כוח גש"מ

מודל גש"ם לעידוד חשיבה יצירתית בכיתה

מוכן/ה לצאת לדרך!

מה קורה בכיתות כיום?

מצד שני...

מצד אחד...

יש קשר הפוך בין העמדה הצפויה הדקלרטיבית של מורים ליצירתיות לבין מה שקורה בפועל בכיתות. ראשית, בשל הדרישה לעמידה בהישגים, חלק נרחב מהשיעורים ומהמבחנים מדכא יצירתיות עקב התמקדות בשחזור ידע, הימנעות משאלות פתוחות ומתן דגש על צייתנות בכיתה. בנוסף, לעתים למורים יש דעות קדומות לגבי תלמידים יצירתיים מתוך חשש שיצירתיות בכיתה עלולה להוות גורם מאיים ומפריע. יש הרואים בשלילה מאפייני אישיות יצירתיים כיוון שהם עשויים להיות כרוכים בלקיחת סיכונים.

מחקרים מראים כי בקרב מורים ישנה הבנה לחשיבותה הרבה של היצירתיות ורובם חושבים שזוהי יכולת רצויה ומקדמת עבור התלמידים. הן מורים והן תלמידים מאמינים כי תרבות שיח המעודדת יצירתיות מרחיבה את אפשרויות הבחירה, מביאה להעלאת רעיונות שונים...

מה פתאום חשיבה יצירתית?

במשימות המפתחות חשיבה יצירתית יש יותר מתשובה אחת נכונה ומספר דרכים להגיע לפתרון. הן מעודדות את התלמידים להשתמש בידע שצברו, להמציא דרכים חדשות כדי להגיע לתשובות רבות, ומאתגרות אותם לחשיבה מחוץ לקופסה. שאלות המעודדות חשיבה יצירתית הן לרוב שאלות חשיבה מסדר גבוה המהוות דרך יעילה להבניית ידע, ארגונו מחדש עיבויו ועיבודו. שילוב משימות יצירתיות בכיתה מאפשר לגוון את הלימוד בסוגי משימות חדשות ומרתקות וכן לטפח את הצלחת התלמידים בפתרון של משימות מורכבות בתחום הדעת הנלמד.

ידע שנלמד בצורה כזו הופך לידע פעיל, שימושי, שייזכר לאורך זמן ויהווה בסיס להמשך למידה משמעותית.

להרחבה צפו ב:

ד"ר אלעד שגב ואודליה כהן אופנהיים: כשיש תשובה נכונה

סר קן רובינסון: איך בתי הספר הורגים את היצירתיות

ג'ורג' לנד: "כשלון ההצלחה" (אנגלית)

האתגרים החינוכיים

כיצד נוכל לוודא כי הפדגוגיה המעשית שלנו בכיתה עולה בקנה אחד עם ההבנה כי טיפוח היצירתיות הוא יעד חשוב בכל תחום דעת?

האם אנחנו יודעים כיצד להנחות את התלמידים שלנו לפתח חשיבה יצירתית על מנת שיהפכו לבוגרים שהחשיבה היצירתית היא חלק בלתי נפרד מהדרך בה הם פועלים, פותרים בעיות ומקבלים החלטות?

האם במסגרת ביה"ס ניתנות לתלמידיכם מספיק הזדמנויות להתמודד עם שאלות שמאתגרות, מתרגלות ומשכללות את החשיבה היצירתית שלהם? ובמידה והם נתקלים בשאלות כאלו - האם הם יודעים לזהות אותן ומכירים עקרונות שיסייעו להם לחשוב באופן יצירתי יותר?

למונח "יצירתיות" הגדרות רבות ושונות בספרות המחקרית. הן מתייחסות להיבטים שונים של רעיון היצירתיות כמו: מאפייני האדם היצירתי, תהליך החשיבה היצירתי, ההתפתחות האישית של האדם היצירתי, וגם לתוצר היצירתי. הנה כמה הגדרות נבחרות:

מהי יצירתיות?

Vernon, 1989

Michalko, 2006

Sternberg & Lubart, 1999

יצירתיות היא יכולתו של אדם להפיק רעיונות, המצאות, פריטים אמנותיים, תובנות ותוצרים המוערכים על-ידי מומחים כבעלי ערך מדעי, אסתטי, חברתי או טכנולוגי גבוה.

יצירתיות היא תוצאת כוונתך להיות יצירתי ונחישותך ללמוד ולהשתמש באסטרטגיות של חשיבה יצירתית.

יצירתיות היא היכולת להפיק עבודה שהיא גם חדשנית (כלומר, מקורית, בלתי צפויה), וגם מתאימה (כלומר שימושית, מותאמת למגבלות המשימה).

ישנן גם הגדרות אופרטיביות, המתמקדות בתוצר היצירתי ולא בתהליך היצירתי

Amabile, 1996

תוצר או תגובה הם יצירתיים בהתאם למידה בה הצופים הבקיאים בתחום רואים בהם ככאלו.

אם כך... יש היבטים רבים ליצירתיות. היא יכולה להתבטא כתכונה של אנשים, של תוצרים ושל תהליכים. ביחידה זו נתייחס ליצירתיות כמיומנות אשר ניתנת לטיפוח ולשכלול כבר מגיל צעיר.

אישיות יצירתית

Treffinger et al.

בעקבות ניתוח מעמיק של כמאה ועשרים הגדרות שונות זיקקו החוקרים (2002) ארבעה היבטים מרכזיים של אישיות יצירתית:

לחצו עליי

העלאת רעיונות

העמקה

היכולת לבצע ניתוח, סינתזה, ארגון וארגון מחדש, הערכה, מציאת הקשרים והבנה של רעיונות מורכבים.

חשיבה על אפשרויות מגוונות, בחינה של בעיות מזוויות שונות והפקת רעיונות מקוריים.

פתיחות ואומץ לחקור רעיונות

הקשבה ל"מצפן פנימי"

לדעת מי אתה, לאן פניך מועדות, ולהיות מחויב למטרות.

סקרנות, אומץ ונכונות לחקור את הלא נודע.

מאפייני החשיבה היצירתית לפי מודל גש"ם

נתמקד בהיבט מספר אחד - העלאת רעיונות, אותו ניתן לפרק לשלושה מדדי חשיבה מרכזיים: גיוון, שטף ומקוריות. מעתה נקרא להם באמצעות ראשי התיבות - גש"ם.

שטף

גיוון

מקוריות

(Fluency) היכולת להפיק מספר רב של רעיונות המתאימים לבעיה.

(או גמישות Flexibility) היכולת לבחון בעיות מזוויות שונות, לעבור מצורת חשיבה אחת לאחרת, ולהפיק רעיונות המתייחסים לקטגוריות שונות.

(Originality) היכולת להתייחס לבעיה באופן חדש וייחודי ולהפיק רעיונות בלתי צפויים או בלתי מקובלים.

שאלה לדוגמה

לשם המחשה, נדגים כיצד עקרונות אלו יכולים לבוא לידי ביטוי בבית הספר באמצעות משימה בתחום הדעת מתמטיקה. תלמידי בית ספר יסודי התבקשו לחלק את ה"עוגה" הבאה לארבעה חלקים שווים בשטחם בכמה שיותר אופנים:

דוגמה למשימה מתמטית

והנה דוגמאות לתשובות אמיתיות של תלמידים

דוגמה ב

דוגמה א

מה רואים כאן?

מה רואים כאן?

דוגמה ג

מה רואים כאן?

הפרקטיקה- יישום מודל גש"ם בכיתה

ליישום מודל גש"ם בכיתה ישנם שלושה שלבים:

חיבור משימה שמעודדת חשיבה יצירתית לפי מודל גש"ם

ביצוע המשימה על ידי התלמידים

הערכת תשובות התלמידים ומתן משוב לפי מודל גש"ם

חיבור משימה שמעודדת חשיבה יצירתית לפי מודל גש"ם

חלק ניכר מן השאלות המוצגות לתלמידים בבית הספר הן שאלות עבורן קיימת תשובה אחת נכונה, שהיא ניתנת לשחזור וצפויה. לעומת זאת, שאלה שמזמנת חשיבה יצירתית היא שאלה פתוחה וגם בעלת הרבה תשובות נכונות אפשריות.

שימו לב כי השאלה תנוסח כך שתאפשר לשלושת עקרונות מודל גש"ם לבוא לידי ביטוי.

תזכירו לי את עקרונות מודל גש"ם

ביצוע המשימה על ידי התלמידים

הגישה שאנחנו מעוניינים לקדם היא הגישה הדיאלוגית-תהליכית. כלומר, הביצוע הראשוני של התלמיד הוא רק נקודת המוצא. זאת, בניגוד למטלות רבות הניתנות לתלמידים, שביצוען הוא חד פעמי, ועליו ניתן משוב יחיד. בעזרת משוב והכוונה מצד המורה, התלמידים ממשיכים לעבוד, לשכלל ולשפר את תשובותיהם עוד ועוד. הנה הצעתנו לגבי אופן העברת משימות שפותחו לפי מודל גש"ם בכיתה:

טיפ חשוב להצלחה

1. ביצוע ראשוני - ללא כל הדרכה מלבד השאלה עצמה. תוכלו לאפשר לתלמידים להתמודד עם השאלה כפי שהם מבינים אותה, ללא כל היכרות עם המודל.

2. חשיפה למודל גש"ם באמצעות סרטון כוח גש"ם המותאם לתלמידים (תוכלו לצפות בו במסך הבא).

3. ביצוע שני - לאחר החשיפה וההיכרות עם מודל גש"ם.

4. שיתוף הרעיונות בכיתה - הצגת תשובות מעניינות של תלמידים ודיון בהן.

לפניכם סרטון המסביר לתלמידים כיצד לענות על שאלות ולהתמודד עם אתגרים בעזרת מודל גש"ם. אנו ממליצים להקרין אותו לתלמידים לאחר הביצוע הראשוני של המשימה.

הערכת תשובות התלמידים ומתן משוב לפי מודל גש"ם

השימוש בעקרונות שטף, גמישות ומקוריות יכול לשמש גם אמצעי הערכה בידי המורה. באמצעות מודל זה יכול המורה להעריך את מידת היצירתיות של תלמידיו וגם לבצע הערכה שוטפת של הידע הפעיל של התלמידים: ממד השטף - יכול להצביע על על כמות הידע הפעיל והזמין העומד לרשות התלמיד בהקשר של המשימה הנתונה. ממד הגיוון - יכול לבחון את יכולת התלמיד לעבור ממצב מחשבתי אחד לאחר בעת פתרון המשימה. ממד היצירתיות - יכול להצביע על יכולת התלמיד "לתקוף" את המשימה מזוויות חדשות ולא צפויות.

מהם השלבים בהערכת תשובות תלמידים?

תזכורת חשובה

אימות התשובות

מעריכים תשובות תקפות

מתן משוב מקדם

נבחין בין: א. תשובות תקפות - תשובות נכונות או מתאימות לשאלה. ב. תשובות שאינן תקפות - תשובות שגויות או שאינן מתאימות לשאלה. גם כאשר עוסקים בחשיבה יצירתית עדיין הכרחי לוודא עמידה בקריטריונים של המשימה. התשובות היצירתיות ייחשבו לתקפות רק כל עוד הן נכונות/ אפשריות/ סבירות. כך באות לידי ביטוי הן הבקיאות של התלמידים בתחום הדעת והן היכולת שלהם ליישם את הידע.

בשלב השני נעריך את התשובות התקפות בלבד לפי עקרונות גש"ם. הערכת השטף - כמה תשובות תקפות מצא/ה התלמיד/ה? נציין את מספר התשובות התקפות. הערכת הגיוון - האם התשובות התקפות שנתנ/ה הן מסוגים/קטגוריות שונות? נציין את מספר סוגי התשובות. הערכת המקוריות - האם חלק מן התשובות התקפות ייחודיות רק לו/לה? נציין את מספר התשובות המקוריות.

על פי הממצאים בשלב הקודם: - נתחיל מחיזוק לגבי המדדים בהם התלמיד/ה השיג/ה תוצאה גבוהה (תימדד יחסית ליתר התלמידים בקבוצה). - נסביר בקצרה ובבהירות מדוע תשובות מסוימות אינן תקפות (במידה שיש כאלו). - נצביע על המדדים בהם השיג/ה תוצאה נמוכה (יחסית ליתר התלמידים בקבוצה). - נדרבן לשפר אותם ולחשוב על תשובות נוספות מתאימות.

איך מקדמים תלמידים שהשיגו תוצאות גבוהות?

זמן לדוגמאות

דוגמה למשימת מודל גש"ם באמנות

דוגמה למשימת מודל גש"ם במדעים

דוגמה למשימת מודל גש"ם בשפה

הבנתי! רוצה לעבור הלאה

דוגמה למשימה במדעים

חזרה לדוגמאות

המשימה:

בבית הספר שלנו יש הרבה מאוד חפצים שנזרקים לפח מדי יום. חשבו וכתבו, כיצד ניתן למחזר כמה שיותר חפצים בכמה שיותר דרכים?

למה חשוב לשים לב במשימה זו?

זוהי דוגמה לשאלת חשיבה מסדר גבוה המצריכה מהתלמידים הן ידע בתחום הדעת (לדוגמה היכרות עם חומרים שונים ועם אופני מחזור קיימים), הן מחקר מעשי בשדה (בדיקה לגבי סוגי החפצים שנזרקים בבית הספר), והן יצירתיות ויישום של ידע קיים כדי למצוא אופני מחזור חדשים לחפצים שונים.

כיצד היא תומכת בעקרונות המודל?

שטף - התלמידים מוזמנים לחשוב על מגוון רחב של חפצים למחזור, וכן על מגוון רחב של אופני מחזור. גיוון - התלמידים יכולים לחשוב על חפצים מסוגים שונים, על דרכים שונות למחזור של אותו חפץ (לדוגמה: תרומה, שימוש חוזר, עיבוד למוצר אחר וכו') ועל תוצרים שונים של מחזור. מקוריות - התלמידים מוזמנים להציע רעיונות לא מקובלים, לא שגרתיים, יוצאי דופן, מצחיקים וכו'. שימו לב - ניסוח המשימה מעודד את שלושת מדדים אלו באופן מפורש:"כיצד ניתן למחזר כמה שיותר חפצים בכמה שיותר דרכים?"

דוגמה למשימה באמנות

חזרה לדוגמאות

לחצו עליי

המשימה:

בתמונה

תארו כמה שיותר דברים שאתם רואים

למה חשוב לשים לב במשימה זו?

זוהי דוגמה לשאלה פשוטה לכאורה, שניתן לענות עליה ברמות שונות של העמקה והפשטה, המעידות הן על תפיסתם האישית של התלמידים, והן על בקיאות במושגים וברעיונות אמנותיים שנלמדו בשיעורים.

כיצד היא תומכת בעקרונות המודל?

שטף - התלמידים מוזמנים לחשוב על כמה שיותר דברים שהם רואים בתמונה. גיוון - התלמידים יכולים לחשוב על סוגים שונים של דברים שהם רואים, ברמות הפשטה שונות. לדוגמה: חפצים - סירה, סולם, חבלים, מיכלים, גרוטאות וכו' צבעים - סגול, כתום, אדום וכו' צורות - מלבנים, עיגולים, אלכסונים, קווים, וכו' אלמנטים של צילום - אור וצל, זווית צילום, כיתוב, צבעוניות וכו' חומרים - מתכת, בד, עץ, וכו' איכות חומרים - אטום, סדוק, שקוף, חלוד וכו' תחושות ודימויים- עיזבון, שכחה, עבר, ערבוביה, יושן מקוריות - תבוא לידי ביטוי בייחודיות של תשובות התלמידים השונים ביחס לתשובות יתר הכיתה.

דוגמה למשימה בשפה

חזרה לדוגמאות

המשימה:

נסו להמציא כמה שיותר מילים בעברית במקום המילה "וואטסאפ”. בחרו מבין המילים שיצרתם את שלוש המילים היצירתיות ביותר ונמקו.

למה חשוב לשים לב במשימה זו?

שאלה מאתגרת זו מזמנת באופן גלוי ומפורש את כושר ההמצאה והיצירתיות של התלמידים. כדי לענות עליה נדרשת, בנוסף על יצירתיות, גם היכרות עם אוצר מילים מגוון ורלוונטי ועם מבנים לשוניים מתאימים. שאלה זו גם ייחודית לעומת הקודמות, משום שנוסף בה היבט רפלקטיבי שמצריך חשיבה מסדר גבוה - התלמידים מתבקשים לבחור את היצירתיות ביותר מבין המצאותיהם (כלומר, מתבצע תהליך הערכה) ולנמק את בחירתם.

כיצד היא תומכת בעקרונות המודל?

שטף - התלמידים מוזמנים להמציא כמה שיותר מילים מתאימות. גיוון - התלמידים יכולים לחשוב על סוגים שונים של מילים, למשל: הלחמים, שינוי מילים קיימות, המצאת מילים חדשות לגמרי, ראשי תיבות וכו'. מקוריות - התלמידים מוזמנים להציע מילים מצחיקות, מפתיעות, מחדשות וכו'.

• Bulleted list
• הרשקוביץ, שרה וקלויר, רמה. הוראה והערכה של "שאלות פתוחות לחלוטין". (2005). מספר חזק 2000, גיליון 10.
• Amabile, T. M. (1996). Creativity in Context. Boulder: Westview.
• Beghettoa, A. R (2007) Ideational Code‐Switching: Walking the Talk about Supporting Student Creativity in the Classroom. Roeper Review, 29:4, 265-270.
• Fleith, D. S. (2000) Teacher and student perceptions of creativity in the classroom environment, Roeper Review, 22:3, 148-153.
• Gibson, R. (2010). The 'Art' of Creative Teaching: Implications for Higher Education. Teaching in Higher Education. 15 (5): 607–613.
• Goodlad, J .L. (2004) A Place Called School. McGraw-Hill: New York.
• Guilford, J. P. (1967). The Nature of Human Intelligence. McGraw-Hill: New York.
• Harris, A., & De Bruin, L. (2018). Creativity in Education. Online Publication.
• Hershkovitz, S., Peled, I., & Littler, G. (2009). Mathematical Creativity and Giftedness in Elementary School: Task and Teacher Promoting Creativity for All. Creativity in Mathematics and the Education of Gifted Students, 255-269.
• Leikin, R. (2013). Evaluating mathematical creativity: The interplay between multiplicity and insight. Psychological Test and Assessment Modeling, 55(4), 385-400.
• Shillo, Roi, Lavicza, Zsolt, & Gal Kobi. (2018). Measuring Creativity and Developing Content to Encourage Creative Thinking Based on Learning Analytics.
• Sternberg, R. J., & Lubart, T. I. (1999). The Concept of Creativity: Prospects and Paradigms. Handbook of Creativity, 3-15.
• Treffinger, D. J., Young, G. C., Selby, E. C., & Shepardson, C. (2002). Assessing Creativity: A Guide for Educators. National Research Center on the Gifted and Talented

מקורות מידע

מקורות מידע

• הרשקוביץ, שרה וקלויר, רמה. הוראה והערכה של "שאלות פתוחות לחלוטין". (2005). מספר חזק 2000, גיליון 10
• חוברת "אסטרטגיות חשיבה" משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית, האגף לפיתוח תכנים חינוכיים

• Amabile, T. M. (1996). Creativity in Context. Boulder: Westview.
• Beghettoa, A. R (2007) Ideational Code‐Switching: Walking the Talk about Supporting Student Creativity in the Classroom. Roeper Review, 29:4, 265-270.
• Fleith, D. S. (2000) Teacher and student perceptions of creativity in the classroom environment, Roeper Review, 22:3, 148-153.
• Gibson, R. (2010). The 'Art' of Creative Teaching: Implications for Higher Education. Teaching in Higher Education. 15 (5): 607–613.
• Goodlad, J .L. (2004) A Place Called School. McGraw-Hill: New York.
• Guilford, J. P. (1967). The Nature of Human Intelligence. McGraw-Hill: New York.
• Harris, A., & De Bruin, L. (2018). Creativity in Education. Online Publication.
• Hershkovitz, S., Peled, I., & Littler, G. (2009). Mathematical Creativity and Giftedness in Elementary School: Task and Teacher Promoting Creativity for All. Creativity in Mathematics and the Edcation of Gifted Students, 255-269.
• Leikin, R. (2013). Evaluating mathematical creativity: The interplay between multiplicity and insight. Psychological Test and Assessment Modeling, 55(4), 385-400.
• Shillo, Roi, Lavicza, Zsolt, & Gal Kobi. (2018). Measuring Creativity and Developing Content to Encourage Creative Thinking Based on Learning Analytics.
• Sternberg, R. J., & Lubart, T. I. (1999). The Concept of Creativity: Prospects and Paradigms. Handbook of Creativity, 3-15.
• Treffinger, D. J., Young, G. C., Selby, E. C., & Shepardson, C. (2002). Assessing Creativity: A Guide for Educators. National Research Center on the Gifted and Talented.‏
• Rose, L. H. & Lin H T. (1992). A Meta-Analysis of Long-Term Creativity Training Programs. Source Book for Creative Problem Solving, 124-131.

רוצים לקרוא עוד?