה קולוניזציה בא לידי ביטוי בקריקטורה שלפניכם.בססו את תשובתכם על שני רכיבים שנראים בו

הסבירו כיצד השפיע תהליך הדה־קולוניזציה על מצב היהודים בארצות האסלאם

הציגו גורם נוסף שהשפיע בתקופה זו על מצב היהודים בארצות האלה

מלחמת יום הכיפורים

start

מלחמת יום הכיפורים

listening

פרוץ המלחמה

פרוץ המלחמה (28:10)

הגורמים למלחמת יום הכיפורים

השבת הכבוד והשטחים

שמירה על ריבונות מצרית

הנסיבות בהן פרצה מלחמת יום הכיפורים/סדרת אירועים ערב המלחמה

סוריה ומצרים הכינו את צבאותיהם למלחמה

פינוי משפחות היועצים הסובייטים

הטעייה של מצריים וסוריה

תנועת כוחות מצריים לעבר תעלת סואץ

גיוס מילואים חלקי

מדוע הופתעה מדינת ישראל בפרוץ מלחמת יום הכיפורים

ישראל זלזלה ביכולת הצבאית של צבאות ערב

כישלון מודיעיני

ההסתמכות על קו בר־לב

more info

הקשיים שנוצרו בגלל ההפתעה/ההשפעה של הנסיבות על פרוץ המלחמה

הגיוס היה מאוחר ונוהל בחיפזון

חוסר באמצעי לחימה בסיסיים

בלבול ומבוכה בצה"ל

תוצאות מלחמת יום הכיפורים - בטווח המיידי

ניצחון צבאי בחזיתות

פגיעה בכושר הצבא

אבידות כבדות

השפעות מלחמת יום כיפור

בתחום הבינלאומי-מדיני

בתחום החברתי - פוליטי

בתחום הכלכלי

אובדן אמון הציבור במנהיגות

הגברת התלות בארה"ב

שקט בגבול הסורי

ועדת אגרנט

משבר כלכלי

הסכם שלום

ירידה באהדה לישראל

הגברת התלות בארה"ב

ביקורת ציבורית נרחבת

שינויים במפה הפוליטית

בתחום הביטחוני

קטעי מקור - השפעות מלחמת יום כיפור

לפניכם קריקטורה של א' ברקוביץ' שפורסמה בדצמבר 1973

על פי הקריקטורה,הסבירו מדוע הופתעה מדינת ישראל עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים

כיצד השפיע זהות היוצר על תיאור הגורמים למלחמה אותם הציג

הציגו את תוצאות המלחמה,והסבירו את השפעתן על מדינת ישראל בשניים מן התחומים: החברתי, הכלכלי, הפוליטי והביטחוני

העלייה בשנות ה-50 וה-60

start

עלייה וקליטה בשנות ה-50 וה-60

מאפייני העלייה

היקף העלייה

גורמים לעלייה

שיקולים בתהליך הקליטה

קשיים בתהליך הקליטה

תרומת העלייה

מאפייני העלייה

עליית הצלה

עלייה מבוקרת

עלייה חשאית

בעד ונגד - עלייה חופשית/עלייה סלקטיבית

כל יהודי זכאי לעלות ארצה

סכנה קיומית

התאמת ממדי העליה ליכולת הקליטה

איום ביטחוני

בעד

נגד

חשש לסגירת שערים

חוסר בתשתיות

הגורמים לעלייה

היקף העלייה

פליטי השואה

הקמת המדינה

השפעת תהליך הדה קולוניזציה

תהליך הקליטה - קשיים של הקולטים ושל הנקלטים - דרכי התמודדות

השיקולים של מדינת ישראל המשפיעים על תהליך הקליטה/הגורמים לקשיים

לספק לעולים את הצרכים הבסיסיים

לשלב את העולים בתרבות ובחברה הקולטת

הקשיים ודרכי ההתמודדות בקליטת העלייה בתחילת שנות -החמישים

קשיים

קשיים

דיור

חינוך

התמודדות

התמודדות

מטרות/שיקולים

מטרות/שיקולים

קשיים

קשיים

צריכת מוצרים

התמודדות

התמודדות

תעסוקה

מטרות/שיקולים

מטרות/שיקולים

קטעי מקור - קשיים והתמודדות בתחום הדיור

קטעי מקור - קשיים והתמודדות בתחום החינוך והתעסוקה

קטעי מקור - קשיים והתמודדות בתחום צריכת מוצרים

תרומתה של העלייה למדינת ישראל

בתחום הדמוגרפי

בתחום ההתיישבותי

בתחום הכלכלי

קריקטורה של דוש בנושא העלייה הגדולה בעיני הקריקטוריסט דוש

הסבירו שלושה מן הגורמים לעלייה הגדולה למדינת ישראל בשנות החמישים

על פי הקריקטורה, הסבירו את הקשיים עמה הייתה צריכה מדינת ישראל להתמודד עם הקמתה

הציגו שניים מן הפתרונות של המדינה בהתמודדות עם הקושי בקליטת העלייה בתחום הדיור.הסבירו כיצד אחד מן הפתרונות שהצגתם יצר קושי נוסף

תפיסת כור ההיתוך

השיקוליםלעיצוב תפיסת כור היתוך

פעולות למימוש תפיסת כור היתוך

הגדרת המושג

הישגים לתפיסת כור היתוך

מחירים לתפיסת כור היתוך

אירועי וואדי סאליב

תפיסת כור היתוך - מיזוג גלויות

הגדרת המושג

השיקולים שהובילו /הגורמים לעיצוב תפיסת כור היתוך

צורכי המדינה

שלילת הגלות

פעולות המבטאות את תפיסת כור ההיתוך

אימוץ לבוש, התנהגות, מבטא ותרבות עבריים

פעילות במסגרת צה"ל

עברות שמות

הישגים ומחירים בתפיסת כור ההיתוך

הנחלת הלשון העברית

גיבוש סמלי תרבות ומנהגים

יחס פטרוני ומתנשא

ערעור מבנה המשפחה

צה"ל– צבא העם

מתח בין-עדתי

אירועי ואדי סאליב – משמעותם והשפעתם על החברה הישראלית

תיאור אירועי ואדי סאליב- מרד חברתי

השלכות אירועי ואדי סאליב על החברה הישראלית

תודעה ציבורית

ועדת חקירה

מקור היסטורי - מאפייני המקור/הקשר היסטורי

סוג המקור

זהות יוצר המקור

קהל היעד ומטרת המקור

מועד יצירת/פרסום המקור

המקום שבו נוצר/ פורסם המקור

עלייה וקליטה בשני העשורים הראשונים של מדינת ישראל

more info

מהי מדיניות כור ההיתוך

הציגו את התרומה של מדיניות זו לקליטת העלייה

לפניכם שני קטעי מקור המתארים את אירועי ואדי סאליב

הציגו את ההבדלים בין שני קטעי המקור על פי שניים מן התבחינים האלה

more info

הסיבות לפרוץ האירוע

דימוי המפגינים

תיאור האירוע

הסבירו סיבה אחת להבדלים האלה בין שני המקורות

Thank you!

התגברות המתח בין מוסלמים ליהודים משום שהיהודים נחשבו לתומכי המעצמה הקולוניאלית התחזקות הזהות הלאומית במדינות אלה לוותה באימוץ של מאפיינים מוסלמיים ובשנאת זרים, והכבידה על היהודים להשתלב בתהליך הדה־קולוניזציה בעקבות התגברות המתיחות בין מוסלמים ליהודים פרצו בכמה מן המדינות פרעות של תושבי המקום ביהודים

אובדן אמון הציבור בשלטון ובצבא: המחדל בימים הראשונים של המלחמה יצר זעזוע עמוק וגרם לטלטלה עזה בהלכי הרוח בחברה שהיו בחברה הישראלית לפני המלחמה: התערערה תחושת הביטחון והגאווה הלאומית, התערער האמון במנהיגות הצבאית והפוליטית, וירידה במעמדם של אנשי הצבא וראייתם באור מפוכח יותר

בסופו של דבר, מלחמת יום הכיפורים לא הייתה תוצאה של מחדל מודיעיני אחד, אלא תוצאה של סדרה ארוכה של טעויות תפיסתיות, צבאיות ומדיניות שהחלו מאז מלחמת ששת הימים

ידיעות על הכנות מצרים וסוריה למלחמה הגיעו, אך לא תורגמו כראוי ולא הובנו נכון.תרגום שגוי של הידיעות נבע מסדרה ארוכה של טעויות תפיסתיות,צבאיות ומודיעיניות שהחלו מאז מלחמת ששת הימים.הנחת המודיעין הייתה כי מצרים לא תצא למלחמה בישראל לפני שתשקם את כוחותיה בעיקר את חיל האוויר שלה,וזאת לא לפני 1975.תפיסה זו - הקונספציה יצרה ביטחון מופרז והדרך שבה הוצגה לציבור ולצבא חיזקה את התחושה שהעליונות הישראלית ברורה.במקום להבין איך האויב באמת חושב ופועל, צה"ל "שיחק נגד עצמו",תכנן לפי מה שהיה בעבר ולא לפי מה שצריך להיות,וזה היה תהליך ארוך ומחושב – לא מחדל מודיעיני אחד

המאבק לשחרור של עמי אפריקה מן השלטון הקולוניאלי של ה"אדם הלבן" בא לידי ביטוי בדמות הבולטת בגודלה ובעוצמתה של איש כהה עור שמניף בעוז מטאטא ובעזרתו הוא מגרש מן היבשת דמויות המסמלות את השלטון הקולניאלי כמה מן הדמויות המסולקות מן היבשת חובשות כובעים בסגנון קולוניאלי, כמה מן הדמויות אוחזות בידיהן כלים שבאמצעותם שלטו בכוח באדם השחור - אזיקים, שוט, כמה מהן נראות שמנות ומדושנות ונושאות תיקים גדולים, ביטוי לשנים הארוכות שבהן ניצלו את המקומיים

מדינת ישראל נאלצת להקדיש משאבים רבים וכוח אדם כדי לשקם את עצמה אחרי המלחמה, לבנות את עוצמתה הצבאית, להתמודד עם בעיות הביטחון שנוצרו ולהגן על גבולותיה. לכן יש להתאים את ממדי העלייה ליכולת הקליטה של המדינה ולהעדיף צעירים ובעלי מקצוע שיהיו מסוגלים לתרום לשיקום, לבנייה ולהגנה על המדינה

ביום חמישי ה4- באוקטובר נודע לאמ"ן כי המומחים הצבאיים הסובייטים (רוסים) שיעצו לצבאות הערביים מתפנים ממצרים עם משפחותיהם ונוטשים בבהילות את מצרים וסוריה, דבר המהווה סימן ברור לקראת פרוץ מלחמה. המשמעות הייתה שהסובייטים מבקשים להגן על אנשיהם לאור מהלך צבאי צפוי! בתגובה החליט הרמטכ"ל דוד אלעזר על תגבור כוחות צה"ל בשתי החזיתות

בני העמים שחיו תחת שלטון קולוניאלי נחשפו בהדרגה לרעיונות מערביים ופיתחו לעצמם זהות ותודעה לאומית ברוח הלאומיות האירופית. תנועות לאומיות אלו חתרו תחת הלגיטימיות של השלטון הקולוניאלי, חשפו את הניצול האירופי של המושבות והחריפו את המאבקים הלאומיים לעצמאות. אלו סימנו את בשלותם של העמים שתחת כיבוש קולוניאלי לשלטון עצמי ולריבונות. המאבקים היו לעתים אלימים וממושכים. הם תבעו חייהם של קורבנות רבים וגרמו נזקים כבדים לעמים עצמם וגם למדינות הקולוניאליות

כור היתוך (מיזוג גלויות)- הגדרת המושג תפיסה ששמה לה למטרה לעצב חברה ישראלית חדשה שתרבותה מבוססת על מורשת היישוב הוותיק:ציונות, חלוציות, אהבת הארץ, שלילת הגולה וערכי התרבות המערבית המודרנית.במסגרת תפיסה זו נדרשו העולים לאמץ את ערכי החברה הקולטת.הדמות האידיאלית שלאורה חינכו הייתה דמות "היהודי החדש".ביטויה המובהק היה ה"צבר" – יהודי יליד הארץ, המושרש בנופיה, חקלאי או פועל, חלוץ המיישב את הארץ על-פי צורכי המדינה ולוחם להגנתה

הקשיים בתהליכי הקליטה של חלק מיהודי ארצות האסלאם הועלו למודעות הציבור במדינת ישראל, ובעקבות זאת נשאלו שאלות מהותיות בנוגע למדיניות הקליטה- היו שטענו כי אכן הציבור המזרחי סובל מאפליה ומקיפוח על רקע עדתי, ואילו האחרים טענו כי הסיבה למצב הירוד של העולים תלויה בכישוריהם, ועובדה היא, כי עולים חזקים יותר היגרו לצרפת וארצות אחרות

הגברת תלות ישראל בארה"ב: עקב המחיר הכבד של המלחמה בנשק והנזק הכלכלי הכבד,גברה תלות ישראל בסיוע צבאי וכלכלי מצד ארה"ב. בעקבות אספקת הנשק הגדולה מבריה"מ למצרים ולסוריה.נשיא ארה"ב, ריצ'רד ניקסון העביר נשק רב לישראל,בטיסות ארוכות טווח ומורכבות, ואפשרו לה את המשך הלחימה

מצרים וסוריה הסוו את הכנותיהן למלחמה ונקטו אמצעי הטעייה כדי להסתיר את כוונותיהם ערכו תרגילים צבאיים שגרתיים רבים וסדירים כדי שההכנות ייראו כחלק מתרגיל שגרתי

תהליך מורכב והדרגתי:תהליך שחרור מתמשך ולא מלחמת שחרור חד-פעמית.התקופה העיקרית של הדה-קולוניזציה היא אחרי מלחה"ע השנייה.בחלק מהקולוניות היו מאבקים קשים, שלוו במעשי אלימות קשים משני הצדדים.גם במדינות העצמאיות שבהן התקיימה מלחמת שחרור,מדובר בדרך כלל בתהליך שהחל שנים קודם לכן וארך תקופה לא קצרה

הזעזועים הפוליטיים הכשירו את הדרך למהפך הפוליטי בשנת 1977. הסתיימה ההגמוניה הפוליטית ארוכת השנים של מפלגת העבודה ועלתה לשלטון מפלגת הליכוד ובראשה מנחם בגין

ישראל נעזרה בסיוע צבאי אמריקני כדי לשקם את צה"ל ולהחזיר לעצמה את כושר ההרתעה שנפגע .הגדלת מספר היחידות הלוחמות והבניית יכולת הגנתית; נערכו שינויים בתחום עבודת המודיעין; גברה התלות של ישראל בסיוע האמריקני

צה"ל ראה עצמו כצבא העם, השואף לכלול את כל בני מחזור הגיוס מכל שכבות האוכלוסייה.הצבא נתפס ככרטיס כניסה לחברה הישראלית, מקום שבו צעירים מכל ארצות המוצא הופכים לוחמים נאמנים לארצם ומאמצים מנהגים ושפה אחידים.צה"ל השקיע כוח אדם וזמן רב בהקניית השפה והתרבות העברית לחיילים. מורות חיילות שימשו חלק ממערכת החינוך שפעלה בתוך הצבא ואף מחוצה לו-ביישובי העולים

צה"ל– צבא העם –הפך למוקד הזדהות משותף, סמל לאחווה ולאחדות, ורבים מהעולים מצאו בו מסלול קידום/התפתחות.רבים מהעולים רכשו בצבא כלים – חברתיים, מקצועיים, תרבותיים ואחרים –שסייעו להשתלבותם בחברה הישראלית ולהתקדמותם

אימוץ לבוש, התנהגות, מבטא ותרבות "עבריים": העולים נדרשו להתנסות בעבודה חקלאית, ללמוד שירים וריקודי עם המקובלים בתרבות הישראלית, ולזנוח את השפה והתרבות שהביאו מהגולה

החינוך כאמצעי קליטה:החלת חוק חינוך חובה,עידוד פעולות התנדבות בחינוך, הקניית סמלי הזדהות לאומים.הנחלת השפה העברית לאוכלוסיית העולים

הקשיים: התקופה הראשונה במדינת ישראל, אופיינה בעיקר בקליטת אוכלוסיות חדשות ובשילובן במערכות החינוך,וכן בארגונה הבסיסי של המערכת ובגיבוש תכניות לימודים יסודית על עקרונותיה הסמליים.כדי לעמוד במטרות אלה נקטה המדינה במספר פעולות ביניהם: מבצע הנחלת הלשון העברית, אחד המפעלים החשובים ביותר של שנות ה-50 היה הנחלת הלשון העברית לאוכלוסייה

גיבוש סמלי תרבות ומנהגים משותפים – נוצרה חברה יהודית המורכבת ממגוון עדות וקהילות בעלת מכנה משותף מאחד ומקשר בין היהודים בני כל ארצות המוצא - נוצרו חגים לאומיים, כמו יום הזיכרון או יום העצמאות, המשמשים גורם הזדהות למרבית האוכלוסייה.גם מנהגים אחרים, כגון שירה בציבור, ריקודי עם , "קומזיץ" או טיול, הפכו למאפייני התרבות הישראלית, שהייתה אז ייחודית ואחידה למדי

ישראל הופתעה ממועדה ומעוצמתה של המתקפה, עובדה שמנעה זמן היערכות של 48 שעות, שנחשב כמינימום בתכניות צה"ל לגיוס מילואים ולהתארגנותם ללחימה.הגיוס היה מאוחר ונוהל בחיפזון, והכוחות שהיו בשטח לא החזיקו מעמד

מבצע " הנחלת הלשון העברית" הקנה לעולים דוברי שפות שונות את ידיעת השפה העברית – שפה אחת משותפת לכולם. במדינת ישראל נוצרה חברה יהודית המורכבת ממגוון עדות וקהילות – פסיפס אנושי, חברה רב תרבותית בעלת מכנה משותף מאחד ומקשר בין כל ארצות המוצא: התגבשו סמלי תרבות ומנהגים משותפים למשל חגים לאומיים כמו יום העצמאות, יום הזיכרון, שירה בציבור ועוד צה"ל הפך למוקד הזדהות משותף: רבים מהעולים רכשו בצבא כלים – חברתיים, מקצועיים, תרבותיים ואחרים –שסייעו להשתלבותם בחברה הישראלית ולהתקדמותם

ממשלת ישראל הכריזה ב- 1949 על הנהגת משטר "צנע" – פיקוח על מחירים וקיצוב.לכל מוצר נקבע מחיר מרבי, ופקחים ממשלתיים וידאו כי לא יחרגו ממנו.כמו כן נקבעה מערכת של קיצוב, ולפיה הוקצבו לכל אזרח מצרכי מזון בכמות הנדרשת לקיומו

הקשיים: תחילה זכה "הצנע" לתמיכה אך עד מהרה תורים ארוכים השתרכו ליד החנויות שחילקו את המצרכים המוקצבים והתפתח בעקבותיה שוק שחור (מכירה בניגוד לחוק וללא פיקוח על המחירים) בו יכלו עשירים ומקורבים להשיג מה שלא הותר לכל האחרים.בנוסף, האבטלה נותרה גבוהה.ביקורת חמורה התעוררה על כך שמשטר הצנע בולם את ההתפתחות הכלכלית של מדינת ישראל.לקראת 1959 הגיע המשטר לקצו

ישראל זלזלה ביכולת הצבאית של צבאות ערב בישראל.לאחר מלחמת ששת הימים הייתה אווירה של אופוריה (התרוממות נפש) שגרמה לתחושות של גאווה, יהירות והתנשאות בעקבות הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים.לתחושה זו התלוותה "הקונספציה"- תפיסה ביטחונית על פיה המודיעין והממשלה פעלו,לפיה מצרים לא תצא למלחמה לפני שתהיה לה יכולת לפגוע בעומק ישראל ואף לא תחדש את הלחימה לפני 1975.על פי הקונספציה,אם תצא מצרים למלחמה-תקבל ישראל התרעה בטווח זמן שיספיק לכוחותיה להתארגן ולהביס במהירות צבאות ערב

הזמן שבו התרחש התהליך:התהליך קיבל תאוצה לאחר מלחמת העולם השנייה עד לתחילת שנות ה-60 וגרם לשינוי במפת המדינות העולמיות

מלחמת העולם השנייה הותירה נזקים כלכליים עצומים בכל מדינות אירופה. המדינות הקולוניאליות הפנו את משאביהן לשיקום פנימי וזנחו את הקצאת המשאבים הדרושים להמשך השליטה הקולוניאלית במושבות. בתוך כך, התפתחות המסחר העולמי והתחרות בשוק העולמי שחקו בהדרגה את היתרונות הכלכליים שהיו גלומים בכלכלת המושבות ופגעו ברווחיות המושבות

בתקופה בה יהודי עיראק היו תחת השלטון הבריטי הם נשאו תפקידים פעילים בתחומים רבים כדוגמת בנקאות,מסחר ומשק חקלאי.אולם התקדמות זו של היהודים נעצרה בראשית שנות ה- 30 עם קבלת העצמאות של עיראק בשנת 1932.באותן שנים החלה מגמת הלאומיות הפאן-ערבית אשר ערערו את מצבם של היהודים:הוטלו הגבלות על פעילותם הכלכלית של היהודים והחלו גם כן פגיעות פיזיות שהגיעו לשיאן בפרוץ פרהוּד בבגדאד.במשך שלושה ימים השתולל אספסוף, הרג ובזז. כ-180 יהודים נרצחו, כמעט 1000 נפצעו ונגרם נזק רב לרכוש.הדבר גרם לזעזוע עמוק בקרב יהודי עיראק, ומאז הם חשו שעתידם במדינה לא בטוח

מרד המארוקאים הסתכלו בתמונת השער.מה היא מזכירה לכם? תמונה היסטורית של המהפכה האמריקאית?או של כיבוש הבסטיליה?המרד ההונגרי? לא,אין זה דמיון מקרי, יש לשון לתמונות – ותמונה זו מדברת.אין היא מדברת על התפרעות של בריונים,על השתוללות מופקרת של כמה פורקי עול פליליים.זוהי תמונה אשר חותם של אמת גדולה טבוע עליה.שום צייר לא היה מצליח להעלות על הבד תמונה אמיתית יותר של זעם המוני.האנשים בתמונות אלה מאמינים במה שהם עושים.הם מאמינים כי נעשה להם עוול גדול.הם מאמינים כי אכן הגיעו לגבול הסבלנות.זוהי תמונה של ההתקוממות.ההתקוממות הראשונה של מה שנקרא אצלנו,משום מה, "עדות המזרח".המשטרה ירתה בשיכור מתפרע.השיכור היה בודד ובלתי מזוין,השוטרים היו פיכחים,מזוינים ובעלי עדיפות מספרית גדולה .ההמונים בוואדי סאליב התקוממו כי הרגישו שהשוטרים הרשו לעצמם להשתמש בנשק חם,בצורה כה מחפירה, מפני שעמד לפניהם אדם ממוצא "מזרחי".כאילו היה זה דבר מובן מאליו, פנה זעם ההמון מייד אל מוסדות ההסתדרות

המבצע להעלאת יהודי עיראק נמשך פחות משנה והיה אחד ממבצעי התעופה הגדולים בשנים ההן.עוד בראשיתו זכה המבצע לכינוי "ההגירה האווירית הגדולה בהיסטוריה", ובמסגרתו התאפשרה עלייתם של 125,000 יהודים למדינת ישראל, שנאלצו לעזוב ללא רכושם.עלייה זו נחשבה ל"עליית הצלה" ולאחריה כמעט שלא נותרו יהודים בעיראק.למבצע, שהיה בידיעת הבריטים, היו שותפים ממשלת ישראל, ארגונים יהודיים בין-לאומיים, התנועה הציונית בעיראק, הקהילה היהודית וממשלת עיראק

מציאת פתרונות דיור זמניים: ניצול מחנות הצבא הבריטי שפונו, בתים נטושים בערים המעורבות, הקמת מעברות. חיסול הדרגתי של המעברות, בניית שיכוני קבע בערים, חלק מהמעברות הפכו לעיירות פיתוח, ואחרות הפכו לשכונות בערים הגדולותכיצד הפתרונות יצרו קושי נוסף: התנאים במעברה היו קשים והשהות בה נמשכה זמן רב. מאחר שלא הייתה בעיירות הפיתוח תעסוקה מספקת ואוכלוסייתן לא הייתה מבוססת מבחינה כלכלית נוצרה בהן מצוקה כלכלית, הריחוק מן המרכז עיכב ניידות חברתית ותעסוקתית

אובדן ציוד צבאי רב ופגיעה בכושר של הצבא

בתים נטושים בערים המעורבות: המטרות/שיקולים: לתת פתרון קבע מידי לעולים ולקבוע עובדות בשטח ובכך למנוע שיבת הפליטיםמעברות:המטרות/שיקולים:הקמת המעברות היו לפתור את בעיית שיכון העולים, להחזיר את העולים לחיים ולעסוקה עצמאיים ולשתף את העיריות והרשויות בטיפול בעולים עיירות פיתוח:המטרות/שיקולים:מיקומןשל חלק מעיירות הפיתוח הותאם לצורכי הביטחון ולייצוב הגבולות. הן הוקמו כדי ליצור מפת התיישבות חדשה ולתת מענה לצורך בפיזור אוכלוסייה לאורך הגבולות

פליטי השואה שחיו במחנות העקורים חיפשו מקלט בישראל: השואה והאנטישמיות ששררה באירופה לאחר המלחמה, חיזקו את הרצון לעלות לא"י. אירופה שהפכה לבית קברות לבני משפחותיהם,לא נראתה כמקום שבו אפשר לשוב ולהקים בית ומשפחה. רבים ראו בחיים בא"י הזדמנות להתחיל בחיים חדשים במדינה של יהודים

היעדר תשתית מתאימה למציאת פתרונות תעסוקה לעולים

המצוקה העיקרית נבעה מהיעדר מקורות פרנסה.המדינה לא הספיקה להיערך למתן היצע תעסוקתי, עניין שדרש תכנון משאבים כספיים אדירים,אך רבים מן העולים הגיעו חסרי כישורים להשתלב במשק המערבי: רמת השכלה נמוכה,חוסר בהשכלה מקצועית והיו תלויים בכספי השלטון

מציאת פתרונות דיור זמניים, כמו בתים נטושים, מעברות, הקמת עיירות פיתוח

בתים נטושים בערים המעורבות: בתחילה שוכנו ב"רכוש נטוש" – בתים שננטשו על ידי ערבים בימי המלחמה בירושלים, ביפו ובחיפה ואח"כ בעכו, ברמלה ובלוד הקשיים:הבתים היו באיכות ירודה, או שנפגעו בלחימה, הם לא הספיקו לכל העולים והייתה תחרות ופלישה בלתי מאורגנת לבתיםמעברות: כאשר אלה התמלאו הוחלט בשנת 1950 על הקמת המעברות-שיכונים זמניים לעולים עד למציאת פתרון דיור חלופי.הקשיים: התנאים במעברות היו קשים. העולים חיו באוהלים, בדונים ופחונים, תנאי ההיגיינה היו גרועים והשירותים נתנו לאחר המתנה ארוכה. שירותי החינוך והרווחה היו ברמה ירודה

תהליך קבלת העצמאות של מדינות האסלאם והשחרור ממדינות המערב הביא לאיחוד הכוחות הכלל-ערביים למאבק נגד הישות הציונית באופן ישיר ונגד המערב באופן עקיף. יהודים לא הרגישו שייכות יותר למקום והחלו לעזוב

מדינה צעירה בשלבי היערכות ובנייה לאחר מלחמה קשה. מחסור באמצעים כספיים

גידול האוכלוסייה העצום הביא למחסור חמור במצרכים חיוניים,החל ממלט וברזל לבנייה וכלה במוצרי מזון בסיסיים,כמו ביצים וקמח.במצב כזה היה ברור כי אם יתקיים שוק חופשי, מחירי המוצרים יעלו מאד.היה חשש כי העולים ואנשים שאין ברשותם כסף רב לא יוכלו לקנות אפילו מוצרי יסוד וירעבו

מדיניות ששמה לה למטרה לעצב חברה חדשה בארץ־ישראל, ותרבותה מבוססת על מורשת היישוב הוותיק: ציונות,חלוציות, אהבת הארץ, שלילת הגולה, ועל ערכים השאובים מן התרבות המערבית המודרנית.על פי מדיניות זו נדרשו העולים לאמץ את ערכי החברה הקולטת

מטרות/שיקולים: מעבר לבנייה הפיסית של התשתית החינוכית – מוסדות לימוד, הכשרת סגל ההוראה, בניית עזרי לימוד – היה צורך לתת מענה לבעיות שנבעו מקליטת עלייה מארצות שונות, הקניית שפה, דיבור, מיומנויות למידה ופיתוח סמלי הזדהות הקולקטיבית

על פי ”דבר": התפרעות אלימה של המון מוסת שתקף ופצע שוטרים, רגם באבנים ניידות משטרה, הפך ושרף מכוניות, חסם כבישים והרס מבני ציבור – מועדוני מפא"י וההסתדרותעל פי ”העולם הזה": הפגנות מחאה מוצדקות נגד אלימות מוגזמת ולא מוצדקת מצד המשטרה, והפניית המחאה והזעם כלפי המוסדות המייצגים את מדיניות האפליה והעוול – מפא"י וההסתדרות

במסגרת המאבק הבין-גושי על השליטה וההשפעה,התערבו ארצות הברית וברית המועצות בסכסוכים בין מדינות ברחבי העולם ובסכסוכים פנימיים במדינות.מטרתה של כל מעצמה הייתה להגדיל את תחום השפעתה ולהקטין את זה של המעצמה השנייה ולכן פעלו כדי להשפיע על כל מדינה חדשה שתקום בעולם להצטרף לתחום השפעתה, ובכך תמנע את התפשטות המעצמה היריבה.התערבות זו גרמה להחרפת המאבקים הפנימיים במדינות שנאבקו על עצמאותן

ממדינות אלה, סוריה,לבנון,מרוקו ומצרים הוברחו יהודים מעטים בגלל הקושי לעבור את הגבול.עלייה מסוג זה הופעלה באותן מדינות שלא התירו יציאה חופשית של יהודים משטחן. מדינות אלה היו בעימות ישיר עם מדינת ישראל, והיהודים שבתוכן היו כבני ערובה של השלטונות נגד מדינת ישראל.הברחת העולים הייתה חשאית בגלל החשש מהנזק שפרסום העלייה יביא.יהודי מרוקו לעומת זאת הוברחו בכל דרך אפשרית: בים, ביבשה ובאוויר

שינוי פריסת ההתיישבות בארץ לא רק באזור החוף אלא גם באזור ההר והנגב, הוקמו עיירות פיתוח, חיזוק ההתיישבות החקלאית, הקמת יישובי שרשרת הביטחון, התיישבות באזורי הספר המרוחקים ליד הגבולות. ההתיישבות ביססה את גבולות המדינה, אפשרה צורות חיים שונות והבטיחה מקורות פרנסה וייצור מזון לאוכלוסייה ההולכת וגדלה

מדינת ישראל קמה כדי שכל יהודי יוכל לעלות אליה ולמצוא בה מקלט; במגילת העצמאות נקבע כי "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות"; חוק השבות - 1950 קובע כי כל יהודי זכאי לעלות ארצה

מכיוון שיש ארצות שהיהודים בהן נמצאים בסכנה קיומית, ומכיוון שבשלב זה למדינה אין די אמצעים להעלות ולקלוט את כל היהודים שמעוניינים לעלות אליה, המדינה צריכה לפעול להעלות תחילה את היהודים שנמצאים בסכנה קיומית ורק בשלב מאוחר יותר את שאר היהודים שמעוניינים בכך

תהליך השחרור הלאומי של העמים שחיו תחת שלטון בריטי היה בדרך כלל קל ומהיר יותר. נראה שהגורם לכך הוא ההבדל בין תפיסות בריטניה וצרפת בנוגע לאופי השלטון שלהם. בריטניה ראתה באזורי השליטה שלה אמצעי להבטחת האינטרסים שלה, ואילו הקולוניאליזם הצרפתי לווה בתחושת שליחות תרבותית. אי לכך יושבו צרפתים בארצות אלה, וחלקן אף סופחו לצרפת, בעוד בריטניה הייתה מוכנה לעזוב כל עוד הובטחו האינטרסים שלה. מכאן שככל שדפוס השלטון הקולוניאלי היה עמוק יותר, כך תהליך הדה-קולוניזציה היה קשה, מורכב וממושך יותר

הערכת אמ"ן 5 באוקטובר 1973:מרות שעצם תפיסת מערך החירום בחזית התעלה טומן בחובו לכאורה סימנים המעידים ליוזמה התקפית, הרי למיטב הערכתנו לא חל שום שינוי בהערכת המצרים את יחסי הכוחות בינם לבין כוחות צה"ל.אי לכך, הסיבות שהמצרים מתכוונים לחדש את הלחימה היא נמוכה ...כמו כן, אין שינוי בהערכתנו כי הצעדים הסורים נובעים מחשש... מפני פעולה ישראלית... פינוי המשפחות מסוריה אינו נובע ממתיחות בין הסורים לסובייטים,אלא מחששות סובייטיים שצפויה יוזמה צבאית מצרית־סורית נגד ישראל.כאמור, אנו מעריכים סבירותה של פעולה יזומה כזו כנמוכה.יואב גלבר, רהב: דרכה של ישראל אל מלחמת יום הכיפורים 1970–1973

המטרות/שיקולים: לספק לעולים מקורות פרנסה ולשלב אותם במעגל העבודה

המטרות/שיקולים :ראשית, ה"צנע" נועד לספק לעולים, האוכלוסייה החלשה ביותר, את צורכי הקיום הבסיסיים.שנית,משטר זה נועד לשמור על מידה שווה של שוויון כלכלי בארץ ולמנוע היווצרות פערים ברמת החיים

עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". גם רבים ממנהיגי היישוב עברתו את שמם; כך דוד גְרִין עברת את שמו לדוד בן-גוריון (על שם יוסף בן-גוריון, מראשי היישוב היהודי בימי המרד הגדול ברומאים),לוי שְׁקוֹלְניק היה ללוי אֶשְכּוֹל, משה שֶרְתוֹק למשה שָרֵת, ועוד רבים. כאשר הגיעו ארצה עולי שנות ה-50, רווח המנהג לעברת את שמם. פעמים רבות ניתן לעולים שם עברי על ידי הגורמים שטיפלו בקליטתם, כהליך בירוקרטי

ניצחון צבאי של מדינת ישראל. בסיום המלחמה כבש צה"ל חלקים משטחי מצרים וסוריה

סוריה ומצרים הכינו את צבאותיהם למלחמה-קיבלו מברית המועצות כמויות גדולות של נשק חדיש, תרגלו את כוחותיהם, הצבא המצרי תרגל בחשאי את צליחת התעלה, תגברו כוחות בסמוך לגבול עם ישראל

ירידה באהדה לישראל בעולם: עשרות מדינות (בעיקר באפריקה) ניתקו יחסים עם מדינת ישראל, השפעת חרם הנפט על מעמדה של ישראל, עצרת האו"ם הכריזה על הציונות כגזענות - נובמבר 1975

מדינת ישראל שזה עתה קמה נמצאת בשלבי היערכות ובנייה של כל התשתיות ההכרחיות לקליטת העולים: הרווחה, החינוך, הבריאות והדיור. בתנאים אלה מוטב להעלות את הזקנים והחולים בשלב מאוחר יותר, כדי שיקבלו מענה הולם וכדי שלא יהיה עול נוסף על המערכת

מחסני החירום לא היו ערוכים לקליטת מגויסים כה רבים ובחלקם חסרו אמצעי לחימה בסיסיים ביותר בשל ארגון ופיקוח לקויים

הקמת מדינת ישראל ומלחמת 1948 הביאו להחמרה ניכרת במצב יהודי עיראק שהתבטאה במדיניות אנטי ציונית ואנטי יהודית:התקבלו חוקים כלכליים אנטי יהודים שפגעו בעסקי היהודים,רופאים לא קיבלו רישיונות עבודה, נאסר על בנקים יהודיים להחליף מטבע זר, והוכבד עול המסים על יהודים. הליגה הערבית (ארגון בינלאומי לשיתוף פעולה אזורי הכולל את מדינות ערב) הצהירה כי פלסטין שייכת לערבים וכי היהודים בעיראק שומרים אמונים למולדתם העיראקית. מצבם של היהודים הורע כאשר לעיראק הגיעו פליטים ערבים רבים שעזבו את א"י בשנת 1948, וכדי לשכנם בבגדאד החרימו השלטונות רכוש יהודי. יהודים נדרשו לתרום כסף למאבק הפלסטיני ונאסר עליהם לצאת את עיראק

נוצר מתח בין-עדתי בין יוצאי ארצות אירופה הוותיקים לבין העולים יוצאי ארצות המזרח - בין העולים מארצות המזרח היו שהרגישו כי חייהם מנוהלים על ידי אנשי הממסד, האשכנזי ברובו, וכי הוא קובע את גורלם: איפה יגורו ובאילו תנאים, במה יעסקו לפרנסתם, והיכן ילמדו ילדיהם.הפער בין ישראל הראשונה- הוותיקה, האשכנזית והמבוססת לבין ישראל השנייה שבה התרכזו רבים מעולי ארצות האסלאם, שחשו קיפוח ואפליה- הלך וגבר בהתמדה.תחושות תסכול אלה הביאו לפרוץ אירועי ואדי סאליב

ביקורת ציבורית נרחבת: בציבור הופיעו תנועות מחאה אשר אנשיהן היו קצינים וחיילים שחזרו מהמלחמה.הידוע מבין יוזמי תנועת המחאה היה סרן מוטי אשכנזי אשר פיקד על מוצב "בודפשט" הצפוני (היחיד שלא נפל).בעקבות המחאות שר הביטחון התפטר ולאחר מכן התפטרה גולדה מאיר רה"מ

משבר כלכלי ממושך שפרץ מיד לאחר המלחמה: נזקי העלות הגבוה של המלחמה, נזקי החרם הערבי ועליית מחירי הנפט, אינפלציה דוהרת,הגדלת החובות של המדינה,קיפאון במשק הישראלי וגידול בפערים החברתיים־ כלכליים

מלחמת יום הכיפורים פרצה בגלל דרישות מצריות להסגת ישראל מכל השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים, ובמיוחד סיני. מצרים לא הציעה שלום או הסדר ישיר לישראל, אלא ביקשה שתיסוג מיידית. מצרים הציבה דרישות קשות, כמו נסיגה מלאה, אך לא הסכימה לפירוז של סיני: אזור בו לא תהיה נוכחות צבאית כולל של מצרים עצמה. בנוסף, המצרים דרשו שהסידורים לא יפגעו בריבונות המצרית.שיחות עם הממשל האמריקאי לא הביאו להסכמות,ומצרים קיוותה שהלחץ האמריקאי יכפה על ישראל את ההסדר

בפיקוד העליון בצה"ל ובדרג המדיני שררו בלבול ומבוכה צה"ל נאלץ להגיב במקום ליזום, ולכן ביומיים הראשונים, פעולות צה"ל נעשו מתוך מטרה לנהל קרבות בלימה קשים ולהתגונן במקום ליזום מהלכים

עיתון ”דבר" הוא עיתונה של הסתדרות העובדים הכללית ומפלגת השלטון מפא"י אשר כלפיהם הפנו המפגינים את זעמם ותסכולם, ופגעו במוסדותיהם ובסמליהם. לכן הם מציגים את המוחים כפורעים אלימים העולם הזההוא שבועון שהרבה לבקר את השלטון ולהביע עמדות אנטי ממסדיות, ועל כן הוא מציג עמדה ביקורתית כלפי המשטרה והשלטון ועמדה אוהדת כלפי המפגינים המקור מ”דבר" הוא כתבה חדשותית שהתפרסמה יום לאחר האירועים המדווחים בה, והיא מבוססת בעיקר על דיווחי גורמים רשמיים ועל רשמים מן הנזק שנגרם בשל האירועים המקור מעיתון ”העולם הזה" הוא חלק ממאמר פרשנות של עורך העיתון שפורסם כחמישה ימים לאחר האירועים, והוא מציע לקוראים מבט רחב ומעמיק יותר על האירועים, גורמיהם ומשמעותם

רק בשבת ה6- באוקטובר בשעה 04:00 בבוקר, בעקבות ידיעה מהימנה שעומדת לפרוץ מלחמה,שינה אמ"ן את הערכתו וקבע כי יש סבירות למלחמה.באותו היום בשעה 06:00 התכנס המטה הכללי לישיבת חרום. הרמטכ"ל תבע מראש הממשלה לבצע מכת מנע על צבאות ערב.שר הביטחון משה דיין התנגד לכך בטענה כי אז תיתפס ישראל כצד התוקפן שבגללו פרצה המלחמה.בשעה 10:00 בבוקר אישרה ראש הממשלה גיוס מילואים חלקי, אך לא התקפת מנע. רק בשעה 12:00 הודיעה ראש הממשלה גולדה מאיר לשרי הממשלה על פרוץ המלחמה באותו יום,כאשר רוב חיילי המילואים עדיין לא גויסו. ב14:00- אחר הצהרים פרצה המלחמה כשישראל מופתעת ולא מוכנה

שינוי המצב הדמוגרפי במדינה, קרוב למיליון עולים הגיעו בעשור הראשון. האוכלוסייה היהודית בארץ מנתה עד הקמת המדינה כ-650 אלף יהודים בלבד.בשלוש השנים הראשונות הוכפלה האוכלוסייה היהודית בישראל ומספר העולים היה גדול ממספר הקולטים

הסבר התופעה: תהליך היסטורי של פירוק האימפריות הקולוניאליות הגדולות ומאבק לעצמאות של מדינות/קולוניות באימפריות

יחס פטרוני ומתנשא של הממסד הקולט כלפי העולים - העולים נאלצו לוותר על היבטים שונים של זהותם, מה שהקשה על תהליך הקליטה של העולים מכל הגלויות. עולים מאירופה, שחלק גדול מהם כבר היה מעורה בתנועה הציונית טרם עלייתו, היו מוכנים לשלם מחיר זה ואף אימצו החלפת זהות זאת במהלך שהותם בארץ.לעומת זאת, למרבית העולים מארצות המזרח התהליך היה קשה יותר.רבים מהם ספגו את תרבות ארצות המוצא, ולא הבינו מדוע כדי להיות ישראלים עליהם להחליף זהות, ולוותר על מסורות ועל אורח חיים שלהם הורגלו

מלחמת העצמאות והקמתה של מדינת ישראל הביאו לשיא את השפעתו של הסכסוך הישראלי-ערבי בארץ ישראל על מצבם של יהודי ארצות האסלאם. מידת מעורבותה של כל מדינה במלחמת העצמאות השפיעה על היהודים שבשטחה: במדינות שהשתתפו ישירות במלחמה נגד ישראל התערער ביטחונם האישי של היהודים והם סבלו מפגיעות בנפש וברכוש משום שזוהו כולם עם הציונות ועם מדינת ישראל. גם במדינות שלא לחמו נגד ישראל נתנה המלחמה את אותותיה, אך בדרך כלל בעוצמה פחותה

שלילת הגלות:הממסד וגורמי הכוח העיקריים במדינה נוהלו על ידי ילידי הארץ או עולים ותיקים בעלי תרבות מערבית,שהאידיאולוגיה שלהם העמידה במרכז את צורכי הלאום,את אידיאל החלוציות ואת שלילת הגלות. על פי אידיאולוגיה זו,על העולים לשכוח את עברם ואת זהותם היהודית הגלותית, שנתפסה כמנוונת ופגומה, ולהפוך לישראלים גאים

המנהיגים על פי הקריקטורה לא הבחינו בסימנים שהעידו על ההכנות של ה"צד שכנגד למלחמה" ולא שעו לידיעות המודיעיניות , לאזהרות ולהתרעות שקיבלו משום שהיו שאננים ומתנשאים, ומשום שהיו שבויים בקונספציה שגויה שפגעה בעירנותם והכהתה את חושיהם

ראשי המדינה מנותקים מהמציאות:גלילי היועץ של רה"מ מכסה את עיניו בידיו ואפילו לא מרים את שפופרת הטלפון.גולדה רה"מ מוצגת כמרחפת,ראשה בעננים, מבטה מופנה הצדה.ביד אחת היא מחזיקה שפופרת טלפון,אך אינה מצמידה אותה לאוזנה.שר הביטחון משה דיין סגור בתיבה - מכשיר הקלטה,הוא מרים את שפופרת הטלפון אך ראשו חסום.הוא חוזר על עמדותיו הנישנות שהונצחו בסרט ההקלטה כאילו דבר לא השתנה.המנהיגים לא רואים ולא שומעים

הגברת תלות ישראל בארה"ב: עקב המחיר הכבד של המלחמה בנשק והנזק הכלכלי הכבד,גברה תלות ישראל בסיוע צבאי וכלכלי מצד ארה"ב. בעקבות אספקת הנשק הגדולה מבריה"מ למצרים ולסוריה.נשיא ארה"ב, ריצ'רד ניקסון העביר נשק רב לישראל,בטיסות ארוכות טווח ומורכבות, ואפשרו לה את המשך הלחימה

מצב היהודים במדינות שבהן הונהגה עלייה סלקטיבית עלול להידרדר בשל סכנות שונות כיוון שהשלטונות יסגרו את שעריהן,וכך תוחמץ הזדמנות להוציאם,כפי שאכן קרה במדינות אחדות

עם סיום המלחמה הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט בדימוס יעקב אגרנט- "ועדת אגרנט"- במטרה לחקור את סיבות המחדל. באפריל 1974 פורסמו הממצאים החלקיים של הועדה. אלו הטילו אחריות בלעדית למחדל על הפיקוד הבכיר של צה"ל והביאו להתפטרות הרמטכ"ל דוד (דדו) אלעזר ולהדחת מספר קצינים בכירים בפיקוד דרום ובאגף המודיעין. העובדה ששריה המרכזיים של הממשלה, ובהם ראש הממשלה ושר הביטחון, לא נמצאו אחראים למחדל על ידי ועדת אגרנט, עוררה את דעת הקהל הישראלית למחאה חריפה. המחאה הצליחה לבסוף להביא להתפטרות שר הביטחון משה דיין, ולאחר מכן להתפטרותה של ראש הממשלה גולדה מאיר, בשנת 1975 ולמינוי יצחק רבין לראש ממשלה במקומה

המקום שבו התרחש התהליך:התהליך התרחש בשני אזורים עיקריים,המזה"ת וצפון אפריקה

גברה ההשקעה במשק – בחקלאות ובתעשייה– דבר שסייע ליצירת מקומות עבודה חדשים, הגדלת כוח העבודה, שילוב עולים בכל ענפי הייצור והשירותים והרחבת מעגל המשק

ב-8 ביולי 1959 הוזמנה המשטרה על ידי הבעלים של בית הקפה "רוזליו" בוואדי על מנת לרסן את תושב השכונה, שהשתתף בתגרה שנערכה במקום.במהלך התקרית נורה התושב ברגליו. בעקבות הירי נאספו תושבים ופרץ עימות אלים בינם ובין השוטרים.בעקבות האירוע פרצו הפגנות שהתפשטו למהומות אלימות בשכונות נוספות בחיפה. המפגינים יצאו אל שכונות הדר הכרמל, שם התגוררה האוכלוסייה הוותיקה והמבוססת, יידו אבנים, חסמו כבישים,הציתו מכוניות, שברו חלונות ראווה, ובזזו חנויות. מועדוני מפא"י וההסתדרות הכללית הפכו למטרה לזעם התושבים בהם המשטרה ניסתה לפזר את המפגינים בכוח, שוטרים ומפגינים נפצעו, נעצרו. "ליכוד עולי צפון אפריקה", שהוקם זמן קצר לפני כן, הכריז בבית הכנסת רמב"ם על שביתה כללית

במסגרת המאבק הבין-גושי על השליטה וההשפעה, התערבו ארצות הברית וברית המועצות בסכסוכים בין מדינות ברחבי העולם ובסכסוכים פנימיים במדינות.מטרתה של כל מעצמה הייתה להגדיל את תחום השפעתה ולהקטין את זה של המעצמה השנייה ולכן פעלו כדי להשפיע על כל מדינה חדשה שתקום בעולם להצטרף לתחום השפעתה, ובכך תמנע את התפשטות המעצמה היריבה.התערבות זו גרמה להחרפת המאבקים הפנימיים במדינות שנאבקו על עצמאותן

עבודת יזומות מטעם הממשלה, שמומנו מהתקציב הממשלתי.הקמת מפעלי תעשייה בעיירות פיתוח

רק מעטים מקרב העולים "זכו" לעבוד,בעיקר בעבודות דחק – עבודות יזומות כגון: ייעור, סלילת כבישים, בעבודות קטיף,בנטיעת עצי פרי ובסיקול אבנים.עבודות אלו היו קשות, מעוטות הכנסה, רחוקות מהמקצועות שבהם הורגלו העולים לעסוק ונתפסו בעיניהם כמשפילות.בשנות ה-60 פיתחה הממשלה עבור העולים בעיירות הפיתוח מפעלי תעשייה,בעיקר בתחום הטקסטיל והמזון.תעשייה זו פתרה חלק מהאבטלה, אך קיבעה את העובדים בה בתעסוקה מעוטת הכנסה, ולא עודדה את ילדיהם לרכוש השכלה

הנחלת הלשון העברית -בין ההישגים יש לציין את ההצלחה העצומה בלימוד השפה העברית.רוב העולים רכשו את ידיעת השפה וגם נקלטו במערכת החינוך הישראלית וזכו להשכלה - האנאלפביתיות כמעט חוסלה. אף שמספר העולים, כזכור, עלה פי שניים על מספר הקולטים, הפכו התרבות והשפה העברית למכנה משותף של כלל האוכלוסייה

הקמת מדינות לאום חדשות:עד שנות ה-70 של המאה ה-20, איבדו בריטניה וצרפת את מרבית המושבות, ואלה הוכרו כמדינות עצמאיות

סכסוכים על רקע גבולות: גבולות המדינות העצמאיות החדשות נקבעו על ידי המעצמות הקולוניאליות עוד בטרם הסתלקותן מהן,ולא תמיד תאמו את השוני האתני שאפיין את העמים ואת השבטים השונים שישבו באזור.דבר זה הוביל בהמשך לסכסוכים מתמשכים בין המדינות השונות כגון פרשת כווית- כווית הייתה מדינת חסות של בריטניה ששרטטה את גבולות כווית ושטחה קוצץ לשליש לטובת ערב הסעודית

על פי הקריקטורה,הגשם בכמות גדולה יורד בחוזקה מסמל את כמות העולים הגדולה - עלייה המונית.ראש הממשלה בן גוריון ושרוליק -סמל לאומי המבטא את המדינה,רצים בניסיון לתפוס את הגשם בסירים ובקומקומים קטניםכלומר,המדינה מנסה לקלוט כמות אדירה של עולים כשלמדינה אין יכולת קליטה כלכלית.שרוליק רץ בחיוך, עובדה המבטאת אופטימיות ונחישות להתמודדות עם ממדי העלייה למרות חוסר יכולת הקליטה של המדינה.הצורך לספק לעולים את הצרכים הבסיסיים כמו דיור,תעסוקה,מערכת החינוך, בריאות ושילוב העולים בתרבות ובמערכת הערכים של החברה הקולטת,יצר קשיים אדירים ,למדינה הקולטת וגם מאות אלפי הנקלטים. מבחינת בן גוריון דווקא,יש להגביר את המאמץ הכלכלי על פי צורכי קליטת העלייה ולא להיפך

יוצר המקור - הוא יצירה של מאייר, אזרח שמבטא באמצעות הקריקטורה את התחושות הקשות שרווחו בציבור הישראלי ביחס להנהגה המדינית שלא קלטה את המתרחש ערב המלחמה:הקריקטורה מטילה את האשמה על הדרג המדיני-פוליטי ולא על הדרג הצבאי בניגוד למסקנות וועדת אגרנט שהפילה את התיק על הדרג הצבאי בלבד

למודיעין הישראלי הגיעו ידיעות על תנועות הצבא הסורי והמצרי ועל תגבור ניכר של כוחותיהם אך הסימנים המוקדמים לא הובנו כראוי בהשפעת הקונספציה שהתבססה על ההנחה שיש סבירות נמוכה מאוד למלחמה

ב 5 באוק' עדיין אמ"ן וחטיבת המחקר טענו כי מדובר בתרגיל. הרמטכ"ל לא דרש לגייס מילואים מתוך אמונה שהכוחות הסדירים מספיקים כדי להגן על ישראל בשעה זו.הוא החליט לתגבר בחטיבת שריון את רמת הגולן ואת "קו בר-לב" בתעלת סואץ. אך עדיין יחס הכוחות נטה בברור לטובת הצבאות הערביים: ברמת הגולן היו 170 טנקים ישראלים מול 1700 טנקים סורים, ובחזית תעלת סואץ כ300- טנקים ישראלים מול כ2000- טנקים מצריים

מצבן של הקהילות היהודיות בארצות האסלאם במחצית השנייה של המאה ה -20 היה שונה בכל מדינה והושפע מן התהליכים המרכזיים שהתחוללו במזרח התיכון ובצפון אפריקה: הדה-קולוניזציה,מלחמת העצמאות והקמת המדינה ומדיניות חיסול גלויות

על פי ”דבר": בריונים, פורעים מוסתים ואלימים.בכותרת הכתבה, הפוגעים ללא הצדקה בשוטרים וברכוש על פי ”העולם הזה": אזרחים ישראלים שמתקוממים נגד חוסר צדק ועוולות של השלטון ומוסדותיו; לוחמי זכויות בדומה למי שהשתתפו במהפכה הצרפתית או האמריקנית התצלום בעיתון ”דבר" מתמקד במעשה הבריונות – במרכז התצלום מכונית הפוכה שעולה באש התצלום ב"עולם הזה" מציג במרכזו צעיר זקוף לבוש לבן מניף דגל ישראל ומאחוריו שלט שמניף מפגין אחר ועליו כתובת הצדק

על פי ”דבר": פציעת שיכור שגרמה לשרשרת מעשי אלימות, שמועות שווא על מותו של יעקב עקיבא, וכן הסתה של המפגינים על ידי פושעיםעל פי ”העולם הזה": זעם ותסכול של תושבי השכונה שמאמינים כי נעשה להם עוול גדול"

בעקבות המחאה, הממשלה החליטה על הקמת ועדה חקירה ממלכתית בראשות השופט משה עציוני כדי לבדוק אם המוחים הופעלו על ידי גורמים חיצוניים, את תפקוד המשטרה ואת הסיבות למחאה. הועדה מצאה כי בקרב עולי צפון אפריקה שוררת תחושת קיפוח ואף אפליה מכוונת שגרמו להתפרצות. בעיותיה של העדה נובעות, על פי הדו"ח, מעקירתה של הקהילה מדפוסי חיים מושרשים. מסקנות הוועדה הביאו לשיפורים ותיקונים מידיים, כמו הגדלת שכר פועלי הדחק, הגדלת מכסת ימי העבודה בחודש שנותנות לשכות העבודה, זירוז מתן קצבאות למשפחות מרובות ילדים, ניסיונות לפתור בעיות של מחוסרי דיור ומפוני מעברות

צורך לתת מענה לבעיות שנבעו מקליטת עלייה מארצות שונות,הקניית שפה,דיבור,מיומנויות למידה ופיתוח סמלי הזדהות הקולקטיבית

מערכת החינוך הישראלית עמדה בעשורים הראשונים למדינה בפני אתגר עצום. אם כלל האוכלוסייה גדל פי שלושה, הרי אוכלוסיית התלמידים היהודים גדלה פי ארבעה

ערעור מבנה המשפחה - המעבר של העולים מחברה מסורתית, דתית ופטריארכלית לחברה מודרנית חילונית ערער את מבנה המשפחה ויצר בעיות כמו ירידת מעמד האב במשפחה ותלות של ההורים בילדים שלמדו את השפה ואימצו מנטליות חדשה, ופער בין דור ההורים, שרובם היו מסורתיים, ובין ילדיהם

סוריה: סוריה המשיכה לנקוט קו נוקשה כלפי ישראל, המשיכה לתמוך בארגוני מחבלים שפעלו מלבנון, אך שמרה על שקט בגבול עם ישראל

ממשלת ישראל נקטה במדיניות של "חיסול גלויות":כלומר,העלאת אוכלוסיות שלמות לישראל הנמצאות בסכנה קיומית.הגורמים לכך היו התפיסה שמדינת ישראל היא מרכז העולם היהודי ולכן גם אחראית לגורלם של היהודים בכל העולם.לכאן נוסף גם המצב הביטחוני הקשה של יהודי ארצות האסלאם.שלוש הארצות שנכללו בקטגוריה זו היו לוב, עיראק ותימן

הפאן-ערביות ופעילותה של הליגה הערבית – מגמת הפאן-ערביות התחזקה בתקופה זו והדגישה את אחדות העולם הערבי כנגד הישות הציונית שנתפסה כזרוע של האימפריאליזם המערבי.מגמה זו הכניסה גם את מדינות המעגל השני לעימות עם מדינת ישראל, וכפועל יצא מכך – השפיעה גם על יהודים במדינות אלה.פעילות הליגה הערבית הייתה אחד הביטויים הבולטים במגמה זו.הליגה הערבית השתמשה בשנאה לישראל כגורם מאחד של העולם הערבי

ההנחה ש"קו בר־לב" על התעלה יעמוד בפני התקפת מצרים. "קו בר-לב" היה מערך מבוצר, שבנתה ישראל לאורך תעלת סואץ החל מדצמבר 1968 לשם הגנה על חיילי צה"ל המשקיפים על הגבול שבין ישראל למצרים לאורך התעלה.הנחה זו הובילה לשאננות ולהתעלמות מידיעות שהזהירו מפני התקפה מתקרבת.בפועל מתוך 31 מעוזים על התעלה היו מאוישים רק 16 מעוזים.חלק מהחיילים שהיו על המוצבים הצליחו לברוח וחלק נהרגו או נפלו בשבי.רק מוצב אחד לא נפל -מעוז בודפשט

מלחמת העצמאות הסתיימה בהסכמי שביתת נשק, ומדינת ישראל נאלצת להתמודד עם איום ביטחוני מתמשך.לנוכח איום זה מדינת ישראל דווקא זקוקה לעלייה גדולה משיקולים דמוגרפיים וכדי ליישב אזרחים בחלקי הארץ השונים ולאורך הגבולות

במסגרת מדיניות הקליטה הישירה נשלחו העולים גם לערי פיתוח,שהוקמו במהלך שנות ה-50.חלק מערי הפיתוח צמחו מן המעברות, לדוגמה: בית שאן, מגדל העמק וקריית שמונה.בערי הפיתוח הוקמו מפעלי תעשייה לפרנסת התושבים.פיתוח העיר אילת,למשל,התבסס על הנמל,על מפעלי הנחושת בתמנע ועל פיתוח התיירות באזורקשיים:התקוות שתלו בערי הפיתוח התממשו רק בחלקן. מפעלי התעשייה אמנם סיפקו עבודה לתושבים רבים,אך השכר היה נמוך והעבודה חד-גֹונית וללא אתגר.גם אפשרויות הפרנסה היו מצומצמות ולא נתנו פתרון תעסוקתי מספק לתושבים.תושבים שיכלו להתבסס מחוץ לערי הפיתוח - עזבו אותן, והדבר החליש אותן עוד יותר

כמה מאות יוצאי צפון אפריקה,תושבי שכונת ואדי סאליב בעיר התחתית בחיפה,ערכו במשך יום אתמול התפרעויות רציניות בתגובה על פציעתו של שיכור בן עדתם על ידי המשטרה.המתפרעים כילו את זעמם בחנויות ובמכוניות. 13 שוטרים נפצעו בהתנגשויות עם המתפרעים,ושלושה מהם נשארו בבית החולים לשם קבלת טיפול נוסף.שמועת שווא שגרמה להפגנה אתמול בבוקר הופצה בשכונת ואדי סאליב שמועה כי יעקב עקיבא מת מפצעיו.אורגנה הפגנה שבה נטלו חלק כ־300 מתושבי השכונה,יוצאי צפון אפריקה.המפגינים פנו למטה משטרת חיפה,כשבראשם נישאים דגל שחור ודגל לאומי מוכתם בדם.כמחצית השעה לאחר מכן התאסף בכיכר פייסל שליד ואדי סאליב קהל בן 100 איש בקירוב,בהם ילדים רבים,שהוסתו על ידי פושעים והחלו למנוע את מעבר המכוניות.ניידות משטרה שעברו במקרה נרגמו באבנים

הקמת המדינה, ורצון להיות שותפים בבנייתה פליטי השואה שחיו במחנות עקורים חיפשו מקלט בישראל יחס עוין והתפרצויות אלימות נגד יהודים בארצות ערב: התעצמות הסכסוך הערבי־ישראלי, היהודים זוהו עם הציונות ועם המעצמות הקולוניאליסטיות

השבת הכבוד והשטחים:גורם המרכזי והבסיסי למלחמת יום הכיפורים היה הרצון של סוריה ומצרים למחוק את חרפת מלחמת ששת הימים.להחזיר את השטחים שישראל כבשה מהם את רמת הגולן לסוריה ואת סיני למצרים,להשיב לעצמן את כבודן האבוד ולהחזיר לצבאן את היוקרה שאבדה להן

תהליכי השחרור והפיכתם של אזורי המנדט והמושבות למדינות עצמאיות לוו בהתעוררות של תנועות לאומיות ובמאבקים על אופייה של המדינה העתידה לקום.מאבקים אלו גלשו לחיכוכים ולעימותים אלימים נגד הכובשים ובין קבוצות אתניות,דתיות ומעמדיות ובתוך כך גם לערעור יחסי היהודים והמוסלמים.היהודים, שקשרו קשרים עם נציגי השלטון הקולוניאלי,חששו שכשתוכרז עצמאותן של המדינות שבהן חיו,תחול הרעה במעמדם וביטחונם האישי ייפגע.במדינות רבות סבלו היהודים מגזרות כלכליות, מפגיעה במעמדם החברתי והחוקי ואף מאלימות ופוגרומים

תוצאות המלחמה:ניצחון צבאי של מדינת ישראל.בסיום המלחמה כבש צה"ל חלקים משטחי מצרים וסוריה.המחיר הכבד:אבדות כבדות בסופה הרוגים, פצועים, שבויים אובדן ציוד צבאי רב ופגיעה בכושר של הצבאבתחום החברתי/הפוליטי:הוקמה ועדת חקירה ממלכתית - ועדת אגרנט לבירור המחדלים שהביאו לפרוץ המלחמה. מסקנותיה התמקדו בדרג הצבאי וברמטכ"ל.כמה קצינים בכירים נאלצו להתפטר בתחום הכלכלי: ישראל נעזרה בסיוע צבאי אמריקני כדי לשקם את צה"ל ולהחזיר לעצמה את כושר ההרתעה שנפגע. גברה התלות של ישראל בסיוע האמריקני בתחום הביטחוני:נסללה הדרך לביקור של נשיא מצרים סאדאת בישראל 1977, לשיחות שלום ולחתימה על הסכם שלום בין ישראל למצרים הסכם קמפ־דיוויד 1979

עלייה שיש בה מיון:מרוקו,תוניסיה,טורקיה.מדיניות זו של עלייה מבוקרת ננקטה בעיקר בשנים 1956-1952 .צמצום וויסות העלייה ההמונית נבע מהנחת היסוד שאם תימשך העלייה ההמונית, יקרסו כל מערכות הקליטה במדינת ישראל.ולכן, בארצות שהן לא נשקפה סכנה קיומית ליהודים,היה צורך בצמצום העלייה מהן. בקביעה מי יעלה, על פי קריטריונים של גיל,מצב בריאותי וסיכויי פרנסה.לפני עלייתם, רוכזו היהודים בארצות מוצאם, והופעל מנגנון מיון.התוצאה הייתה פיצול משפחות כשהזקנים, הנכים, חסרי ההכשרה המקצועית והבלתי כשירים לעבוד הושארו בארצותיהם כדי שלא יפלו לנטל על המדינה דבר שיגרום לקריסת מערכות הקליטה

בין השנים 1948–1967 התרחשה הגירת המונים של כמיליון מהיהודים שחיו אז בארצות האסלאם במרחב אגן הים התיכון והמזרח התיכון:כשני שלישים מהם קבעו את מושבם במדינת ישראל, ושליש היגר למדינות שונות ברחבי אירופה וביבשת אמריקה. 80% מכלל היהודים עזבו את ארצות האסלאם בתוך פחות מדור – הגירה חסרת תקדים בעם היהודי – סיום הקיום היהודי בארצות האסלאם בפרק זמן של כ -20 - שנה בלבד

‏ קוֹלוֹנְיָה היא חבל ארץ הנמצא תחת שליטת ישות מדינית המרוחקת ממנו גאוגרפית. במשמעותה המודרנית, קולוניה מתאפיינת על פי רוב בשליטת מדינה זרה על חבל הארץ כתוצאה מכיבוש, המלווה ביישוב מתיישבים מארץ האם תוך קיפוח זכויותיהם של ילידיו המקוריים

יהודים רבים בארצות האסלאם ראו בהקמת המדינה אות לביאת המשיח שמחייבת אותם לעלות למדינה הצעירה. היהודים הדתיים ראו בהקמת המדינה ובניצחון על צבאות ערב נס אלוהי ואות לתחילת הגאולה. עשרות יהודים נרצחו במקומות שונים, התפרצויות אלימות אלה ערערו את ביטחון היהודים ועודדו את הגירתם ועלייתם לא"י

התגברות הלאומיות – התחזקות של הזהות הלאומית בארצות האלה לוותה בדחיית התושבים היהודים שנתפסו כזריםההשפעה של מלחמת העצמאות: המלחמה הגבירה את המתח בין יהודים ובין מוסלמים ואת האיבה של הציבור המוסלמי כלפי היהודים, בייחוד במדינות שנלחמו נגד ישראל (מצרים, סוריה, עירק, לבנון). במדינות רבות פרצו פרעות נגד יהודים (מצרים, עירק, לוב, מרוקו)– יהודים נרצחו ונפצעו, רכושם נבזז, חנויות ובתים של יהודים הועלו באש, בתי כנסת נבזזו ההשפעה של הקמת מדינת ישראל: רוב היהודים בארצות האלה קיבלו בהתלהבות את הקמת המדינה, דבר שהוביל להחרפה נוספת במתיחות בין מוסלמים ליהודים

היעדר תשתית מתאימה למציאת פתרונות דיור לעולים

בשנת 1948 היה רוב היישוב היהודי מרוכז בשפלת החוף ובמרכז הארץזאת ועוד, היישוב לא היה ערוך מבחינת אפשרויות מגורים לקליטת עלייה כה מאסיבית

לאחר ההכרזה על הקמת המדינה נפתחו שערי הארץ ויהודים יכלו לעלות אליה באופן חופשי.האוכלוסייה היהודית בארץ מנתה עד הקמת המדינה כ- 650 אלף יהודים בלבד.בשלוש השנים הראשונות לקיומה הוכפלה האוכלוסייה היהודית בישראל ומספר העולים היה גדול ממספר הקולטים,עד – 1960 קלטה מדינת ישראל כמיליון עולים.עובדה זו יצרה קשיים אדירים, הן למדינה הקולטת על מוסדותיה השונים וכמובן גם למאות אלפי הנקלטים

חיסול גלויות :לוב,תימן, עיראק.עלייה זו פעלה בארצות שבהן חששו להרעה במצב היהודים שעלולה לסכן את חייהם, ולכן חייבים להעלותם ובכך להצילם. פעולת העלייה הזו הייתה מהירה והזמן בו יצאו רוב היהודים היה קצר. עליית הצלה זו מתייחסת להעלאת קהילות שלמות של יהודים למדינת ישראל תוך שיתוף פעולה עם השלטון המקומי

המחיר הכבד: מספר גדול של נפגעים בשעות הראשונות של המלחמה, אבדות כבדות בסופה כ- 2656 הרוגים, אלפי פצועים ומאות שבויים

צורכי המדינה:המדינה הצעירה שקלטה עולים מכל רחבי העולם, בעלי שפות ותרבויות כה שונות, הייתה זקוקה לתרבת עברית מאחדת.הצרכים הדחופים של המדינה היו בתחום הביטחון,בפיתוח החקלאות והתעשייה, וביישוב אזורי הגבול הריקים

ניסיון המעצמות לשמור על האינטרסים שלהן:המדינות הקולוניאליות ניסו לשמר את מעמדן באמצעות חתימה על הסכמים וחוזים עם התנועות הלאומיות, בחלק מהמקומות ניסו לקבוע מי יהיו השליטים המקומיים ותמכו בשליטים שהיו נאמנים להם.הסכמים אלה הקנו לתנועות הלאומיות מידה מסוימת של אוטונומיה בתמורה לשמירה על האינטרסים המעצמתיים

מלחמת יום הכיפורים היא אחת המלחמות הקשות ביותר שידעה מדינת ישראל במהלך שנות קיומה.המלחמה פרצה ב-6 באוקטובר 1973 במהלך יום הכיפורים,בהתקפת פתע מתואמת של צבאות סוריה ומצרים.בימים הראשונים של המלחמה עסקה ישראל בבלימת כוחות האויב,אך לאחר מכן הצליח צה"ל להדוף את צבאות האויב ולהשתלט על שטחים נרחבים בעומק שטח המדינות התוקפות.למרות הניצחון הצבאי,נתפסה המלחמה על ידי הציבור הישראלי כ"מחדל" ויצרה זעזוע עמוק בחברה הישראלית

הצורך לספק לעולים את הצרכים הבסיסיים, כמו דיור, תעסוקה, שילוב העולים במערכת החינוך, פתרון מהיר לבעיות רווחה ובריאות שעמן הגיעו מארצות המוצא שלהם

עד שנות ה-30 של המאה ה-20 סבלו היהודים בארצות האסלאם מיחס מפלה, ולעיתים אף משפיל ומזלזל מצד האוכלוסייה המקומית.אך,בדרך כלל, לא חוו היהודים אנטישמיות אלימה דוגמת הפוגרומים ההמוניים במזרח אירופה.משנות ה-30 ואילך חלה החמרה ביחס האוכלוסייה המקומית אל היהודים והחלו פגיעות פיסיות לאור הקשר של היהודים עם השלטון הקולוניאליסטי ושיפור מעמדם ומצבם הכלכלי.התרחקותם מהאוכלוסייה המוסלמית המקומית הגבירה את העוינות כלפיהם מצד האוכלוסייה המקומית

מצרים: השיחות על הפרדת הכוחות ב 1974 הביאו בהמשך להסכמי ביניים 1975. על פי הסכם הביניים, הצהירו מצרים וישראל שיפתרו את הסכסוך ביניהן בדרכי שלום, והתחייבו להימנע מפעולות צבאיות זו נגד זו. כמו כן הוחלט על פריסתם מחדש של הכוחות של שני הצדדים, ונקבע אזור חיץ שנמסר לפיקוח האו"ם. מצרים התחייבה להתיר לישראל העברת מטענים שאינם צבאיים דרך תעלת סואץ. נסללה הדרך לביקור של נשיא מצרים סאדאת בישראל ב 1977 , לשיחות שלום ולחתימה על הסכם שלום בין ישראל למצרים – הסכם קמפ דיויד 1979